לְפִי שֶׁעִקַּר טֻמְאָתָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל א,ה.
לֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן בְּטֻמְאָה יְשָׁנָה. ואינם דומים לכלי מתכות שנטמאו בטומאה מדברי סופרים שיש ספק אם חוזרים לטומאתם הישנה או לא (כמבואר בהלכה הקודמת). שלכלי מתכות יש אפשרות להיטמא מן התורה, ואילו כלי זכוכית אינם מקבלים טומאה כלל מדין תורה ולא גזרו בהם כלל (תוספות שבת טז,א).
אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה לְפִי שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לִכְלֵי חֶרֶשׂ. ששברי כלי חרס מקבלים טומאה אם הם ראויים לקבלה (לקמן יח,י). אבל שברי כלי זכוכית אינם מקבלים טומאה מפני שהם פוצעים את הידיים ואין דרך להשתמש בהם.
אֵין הַשּׁוּלַיִם מְקַבְּלִין טֻמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כַּקְּעָרָה. אף שתחתית הכלי עשויה כקערה קטנה הפוכה וכשנשבר הכלי אפשר להפוך את השוליים ולהשתמש בהם (ראה פה"מ כלים ל,א).
וְאִם קִרְסֵם אֶת מְקוֹם הַשֶּׁבֶר וְשָׁפוֹ בְּשׁוֹפִין. החליק ושייף את מקום השבר.
הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. שאפשר להשתמש בה מבלי להיפצע.