1
הָאֶבֶן. המחוברת לקרקע בטיט (ר"ש כלים ו,ב).
2
עָלֶיהָ וְעַל הַתַּנּוּר וכו'. האבן מרוחקת מעט מהתנור ומניח את הקדרה מקצתה על האבן ומקצתה על התנור, וכן בכירה ובכופח. ובכל אלו נחשבת האבן לחלק מן התנור, הכופח או הכירה שמקבלים טומאה בפני עצמם.
3
הַסֶּלַע. אבן המחוברת לקרקע באופן טבעי (ר"ש כלים ו,ב).
4
אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. שהסלע או הכותל אינם כלי ואינם מקבלים טומאה, והאבן המחוברת בטיט אינה נטמאת מפני שפחות משתי אבנים המחוברות בטיט אינן נחשבות כירה כמבואר לעיל הי"ד.