עֲטֶרֶת הַכִּירָה. מעין מסגרת על גבי הכירה כדי להניח בה את הקדרות ולשמור על חומן.
טְהוֹרָה. יש מפרשים שמפני שבדרך כלל אין עושים עטרת לכירה, העטרת אינה חלק מהכירה ואינה חיבור לה (ר"ש כלים ה,ג). ויש מפרשים שמפני שהתועלת ממנה לשמירת החום היא מעטה אינה נחשבת כיד לכירה (תפא"י שם).
בִּזְמַן שֶׁהִיא גְּבוֹהָה אַרְבָּעָה טְפָחִים טְמֵאָה בְּטֻמְאַת הַתַּנּוּר. תמהו המפרשים (משנה אחרונה כלים ה,ג, חזו"א כלים ז,יא) מפני מה הטירה טמאה אם אינה מחוברת לתנור. וייתכן לפרש שהאוויר שביניהם נחשב כתוכו של כלי אחד בדומה לשלושה פטפוטים או אבני כירה הנחשבים לכלי אחד אף שאינם מחוברים זה לזה (לעיל טו,יג).
פְּחוּתָה מִכָּאן טְהוֹרָה לְפִי שֶׁאֵינָהּ חִבּוּר לוֹ. מפני שבגובה כזה הטירה אינה ראויה להניח בה את הפת ואינה משמשת לצרכי התנור ולכן אינה נחשבת כמחוברת לו.
וְאִם חִבְּרָהּ לַתַּנּוּר אֲפִלּוּ עַל שָׁלֹשׁ אֲבָנִים טְמֵאָה. שמעשה החיבור מוכיח שרצונו של האדם הוא שהטירה תהיה לחלק מהתנור. ולכן אפילו אם הצמידה לתנור באופן שהעמיד אותה על שלוש אבנים והיא אינה עומדת בצורה יציבה, טמאה.