פִּטְפּוּטֵי כִּירָה שְׁלֹשָׁה. בליטות היוצאות מן הכירה ומניחים עליהן את הקדרה נחשבות כחלק מהכירה ונטמאות עמה. ופחות משלושה פטפוטים אינם נחשבים לחלק מהכירה כמבואר בהמשך ההלכה.
הָיָה גֹּבַהּ כָּל אֶחָד מֵהֶן שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת אוֹ פָּחוֹת. שהם כגוף הכירה.
וְכֵן אִם הָיוּ אַרְבָּעָה. אפילו אם היו ארבעה פטפוטים כולם טמאים, אף שלהעמדת הכירה די בשלושה פטפוטים.
עָשָׂה לָהּ שְׁנֵי פִּטְפּוּטִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה. הקדרה אינה יושבת יפה על שני פטפוטים והם ראויים לשימוש רק בדוחק ולכן אינם טמאים מדין תורה אלא מגזרת חכמים.
וּמִשָּׁלֹשׁ וּלְמַעְלָה וכו'. באורך של יותר משלוש אצבעות אינם חלק מהכירה (פה"מ כלים ז,ד), וטמאים מדברי חכמים בלבד משום שמחוברים לה (כדין חצר הכירה לעיל ה"ו).
הָיוּ הַפִּטְפּוּטִין מְשׁוּכִין מִן הַשָּׂפָה. בולטים מחוץ לשפת הכירה.
וְאֵין מְדַקְדְּקִין בְּכָל הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ שֶׁכֻּלָּם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הֵן. שיעור שלוש אצבעות יכול להימדד כשהאצבעות צמודות זו לזו בחזקה ('עצבות') או כשהן מרווחות מעט ('שוחקות'). כאשר מדובר בדיני תורה מודדים באופן המחמיר, ואילו במדידות הנזכרות כאן שהם בדברים שמדרבנן מודדים באופן המקל (ראה הלכות שבת יז,לו, הלכות כלאיים ח,יב).