1
סְבָכָה. מטפחת.
2
מִפִּיהָ. קצה הסבכה, הנקשר סביב הראש.
3
קַרְקַרְתָּהּ. אמצע הסבכה, החלק המונח על הקודקוד.
4
וְשָׁבִיס שֶׁלָּהּ. תכשיט עשוי מזהב או מבד מוזהב המחובר לסבכה, והוא מקבל טומאה כדין תכשיט גם כשאינו מחובר לסבכה.
5
וְהַחוּטִין שֶׁלָּהּ. חוטים היוצאים מהסבכה שבהם קושרים אותה לראש.