כְּלֵי שֶׁטֶף. כגון כלי עץ ועור.
הוֹאִיל וְאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִן הַתּוֹרָה. ראה לעיל ד,א.
אִם נִטְמְאוּ אֲחוֹרֵיהֶן בְּמַשְׁקִין לֹא נִטְמָא תּוֹכָן. אף שלכלים אלו אין אחוריים ותוך שהרי אין להם בית קיבול, כיוון שאינם מקבלים טומאה מן התורה הבדילו בכלים אלו בין צד הכלי שאין משתמשים בו לצד הכלי שמשתמשים בו, ודין הצד שאין משתמשים בו הוא כדין אחורי הכלי.
הָרְאוּיִין לְמִדְרָס. ומקבלים טומאת מדרס מן התורה.
אֵין לָהֶן אֲחוֹרַיִם וְתוֹךְ. לא הבדילו בהם חכמים בין הצד שמשתמשים בו לצד שאין משתמשים בו ובכל מקום שנגעו המשקים נטמא הכלי כולו. שכדי להבדיל בין טומאה דאורייתא לטומאת משקים שהיא מדרבנן די לעשות היכר בכלים המקבלים שיש להם אחוריים ותוך ממש (בבלי בכורות לח,א).
מִדּוֹת יַיִן וְשֶׁמֶן. כלי מדידה.
וְזוֹמֵי לִיסְטְרָא. כלי שיש לו שני ראשים, בראש האחד מזלג ובשני כף שטוחה.
אֵין לָהֶן אֲחוֹרַיִם וְתוֹךְ וכו'. בסתם כלים הבדילו בין תוכם לאחוריהם מפני שדרך תשמישם היא שהמשקה נוגע בתוכם ולא באחוריהם. אך במידות היין והשמן שואבים מן החבית ומכניסים את כל המידה לתוך המשקה, ונמצא שדרך השימוש בהם היא כזו שהמשקים נוגעים הן בתוכם והן באחוריהם, וכן בזומי ליסטרא מכניסים את שני הצדדים לתוך התבשיל, ובמשמרת של יין שני הצדדים משמשים לאותה מלאכה (משנה אחרונה כלים כה,ג וראה ר"ש שם שביאר באופן אחר).