1
וּלְפִי שֶׁשָּׁכַח דָּוִד וּנְשָׂאוֹ עַל הָעֲגָלוֹת. בעת שהעלו אותו מקריית יערים להביאו לעיר דוד.
2
נִפְרַץ פֶּרֶץ בְּעֻזָּא. עוזא שהיה אחד מאלו שנהג בעגלה שנשאה את הארון, אחז בארון "כי שמטו הבקר", ונענש ומת (שמואל ב ו,א-ח, דברי הימים א יג,ז-יא; וראה עוד שם טו,יא-טו).
3
אֶלָּא מִצְוָה לְנָטְלוֹ עַל הַכָּתֵף. באמצעות הבדים (מוטות נשיאה) שהיו בצדי הארון.