1
כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה. שאדם מצווה להפריש אחד מעשרה מכל הבהמות שיוולדו לו בכל שנה (הלכות בכורות ו,א).
2
הוֹאִיל וּקְדֻשָּׁתוֹ בִּידֵי אָדָם. שאין המעשר מתקדש עד שיקדיש את העשירי (ואף שאין המעשר בא בנדר ונדבה, מכיוון שהוא קדשים קלים שבאים בדרך כלל בנדר ונדבה נחשבת גם ההקדשה למעשר בהמה כ'דבר שיכול לעשותו בנדר', נתיב מאיר לעיל הי"א; וראה גם לקמן ב,ט).
3
שֶׁאֵין קְדֻשָּׁתוֹ בִּידֵי אָדָם. שהבכור מתקדש מאליו ביציאתו מהרחם (הלכות בכורות א,ה), ולכן מוגדר כ'דבר האסור'.
4
וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ. ולמדו חכמים מפסוק זה שלאחר שיצא מבטן אמו לא ניתן לשנותו להקדש מסוג אחר, ולכן אף מצד זה לא ניתן להגדירו כדבר שיכול להביאו בנדר (ראה הלכות תמורה ד,יא-יב; שו"ת ברכת אברהם סי' מו).