1
וּכְשֵׁם שֶׁאוֹסֵר עַצְמוֹ בְּכִנּוּיִין כָּךְ אִם הִקְדִּישׁ בְּכִנּוּיִין הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ. ראה הלכות מעשה הקרבנות יד,יא. וכן כינויי שבועה כשבועה (הלכות שבועות ב,ה), וכינויי נזירות כנזירות (הלכות נזירות א,ח).
2
וְכִנּוּי הַכִּנּוּיִים מֻתָּרִין. שיוצר פועַל מהמילים שהם כינוי לקרבן, כגון שאמר 'מקנמנא' 'מקנחנא' 'מקנסנא', או שאומר ביטויים אחרים הבנויים על הכינויים כגון בחרם כשאומר 'חרפים' 'חרקים' 'חרכים' (בבלי נדרים י,ב).