שֶׁמּוֹנְעִין מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה. חוסמים בפניו את הדרך (ראה לעיל פרק ד).
הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה... וָשָׁב וְרָפָא לוֹ. עונשו של עם ישראל הוא שלבבו ואוזניו ועיניו ייאטמו, כדי שלא יחזור בתשובה ויתכפר לו.
שֶׁנִּתְחַיְּבוּ לִמְנֹעַ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה. שזה היה עונשם.
וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לֵב פַּרְעֹה. שתינטל ממנו אפשרות הבחירה להסכים לשלוח את ישראל ממצרים.
וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי. "כי טרם תיראון מפני יי אלהים", ומכאן שמראש ניטלה ממנו יכולת הבחירה.
וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת. "העמדתיך בעבור הראותך את כֹחי, ולמען ספֵּר שמי בכל הארץ". ששליחת משה נועדה לפרסם בעולם את העניין הזה עצמו, של שלילת זכות הבחירה ממי שאינו ראוי לה.
וְכֵן סִיחוֹן. מלך חשבון בעבר הירדן, שסירב לבקשת משה רבנו לתת לישראל לעבור בארצו בדרכם לארץ כנען.
וְכֵן הַכְּנַעֲנִיִּים לְפִי תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם. ראה ויקרא יח,ג ושם כז-כח.
וְנִתְחַיְּבוּ. נענשו.