Sulam on Zohar, Introduction 189

קפט) בראשית ברא אלקים: זו היא המצוה הראשונה לכולן, ומצוה זו נקראת יראת ה', הנקראת ראשית. שכתוב ראשית חכמה יראת ה'. יראת ה' ראשית דעת משום שדבר זה, יראה, נקרא ראשית. וזה הוא שער להכנס אל האמונה. ועל מצוה זו מתקיים כל העולם. 189. “In the beginning [bereshit] God created” [Genesis 1:1]. This is the first commandment of them all, and this commandment is called “the fear of God,” called reshit [beginning], as it is stated: “The fear of the Lord is the beginning [reshit] of wisdom” [Ḥokhma] [Psalms 111:10]. “The fear of the Lord is the beginning [reshit] of knowledge [Da’at]” [Proverbs 1:7], since this matter, fear, is called reshit. This is the gate to enter faith, and the entire world is sustained by this commandment.

פירוש. הוקשה לו, כי כאן חושב המקרא את היראה שהיא ראשית אל החכמה, וכאן שהיא ראשית אל הדעת. ואומר, מפני שהיראה היא ראשית לכל ספירה וספירה שאי אפשר להשיג שום ספירה זולת ע"י השגת היראה תחילה. Explanation: [Rabbi Shimon] was troubled by the following [textual] difficulty: [One] verse considers fear the beginning of wisdom [Ḥokhma], whereas [the other] verse states that [fear] is the beginning of knowledge [Da’at]. He explains that this is because fear is the beginning of each of [the various] sefirot, since one cannot grasp any sefira without first acquiring fear.

וז"ש, תרעא לעאלא גו מהימנותא: כי אי אפשר להשיג אמונה שלימה זולת מתוך יראתו ית', וכפי שיעור היראה כן שיעור השראת האמונה. וע"כ ועל פקודא דא אתקיים כל עלמא. כי אין העולם מתקיים אלא על תורה ומצות, כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה ג'). וכיון שהיראה היא ראשית ושער לכל מצוה להיותה השער לאמונה, נמצא שעל היראה מתקיים כל העולם, וז"ש הכתוב בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. שעם היראה הנקראת ראשית שכל מצות כלולות בה ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ולולא היראה לא היה בורא אלהים כלום. This is why [Rabbi Shimon] says that it is “the gate to enter faith,” for it is impossible to attain complete faith other than through one’s fear of God. Commensurate with the measure of [a person’s] fear [of God], is the measure of [that person’s] faith. Thus, “the entire world is sustained by this commandment,” for the world is sustained only through the Torah and [its] commandments, as it is stated: “If not for My covenant of day and night, I would not have placed the ordinances of heaven and earth” (Jeremiah 33:25). Since fear is the beginning and the gate to every commandment, in that it is the gate to [reach] faith, it follows that fear sustains the entire world. This is the meaning of the verse: “In the beginning [bereshit] God created the heavens and the earth” [Genesis 1:1], i. e., with fear, which is called reshit, in which all the commandments are incorporated, God created the heavens and the earth. Were it not for [this] fear, God would not have created anything.

קצ) יראה אתפרש לתלת וכו': היראה מפורשת לשלש בחינות, שתים מהן, אין בהן שורש כראוי, ואחת היא שורש היראה. יש אדם שירא מהקב"ה בשביל שיחיו בניו ולא ימותו, או ירא מעונש גופו או מעונש כספו, ועל כן הוא ירא אותו תמיד. נמצא, שהיראה שהוא ירא מהקב"ה, לא שם אותה לשורש כי תועלת עצמו היא השורש, והיראה היא תולדה ממנה. ויש אדם הירא מפני הקב"ה, משום שירא מעונש העולם ההוא ומעונש של הגיהנם. שתי מיני יראות האלו, דהיינו היראה מעונש עוה"ז, והיראה מעונש עוה"ב, אינן עיקר היראה ושורשה. 190. “Fear branches out into three etc.”
Fear branches out into three types, two of which do not contain a proper root, while one is the root of fear. There is a person who fears the Holy One, blessed be He, in order that his children will live and not die, or he fears a physical punishment, or a punishment that [will affect] his money, and therefore he constantly fears Him. Thus, he does not place the fear that he fears the Holy One, blessed be He, as the root, for the root is his own personal benefit, while the fear is merely a consequence of that. And there is a person who fears the Holy One, blessed be He, because he fears the punishment of that world [to come] and the punishment of Gehennom. These two kinds of fear, i. e., the fear of punishment in this world and fear of punishment in the World-to-Come, are not the essence of fear and its root.

קצא) יראה דאיהי עיקרא וכו': היראה שהיא עיקר הוא שאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא רב ושליט, העיקר והשורש של כל העולמות, והכל נחשב כאין לפניו. כמו שכתוב, וכל דיירי ארעא כלא חשיבין. וישים חפצו באותו המקום שנקרא יראה. 191. “The fear that is the essence, etc.”
The fear that is the essence is that a person should fear his Master because He is great and governs, [He is] the essence and the root of all the worlds, and everything is considered like nothingness before Him. As it is written, “And all the inhabitants of the earth are reputed as nothing” [Daniel 4:32]. One should place his will in that place, which is called “fear.”

ביאור הדברים, מלמדנו שיש ג' אופנים ביראת ה', שרק אחד מהם נחשב ליראה אמיתית. א) שמתירא מהקב"ה ושומר מצותיו כדי שיחיו בניו ויהיה נשמר מעונש גופו או ממונו, דהיינו יראה מעונשים שבעוה"ז. ב) שמתירא גם מעונשים של גיהנם. ואלו השתים אינן יראה אמיתית, כי אינו מקיים היראה מטעם מצות ה', אלא מטעם תועלת עצמו, ונמצא שתועלת עצמו הוא השורש, והיראה היא ענף ומסובבת מתועלת עצמו, Explanation: He is teaching us that there are three forms of the fear of God, only one of which is considered genuine fear: a) One fears the Holy One, blessed be He, and observes His commandments, so that his children will live and he will be spared physical or monetary punishments. This is the fear of punishments in this world; b) one fears the punishments of Gehennom as well. Those two are not manifestations of genuine fear, because he is not maintaining the fear due to the commandment of the Holy One, blessed be He, [to fear God] but [rather] for his own benefit. Accordingly, his own gain is the root, whereas the fear is a derivative of his personal interest.

אלא יראה דאיהי עקרא, למדחל בר נש למאריה בגין דאיהו רב ושליט, עקרא ושרשא דכל עלמין, וכלא קמיה כלא חשיבין, דהיינו שיירא מהשי"ת משום שהוא גדול ומושל בכל. הוא גדול משום שהוא השורש, שממנו מתפשטים כל העולמות, וגדלותו מתראה על מעשיו, והוא מושל בכל משום שכל העולמות שברא הן העליונים והן התחתונים, נחשבים לפניו כלא כלום, שאינם מוסיפים משהו על מהותו יתברך. Rather, “the fear that is the essence is that a person should fear his Master because He is great and governs [reality], [and He is] the essence and the root of all the worlds, and everything is considered like nothingness before Him.” In other words, [such a person] fears God because He is great and rules over everything. He is great because He is the root from which all the worlds spread, and His greatness appears upon His creations. He rules over everything, for all the worlds He has created, the higher and lower alike, are considered as nothing compared to Him, for they do not add anything to His essence.

קצג) ומאן דדחיל בגין וכו': ומי שירא מפני עונש הכאה ושיטנה, כאמור, אינה שורה עליו אותה יראת ה', הנקראת יראת ה' לחיים. אלא מה שורה עליו. היא אותה יראה רעה. ונמצא ששורה עליו אותה הרצועה, היראה הרעה, ולא יראת ה'. 193. “And one who fears, etc.”
And one who fears out of the punishment of striking and hatred, as stated, that fear of God, which is called “the fear of God for life,” does not rest upon him. Rather, what rests upon him? That evil fear; and thus, that strap, the evil fear, rests upon him, and not the fear of God.

קצד) ובג"כ אתר דאקרי וכו': ומשום זה, המקום שנקרא יראת ה' נקרא ראשית דעת. וע"כ נכללה כאן מצוה זו. וזו היא השורש והיסוד לכל שאר מצות התורה. מי ששומר את היראה הוא שומר הכל. ומי שאינו שומר את היראה, אינו שומר מצות התורה, כי זו, היראה, השער לכל. 194. “For this reason, the place that is called, etc.”
For this reason, the place that is called “fear of God” is called “the beginning of knowledge,” and this is why this commandment is included here. This is the root and the foundation of all the other commandments of the Torah. One who observes the [commandment of] fear observes everything, and one who does not observe [the commandment of] fear does not keep the commandments of the Torah, for this fear is the gate to everything.

פירוש. סובב על מה שהביא לעיל שפעם אומר הכתוב ראשית חכמה יראת ה', ופעם יראת ה' ראשית דעת. וביאר באתר דיראה קדישא שרי, מלרע אית יראה רעה דלקי ומחי ומקטרג וכו', כלומר, שבסיום היראה הקדושה הנקראת יראת ה' לחיים, יש שם יראה רעה דלקי ומחי ומקטרג ואיהי רצועה לאלקאה, וה"ס ורגליה יורדות מות. אשר המקיים מצות היראה מטעם דאיהו רב ושליט, נמצא מתדבק ביראת ה' לחיים. Explanation: This is referring back to what was mentioned previously, that one [verse] states “the fear of the Lord is the beginning of wisdom,” whereas [according to] another [verse], “the fear of the Lord is the beginning of knowledge.” [Rabbi Shimon] explained that “in a place where holy fear resides, there is a corresponding evil fear below, which strikes, beats, and accuses etc.” [section #192#, above]. In other words, at the [lower] endpoint of the holy fear that is called “the fear of God for life” [see previous section], there is “an evil fear, which strikes, beats, and accuses, and it is a strap with which to lash.” This is the mystical meaning of: “Her feet go down to death” [Proverbs 5:5], such that one who observes the commandment of fear because “He is great and rules” thereby clings to the fear of God for life.

קצה) ובג"כ כתיב בראשית וכו': ומשום זה כתוב, בראשית, שהוא יראה, ברא אלקים את השמים ואת הארץ. כי מי שעובר על זו, עובר על כל מצות התורה. וענשו של מי שעובר על זו, הוא, שרצועה הרעה הזו דהיינו, היראה הרעה, מכה אותו. והיינו, והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים. הרי אלו ארבעה עונשים להעניש בהם את הרשעים. 195. “For this reason, it is written ‘in the beginning. ’ etc.”
For this reason, it is stated: “In the beginning,” which is fear, “God created the heavens and the earth.” One who violates this, violates all the commandments of the Torah and the punishment of one who violates this is that this evil strap, which is the evil fear, strikes him. This [the meaning of]: “And the earth was unformed and void, and darkness was upon the face of the deep; and the spirit of God [hovered over the face of the waters,” Genesis 1:2]. Those are the four punishments with which to punish the wicked.

קצז) ורוח דא הרג וכו': ורוח זהו הרג בחרב. כי רוח סערה היא חרב שנונה, הלוהטת בו. כמו שאתה אומר, ואת להט החרב המתהפכת, ונקראת רוח. זה הוא עונש למי שעובר על מצות התורה, שכתוב אחר יראה, הנקראת ראשית, שהיא כלל הכל. כי אחר בראשית שהיא יראה, נאמר תהו ובהו וחשך ורוח, שהם עונש ד' מיתות, מכאן ולהלאה, שאר מצות התורה. 197. “‘And the spirit’ is killing etc.”
“And the spirit,” [ruaḥ, Genesis 1:2] this is death by the sword, since it is a stormy wind [ruaḥ, Psalms 148:8], a sharpened sword that enflames him. Similarly, it says: “and the flaming sword which turned every way” [Genesis 3:24], and it is called “spirit.” This is a punishment for one who violates the commandments of the Torah that is written following after fear, called reshit, which is the incorporation of everything. After Bereshit, which is fear, [the Torah] states tohu, bohu, darkness, and spirit, which are the punishment of the four death sentences. From here onwards [in the Torah] are the rest of the commandments of the Torah.

פירוש. כי הס"א שולח בו רוח סערה, שהוא כמו חרב שנונה המפרידה ראשו מגופו ופסקיה לחיותיה. Explanation: The Sitra Aḥara sends a stormy wind upon him, which is like a sharpened sword that separates his head from his body and ends his life.

וז"ש, האי עונשא וכו' וכתיב לבתר יראה ראשית, דאיהי כללא דכלא: סובב על הנ"ל, שכל המצות שבתורה כלולות בב' הפסוקים הראשונים, מבראשית עד ויאמר אלהים יהי אור. [The Zohar] thus states: “This is a punishment etc. that are written after fear, [which is] reshit, [and] which is the incorporation of everything.” This is referring back to the earlier point that all the commandments of the Torah are incorporated in the first two verses, from “In the beginning” to “And God said: Let there be light.”