הקדמת הגאון המחבר זצ״ל.
הנני מוציא לאור הדפוס בעזר ה׳ שו״ת שזכיתי להשיב דבר ה׳ זו הלכה למעשה למי ששאל ממני. ובאשר לא היה בדעתי בשעה שכתבתי איזה תשובה להוציא לאור הדפוס ולעשות מזה חבור והלכה בישראל גם לאחר מותי. ע״כ לא הארכתי כי אם לפי צורך הענין, רק אחר שזקנתי ושבתי ונדכיתי ביסורין בעוה״ר כי אחזני השבץ בחצי גופי השמאלית, ובאתי לפ״ק ווארשא המעטירה להתרפאות בקרב אנשי שם עושי חסד וצדקה כהררי אל אשר בקרבה. והרבה מהם מתעסקים עמדי בפרנסתי. המקום ית׳ יזכרם לטובה וישלם להם גמולם לכל איש כפי פעלם. והמה המתעסקים עמדי השיאוני ויכלו לי, להוציא התשובות לדפוס. ואם כי לא עצרתי כח בחליי לחזור ולעיין בבל התשובות אם יצאו מת״י כהוגן, וגם כי הרבה מהם כתבתי בעודני צעיר לימים. ולבא דאינשי אינשי וכמו (ברב אשי) בריש פרק הזהב דנשתנה דעתו והסכמתו בימי זקנותו מאשר החליט בימי נעוריו. ומה תאמר נפשי לבטוח על דעת נעוריי, ויד עניי הדעת אנן. אבל מה אעשה ואין בי כח עתה לזה. הנני קורא שם הספר משיב דבר. והנני מחזיק טובה להמסייעים להוציאו לאור. המקום יתברך ירים קרנם ויאיר עינם בעסקיהם ובכל צביונם. וככה יבורכו כל אשר יהיו לי בעזר ההדפסה המרובה הלזו. והנני מחלה בזה פני ה׳ אשר היה עמדי להוציא הרבה ספרים ולהגדיל תורה בישיבה הק׳ דוולאזין שישמרני ויזכני להוציא הלכה למעשה לאור האמת. כי היא התכלית והחותמת. הנני הכואב ומצפה לישועה הבא עה״ת יום ה׳ לסדר והזרתם את בני ישראל. שנת תרנ״ג לפ״ק.
נפתלי צבי יהודא בא״א מו״ה יעקב ברלין ז"ל.
התנצלות מהמביאים לביה״ד.
מפאת כי השו״ת נדפסו, אחר שנסתלק הרב הגאון המחבר זצוק״ל, לכן לא שמרנו לדייק היטב בתארי הכבוד כאשר נכתבו בפנים התשובות, מפני אהבת הקצור, ואת הרבנים הגאונים הסליחה. וכן מצאנו גם פה מקום להעיר כי רק מפני מהירות ההדפסה, נפלו שגיאות אחדות, והם יהיו מתוקנים בלוח הטעות שבסוף הספר.