בפסוק כי יקום עד חמס כו' הרשעים פסולים לעדות נסתפקתי עד"מ נבילה על חלב למ"ד אין חע"א או לדידן בלא כולל ועל הא' שוגג ושני מזיד אי פסול לעדות עח"מ ל"ד בלא התראה מפסל מ"ה אלו אתרו ביה ה"ה זה תרין איסורין רביע עליה ועיין יבמות ל"ג ב' תירוצים וצ"ע. לא יקום ע"א באיש אבל שבועה מחייב ויש לראות אם ע"א העיד נגד הרוב או נגד הס"ס דעדיף מרוב אם מהני לחייב שבועה הדמיון בזה ב"ק ל"ה א' שנים רודפים אחר אחד זה אומר שורך הזיק כו' משמע שניהם שמא ושמא בסלע לקה וע"א מעיד ששור ראובן הזיק ואף דקיי"ל אין ע"א נאמן הפך החזקה היכא דאין בידו נגד הרוב או ס"ס אפשר מהימן אע"ג דרובא עדיף מחזקה היינו היכא דלא ידעינן משא"כ אם אחד אומר בבירור ברי לי שזה מן המיעוט ובפריי לי"ד א' כתבנו מזה. גם ט' חניות בשר נבילה וא' בשר שחוטה פירש א' מהם מרובא ומלקא עליה ואם א' אומר ברי לי שפירש מן המיעוט מסתברא לדידיה עכ"פ שרי וצ"ע.
ומי האיש אשר ארש אשה כו' ואיש אחר יקחנה קידושין י"ג ב' שתי תשובת בדבר חדא דיבם כו' קשה דאו כי ימות איש האחרון איתקש לאו תשובה על יבם רק לימוד אחר הוא. והנה אם נאמר עשה דשלחה לזו ולא לאחרת גם כסף ושטר אסור במיתה לפי ה"א משא"כ עשה דודבק באשתו האמור בב"נ דווקא ע"י נושאין דבעולת בעל יש להם ונערה המאורסה אין להם ובקרא כתיב אשר אר"ש אשה י"ל מיתת הבעל מתיר בכסף ושטר דביאה נשואין עושה אם נאמר כן ולפ"ז גם פסוק פ' כי תצא או כי ימות דמיותר לאקושי מיתה לגירושין היינו בכסף ושטר דל"ת ושלחה לזו ולא לאחרת וקרא כתיב אשר לקחה היינו קידושין כסף כי יקח כו' וקרא אחרי הטומאה לרבות סוטה שנסתרה ומח"ג אף מן אירוסין אסור וכן הלכה וע"ז קאי או כי ימות הא ע"י ביאה יש עשה ודבק בב"נ ואף בישראל משא"כ עתה דמקשה מאן אחר יבם ולא הוקשה לך דלמא ארש דווקא כסף ושטר לא ביאה ש"מ דס"ל לך עשה דשלחה ואין לחלק בין כסף ושטר וביאה א"כ לדידך שתי תשובת בדבר. דרך פלפול. ערש"י בפסוק והרגוני ע"ד אשתי לשטתיה דעשה ושלחה. ומ"ש רש"י בקדושין או כי ימות מפשטיה דקרא כו' כי לשיטת התוס' שם עשה ודבק ול"ש רק ע"י ביאה לא כסף ושטר א"כ י"ל להיפוך דמ"ה כתב קרא או כי ימות האיש אחרון דמיותר להורת דמחזיר גרושה מן האירוסין ג"כ כחכמים דר"י בן כיפר ריש יבמות ואחרי אשר הוטמאה לסוטה לבד קאי דל"ת דקאי אמח"ג ומוכח כן מאו כי ימות הא בלא"ה אסורה לראשון מעשה ודבק ש"מ בע"י כסף ושטר מיירי ואפ"ה אסורה לראשון ואדרבה נילף מכאן דע"י ביאה מיתה לא מתירה. משא"כ רש"י לשיטתיה ושלחה הוצרך לומר דלכ"ע בלאו כלומר לבעל הא. והא דמיתה מתיר לב"נ מנלם י"ל ממ"נ למ"ד בירושלמי יש להם גירושין וקיל יותר מישראל שניהם מגרשים זא"ז א"כ מיתה נמי ליכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור. ולמ"ד ב"נ אין להם גירושין וא"י לגרשה א"כ חזינן באשת איש גלי קרא דלישראל מהני גירושין ולהם לא וה"ה אפשר מיתה כן מוכח בלא"ה מיתה מתיר לב"נ מדכתיב על כן יעזב איש אביו ואמו ובסנהדרין נ"ח אביו אשת אביו והיינו לאחר מיתת אביו יע"ש וא"כ מוכח מיתה מתיר לב"נ ואי יש להם גירושין ואיצטריך ע"י גירושין תו מי איכא מידי והבן זה ועיין פני יהושע קידושין ט' ובעלה ע"ש ואי"ה בפרשת כי תצא יבואר עוד. עיין פורת יוסף כלל א'.
עפ"י התורה לא תסור עיין פ"ב מה' ממרים וכתבתי במ"א אי ספק דרבנן היכא דיש לברר ע"י טורח אסור או לאו. ונשבע על חלב כוי וספק תורה למ"ד ספק מ"ה אסור אפשר שבועה חלה עליו כח"ש באולי ולמ"ד מדרבנן יש לאו לא תסור אין שבועה חלה עליו עי"ד רל"ט בש"ך יע"ש.
אגדה. ודברו השוטרים כו' ויספו כו' עיין רמ"א משה מאורש"ה קהל"ת יעקב הלומד תורה ולא עשה חצות דומה למי שארס ארוסה ולא נשאה ולא הוליד ממנה עיקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים גם ארוסה אין הארוס אוכל פירות ונשואה אוכל הלומד ולא עשה אין לו פירות של מצות וכ"ת איך יקיימו כל התרי"ג מצות יבום תרומת מעשרות קרבנות רק כשכל ישראל בקהלת ואגודה א' שפיר. וע"ד שופטים ושוטרים תתן ל"ך לא למנות דיינים על אחרים רק לשפוט ואתך גם אתה תתן שוטרים בכל שעריך ה' שערים ברא"ש ב' עינים ב' אזנים חוטם ופה לשמש בהם בה' חומשי התורה חוטם ג"כ להריח מצוה בשמים של הבדלה וכדומה ויצ"ט ויצה"ר שקולים יש לו מלחמה כבידה משא"כ כשעשה מצוה א' שכר מצוה מצוה גוררת מצוה ונברא מלאך הקדוש יש לו רבים עוזרים נגד היצה"ר ומי האי"ש צדיק לומד תורה וארש אשה ולא לקחה לא עשה מצות כו' פן ימות ח"ו ירשיע במלחמה כבידה ואין עוזר ואיש אח"ר יקח הכל התורה שלוח"ו ויספו כו' ת"ח דשסרח יש חילול ה' ח"ו וילמדו אחרים ממנו ולא ימס לבב אחיו כלבבו אז ח"ו מסולק מן העולם כו' לכך יראה לעסוק במצות ולהוכיח רבים ויבלו ימיהם בטוב אמן.