1
והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמותי טמאתך ממך. ונחלת בך. ר״ל דהנה זריעה מהני לטומאה, כמבואר בכ״מ, אך כיון דישראל הם קודש, לא מהני זריעה, כמבואר פסחים דף ל״ד ע״ב. אך כיון דהפיץ אותם שוב פקע קדושה ושוב כיון שזרה אותם פקע טומאה, ושוב יהיו עוד נחלה, ועי׳ בר״ה דף י״ב דאינה פוסקת. ועי׳ בירוש׳ קדושין פ״א וכ״מ בזה דנחלה לא חזרה. ועי׳ ערכין דף י״ג ע״ב.