נחמו נחמו עמי וגו׳.
ר״ל כי הנה בתוספתא שקלים וכן בספרי כ״פ פליגי ר״ע ור״י אם כל גדרי התורה הוא עצם לא פרטים רק כלל, ור״ע ור״י אזלי לשיטתם חגיגה דף ו כללות ופרטות וכו׳ ע״ש, ור״ל כל אחד מציאות בפ״ע, ועי׳ במה דפליגי הרמב״ם והרמב״ן ז״ל גבי מקדש אם הוה מצוה אחת או פרטים, וכן נ״מ אם מעכב זה את זה, עיין בתוספתא מנחות פלוגתא בזה, ויש בזה אריכות גדול, והנה באמת בבית ראשון הוה כלל, ולכך מבואר בירושלמי דכל זמן שלא כבשו לגמרי כל הארץ לא נתקדשה ע״ש, ולכך הוה הכול במקדש (ראשון), משא״כ בבית שני ואמר דאי״ה לעתיד לבא יהיה שני הגדרים [הנ״ל], וכן נ״מ בזה בין לוחות ראשונות ללוחות שניות, דלוחות ראשונות הוה התורה מציאות אחת ובטל אחד בטל ח״ו הכל, ולכך נשברו, ולכך ההר הוה עצם אחד הנוגע [מאחריו], אבל אין לו אויר כי לא הוה כלי, משא״כ לוחות שניות הוה כל התורה מצטרפת ובגדר כלי ולא נתקדשו [אחורי], אך מ״מ יש לו קדושת אויר, ואי״ה לע״ל יהיה שני המעלות וזה אמר נחמו נחמו ואכמ״ל.
וראו כל בשר יחדיו וגו׳.
ר״ל אף ב״נ, עיין בירושלמי סנהדרין פ״ז, ומ״ק פ״ג דיליף מהך קרא דכל היכי דכתיב כל בשר היינו גם ב״נ, ועי׳ מנחות דף קי ע״א ע״ש בזה.
הן גוים כמר מדלי וגו׳.
עי׳ במה דפליגי הרמב״ם והראב״ד ז״ל בהל׳ אה״ט פ״ב גבי שחיטת עכו״ם, דהרמב״ם ז״ל ס״ל דהם גדר פועל רע, והראב״ד ס״ל דהם פועל הבל רק העדר ולא כלום ומייתי קרא דכאן, אך באמת למ״ש במ״א דגם זה הוה בגדר השגחה אף דבר הכרחי וכמ״ש בכריתות דף ה גבי הכרעות וכמה מקומות, וזה דאמר דכל בשר חציר, ומ״מ וראו כל בשר כבוד ה׳ יתברך, וזה כי פי וכו׳, דגם זה בהשגחה עליונה אף דהם כאין, ועי׳ סנהדרין דף לט ע״ש בזה.
ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה.
עכ״פ חזינן דזה כשר לקרבן, עי׳ חולין דף פ, ותוס׳ סוכה דף יג ע״א, ותוס׳ נזיר דף לה ע״א, ע״ש גבי כלל ופרט בזה.