כלו דברי הספר, ורחמיך ה' לא יכלו. כי עוד תאיר נרי להחל ולכלות ספרים רבים: אתה ידעת את לבבי, בגדולות לא הלכתי, בנפלאות ממני לא דרשתי: למעלות רוחי ולמחשבותי שמתי בריח ודלתים, ואמר עד פה תבאו: לא עליתי ההרה, כי יראתי מפני האש החשך הענן והערפל: בתחתית ההר התיצבתי, על הנחל היורד ממנו: ממימיו שאבתי מעט, ויגברו ויפוצו חוצה ויהיו פלגי מים: וישקו את גני ויצמיחו פרי מגדיו, ויהיו מעין גנים וילכו בין שתילי הגפן: מן הגפן לקחתי שורק, בנחלת אבותי נטעתיו, ויבשילו אשכלותיו ענבים, ויהי ליין לבנון: גאו המים ולא ידעתי, מעט לקחתי ויפרוץ לרוב, ואדע כי מקורם ברוך, ממקדשיך יצאו: במה אקדם פניך ה'? מה יוסף עבדך לדבר? כי הגדלת חסדך עמדי, לתת מים קדושים בכלי חרש: ואם לרגלי נזלו צנוריך, ואנכי איש נקלה לרגלי נכבדי עם, הלא נחלים ישטופו: לכן חכמים שמעו לי ונבונים האזינו אמרתי: את כדי מלאכתי מן הנחל, מלאו כליכם גם אתם, והיו נהרים יאורים והשקו את פני האדמה: ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים: הבו לה' תופשי תורה, הבו לה' כבוד ועז: גם אנכי לה' אשירה, אזמרה לאלהי ישראל: מי שת בטוחות חכמה? מי נתן לאנוש בינה? ומי לימד לאדם דעת? הלא ה' עושה כל:
ה' אלהי [ת]למד ידי למשוך בשבט סופר, לירות בלב אוהביך חץ תשועת חכמה: ולשוני לדבר צחות, תזל כטל אמרותיה, תעבור בעמק הבכא מעין תשיתהו: כי זולתך אין מושיע, בלעדיך מי ירים את ידו?: ואם כתבתי דברי חפץ, וצדק בקהל רב בשרתי, מידך נתתי לך כי ממך הכל: כי עמך מקור חיים, ותורתך שמש צדקה:
תופע אור לישרים, ונגה לאור סביב, להגיה אופל ענייך, כמוני היושב בשפל: אשר צרה ויגון מצאתי, ולא מאנו ידי לעשות: גם לילות פקדת עלי, ולא פניתי ערף למפעלותי: כי אחזת בימיני ואאזור חיל לחבר זאת. נתת ליעף כח, ותכל כל המלאכה: על כן אספרה שמך לאחי, בתוך קהל אהללך: אשריכם זורעי צדקות, דומו עד עת הקציר: אשר זרעתם בדמעה, ברנה תקצרו, ומאה שערים תמצאו: אם אלה מצאו הון, ואלה חלבמו סגרו עינימו, אלה ירונו בגאון שכלם, ואלה שרים נכבדי ארץ: ואתם משרתי ה', הנכם כעבדים ואין קונה: אל תעצבו, אל תאמרו חסרנו כל, נחנו מה, לבוז היינו: כי טוב דבש חכמה מתענוגות בני אדם, טוב מעט ביראת ה' מכל שלל גאים: כי מה אחרית אלה? הן כירק דשא יבולון.
ושרש חכמתכם לא ייבש, ותקותכם לא תכרת, ליום אשר יעשה ה': יום בכסף לא יקנו שדות, ומתן לא ירבה ריעים. עושר לא ינחיל כבוד, ובזרוע לא תוקח גדולה: שוא ומדוחים לא יאפילו מישרים. ושקר ודבר כזב לא יכסו נגה צדקה: אז תקפץ עולתה פיה, וגאות סכלים תסתתר: אז תתהללו ישרי לב, וידעתם למי עבדתם: והיתה לכם יראי ה', עושר למשפט וענוה לגדולה, חכמה לכבוד וחסד לתפארת, יראה לחיים וצדקה לשלום, הקדושים לריעים, וה' לאור עולם:
גם אלה דברי המחבר:
אני עמלתי וחקרתי, ואני כתבתי, ואני הגהתי הספר, ויהי עמלי רב מאד. וידעתי כי באמונה הגהתיו, וטהרתיו משגיאות הדפוס כפי כחי, אלא שכמעט הוא דבר נמנע שיצא ספר מבית הדפוס כולו טהור. ומתחלה שכחתי לחפש אחרי הטעיות הנשארים, ועתה לא אוכל עשוהו כי כבד עלי הדבר. לכן אין בידי לעשות לוח הטעיות, חנוני אתם ריעי! וכל מעיין יצרף וילבן ספרו מהם, כי בטוח אני שלא ימצאו בו מאותן הטעיות המקלקלות את הענין.