וזאת הברכה כו' להבין למה לא כתיב זאת הברכה בלא וא"ו וי"ל כי במצות חג הסכות כתיב וחגותם אותו חג לה' י"ל אותו אות וא"ו כי שם הוי' מורה על מדת מלכותו ית"ש בחי' ה' אחרונה דשם הוי' וצריך ליחדה לאות ו' דשם הוי' וז"ש אותו אות ו' חג לה' יצרף וייחד עם שם הוי' הוא מורה לה' אחרונה הנ"ל והנה מדת מלכות נקראת זאת מורה על בחי' נוקבא וכשמיחדין אותה עם אות וא"ו משם באין כל הברכות וז"ש וזאת ו' זאת הברכה כנ"ל וז"ש בצלו צל ו' חמדתי וישבתי ור"ת "בצלו "חמדתי "וישבתי הוא שם חב"ו שרומז לתיקון החטא כי הח' פתוח למטה שחוטא ע"י שפונה א"ע רק למטה לעוה"ז והנה כשרוצה לחזור בתשובה צריך להפוך הח' לאות ב' כמו בית שמכניסין בו כל הכלים וכן ב' דבראשית פונה לתורה ופתוחה לקבל בתוכה לעצמה כל התוה"ק ואח"כ צריך לעשות לעצמו גדרי' וסייגים שלא יתהפך עוד ח"ו מאות ב' לחי"ת וצריך לשמור הסייגים שהם שתא סדרי משנה וזה מרמז הו' שבשם חב"ו שהוא דוגמת סייג וגדר אצל הבית ומרומז בהשם הזה ג"כ יחוד תורה שבכתב שמרומז באות ב' עם תורה שבע"פ שמרומז באות וא"ו שמרמזת על וא"ו סדרי משנה וז"ש ואני בחסדך בטחתי כו' רומז כנ"ל לחבר ג"כ אות וא"ו למדת אני וז"ש ואני תפלתי כו' זהו תפילתי לך ה' שיחובר הוא"ו עם מדת אני ואז יגולה מקור י"ג מדה"ר דאינון גיאות ה' ויאמר ית"ש ראו כי אני אני הוא וז"ש ואני תפלתי לך ה' עת רצון להמשיך מהרצון בחי' שם אהי' ומשם בא להוי' לי' פעמים הוי' ואהי' גי' עת ונמתק גם שם אלקים שמחברין ה"ח וה"ג וז"ש אלקים ברוב חסדיך כו' וז"ש יגל לבי בישועתך יגל ר"ת "יחיד "גאה "לעמך י"ג מדה"ר אינון גיאות ה' ולבי גי' שם מ"ב ובישועתך רמז להו"ר אמר אח"כ כי גמל עלי שעד עתה הי' בחי' יניקה ועתה בחי' גמולי מחלב:
אשר ידעו ה' פנים אל פנים במדרש לפי שאמר משה הראיני נא את כבודך אמר ית"ש בעוה"ז שהוא דומה לפנים אי אתה רואה רק בעוה"ב שדומה לאחוריים וז"ש וראית את אחורי ופני לא יראו פי' כי כשאדם עושה מצוה בלא שום פני' רק כוונתו בלתי לה' לבדו להיות עטרה לראש אלקי באמת נעשה כן ועי"ז יהי' לעתיד אשת חיל עטרת בעלה וכתב בס' אוצר הכבוד שעל כתרו ית"ש כתיב עמי ישראל לי וז"ש שהעוה"ב נמשל לאחוריים שכביכול יהי' העיקר מאתנו וז"ש וראית את אחורי ואנו נהי' כביכול בבחי' פנים אז יתגדל כבוד ה' ויהי' ה' א' ושמו א' ויקויים הראיני נא את כבודיך אמן.
תם ונשלם חלק ראשון בע"ה ית"ש.