במדבר סיני כו' שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגולגלותם כו' תפקדו אותם לצבאותם הנה הבורא ב"ה ברא הנבראים כולם שיהי' ע"ד כלל בבחי' ראש תוך סוף ונעוץ סופן בתחילתן ותחלתן בסופן ולהבין הענין ע"ד ומבשרי אחזה אלקי כמ"ש בספרים שכל אברים שבאדם רומזים לעולמות עליונים רוחנים למשל הראש שבאדם רומז לבחי' ראשית שבעולמות עליונים הרוחנים וכן יד שבאדם יש בחי' בעולמות העליונים שנקראים יד ומשם נשתלשל השם שידו של אדם תקרא יד על שרומזת לבחי' עליונה שנקראת יד ועד"ז רגל שבאדם וכן כל האברים והנה עד"ז יש להבין ענין נעוץ סופן בתחלתן כו' הוא הענין כדוגמת הורדת כביכול בחי' ראש לבחי' רגל והעלאת בחי' רגל לבחי' ראש ולהבין זה כי הנה מצינו רגל גי' ע"ב קס"א כמ"ש בספרים על המועדים שנקראים רגל על שנשפע אז אור ממילוי השמות שהם הוי' אהי' במילוי יודי"ן והיו"ד הוא רומזת לבחי' ראשית כי הוא רק נקודה שמנקודה יכולין אח"כ לעשות כל האותיות שירצו והוא התחלה ואין להשיג מה הוא כי הוא רק נקודה ובפרט קוצו של יו"ד רומז עוד לבחי' עליונה יותר והנה כתיב עיניך בריכות בחשבון שמזה שאנו רואין בדבר שהוא מספר גי' שוה עם שמות הקדושים מורה זה לנו כי יש בחי' השפעה משמות הקדושים הנ"ל לדבר ההוא ולכן המספר מורה על זה ויהי' לנו זה לעינים להורות לנו ע"ז שנשפע משמות הקדושים אלו לדבר זה וז"ש ית' הנה אנכי בא אליך בעב הענן כו' בעב ר"ת "עיניך "בריכות "בחשבון רומז כנ"ל שהדבר המכוסה דוגמת דבר שמכוסה בעב הענן יכולין להשיגו ע"י בחי' החשבון כנ"ל ולכן כשאנו רואין שרגל הוא בחשבון הוי' ואהי' במילוי יודי"ן שהם הראשית כנ"ל שהיוד הוא בחי' ראשית מזה אנו יודעין שבחי' ראשית שהוא דוגמת הראש הוא כביכול יורד עד בחי' רגל וזה ענין הנ"ל שנעץ ית' סופן הראש בסוף ועי"ז גם הסוף דהיינו בחי' רגל נעץ בהראש כיון שגם שם בחי' ראש ומחובר בחי' רגל בהראש וזהו אתה סתר לי ר"ת "סוף "תוך "ראש כי כאן הם מתתא לעילא כי זו הענין עבודת האדם בעוה"ז לידע שלית אתר פנוי מני' ולמצוא בכ"מ השתלשלות כבוד קדושתו אף במדריגות הנמוכים הגשמיים גם שם ימצא ששם בחי' קדושתו ית' נשתלשל וזהו בכל דרכיך דעהו שבכל דרכיך אף הגשמיים דעהו שתדע שהכל מתקיים ע"י השתלשלות קדושתו ית' שם ע"י שמות הקדושים ואלמלא לא הי' ח"ו כן לא הי' אפשר שיהא לדבר ההוא קיום ועי"ז שמוצא ששם כבודו ית' מיחד את הדבר ההוא שמתחילה הי' נדמה כביכול כדבר נפרד מקדושתו ית' כביכול ועתה עי"ז שמוצא שם כבודו וקדושתו ית' מייחד הדבר הגשמי ההוא לאחדותו וקדושתו ית"ש וכן הוא דרך הצדיקים למצוא בכל דבר איזה רמיזא דחכמתא מאיזה בחי' מבחי' עליונה נשפע שם החיות אלקות שמלובש בדבר ההוא ומוצאים זה כנ"ל ע"י רמז וחשבון שחשבונו מורה על בחי' העליונות וע"י שמוצאים כן מקשרים ומייחדים הדבר ההוא לשורשו שיודעין כנ"ל שהכל רק מחיות אלקות שנשפע מבחי' עליונות ולכן כתיב אתה סתר לי סתר ר"ת "סוף "תוך "ראש מתתא לעילא כנ"ל ונעוץ סופן בתחלתן ועי"ז ממשיך שפע מבחי' עליונות לבחי' נמוכות ותחתונות כיון שמיחד גם זה לבחי' עליונות וזהו ענין הספירה וספרתם לכם ממחרת השבת כו' שבע שבתות כו' כי שבת רומז לג' ראשונות שג' סעודות דשבת הם נגד ג' אבות כידוע וג' אבות רומזים לג"ר וזהו שפי' רש"י על וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב כו' וארא אל האבות הם בחי' ג"ר שמשם המשיכו האבות הקדושים שפע ושם שורש של אבותינו הקדושים ומג"ר הנ"ל המשיכו לז' ימי הבנין וכן ע"י ספירה ממחרת השבת יו"ט הראשון של פסח שהאיר בו אור מג"ר משם תספרו שבע שבתות הז' ימי הבנין שכ"א כלול מז' כמ"ש כ"ז במ"א שתמשיך משם עד שתפעול ג"כ שתעלה את הז' ימי הבנין לג"ר וז"ש בס' מעשה רוקח שעצרת גי' כתר חכמה בינה שהם הג"ר שמשם הי' המשכה לזי"ה ולשם העלו אותם ע"ד הנ"ל נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן כו' ותחילת הבריאה הי' לתכלית זה כנ"ל ולכן זהו שרמזה לנו התוה"ק כאן עבדות זה "שאו "את "ראש ר"ת ראש כי ראש רומזים לג"ר כנ"ל שהם הראשית ולכן האותיות מורים ע"ז שהאל"ף הוא אותיות פלא רומז לכתר שהוא מופלא ומכוסה והרי"ש בחי' ראשית חכמה והשי"ן בינה כמ"ש בתקונים וזהו שאמר כאן שאו את ראש להעלות הנ"ק הם החיות אלקות שבכל דבר מהג"ר שהם בחי' ראש והם ג"כ הסוף כל דרגין להעלות את ראש זה לבחי' ראש זה שבבחי' העליונה ראשית התחלה ולחבר בחי' ראש שבסוף דכל דרגין לבחי' ראש שבראש כל דרגין ולכן רמז כאן בר"ת ג"כ ראש רומז לבחי' ראש שבריש כל דרגין ולזה הבחי' ראש שאו את ראש שבסופה דכל דרגין שנעץ ית' סופן בתחילתן "עדת "בני "ישראל ר"ת עב"י ר"ת "בריאה "יצירה "עשי' להעלות אותם לעולם אצילות שהוא הראשית לעולמות בריאה יצירה עשי' לבית אבותיו כנ"ל לבחי' ראש שהם הג"ר שנקראו אבות ולמדה אותנו תורתינו הקדושה איך הדרך להעלות זה במספר שמות כשתראה שהדבר במספר אחד בשוה עם השמות הקדושים עי"ז תתבונן להעלות כל הדברים אפי' הנמוכים כל זכר לגולגלותם זכר מורה בחי' השפעה שנשפע מבחי' דכר וזכר גי' ברכה להורות על השפעה הנ"ל חיות אלקות שנשפע מבחי' עליונות לתחתונות להעלות החיות זה לגולגלותם בחי' גולגלת הוא בחי' עליונה כי מבשרי אחזה שהגלגולת הוא על המוח וכן בחי' עליונה שעל המוחין בבחי' עליונות נקראת גולגולת וזה רמזה לנו תורתינו הקדושה בהתחלת התוה"ק שלתכלית זה הי' הבריאה להעלות הנ"ק כי בראשית ר"ת "שאו "את "ראש "בני "ישראל תפקדו שע"י המפקד ומנין תשאו את בחי' ראש כנ"ל:
א"י במדבר סיני באוהל מועד כו' זה מורה לנו על קדושת התורה שהולכת ממקום גבוה למקום נמוך כי אפי' השפל שבשפלים יוכל לבוא לעבודת ה' ע"י התוה"ק ולזה בא לנו הכ' לומר שדיבורו ית' הי' במדבר שהו' ממקום פחות מאוד ומקום תוקף הקליפות כמ"ש מקום נחש שרף ועקרב וצימאון אשר אין שם מים לא מקום זרע ותאינה וגפן ועכ"ז במקום הפחות הגרוע הזה שם הי' דיבורו ית' ושם הי' משכן השכינה הקדושה ואוהל מועד כי זה הוא השלימות התוה"ק שתוכל להתפשט לכל מיני שפלים ועומקים ולהעלות כל הבחי' אפי' הפחותים מתעלים ע"י התוה"ק:
איש על דגלו באותות לבית אבותם כו' אמרו ז"ל כיון שנגלה ית' על הר סיני ירדו עמו כ"ב אלף רבבות מרכבות של מלאכים והי' כולם עשוים דגלים דגלים כמ"ש דגול מרבבה כיון שראו אותם ישראל אמרו הלואי אנו עושים דגלים כמותם כו' ובשם אלהינו נדגול כו' ימלא ה' כל משאלותך כו' ועשה אותם דגלים להבין ענין זה מה הי' ישראל מתאווים במ"ת לדגלים הענין כי במרכבה עליונה ג"כ ד' דגלים ועל כל דגל ממונה שר אחד ותחת אותו שר יש ב' ממונים שתחת ממשלתו כמו דגלי ישראל שהי' בכל דגל ד' נשיאים והנה הענין הדגלים ההם הוא להמשיך השפע וחיות אלקות מבחי' ג"ר להראשית התגלות העולמות הי' בשם אהי' שאמר ית' אברא העולמות והנבראים ואהי' להם לאלקי ושם אהי' הוא מקור הי"ג מדה"ר שבתחילת הבריאה ברא ית' הבריאה ואמר וכי למגנא אנא נקרא רחום וחנון וברא הכל להטיב לנבראי' להטעימם צוף טובתיו ולכן מקור הי"ג מדה"ר בשם אהי' ולכן כתיב וחנותי את אשר אחון כו' ארחם לשון עתיד ע"ד שדרשו ז"ל אע"פ שאינו כדאי והגון רק שראה ית' שעתיד האדo ההוא להיות טוב ועתיד להיות כדאי והגון ולחון אותו חונן אותו ית' תיכף אע"פ שאינו כדאי והגון תיכף וזה בחי' שם אהי' לשון עתיד שאהי' לו לאלקי כי הוא עתיד לשוב בתשובה ולקבלני לאלקי אחון וארחמנו תיכף וזהו הענין שאמר ית' אהי' אשר אהי' כו' כי טענת משה הי' מה שמו מה אומר אליהם כי ית' נק' שמו עלינו כפי מעשינו ומשה ידע שישראל לא הי' טובים אז ולכן שאל מה שמו שפי' ז"ל באיזה זכות כו' והשיב ית' אהי' אשר אהי' כו' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה ולכן אף שלע"ע אינם כדאי עכ"ז כיון שעתידין לעבוד אותו נקרא שמו אהי' ונאמר שם ג"פ אהי' נגד ג"ר שבכ"א בחי' שם אהי' שהוא קודם התגלות זי"ה וכן בכל פעם כשאדם מקבל עליו באמת אהי' מעתה רק טוב ועי"ז ממשיך על עצמו חנינות ורחמנות מי"ג מדה"ר שם אהי' כו' שכשאומר אדם אהי' עבד אלקי מעתה אז אומר ית"ש אהי' לו לאלקי רק שיהי' קבלתו של האדם באמת כביכול בדמיון שאומר ית' אהי' כו' וזה הרמז שד' מלאכים הממונים על ד' דגלים של מלאכים שהם מיכאל גבריאל נוריאל רפאל הם עה"כ גי' תתקנ"ו שמרמז זה שהם ממשיכין השפע משם אהי' כו' שע"י תיקון של עובדי אלקינו שמתקנים עצמו לעובדו ית' עי"ז ממשיכין השפע מג"ר ג"פ אהי' שאמר ית' למשה מקור הי"ג מדה"ר וזהו הי' ענין התאוות ישראל לדגלים להמשיך השפע משם אהי' מקור הי"ג מדה"ר וכן עשה ית' אותנו ד' דגלים וד"פ דגל גי' ז"פ אהי' עה"כ לרמוז שע"י הד' דגלים המשיכו השפעות לזי"ה שיהי' בכל אחד השפעה משם אהי' ולכן גי' ז"פ אהי' ולכן הי' ישראל ג' מחנות מחנה שכינה ומחנה לוי' ומחנה ישראל כי הג' מחנות אלו רומזים לבחי' ג' אבות כהן בחי' חסד לאברהם לוי בחי' גבורה כידוע ישראל בחי' תפארת ישראל בחי' יעקב ישראל ומשם ממשיכין השפע לבחי' כנס"י שרומז על כללות המדות אלו ששם בחי' כוללת השפעתם ולכן הם ד' דגלים נגד ד' בחי' אלו האבות וכנס"י וזה פי' המתגאה על חיות הקודש ונהדר בכבוד על המרכבה תחתונה ישראל עמו ע"י המורכבים מגוף ונר"נ וכן הד' מלאכים אלו מיכאל מימין חסד גבריאל משמאל מדת גבורה אוריאל לשון אור תורה בחי' יעקב ומלאך רפאל נגד מדת כנס"י שנמשך ע"י המרכבה עליונה השפעות לכנס"י ולכן נתאוו ישראל לדגלים להמשיך השפעה על ידם מבחי' ג' אבות ג' ראשונות כנ"ל בפי' וארא אל האבות כו' ור"ת מהאבות גי' אהי' וז"ש כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו כי נקודת סגול מורה על מדת ג' אבות שב' נקודות א' מימין וא' משמאל שניהם הם בחי' אברהם ויצחק חסד וגבורה והנקודה שתחתיהם מורה על מדת יעקב שהוא המכריע ומחבר שניהם כמו בריח התיכון והוא סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והסולם עומד באלכסון וכן אמרו ז"ל שהסולם שראה יעקב עמד באלכסון וזהו מורה הג' נקודות בשורק שעומדים ג' נקודות באלכסון כי האלכסון מחבר ב' קצוות הפכיים למשל צפון ודרום האלכסון מחברם וכן נקודה זו של שורק נקראת קיבוץ שמקבצת למדת ג' אבות ושם הוי' בנקודה זו שורק מורה על מדת הוד שאמא עילאי עד הוד אתפשטת כידוע ובבחי' זו קיבוץ נ"ק ולכן בברכת מקבץ נדחי עמו ישראל הכוונה להוי' בנקודת שורק שעל ידה קיבוץ נ"ק וכשיקבצו כל הנ"ק מקבץ ה' ית' את עמו וז"ש ואנכי נטעתיך שורק ענין נקודת שורק שמורה על ג' אבות שיזכור לנו זכות אבותינו שהם כענין נקודת שורק וזהו אשרקה להם ואקבצם שקיבוץ גליות ע"י בחי' נקודת שורק היא מדת הוד ולהבין הענין הוא ע"י שישראל מאמינים בהודו ית' ומודים ומשבחים לו ית' ע"י קול הודי' זו מתקנים בחי' רגל הקו"ף שיורדת למטה מכל האותיות כמ"ש בזוה"ק שבאה אות קו"ף ואמרה ריבון עלמא ניחא קמך לברוא בי עלמא כו' ואמר ית' כו' כי אותיות שר נטלין לך ואתעביד שקר ומורידים רגל הקו"ף למטה ע"י שקר הוא הורדת נ"ק וצריך לקבץ הנ"ק ע"י קול הודי' שצריך להעלות רגל הקו"ף ע"י שית עזקאין דקנה עד בחי' יו"ד שעל ראשה למ"ד שמורה על בחי' עליונה וזהו ע"י קול הודי' לו ית' ולעשות תשובה ולהתודת לפניו ית' כמ"ש והתוודו את כו' וזכרתי את בריתי יעקב כו' שעי"ז נזכר לנו זכות אבותינו הקדושים וזהו הי' ענין הדגלים שהיו מהלכים זה אצל זה רק לא בשוה רק כנקודת שורק באלכסון ולכן הודו לה' בכינור הר"ת גי' דגל שע"י הדגלים שהיו הולכים במדבר מקום נחש שרף ועקרב שהיו שם נ"ק בעמקי הקליפות וכ' בס' שזהו שאמרו ליתרו שילך עמהם והיית לנו לעינים כי הוא הי' עע"ז מקודם ועתה נדבק בטוב והי' בכ"מ שיש התערבות בטוב ורע וז"ש והיית לנו לעינים שתרא' אותנו באיזה מקום אנו צריכים להוציא נ"ק וזהו במדת הוד שעל ידה קיבוץ והעלאת נ"ק וקיבוץ גליות ע"י הודי' לו ית"ש וזהו שרמז בר"ת הודו לה' בכינור שהר"ת גי' דגל כנ"ל שזהו ענין בחי' הוד"י וע"י הדגל קיבוץ נ"ק כמו ע"י הוד"י כי הי' הולכים כנקודת שורק בחי' הוד"י ולכן דגל גי' כמו המילוי של שם ס"ג שרומז לתשובה שע"י הווידוי והודי' באים לתשובה בחי' אמא עילאי שעד הוד אתפשטית וזהו ע"י קול הודי' שמעלין רגל הקו"ף ע"י שית עיזקאין דקנה לקיצה שעל היו"ד שעל הלמ"ד מקול ונעשה מה שהי' קודם אותיות שקר נעשה עתה בחי' נקודת שורק בחי' ואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת ונעשה משקר קשר לו ית' רק צריך שיהי' זה באמת גמור לקשר עצמו בו ית"ש וז"ש חז"ל רחם זה שרק רק כו' וגמירי דאי יתיב אארעא ועביד שרק רק אתי משיחא דכתיב אשרקה להם ואקבצם א"ל ר"א בר שימי כו' א"ל ההו' בודא הואי פי' שקרן הענין שרמזו בדבריהם כו' שהבאת הרחמנות ע"י שעושין משקר שורק וקשר ונעשה אשרקה להם ואקבצם רק שצריך כנ"ל שיהי' באמת גמור ואז אתי משיחא כנ"ל שקיבוץ גליות תלוי בבחי' זו של שורק שנקרא קיבוץ ועי"ז קיבוץ גליות רק כשהוא באמת גמור ואז מעלין הנ"ק אבל ההוא בדותה הוי שעדיין השקר קיים ולא אתי משיחא רק כשיתוקן באמת גמור להודות לו ית' ולהתוודות ולבוא עי"ז לתשובה אז יבוא משיחא שיבוא ב"ב וז"ש במדרש איש על דגלו כו' הה"ד יסובבנו יבוננהו יצרנו כאישון עינו כו' כנ"ל שהדגל הי' בחי' קיבוץ נ"ק הנדחים בחי' נקודת שורק שהוא ג' נקודות וכן בפסוק הנ"ל יבוננהו כו' בר"ת ג' יודי"ן זה אצל זה ג' נקודות רומז על ענין הדגל כנ"ל:
עוד י"ל ענין הדגלים שכבר אמרנו שישראל הלכו במדבר ללקט הנ"ק אשר שם כי המדבר ארץ לא זרועה אשר לא עבר בה איש עדיין אז ולא נתקנו ונלקטו עדיין נ"ק וענין נ"ק אשר הי' שם הוא כי בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם והכל נברא במאמרו ית' הקדוש נמצא שכל הבריא' יש בה קדושה מדיבורו ית' הק' וצריך להעלות את בחי' הקדושה הזאת שיהי' הקדושה הזאת קשורה בשורשה הקדוש מקור הקדושה והנה כתב בכוונת האר"י ז"ל "הודו "לה' "בכינור ר"ת הבל קול ה' יחיל מדבר ר"ת גי' קין יחיל ה' מדבר קדש ג"כ הר"ת גי' קין להבין הענין הוא הבל מורה על בחי' קדושה העליונה בחי' טוב לבד בלא התערבות רע כלל והנה כתבתי במ"א שהבל אותיות ה' לב שה' כנפות הריאה מושמים על הלב ובא מזה ההבל גם הה' מורה על ה' מוצאת הפה שיהיו מקושרים עם הלב שיהי' דיבורו של אדם קדוש כלבו כן פיו והנשימה יהי' בבחי' כל הנשמה תהלל יה שאמרו ז"ל על כל נשימה ונשימה תהלל יה וזהו ר"ת "הודו "לה' "בכינור ר"ת הבל מורה כנ"ל שההבל העולה מלב ע"י הנשימה יהי' רק להודות לה' וכן בחי' אותיות הבל בעולמות עליונים הוא בחי' עולם העליון קדוש שאין שם עדיין תערובות טו"ר ובחי' קין מורה על בחי' עולם שמעורב טוב ברע וצריך האדם למתק הרע ע"ד שאמרו ז"ל בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר שיעשה גם היצה"ר טוב וענין המיתוק את בחי' התערבות טוב ברע הוא שלא יהי' האדם פעמים טוב ומתנהג בחסד ופעמים יתגבר יצרו עליו שלא יתנהג בחסד וטוב כי זה הוא מעורב טוב ברע רק שצריך למתק את בחי' הרע הזה שיהי' ממוזג בטוב בחי' החסד שלא יהי' בעל חסד יותר מהשיעור ע"פ תורתינו הקדושה ושלא יתחסד עם מי שאינו ראוי להתחסד עמו כמו שאחז"ל כל מי שאין בו דיעה אסור לרחם עליו ואמרו כל המרחם על האכזרים לסוף כו' וזה הוא בחי' מיזוג הרע בטוב והיא דמיון בחי' מיזוג מים ביין ולכן מים יין גי' קין שקין מורה על בחי' טוב ורע מעורבים וצריך למזגם בבחי' מים ויין שמים מורה על חסדים שהחסד דרכו בהתפשטות וכן מים מתפשטים ומוגרים ויין מורה על בחי' גבורה כי יין חזק ויש בו בחי' חוזק וגבורה וצריך לערבו במים בחי' חסד כנ"ל ולראות לבוא לבחי' הבל הנ"ל על כל נשימה ונשימה תהלל יה וזהו ר"ת קול ה' יחיל מדבר ר"ת גי' קין רומז בבחי' מדבר שהי' בה נ"ק התערבות טוב ברע כנ"ל ורומז ג"כ על בחי' דיבור שעדיין אינו מתוקן כראוי להיות בבחי' על כל נשימה ונשימה תהלל יה בחי' הבל הנ"ל וז"ש אח"כ יחיל ד' מדבר קדש שיבוא לבחי' קדושת הדיבור להיות בבחי' הודו לה' בכינור שרק דיבורו יהיה להודות לה' על כל נשימה ויתקן מה שהיה תחילה בחי' קין מעורב טוב ברע ויהיה ממוזג ועי"ז יהיה כל כוונותיו להודות לה' בחי' הבל הנ"ל וזה היה ענין הדגלים שדגל גי' הבל וז"ש שישראל נתאוו לדגלים שתיקנו ישראל במעמד הנבחר בקבלת התוה"ק את כל מדותיהם ולא היה להם שום תאווה רק זאת היתה תאוותם להיות בדגלים דגל גי' הבל להיות בבחי' הודו לה' בכינור ועל כל נשימה ונשימה תהלל יה בחי' ה' לב הנ"ל ותמצא שד"פ דגל גי' קמ"ח תצרף לזה מספר י"ב שבטים שהיה בדגלים יהי' גי' קין שתקנו את בחי' קין והעלו את הנ"ק מהמדבר שרומז כנ"ל על בחי' קין והי' דגלים בחי' הבל הנ"ל כל תאוותם להודות לה':
והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאותם ונסע כו' יש לדקדק מ"ש כאן מקום חנותם קודם תיבת דגל מחנה כו' הענין שע"י הדגלים המשיכו מעולם עליון מאוד חסדים גדולים כמש"ל והחסדים אלו הם נקראים קדם שקודם לעולם הם שאז עלה ברצונו ית' לברוא העולם להטיב לנבראיו שהיה אז רק חסד גדול כי עדיין לא נתעורר שום דין כמו אח"כ שנתעורר ע"י חטא בני אדם וקדם גי' ב"פ חסד שממשיכין מזה החסד למטה להמתיק כל הגבורות ודין הגם שנתעורר למטה ונעשה ב"פ חסד למעלה גם למטה לכן אמר כאן בהדגל הראשון כידוע שבהתחלה נכלל הכל ובדגל הראשון נכלל כל הדגלים אמר והחונים קדמה כו' שעשו חני' למטה שהמשיכו מבחי' קדם הנ"ל ולכן אמר זה קודם הדגלים כנ"ל כיון שירמז על בחי' שקדמה להבריאה והוצרכו להמשיך מבחי' שקודם הבריאה כדי להמתיק הגבורות כנ"ל בהתחלת הפרשה מענין מיזוג יין במים וענין תיקון התערבות טו"ר לבוא לבחי' דגל בחי' הבל "הודו "לה' "בכינור ועל כל הנשמה תהלל יה וזהו ענין הליכות ישראל במדבר אשר לא עבר בה איש כנ"ל לתקן את ענין התערבות טוב ברע מהמדבר ולכן בכל פעם התפלל משה כמ"ש ויהי בנסוע הארון כו' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך כו' ובנוחו יאמר שובה כו' כי מחמת שלא היה השכינה והארון במקומם המקודש ומוכן להם בבהמ"ק הגם שהוא ענין מנוחה ונחת לא ענין נסיעה היפוך הניחא עכ"ז לא הי' עת רצון כראוי רק ע"י שהמשיכו מהרצון העליוי שקודם הבריאה כנ"ל והמתיקו עי"ז כל הדינים ולכן תמצא שבפסוק ובנסוע המשכן יורידו אותו הלוים ובחנות המשכן ירימו אותו הלוים והזר הקרב יומת מרומז שם בר"ת ב"פ שם הגושפנקא דחתים בי' שמיא וארעא דהיינו ר"ת "אותו "הלוים "ובחנות "המשכן ובר"ת "אותו "הלוים "והזר "הקרב גם רמז שם ב"פ שם הוי' בהיפוך אתווין ר"ת "הלוים "ובחנות "המשכן "יקימו ור"ת "הלוים "והזר "הקרב "יומת כי ידוע ששם הוי' בהיפוך מורה דין והמתיקו הדין שנשתלשל למטה ממקור הדין המתיקו ע"י שהמשיכו מבחי' קדם הנ"ל ב"פ חסד בחי' ב"פ טוב שם הגושפנקא הנ"ל הנרמז בר"ת "את "השמים "ואת "הארץ שבתחלת הבריאה כנ"ל שמראשית הבריאה שעדיין לא הי' החטא משם המשיכו החסד וטוב והמתיקו כל הדינים בהטוב והחסד כנ"ל:
במדרש לג' דברים נתאוו ישראל בים למשכן ולדגלים ולתורה הענין כי השראת השכינה הקדוש' הי' בג' אלו כי הר"ת מהם הוא אותיות מדת גי' ד"פ אלף הוא האלף משם אהי' שבכל עולם מד' עולמות יש שם אהי' והוא בחי' מלבוש ובים נעשה להם הים כמלבוש כמ"ש חז"ל שכל שבט הלך במחיצות שלו ואז השיגו שהקדושה צריך להיות בבחי' מלבוש ורצו גם הם להיות כזה והמשכן הי' ג"כ עד"ז כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שהי' מלבושי' להקדושה וכן ע"י התוה"ק שקבלו הי' מלבושים להקדושה וענין הדגלים כבר כתבנו לעיל בענין זה שד"פ דגל גי' ז"פ אהי' שהמשיכו משם לכל המדות ונעשו מלבוש להקדושה משם כי השכינה נתלבשה בג' אלה וזו הוא ג"כ הענין שאחז"ל שכשראו ישראל את הקב"ה במרכבה עליונה בדגלים שלו בבחי' לבושים שכסא כבודו כביכול מלבוש לכבודו והמלאכים הסובבים וחיות הקודש והאופנים הי' מלבושים לכסא הכבוד והם מלבושים אלו לאלו ורצו ישראל שבהם יהי' השראת פנימיות הקדושה שלו ית' והם יהי' לבושים לכבודו ולכן נתאוו שיהי' עשוים דגלים דגלים כמלאכים שענין הדגלים הוא שהי' לבושים כי הארון הי' לבוש ללוחות העדות והבית קדשי קדשים לבוש לארון וההיכל לבית ק"ק ועזרת כהנים לבוש להיכל ועזרת ישראל לעזרת כהנים ועזרת נשים לעזרת ישראל ועד"ז הכל ואח"כ הי' ישראל מסבבים מתחלה משה ואהרן והכהנים מסבבי' הארון והמשכן ואח"כ הלוים ואח"כ ישראל ולזה הי' עשוים דגלים דגלים לד' רוחות לסבב הפנימיות הקדושה לכל צד ולזה נתאוו למשכן ולדגלים שישרה פנימיות הקדושה שלו ית' בהם והם יהי' הלבושים לה ע"י המשכן שהוא ענין לבוש וכן הדגלים ונתאוו לתורה שבזה נתלבש קדושתו ית' שהאותיות הם לבושים להאור של א"ס ית' הגנוז בהתוה"ק והוא בד' לבושים פשט רמז דרוש סוד כמו הדגלים שהי' ד' לבושים משה ואהרן חונים לפני המשכן קדמה לפני אוהל מועד ואח"כ הכהנים ואח"כ לוים ואח"כ ישראלים וכן המשכן כנ"ל וזכו ישראל להיות כל השראת פנימיות הקדושה בהם וכל הלבושים יהי' בהם והם ג' אלו שר"ת מהם מדת כנ"ל ע"ד שנ' האר"י ז"ל בכוונת קרבן תמיד שהוא התקרבות כל העולמות זה לזה ולבושים אלו לאלו והכל ע"ד הנ"ל בענין התלבשות פנימיות הקדושה: