בהעלותך את הנרות וכו' יאירו שבעת הנרות הנה מצינו שאמר ית' ליחזקאל הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם וכו' ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ומוצאיו ומובאיו ולהבין מה ענין הבושה וכלימה הזאת מצורת הבית י"ל שהענין הוא כי עיקר השראת השכינה הקדושה הוא בלבות בנ"י כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם רק המקדש הי' שמזה יראו וילמדו איך לתקן אבריהם וכל הקומה שלהם שהמקדש הי' דוגמת קומה שלימה וכ"כ בס' שכל כלי המשכן והמקדש הי' כ"א רומז לאיברי האדם ומצווי התוה"ק איך לעשות את הכלי הזאת נלמד איך לתקן דוגמת זה את האבר ההוא שהכלי רומזת עליו וז"ש ית' למשה ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כו' כליו וכן תעשו כי משה הי' מתוקנים כל אבריו וברצונו ית' שיעשו משכן שילמדו ישראל מזה איך לתקן איבריהם ג"כ ולכן אמר לו כלל על עשיית המשכן ככל אשר אני מראה אותך פי' את שיעור קומתך וז"ש ג"כ ועשית את המשכן כמשפטו אשר הראת בהר ופי' התרגום דאתחזיתא בטורא שפי' הוא שאתה נראית שם ואמרתי לך שדוגמת שיעור קומתך מזה ילמדו הבעל מלאכות לעשות את המשכן וז"ש הכ' הנ"ל שע"י תבנית המשכן יכלמו ישראל מעונותיהם שידעו ויכירו שאין שיעור קומה שלהם כראוי במדת אלו שתבנית המשכן רומז עליהם והנה אחז"ל שנטל ר"י כה"ג את ראשו של רשב"ג שנהרגו והי' בוכה ואומר מנורה הטהורה מזה נלמוד שהראש שבאדם הוא דוגמת מנורה שבמקדש ולכן אנו רואין ששוים בפעולתן שאנו רואין שהחושים שבראש שהם בז' שערים שבראש שהם שני אזנים ושני עינים ושני נקבי האף החוטם והפה שהם בחי' ז' קני המנורה כל החושים אלו אין פועלין פעולתם בלא אויר שאם מניח דבר על עיניו בלא אויר בנתיים לא יראה אותו הדבר ולכן אין אדם רואה הצד מעפעפי עיניו הסמוך לעין וכן פעולת השמיעה ע"י האויר ואם יסתום אזניו לא ישמע וע"י קנה חלול מאוזן לאוזן נשמע הקול מרחוק מחמת שאין בלבול באויר ההוא וממליך האויר את הקול וכן הפה ג"כ א"י לדבר בלא אויר וכן החוטם אין מריח בלא אויר וכן הענין בנר שאינו דולק בלא אויר שאם הי' השמן והפתילה סתום מכל צד בלא אויר לא ידליק כמ"ש זה במ"א שהאויר הוא הממוצע בין הרוחנים לגשמיים וכל התנועות של אדם נחקקין באויר תנועות הז' שערים הנ"ל כמשל השם ידו בקמח וכדומה נחקק שם תנועת ידו ותמונתה כן עד"ז כל התנועות בהאויר ובזה מבינים למעלה מה מעשיהו וכ"כ בס' שזהו בחי' ג' ספרים הנפתחים בר"ה הם בחי' האוירים ושבעה שערים אלו הם בחי' ז' הבלים כנ"ל שהכל ע"י האויר וההבל וצריך לתקן אותם בשלימות שלא יהיה ח"ו נחקק דבר רע בהאויר ע"י תנועות הז' שערים וכשמתקן אותם בשלימות שיהיה הז' שערים שבו כדוגמת עולמות עליונים שהז' שערים שבראש רומזים עליהם כ"כ בס' ומבשרי אחזה אלקי וזהו בחי' צלם אלקים שמדמה כביכול צורה ליוצרה וז"ש אל מול פני המנורה הפנימיות של מנורה הם הדברים שבעולמות עליונים שהשערים שבראש רומזים להם יאירו שבעת הנרות וז"ש פני המנורה מלשון פנים וצורה וכן מנורה גי' צורה לדמות צורה ליוצרה וז"ש ויעש כן אהרן ופירש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה הפי' שתיקן את השערים שבראש שלודוגמת קני המנורה כנ"ל שזה היה רצונו ית' ללמוד ממעשי המנורה לדמות צורה ליוצרה כנ"ל בפני המנורה ועי"ז ממשיך חסדים מי"ג מדה"ר שהשם הא' הוא אל במילוי גי' פנים עה"א והכולל פנים העליון ע"י דימוי צורה ליוצרה וז"ש פנים בפנים דבר ה' עמכם ולכן היה הדלקת הנרות ע"י הכהן שהוא במדת חסד ולכן הוא המברך את ישראל והוא דוגמת מיכאל כה"ג מלאך של חסד ורומז שע"י תיקון צורה שלו בבחי' מנורה ממשיכין חסדים בחי' כהן כנ"ל וזהו פי' הענין הכ' בכתבי הק' מהרד"ב ז"ל עשה לך שתי חצוצרות שני חצי צורות כי כביכול אין השם שלם והכסא שלם עד שיתוקן הכל בשלימות לדמות צורה ליוצרה לקשר כ"א מישראל צורתו בצורה עליונה כביכול וזה שפי' בתרגום יהונתן ע"פ ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות פי' כהניא שלימיא רומז שע"י תיקון צורתו בדרך הנ"ל בחי' שני חצי צורות ליחדם ע"י תיקון השערים הנ"ל והמדות עי"ז יתמשכו חסדים בחי' הכהנים ויהיה שלימות שיהיה השם שלם והכסא שלם וז"ש ותקעו בהם ונועדו אליך כל העדה ותקעו בהם פי' תקיעה לשון יחוד כמו התוקע ביבמתו רומז יחוד ב' צורות הנ"ל עי"ז ויהי' קירוב הגאולה וקיבוץ ישראל ונהיה מרכבה שלימה לו ית' ב"ב וזהו ענין הדגלים דוגמת מרכבתו ית' כמ"ש חז"ל כשירד ית' על הר סיני ברכב אלפים רבותים מרכבתו ית' נתאוו ישראל לדגלים להיות ג"כ מרכבה אליו ית' לדמות צורה ליוצרה לתקן שערים שלהם בבחי' מנורה שגי' צורה ועי"ז ממשיכין מבחי' פנים העליון כנ"ל בבחי' פני המנור' הפנימיו' ועי"ז מקשר בחי' מלכות בחי' כנס"י בבחי' עליונות ע"י שעושה עצמו מרכבה לו ית' ועי"ז מקרב הגאולה כנ"ל ולכן אל" מול" פני" המנורה" ס"ת לילה שעתה בגלות הדומה ללילה צריך לתקן צורתו בבחי' אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות הז' שערים ועי"ז נזכה לגאולה שלימה כשיתקן הכל ב"ב וז"ש קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה כי מנורה שגי' צורה כנ"ל הנר האמצעי שבה שנקרא פני המנורה רומז לחמה שהוא אמצעי במזלות שבעה כוכבי לכת ומשפיע ללבנה ולכן "ראה "והתקין "צורת "הלבנה ר"ת ג"כ צורה רומז שע"י שאנו מתקנים את הצורה עי"ז התקין צורת הלבנה כידוע שבחי' לבנה הוא בחי' כנס"י שנתעלית ונתקשרה בבחי' עליונות עי"ז כנ"ל ומקבלת השפעה משם עד שיתקן הכל בשלימות ונזכה להארת שער הנו"ן מהארת הנו"ן ש"ב מה שלא היה משה יכול להוריד את השער הנ' רק מ"ט שערים ע"ד שפי' לא אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה ירד נו"ן יעו"ש בפ' בראשית ויתגלה לנו אור התוה"ק הנעלם עתה מאתנו ויתגלה סודותיו לנו אור הנסתר וז"ש בס' שיין המשומר בענביו מורה על סודות הנעלמות וכמו האור הגנוז בשמן שבזית שדולק ומאיר ע"י הפתילה אם יש לו אויר כנ"ל ויתיחדו שמות הוי' ואהי' כי אהי' רומז לאור הנסתר שלא נתגלה עתה דאהי' פי' זמין עתיד אנא לאתגלי' והוי' בחי' מהוה כל הויות רומז לאור הנגלה שנתן ית' בהתוה"ק והבריאה שהי' מהוה כל הויות ויחוד שמות הוי' ואהי' הוי' פי' אהי' דהיינו כ"א פעמים כ"ו גי' תקום שאתה אקום יאמר ה' ולכן אל מול פני המנורה גי' תקום עה"כ שע"י תיקון הצורה בשלימות בחי' שבעה קני המנורה שמנורה גי' צורה כנ"ל וע"י תיקון הצורה בגלות הדומה ללילה כנ"ל שמרומז בס"ת של אל" מול" פני" המנורה" שס"ת לילה עי"ז נזכה שעתה אקום יאמר ה' כנ"ל ואתה תקום תרחם ציון ויתיחדו שמות הוי' ואהי' שגי' תקום כנ"ל ונזכה להארת שער הנ' ורמז ג"כ בענין תקום הנ"ל שאות נ' תקום מנפילתה כי ארז"ל שלכן לא נאמר נ' באשרי מפני שהוא בבחי' נפילה עתה כביכול כי אין אנו יכולים לקבל אורה הגדול וזהו הוא הענין של השני נוני"ן הפוכין הסובבים את פסוק ויהי בנסוע הארון כו' שהוא נוסע לפני מחנה ישראל העשוים דגלים ומרכבה אליו ית' בדמיון צורה ליוצרה כנ"ל ועי"ז המשיכו מבחי' צורה עליונה מפנים העליון בחי' שם אל הראשון מי"ג מדה"ר שגי' פנים עה"א והכולל כנ"ל ועי"ז המשיכו השגחה עליונה מעינא אשגחותא עינא פקיחא עינא דלא נאים תדיר ולכן אמרו דורשי רשומות שהר"ת מפסוק "עינך "לנוכח "יביטו "עפעפיך "ישירו "נגדיך ר"ת עלי עין שע"י תיקון האדם א"ע ממשיך מעין העליון והנה ב' נוני"ן הפוכים הם דוגמת ב' עפעפי עינא וזהו שאחר הנו"ן בחי' עפעפי עינא אות ס' כי שני עפעפי עינא כשנסגרים הם דוגמת אות ס' ואח"כ אות ע' רומז שמשם יוצא השגחה מעינא פקיחא ונפתחים הבל עפעפי עינא דוגמת אות נ' ואינם נסגרים עינא דלא נאים סדיר ועיני הדגים שג"כ עיניהם פקוחות תמיד מרמזים על עינא פקיחא הנ"ל דל"ל גבינין ולכן על דגי הים התרגום נוני ימא וזהו שרמז כאן בב' נונין הפוכים לרמוז שע"י הדגלים המשיכו מעינא פקיחא כנ"ל ע"י דמיון צורה ליוצרה שנעשו מרכבה אליו ית' גם רמז בענין ב' נוני"ן אלו שע"י הדגלים כנ"ל המשיכו מנש"ב שאות נ' רומז עליהם ומ"ט נמסרו למשה ושער הנ' יתגלה לעתיד ב"ב אור התורה הנסתר ונעלם מאתנו וזהו ענין נ' כפופה ונ' פשוטה שנ' כפופה רומז לבחינתה עתה שעדיין אינה בהתפשטות כמו שלעתיד יתפשטו הנ' ש"ב ומלאה הארץ דעה וזהו שדרז"ל בהנוני"ן נאמן כפוף ונאמן פשוט כי עתה שהנ' כפופה ואינה בהתפשטות כנ"ל צ"ל בבחי' אמונה להאמין בדבר שאינה מושג לנו עתה ולהאמין שלעתיד יגלה לנו ית' מה שנעלם מאתנו ויתגלה לנו שער הנ' והנו"ן תתפשט בהארת שער הנ' שיאיר לנו בהתפשטותה והנ' תקום מנפילתה כנ"ל ויפתח ית' לנו כל הסתום ובחי' אות ס' יהיה ב' נוני"ן פתוחים והנ' תתפשט לנו בהארתה את שער הנ' ועתה שהוא בבחי' נאמן כפוף באמונה שלימה זאת מקשר בחי' אמונה לבחי' נש"ב ע"י שמאמין בהתגלות שער הנו"ן לעתיד מה שנעלם עתה ועי"ז שנחזיק באמונה בחי' צדיק כמ"ש וצדיק באמונתו יחי' מדריגת נאמן כפוף עי"ז נזכה לבחי' נאמן כפוף להתפשטות אות נו"ן נאמן פשוט גם מהתפשטות הנו"ן הנ"ל יהי' גבורות חזקות על אוה"ע ה' כגבור יצא כאיש מלחמות כו' על אויביו יתגבר כי אות נו"ן פשוטה הוא גבורות קשות יותר משאר אותיות מנצפ"ך הגם שמורים ג"כ על גבורות וכ' בס' שאר"ן אותיות אור נו"ן שיתגלה לנו לעתיד שער הנו"ן והכל כנ"ל ע"י דמיון צורה ליוצרה שזהו הי' ענין הדגלים כנ"ל בחי' מרכבה אליו ית' עי"ז נזכה לעתיד לאור הנו"ן ולכן בפסוק ויהי בנסוע הארון יש י"ב תיבות ובפסוק ובנוחה יאמר יש שבעה תיבות וכ' בס' שהם נגד התחלת וסוף התוה"ק שבפסוק בראשית שבעה תיבות ובפסוק ולכל היד החזקה סוף התוה"ק י"ב תיבות רומז שע"י שנהי' מרכבה אליו ית' שזהו הי' הדגלים יהי' ארון אור נו"ן השער נו"ן ויתגלה אור התורה כולה בהארת הפנימיות נסתר של התוה"ק ולכן רמז בפסוקים אלו כלל התוה"ק התחלתה וסופה ובמדרש אמרו ז"ל כשהי' ישראל נוסעים הי' ארון מקדים לפניהם והי' ב' ניצוצות של אור יוצאים מתוך בדי הארון והי' שורפים לפניהם כו' והורג שונאיהם של ישראל הב' זקוקין של אור רומזים לחכמה ובינה כי כתוב בס' שב' נוני"ן רומזים לחו"ב והכל כענין שדברנו שלעתיד יתגלה לנו אור הנו"ן הנעלם מאתנו וסתום עתה כי חכמה ובינה הוא בחי' מחשבה דבר סתום שאינו מתגלה וזה הרג על שונאיהם של ישראל כי משם נמשך גבורות ודינים על שונאינו וכל הטובות והשפעות עלינו והכל יהי' ע"י תיקון צורה בשלימות לדמות צורה ליוצרה הרמוז בענין המנורה כנ"ל עי"ז יתוקן הכל ויתיחדו שמות הוי' ואהי' שגי' תקום כנ"ל גי' אל מול פני המנורה ומשם יאירו שבעת הנרות מפני המנורה הפנימיות בחי' חכמה אור הנסתר הרמוז בב' נוני"ן של ויהי בנסוע הארון כנ"ל:
וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאוהל העדות כו' להבין ענין סמיכת זאת הפרשה לפרשה הקודמת שמדברת מענין קרבן פסח ובשגם שמתחלת וביום הקים את המשכן וכאילו היתה כבר מדברת איזה ענין מזה ולא כמתחיל לספר ענין חדש וגם להבין מה תועלת בזה הסיפור שכבר עבר ומה הדרך לעבודתו ית' שנלמוד מזה הסיפור ולהבין הרמז שפי' התרגום יונתן ויש אשר יהי' הענן ימים מספר על המשכן ופי' שבעת יומין שבעתא כו' רק הענין הוא כי אכילת קרבן פסח מרומז בו עניני שלימותינו ולכן ועצם לא תשברו בו רק יהי' שלם ואפי' במלבושים הי' צריך ללבוש בשלימות בשעת אכילתו כמ"ש ונעלכם ברגליכם ומקלכם בידכם כי היינו ראוים ביצמ"צ לבוא אח"כ לתכלית השלימות וכן הי' כוונת משה שיכניסנו לא"י ונלך למערת המכפילה ומשם לג"ע ולבוא לתכלית שלימות כוונתו ית' בבריאות האדם אך לא נגמר הענין כן כמ"ש עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו וע"ז אמר ית' אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם כו' כי ע"י עוונות נעשה מסך המבדיל בינינו לבינו ית' ולא השגנו תכלית השלימות עד לעתיד שנשיג תכלית השלימות והגם שנתן לנו ית' אח"כ לעשות משכן שמרמז על תיקון כל זה כי המשכן הי' רומז על תיקון האדם ומשכן לאוהל העדות רומז שהאדם יהי' משכן לתוה"ק ויקדש שיעור קומתו לדמות צורה ליוצרה כמ"ש בתחילת הפרשה על ענין המנורה שהמשכן וכליו רומז לכ"ז לבוא לתכלית השלימות (ומשכן לאוהל העדות רומז שהאדם יהי' משכן להתורה הקדושה) לזה אחר שדיבר הכ' מעניני פסח שהי' ראוי לבוא לתכלית השלימות ולא נגמר אמר אח"כ שגם בענין המשכן הי' כן כי וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן הגם שבאמת זה הענין הי' קדוש מאוד עכ"ז אנו רואין שענן הוא דבר המחשיך ומכסה את האור ומרמז לנו שלא נגמר תכלית השלימות עדיין והתועלת לנו מזה הסיפור לעבודתו ית"ש הוא מרמז שהגם שבא לאדם איזה התעוררות יראת שמים בא מסך המבדיל שנעשה ע"י העוונות וכדומה מסכים המבדילים ע"י פניות ומכסה ומסתיר האור של יראת שמים וכסה הענן את המשכן לאוהל העדות והעצה היעוצה ע"ז שצריך האדם מקודם לשבור המסכים המבדילים ולעשות תשובה על העבירות והעיקר להיות סור מרע ויתקן מדותיו שלא יהי' בהם איזה פגם עוד ח"ו כי לולא זאת אין מקום לבוא כלל למעלת המקודשים רק אחר הסרת לבושים צואים וחלאת הטומאה ומשבר את המסכים המבדילים והעננים הנ"ל ולא יהי' לבו מלא פניות ומרמה וכל זמן שרואה שלבו מלא פניות ומרמה וא"א לו לעשות לשמו ית' לא ילך אז בגדולות ובנפלאות לעשות טוב במדריגות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים כיון שעדיין א"א לו לעשות עבודתו באמת ובשלימות לכן עתה זהו בעצמו עבדות השי"ת מה שלא ילך בגדלות ונפלאות כדי שלא יתן כח בס"א שאינה סרה עדיין מאתו ואינו מנוקה ממנה ועיקר כלל הענין הוא שיתקן מקודם מדותיו לפי מדריגתו שעומד בה שיהי' מדותיו מתוקנים בשלימות לפי מדריגה זו ואח"כ יגדור א"ע בגדרים טובים להיות נשמר שלא יקרב אליו עוד שום דבר קליפות וס"א ויזכך חומרו מגשמיות ואז כשישלים תיקון המדות והזדככות הראוי לפי מדריגתו ילך למדריגה שאחרי' וכן תמיד וכ"ז רמזה לנו תורתינו הקדושה בענין הנ"ל כי ידוע שורש המסעות שנסעו ישראל במדבר הי' שנסעו ממדריגה למדריגה ובכל מסעי' הי' נוסעים למדריגה אחת וכן ממדריגה למדריגה והשמיענו הכ' כאן שבכל מדריגה תיקנו המדות לפי מדריגה זאת ולא נסעו מקודם למדריגה אחרת כל זמן שראו שהענן הוא המסך המבדיל הוא עוד על המשכן במדריגה זאת וז"ש הכתוב וכל ימי אשר ישכון הענן על המשכן יחנו בנ"י עד יום העלותו יהרסו אל ה' ואמר.
ושמרו את משמרת ה' ולא יסעו שמה שלא הי' נוסעים למדריגה אחרת ולא הלכו בגדולות ומדריגות כל זמן שלא שברו את המסכים והעננים המבדילים במדריגה זאת זה נקרא משמרת ה' שבזה בעצמם עובדי' את השי"ת שאין מניחים מדריגתם לילך למעלה הימנה כו' שלא תקנו המדריגה זאת שעומדים בה עצמם ומדותיהם בשלימות וז"ש ויש אשר יהי' הענן ימים מספר על המשכן המדות נקראים ימים מספר כי כ"א מהמדות כלול מכל השבעה ואח"כ ג"כ כלולים זה בזה למשל חסד שבחסד שבחסד וגבורה שבחסד שבחסד וכן אח"כ עד"ז בכל המדות עד אין סוף ותכלית ולכן נקראים ימים מספר שבכל פעם שבא למדריגות הכללות של שבעה צריך לספור עוד אלו הז' מדות בכללות שעומד בה ולעבוד בבחי' זאת את השי"ת ולכללם יחד ואח"כ למדריגה שאחרי' בפרטות הימים מספר וזה שפי' התרגום יהונתן שבעת יומין שבעתא שתמיד אלו הז' כלולים עוד משבעה עד אין סוף ואמר שאם הי' הענן המסך המבדיל על הימים מספר המדות שהם עדיין אינם מתוקנים כראוי ולא יסעו למדריגה שאחרי' עד יום העלותו שיתקנו כנ"ל.
והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה שהערב רב התאוו ולא ישראל כי איך שייך תאווה בבעל אמונה כיון שבכל דבר שחסר לו אומר מסתמא איני צריך לזה דאל"כ הלא אני אומר ומברך לו ית' העושה לי כל צרכי ואם הי' צריך לי הדבר בוודאי הי' לי ואמר אח"כ וישובו ויבכו גם בני ישראל שעשו תשובה ע"ד שכ' בס' שאם יראה שחבירו עובר עבירה יבין שיש בו גם כן שמץ קצת מעבירה ההוא ולכן הראו לו זאת בחבירו כדי שהוא יעשה תשובה והשמץ קצת שהי' אז בבנ"י הוא מה שאמרו זכרנו את הדגה בחי' דג ע"ד שאחז"ל במסכת שבת גד גומל דלים ודג מורה שהד' רודף אחר הג' שהמאכל הי' בבחי' דלות ורודף אחריהם כי הם הי' גומלים טובה להמאכל שהוציאו ממנו נ"ק והמאכל רץ אחריהם כי צריך להם כדי להעלותו וזה הי' במצרים שהי' שם הרבה נ"ק להעלות והי' המאכל בבחי' דלות בדבר ההוא ואז הי' המאכל מתאווה שיעלו אותו וכמו שפירשנו הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים שהמאכל הי' בבחי' עני יעו"ש בדרושינו לפסח שזהו ענין הרכוש גדול שהוציאו ממצרים הם הנ"ק וז"ש חז"ל שכשהי' ישראל במצרים עשה הקב"ה להם נס ונזדמן להם דגים בכדיהם ע"ד הנ"ל שהוציאו נ"ק מהמאכל משא"כ במדבר שאכלו ישראל מן לחם אבירים שאדרבא הי' המאכל עושה להם טובה שמבררם ומזככם לקדושה ולכן הי' הם צריכים ללקטו וזהו שאמרו ישראל אנו רוצים לעובדו ית' בעבדות יותר גדול שאנחנו נעשה טובה להמאכל בחי' דג כנ"ל שהמאכל בבחי' דלות ורודף אחרינו לגמול לנו טובה להוציא נ"ק ולתקנו משא"כ המן כזרע גד הוא שגד ר"ת "גומל "דלים שהמן הוא גומל טובה לנו ואנו בבחי' דלות נגדו נמצא אין לנו עבדות בזה ובאמת חטאו בזה כי מה להם לחקור דרכיו של הקב"ה והטעם הי' כנ"ל שבמצרים הוצרכו לכך לבירור נ"ק כדי שיצאו לחירות ובמדבר הי' צריך לזככם ולהביאם לפנימיות הקדושה:
ומשה הי' עניו מאוד מכל האדם כו' כי משה הי' הכללות של ישראל כמ"ש חז"ל עליו ילדה אשה אחת סמך רבוא בכרס א' וכשהי' מביט בעצמותו הגם שידע שדיבר ה' עמו פנים בפנים והי' קרן אור פניו עכ"ז אמר ונחנו מה כי הי' בעיני עצמו לאין ואפס כי הי' הדעת של ישראל ושורש נשמתן בכללותן שהי' כוללת של נשמות ישראל וידע שראשו כולל צדיק זה שבדור למשל נשמת איזה תנא או אמורא וידו כולל נשמת צדיק אחר נמצא שלא הי' הוא בעצמו כלום כי הוא רק הכוללות מאחרים ולא בחי' בפני עצמו ומה הוא שנק' משה כי הוא רק הכללות מישראל וז"ש למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה שזהו תשובתו על מה שאמר לו ית' ועתה הניחה לי כו' ואעשה אותך לגוי גדול כאינו הוא דבר נפרד בפ"ע ואדם בפני עצמו כשאר איש ישראל והשיב למען אמצא חן בעיניך באופן זה שתרחם על בניך לא שתאמר לי שיחר אפך בישראל ח"ו ותעשה אותי לגוי גדול כי איני אדם בפני עצמי רק כי עמך הגוי הזה שאמרת ואעשה אותך לגוי שכל אבר שבו הכל הוא רק מעמך ואני כללותן כי כל אבר שבי הוא רק כללות ישראל ואני לא חטאתי בעגל וטוב לך להביט בשורש לא בענפים ולכן הגם שבאמת משה רבינו ע"ה תיקן את עצמו בפני עצמו ג"כ את שרשו ונשמתו עכ"ז ? פעל ג"כ שהוא ית' כשרוצה להשגיח במעשה של כ"א מישראל מביט בשורש נשמתן במשה ולכן "ממכון "שבתו "השגיח ר"ת משה שי"ת מביט מעשה כ"א מישראל במשה ועליו אין שום קטרוג משם מביט את כ"א מישראל בשורשו:
וי"ל עוד ומשה עניו הגם שידע מדריגתו הגדולה אך אמר בלבו אלו הי' לא' מישראל נשמה גדולה כמו שיש לי הי' מוריד גם את שער הנ"ן מנו"ן שע"ב והי' גאולה שלימה ועיין בדברינו בפ' שלח: