וירא יעקב כי יש שבר במצרים כו' עפ"י מה שפי' מה רב טובך אשר צפנת כו' כי אור שברא ית"ש ביום הראשון גנזו לצדיקים לעתיד לבוא ופי' בעל נועם אלימלך זצ"ל שצדיקים הי' עתידים לבוא לאותו אור שהצדיקים רואים בזה האור מסוף העולם ועד סופו וזהו הפי' לעתיד לבוא והענין שהצדיקים ע"י צדקתם שהצדיק באמונתו יחי' ואמונה הוא לשון ויהי אומן את הדסה הוא לשון הנהגה והמשכה וממשיכין האור הזה לכל הזי"ה ומה שהי' תחילה אור הגנוז נתגלה לצדיקים שהם יהי' רואים בו וממשיכין אותו לעולם ולכן אור גי' ר"ז והנה אור הזה גנוז בג"ר ולכן חכמת אדם תאיר פניו נמצא שהאור בא מחכמה כי החכמה מאין תמצא ונמשך האור מבחי' אין הוא בחי' כתר לחכמה ולמדת בינה היא אם הבנים והצדיק ממשיך האור מהם לכל זי"ה וזהו הי' הענין שראה יעקב כי יש שבר שראה שיש צדיק שממשיך מבחי' אם הבנים לזי"ה לכן שבר גי' ב"פ נר עה"כ נגד האור של מעלה שממשיך למטה גם שבר עה"א גי ז"פ חסד עה"כ לרמז הנ"ל שראה שיש מי שממשיך החסד מג"ר לזי"ה וכן אנו רואים שזהו הי' ענין עבודת יוסף ולכן קראו ליוסף צפנת פענח ופי' התרגום דמטמרין גלין לי' לרמז הנ"ל שהאור שהי' גנוז הי' יוסף ממשיך ונגלה לו אותו האור שהי' ממשיכין מג"ר לזי"ה ולכן צפנת פענח גי' אור כתר עה"כ שמשם המשיך וז"ש ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים כי קמץ מורה לבחי' כתר שהוי' בנקודות קמץ מורה לבחי' זו וזהו הענין שרצה הקב"ה לברוא העולם במדה"ד ואח"כ שיתף מדה"ר לדין וזה הדין הוא באמת חסד גמור כי הנה ית"ש כשרצה לברוא העולם הי' בחסדו הגדול שיהי' נבראים שישפיע להם טובו וחסדו הגדול רק כי זה הדין הוא הצמצום הראשון שצמצם ית"ש כביכול אורו הגדול שיוכל העולם והנבראים להנות מאורו מה שלא הי' אפשר בלא צמצום כי אור גדול מחשיך עין הראות וזה מורה לנו שאי אפשר לאור הגדול להיות ממנו בלא צמצום ולכן קמץ אף שהיא מלשון קמצנות וצמצום מורה על בחי' כתר אור העליון רחמים גמורים רק כנ"ל שמחמת שהיא אור גדול מאוד לכן צריך הצמצום ובחי' קמץ שם הוא החסד הגדול שבלעדי זה לא הי' אפשר להנות מאורו הגדול ולכן ד' קמצים שמד' אותיות הוי' שבבחי' כתר גי' דין כידוע שקמץ נחשב לי"ו ד"פ י"ו גי' דין ובאמת זה הדין הוא החסד הגדול גם ד"פ קמץ עם ד' תיבות וכולל גי' פקד יפקד אלהים אתכם וז"ש ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים כי גם כאן מה שקמץ יוסף וצמצם משבע שני השבע שהי' קמצנות זה הי' באמת החסד הגדול שיהי' אוכל לשבע שני רעב וזה הי' עבדות יוסף בקמצנות וצמצום זה להמשיך מאור הכתר כנ"ל שלכן נק' צפנת פענח ולכן כתיב כי בן זקנים הוא לו ומתרגם בר חכים הוא לי' כנ"ל שהמשיך מג"ר וזקן שקנה חכמה ולכן המשיך מבחי' חכמה לאין שהחכמה מאין תמצא ולכן זקנים גי' אור ורז כנ"ל שהאור שהי' גנוז המשיכו לעולם לכל הזי"ה ולכן כתיב אוכל שדה העיר אשר סביבותי' נתן בחוכה "אוכל "שדה "העיר ר"ת אשה ר"ת "אם "הבנים "שמחה שהמשיך בחי' אם לשמוח עם הבנים זי"ה כי הי' בחי' צדיק שנק' כל שכלול מכל הו"ק וז"ש והרעב הי' על פני כל הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם ולא נאמר מה פתח ומה הי' בהם רק ע"ד הנ"ל שהמשיך ופתח אור הגנוז והמשיך משם חסדים לכל זי"ה וז"ש וישבור למצרים כו' שבתיבת שבר מרומז זה ע"ד שברו על ה' אלקיו גם י"ל שקראו ליוסף צפנת פענח דאי' בס"י שית' ברא ש"י עולמות ר"ז מימין וק"ג משמאל בחי' צפון גבורה ויוסף צפנת פענח צפנח מלשון צפון פענח גי' אור עה"כ שמהם נעשה ג"כ אור ורז וזה הכל הי' ע"י שמרו תורה ומצות עי"ז משמאל ומימין על ישראל שלום וז"ש כי נר מצוה ותורה אור מצוה ותורה גי' ב"פ שלום משמאל ומימין.
וע"ד הנ"ל שפי' ע"פ כי יש שבר במצרים אמרו ז"ל במד' הה"ד נער הייתי גם זקנתי כו' מבקש לחם כנ"ל שהמשכה שהמשיך יוסף הלחם הי' מאור הגנוז בג"ר "ונער "הייתי "גם "זקנתי ר"ת "הגנוז שמשם המשיך כנ"ל ועד"ז מה רב טובך הצדק טוב אשר צפנת שגי' כתר כי הצדיק נק' טוב כמ"ש אמרו לצדיק כי טוב והטעם שנק' טוב כי התרגום פי' בפסוק לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא ובארעא כי הצדיק נק' כל על שהוא הכללות והוא ממשיך השפע מבחי' ראשית בחי' שמים שנכלל בהם כל העולמות עליונים עד סוף כל דרגין שנכלל הכל בבחי' ארץ ולכן על כי כל בשמים ובארץ מתרגם דאחיד בשמיא ובארעא ששם חושב הפסוק המדות וכי כל בשמים ובארץ נגד בחי' יסוד שנק' צדיק והצדיק ממשיך השפע מבחי' שם הגושפנקא דחתים בי' שמי' וארעא הר"ת מאת השמים ואת הארץ שגי' טוב ולכן כיון שהצדיק ממשיך השפע משם זה שגי' טוב ואחיד בשמיא ובארעא הר"ת מאת השמים ואת הארץ לכן אמרו לצדיק כי טוב שלכן הצדיק נק' טוב דאחיד בשם זה שהוא בשמיא וארעא הר"ת מאת השמים כו' וז"ש מה רב טובך הצדיק אשר צפנת שממשיך מאור הכתר בחי' טוב הצפון לצדיקים בחי' עין לא ראתה אלקים זולתיך כנ"ל:
א"י וירא יעקב כי יש שבר במצרים כי מצרים גי' ש"פ והחצי ממצרים אם תשבור את מצרים לחצאין יהי' כל חלק גי' קץ שראה הקץ וזהו הי' שברו על ה' אלקיו שיהי' הגאולה ע"י שיהי' ית"ש קנא ונקם נקם גי' קן ויש בחי' קץ שמאל ובחי' קץ ימין. ובחי' קץ ימין הוא קץ הגאולה וזהו ראה יעקב כנ"ל שנשבר מצרים לב' פעמים קץ ויזכו לקץ הימין ויחסר מת' שנה שנגזר להיות במצרים מנין קץ ויהי' רק רד"ו שנה כי מצרים נשבר כנ"ל וכמ"ש הבעה"ט סוף פ' ויחי ע"פ פקוד יפקוד.
ויאמר יוסף את אשר אלקים עושה הראה את פרעה להבין הלשון שאמר האלקים עושה ולא אמר יעשה כיון שהוא דבר שעתיד להיות גם להבין מ"ש ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו כו' גם אח"כ אמר פרעה אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך כו' ועל פיך ישק כל עמי כו' ולהבין למה צריך לזה כ"כ נבון וחכם ולא סגי בחכם לבד לקבוץ אוכל של שני השבע להיות לפקדון על שני הרעב נקדים להבין משה"כ חלב כליות חטה מה ענין כליות לחטה כי אחז"ל ואיש נבון ילבב קודם שאכל אדם יש לו שני לבבות ולאחר שאכל יש לו לב אחד נמצא שע"י האכילה בא לו לאדם שכל ועצה שיהי' יודע איך לעשות ועד"ז פי' הרב הנק' מהר"מ מרימנאב זצ"ל מ"ש הכ' שאחר שהשליכו את יוסף הבורה כתיב וישבו לאכל לחם דהטעם כי הי' מסופקים מה לעשות עם יוסף אם להרגו או לא כי ראובן אמר אל תשפכו דם ולא ידעו עצה איך לעשות עמו וישבו לאכול לחם שע"י האכילה יבוא בלבם עצה איך לעשות וכן הי' שעלו בהסכמתם עצה שימכרו אותו והנה אחז"ל הכליות יועצת כי יש ב' כליות ימין ושמאל ובא להם המשכה מקו ימין ושמאל חו"ב מחכמה נמשך לכוליא ימין ומבינה נמשך לכוליא שמאלית הנה מקו ימין ושמאל הנ"ל נשפעים חסדים וגבורות כי מחכמה נשפע חסד כמ"ש שכל אדם האריך אפו ומבינה נשפעים גבורות כמ"ש אני בינה לי גבורה שדינין מתערין מינה ולכן הכליות שיש בהם חסדים וגבורות הנשפעים מחו"ב יועצת וכבר אמרנו שע"י האכילה בא לעצה הרי שהמאכל הוא דמיון הכליות ושפיר אמר הכ' כליות חטה והנה כאן הבין יוסף הענין למה מביא ית"ש השבע והרעב הוא כדי שיבוא כל הכסף מכל הארצות למצרים כדי שיבואו שם כל הנ"ק מכל הארצות הצריכים להתברר והבין שצריך שאביו ואחיו יבואו שם לבררם ועי"ז יהי' הגאולה ויקיים מ"ש ית"ש לאברהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול שכתבנו במ"א על ענין הנ"ק שיתבררו והנה הגאולה הי' צריכה להיות ע"י חסדים וגבורות כמו שהי' מכות גדולות למצרים ולכל בנ"י הי' אור וחסד והנה כיון שכל הענין יהי' ע"י המאכל הנקבץ בשני השבע ויהי' לשני הרעב לקבץ עי"ז הנ"ק וכבר אמרנו שהמאכל דוגמת כליות שנשפע להם מחו"ב ולכן אמר ירא פרעה איש נבון וחכם שיהי' לו חו"ב שמזה נשפע חסדים וגבורות שבהם י"ת מנהיג עולמו ומשפיע חסד לישראל וגבורות לאוה"ע וז"ש את אשר אלקים עושה דייקא לשון הווה מה שהוא עושה תמיד ומתנהג בו עם בריותיו הראה את פרעה שבע ורעב בחי' חו"ג והנה יוסף הי' בחי' צדיק שבין שתי כליות הנ"ל שמשפיעים חסדים וגבורות כנ"ל ויוסף הוא הכולל הכל והוא מוסיף תמיד שפע ע"י מצות ומעש"ט שלו מוסיף חסדים שישפעו לישראל וגבורות על שונאינו ולכן הצדיק נק' יוסף לשון הוספה והנה כל הענין הזה הוא בש"ק שכל השפעות וברכאין דלעילא ותתא ביומא דשביעי תלין וז"ש פרעה אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת ידוע שכל וזאת הם מדת יסוד ומלכות והתחברותם ע"י הצדיק שכולל הכל וז"ש אחרי הודיע אלקים הודיע לשון התחברות כמ"ש וידע אדם כו' שאלקים מחבר עמך מדת כל ומדת זאת מוכח שאתה כולל הכל חסדים וגבורות א"כ אין נבון וחכם כמוך כי וודאי יש בך מדת חו"ב כיון שאתה יכול לחבר המדות הכוללים מחסדים וגבורות וזה שרמז אח"כ ועל פיך ישק כל עמי כי ישק ר"ת "יום "שבת "קודש שבו כתיב והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר שאמר הכ' כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם ופי ה' הוא בש"ק כנ"ל וש"ק רומז ביוסף כנ"ל ולכן מוסף שבת כנגד יוסף שהאות מ"ם היא חילוף יו"ד דיוסף לזאת ועל פיך ישק כל עמי כנ"ל שפיך רומז לכי פי ה' דבר וישק ר"ת יום "שבת קודש כנ"ל גם במדת צדיק מדת יוסף נכלל שני השבע והרעב וע"ד מרעיבו שבע כו':
ויקרא פרעה את שם יוסף צפנח פענח דהנה דרשו חז"ל כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים שי"ת מקדים הרפואה קודם להמכה והנה כשבורא ית"ש הרפואה ועדיין אין צריכים לה כי עדיין אין מכה נמצא שהרפואה היא נעלם ואין יודעין פעולתה ואח"כ כשבא המכה עכ"ז עדיין אין ידוע שהרפואה הנעלמת הוא לזה המכה רק יש צדיקים בעולם שמגלים הטובות הנעלמות שהם רפואה להמכה וכן ביוסף גילה שהשבע שני השבע הם רפואה הקודמת להמכה של שבע שני הרעב וז"ש מה רב טובך אשר צפנת ליראיך שהטוב נעלם ליראיך שיראיך מגלים הטוב ולכן פרעה קרא לשם יוסף צפנת פענח צפנת גי' כתר כנ"ל שכל הטובות צפונות שם פענח גי' יצחק שהמתיק הגבורות של יצחק ע"י התגלות החסדים הגדולים מכתר זכה למדת אברהם שגי' רחם:
ויוסף הוא המשביר לכל הארץ הוא השליט כו' במדרש שזכה זה ע"י שלא שמע לאשת אדוניו וגבר על יצרו וי"ל שהמד' מפרש המשביר לשון שבר להיצה"ר וכמ"ש בס' נועם אלימלך ע"פ ירד ירדנו בתחילה לשבור אוכל וז"ש שע"י שהי' יוסף שובר יצרו שהי' המשביר עי"ז ונעשה ויוסף הוא השליט כו' כי ע"י שמכניע אדם יצרו מכניע כל המסכים המבדילין ההשפעות כי ית"ש פותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע שחלון ר"ת "נוצר "חסד "לאלפים שמשפיע מי"ג מדה"ר רק שהמסכים עוונות והיצה"ר מבדילין בפני החלונות כמו מסך להחלון שמונע האור וכששובר המסכים רב טוב ושפע מי"ג מדה"ר וכמ"ש וחנותי את אשר אחון וזה שפי' רש"י שהוצרך יוסף לומר לבנימין אלקים יחנך בני כדי שיהי' בכולן לשון חנינה וחן ויומשך להם מי"ג מדה"ר.
ואל שדי יתן לכם רחמים כו' במד' עתים הם לתפלה דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון כו' הנה שם אל הוא שם הראשון מי"ג מדה"ר ומורה על בחי' רצון העליון מחשבה הקדומה שעלה ברצונו הפשוט להטיב לנבראי' ושם שדי אמרו ז"ל שאמר לעולמו די מורה על סוף הבריאה שאמר די ואמר כאן אלו הב' שמות יחד שבאמת בחי' השם שדי שאמר לעולמו די זה הי' ג"כ ברצונו הפשוט להטיב לנבראי' ע"י זה הצמצום שיאמר לעולמו די שיהי' הבריאה בבחי' צמצום וגבול כדי שעי"ז יוכלו נבראין לקבל שפע השפעתו וזה בחי' נעוץ סופן בתחילתן כמו שאנו רואים שדדי האשה למעלה מנקב שיונק התינוק הדד רחב ויש בה חלב הרבה ובמקום הנקת התינוק יש נקב קטן מאוד וזה חסד גדול שעי"ז יכול התינוק לקבל שפע החלב מהדד בכלי שלו לקבל שהוא הפה שלו שהיא ג"כ קטן משא"כ אם לא הי' הנקב קטן בהדד לא הי' יכול לקבל שפע החלב בפה שלו הקטן לקבל החלב הרבה והי' מתבטל קבלת השפע עי"ז כן עד"ז הי' הענין של הצמצום תיכף שעלה ברצונו הפשוט להטיב לנבראים הי' הרצון בחסדו ית"ש שיאמר לעולמו די שלא יתבטל קבלת השפע ע"י ריבוי השפע הגם שבוודאי יותר ממה שהעגל רוצה לינק כו' וכתבנו במ"א שזה בחי' הב' דלתין של דד מורה על בחי' דלות של המקבל ושל המשפיע שרוצה ג"כ להשפיע יותר רק מחמת חסרון כלי המקבל וז"ש הנכנס להתפלל יכנס שיעור שני פתחים כו' ולשקוד על דלתותי על בחי' חסרון השפע שבבחי' משפיע ומקבל ומאלו הב' דלתין יהי' המ"ם סתומה דלמרבה המשרה שמ"ם גי' חלב בחי' השפע ומ"ם גי' גואל וזהו הכל בחי' שם שדי שאמר לעולמו די שזה הי' תיכף כשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולם הי' הרצון שיהי' בבחי' צמצום שעי"ז יוכלו הנבראים לקבל שפעו וחסדו הגדול ולהנות מאורו ית"ש ולכן אמר די לעולמו ולשון שדי לשון שדיים ורחם כנ"ל שזהו בחי' דדי האשה שנק' שדיים ורחם הוא מרחמנותו י"ת שיהי' השדיים בבחי' צמצום שיוכלו לקבל השפעה עי"ז ולזה הנקודה הראשונה קמץ בחי' צמצום הראשון הנ"ל שקמץ הוא ג"כ למעלה רחב ואח"כ נקודה ארוכה וקצרה דוגמת נקב בשדי האשה ע"ד הנ"ל ועי"ז יש כח לקבל השפע ע"ד הנ"ל בב' דלתין בדד שיש חסרון ובחי' צמצום במשפיע ומקבל עד"ז הם ב"פ קמץ והקמץ הוא דוגמת זקן וזהו בחי' זקן מלא רחמים שזהו רחמנות גדול זה הצימצום כנ"ל שדיים ורחם וזהו כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן אמר כאן ב"פ זקן כנ"ל בחי' ב"פ קמץ וב"פ זקן גי' שדי שאמר לעולמו די בחי' צמצום הנ"ל שהעולמות התחתונים מקבלים מהעולמות עליונים דרך בחי' זקן בחי' קמץ צמצום הראשון במחשבה הקדומה ולכן אל שדי עה"כ גי' רצון שאלו הב' בחי' הי' תיכף ברצון העליון הקדום שעלה ברצונו לברוא העולם להטיב לנבראים הי' תיכף הרצון בבחי' שדי צימצום לצורך קבלת החסד הגדול מאתו ית"ש והכל הי' בשביל ישראל שכל הבריאה הי' בשבילם כמ"ש חז"ל בראשית בשביל ישראל כו' שהם יוכלו לקבל השפע ולכן "אל "שדי "יתן "לכם "רחמים ר"ת ישראל שבחי' רצון הפשוט לברוא העולם בבחי' אל שדי הי' הכל בשביל ישראל ויעקב התהלל כאן באלו השמות כי ראה שזה הצמצום גדול הירידה למצרים והמשיך מבחי' רצון העליון שגם שם הוא צמצום לצורך החסד כן המשיך שיהי' זה הצמצום של ירידה למצרים לצורך חסד בחי' רצון העליון שהי' הכל להטיב והי' בבחי' אל שדי שגי' רצון כנ"ל וז"ש במד' הנ"ל ע"פ זה ואני תפלתי לך ה' עת רצון להמשיך מרצון עליון ולהורות כנ"ל שכל כוונת יעקב הי' שיהי' עת רצון שרצון גי' אל שדי עה"כ והכל ע"ד הנ"ל ועיין עוד בדרוש חנוכה.
בי אדוני ירד ירדנו מתחילה לשבור אוכל הנה שם אל ידוע שהיא שם החסד חסד אל והוא מלשון אילי הארץ לשון חוזק וגבורה וזה בעת התגברות החסדים כמ"ש כי גבר עלינו חסדו וכן הי' ית"ש נראה בים בגבורה כבחור חגור כלי זיין ובזה עשה לנו חסד גדול והנה שם זה שם אל הוא האותיות המילוי של שם הוי' במילוי שגי' ס"ג שהמילוי הם ג' יודין ואלף גי' אל והענין כי התגברות החסדים שבשם אל זה פועל וממשיך הבע"ת שיתגבר על יצרו מהדברים שהי' מורגל נגדם בהם עד עתה ולכן שם של ס"ג הוא בעולם התשובה כידוע כנ"ל שצריך תשובה על דברים שהי' מורגל וגס בהם והמילוי של שם זה גי' אל שמורה ג"כ על תשובה כי הלמד הוא דוגמת קומת האדם שקומתו הוא בג' דברים חלוקים הראש הוא חלק אחד והידים והגוף חלק ב' והשוקיים חלק ג' וזהו דוגמת למ"ד כמ"ש במ"א על לצרף קומתו אל האלף השכל הנשפע מאלופו של עולם כי אלף מרמז על ג' ראשונות ולכן שם הוי' במילוי אלפין שגי' מה גי' אדם שמבקשים ע"ז וחנינו מאתך חכמה בינה ודעת ע"ד אלוף חכמה אלוף בינה כי הוא אות ראשון ומרמז על ג"ר והשם הזה הוא תיקון עולם כידוע וזה מרמז לנו שיצרף אדם אלופו ש"ע להדם שלו וזהו אותיות אדם שלא ילך אחר רתיחות הדם שבו רק בציווי של אלופו ש"ע ית"ש כמ"ש כ"ז על אלף זעירא בויקרא ולכן יש בשם זה תיקון עולם שמרמז על תיקון אדם עולם כנ"ל יש בשם זה ג' אלפין מורה שזה התיקון של אדם שיתקן כל מדותיו כי השכל של חכמה בינה ודעת שחנינו ית"ש שהם ג' אלפין ג"ר כנ"ל והנה ג' אלפין במילוי גי' שלג וז"ש אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו רומז שתיקון מדותיו ע"י ג' אלפין שיהי' ג' אלפין שגי' שלג והג' אלפין המילוי שלהם בלבד אותיות השורש האלפין גי' צמר וע"ז רמז אם יאדימו כתולע כצמר יהי' כנ"ל כי תיקונו הוא אלפין שהם יתמלאו בשלימותן ועל ידם יתנהגו בכל מדותיו והנה כ"ז מרומז בתיבת אוכל שיש בתיבה זו שני שמות אלו אל הוי' שאל מורה על תשובה כנ"ל והוי' במילוי שגי' ס"ג מורה ג"כ על תשובה וכן במילוי אלפין מורה על תיקון שלו כנ"ל גם הוי' כפשוטו בנקודת צרי הוא תשובה כמאמרם ז"ל לעולם יראה אדם א"ע כאילו חצי' זכאי וחצי' חייב וכל העולם ג"כ וזה מורה נקודות צרי ב' נקודת בשוה כמו משקל ואל הוי' גי' זן מורה שיעשה תשובה לכל ז' מדותיו למשל במדת החסד שלא ישפיעו במקום שאינו רשאי ושלא יכעוס במדת גבורה ושלא יתפאר שלא לכבודו ית"ש ושלא יהי' נצחון על מי שאמר אמת ולהיפך שלא יודה על שקר וכן כל המדות יעשה תשובה עד"ז וזה מרומז בגי' אל הוי' שגי' זן שהנון מרמז על הנון שערי תשובה וה"ז על ז' מדותיו שיתקיים בתשובה וכל מדותיו יהי' לה' לבדו וז"ש לך ה' הגדולה והגבורה וכו' שכל מדותיו יהי' משועבדים לה' לבדו ואולי הב' שמות גי' אוכל וז"ש לשבור אוכל ע"ד שפי' וירא יעקב כי יש שבר במצרים שחצה תיבה ממצרים גי' קץ כי יש קץ ימין וקץ שמאל כמ"ש בזוה"ק בפ' זו ונחסור בחי' קץ שמאל כי נחסר משיעבוד ד' מאות שנה קץ שנה שלא הי' שם רק רדו שנה וחסר מד' מאות מנין קץ כמ"ש הבעה"ט בסוף פ' ויחי ע"פ פקד יפקד והנה הוי' גי' בהכאה מקום כמ"ש ע"פ אכן יש ה' במקום הזה ועה"א גי' קץ וכן שם אל"ף למ"ד עה"א גי' קץ עה"כ וז"ש לשבור אוכל לעשות מאוכל ב' שמות אלו שמרמזים על הקץ כנ"ל שאוכל ע"ד הנ"ל מרמזין על ב' שמות שבאל גי' קץ וזהו השבר והתקווה ששברו את בחי' קץ שמאל ויהי' מהכל קץ ימין להעלות הכל לה' ית"ש שיגאלינו מהרה והכל ע"י תשובה המרומז בשמות הנ"ל:
[לקוטים מפ' הנ"ל]
י"ל יוסף הצדיק קרא שם בניו להורות על מדת התשובה וכי הפרני אלקים בארץ עניי מורה שע"י התשובה מעלה המצות שעשה מקודם וכי נשני אלקים את כל עמלי העבירות כמ"ש ע"פ והי' בהניח כו' שאם מעצמו העון נמחה מזכרונו הוא מימין שהעוון נמחל לו ולכן כ' המפורשים הפירוש וחטאתי נגדי תמיד על היצה"ר כי העוונות לא הי' זוכר כי נמחלו לו