אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם כו' י"ל על התיצבותינו בר"ה כמ"ש חז"ל ויהי היום ויבואו בני אלקים להתיצב על ה' שהוא ר"ה שנצבים הכל למשפט ואז רצונו ית"ש להעלות את עמו כנס"י שיהי' במדרגות ראש כל הנבראים כמו שמצינו שאחז"ל שהמלאכים שואלין אימת ר"ה ואומר להם הקב"ה אני ואתם נלך לב"ד הגדול כמ"ש כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב הרי שאז עת וזמן שרצון השי"ת להעלות אותנו יותר מכל העולמות והמלאכים שנהי' לראש לכולם ולכן כולם מתיצבים למשפט בזמן שישראל קובעין כדי שידעו הכל שישראל הם במדריגות ראש לכולם כי מתעורר התחלת זמן הבריאה שנברא הכל בשביל ישראל כמ"ש חז"ל בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית שעלו במדריגות ראש שהם הי' ראשית להכל במחשבה שבשבילם ברא י"ת את עולמו וז"ש חז"ל נמלך הקב"ה בנשמתן של צדיקים לברוא את העולם שעלה לפניו התענוג שיקבל מעם קרובו ישראל שיפרסמו את כבוד מלכותו ובשביל תענוג זה ברא את עולמו וזהו אשת חיל עטרת בעלה כמו הכתר שהוא לבוש על הראש כן כשישראל עלו במחשבה ובא לפניו י"ת התענוג הזה נתעטר ונתלבש כביכול בזה התענוג ובשביל זה ברא את עולמו בשביל ישראל ובכל שנה כשמגיע זמן בריאות עולם שנברא בשביל ישראל מעלה אותם י"ת לבחי' ראשית ומודיע חיבתו אותם ע"י שגוזר עליהם כל גזירות טובות ומחפש בזכותם למחוק כל עוונותיהם ומעלה אותם לבחי' ראשית להיות אחרית טוב לכולן ולכן אז עת וזמן לתשובה שנפתחין שע"ת ומתחילין עשי"ת כי ענין התשובה הוא להתחרט על כל מה שעשה מעשים לא טובים ח"ו והוא רוצה שיהי' כאילו לא עשה אותם כלל רק כאילו נולד עתה מחדש ורוצה לחדש א"ע בעבודתו י"ת כמ"ש לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי נמצא רוצה לבוא לראשית חידוש הבריאה ולכן בעת הזאת שישראל עולין לבחי' ראשית אז עת תשובה וז"ש מי יתנני כירחי קדם כי מדת תשובה נקראת מי וע"י תשובה בא לבחי' ראשית הולדה שהוא בירחי קדם כמ"ש השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם ולכן מדת תשובה נקרא אמא עילאי כו' שתשובה הוא ע"י שמתחרט מאוד ואומר הלוואי לא חטאתי והייתי כמקדם להיות ברי' חדשה ברוח נכון לעבודתו י"ת ומתחיל אח"כ לתקן מאוד מדותיו אהבה ויראה והתפארת והנצח והתקשרות שיהי' הכל לה' ולתקן בתשובה וחרטה מעומק הלב אשר פגם במידותיו אלה וכולם נתקנין ע"י התשובה שעושה שיהי' כאלו נולד מעתה מחדש וז"ש חז"ל כי עד ששה שנים הבן צריך לאמו וכרוך אחרי' כי זה מורה על אמא עילאי בחי' תשובה שהששה מדות שכל מדה נקראת שנה כמ"ש במ"א שספירה גי' שנה כל הששה מדות נגררין אחרי' ונתקנים ע"י אמא עילאי שהוא ע"י לידה החדשה כנ"ל וזה שכתבו חז"ל עד ששה שנים הבן יוצא בעירוב אמו כמ"ש בש"ע א"ח סי' תי"ז שעירוב אותיות עיבור והוא ע"ד מבטן מי יצא הקרח ומי כבר כתבנו שהוא מדת התשובה ומתחילין העשי"ת בר"ה זמן הולדת כל הנבראים וז"ש גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו שבעת שהספרים נפתחין שהוא בר"ה מתעורר בחי' ראשית שהוא הרצון העליון כשעלה ברצוני הפשוט לברוא אז ברא הכל על נקודות שהי' אז תחילת מעשיו ית"ש וההתחלה הוא כמו גולם בלא חיתוך אברים וא' הי' הכל טוב רק אח"כ כשבא להתפשטות הבריאה נחסר קצת משלימות כיון שאין שלימות רק בבורא אבל לא בנברא אבל כשעדיין לא בא לכלל בריאה בפ"ע רק הוא בבחי' גולם והי' כגולם בלי התפשטות חיתוך אברים הי' הכל טוב והשי"ת כשבא לשפוט עמו מביט עליהם על בחינתם בכללות כמו גולם הכולל הכל והי' בלא חיתוך אברים בהתפשטות והי' טובים כולם ומגיע לכולם להכתב בספר החיים טובים וז"ש גלמי ראו עיניך ועי"ז ועל ספרך ספר החיים כולם יכתבו וכ"ז ע"י שישראל מבקשים אז לעבדו ית' מחדש מעוררין רצון העליון שהי' לברוא העולם בשבילם שעלו במחשבה עליונה וכ' בס' שהמחשבה הוא בחי' אות היו"ד ונק' גולם כי מגולם עושין הכל כנ"ל שהוא ראשית לכל הכלים ועשיות שקודם עשייתן הם כגולם בלי התפשטות כן אות יו"ד הוא התחל' לכל האותיו' כמחשבה שהוא כוללת הכל ובמחשב' בחי' גולם הכל ובאין ישראל לפניו ית"ש בעת כתיבת הספרים בבחי' הכולל' במחשבה כשעל' במחשב' וברצונו הפשוט לברוא הכל בשבילם ומעוררין את רצון העליון הנ"ל שהוא בחי' עולם הפלא המופלא ומכוסה מכל רעיון נעלם מהשיג ששם עלו ישראל במחשבה קודם הבריאה וזהו בחי' שם אהי' לשון עתיד דזמן אנא לאתגליא ע"י שאהי' מהוה כל הנבראי' שזהו ענין שם אהי' שקודם שם הוי' שהי' קודם התהוות כל הויות ואז אומר ית"ש אברא נבראים והגם שא"א שיהא שלימות בנברא כנ"ל אמר ית"ש וכי למגנא אנא נקרא רחום וחנון וכביכול זאת היתה כוונת הבריאה בגין דישתמודעין לי' שידעו שאין רחום וחנון כמוהו ואין ארך אפים כמוהו נמצא שהשם אהי' מקור הי"ג מדה"ר והנה בזוה"ק אי' י"ג מכילין דרחמי אינון גיאות ה' וז"ש ה' מלך גאות לבש שבר"ה שממליכין אותו ית"ש ובא על נקודת הבריאה גיאות לבש מתלבש בי"ג מדות הרחמים כיון שהי"ג מדה"ר שהם התחלה לבריאה בעת שהי' גולם ע"ד הנ"ל בלא התפשטות וזה הי' בר"ה תחילת הבריאה גלמי ראו עיניך וגלמי ר"ת "ה' "מלך "גיאות "לבש שבא הכל לנקודות הבריאה גיאות הנ"ל דאינון י"ג מכילין דרחמי ושם בחי' גולם הנ"ל וז"ש והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש פי' כשבא הכל לבחי' גולם הנ"ל ששם הכל בבחי' אחדות בלא התפשטות וז"ש והוא באחד אחד גי' י"ג הם י"ג מדה"ר ששם כל הנבראי' שנשתלשלו מאצילותיו ית' כביכול מאחדותו ית' הם בבחי' אחדות ואז ומי ישיבנו ונפשו אוותה ויעש כי מתלבש בגיאותו ית' י"ג מכילין דרחמי ואמר הלא נקראתי רחום כו' שאין כמוני ומי יאמר לי מה תעשה שזהו גיאותו ית' שאין מי שימחה לו שיהי' רחום כו' אע"פ שאינו כדאי כמו שאמר ית' בעת שהי' הכל גולם בתחילת הבריאה הכל בכללות אחדותו וזה ענין תקיעת שופר שהוא קול פשוט כללות מהתפשטות הדיבור ומכללות הקול יכולין לעשות איזה פרטיות באותיות דיבור שרוצין וז"ש תקעו בחודש שופר בכסה וכו' בחודש שופר בהתחדשות הכל תביאו לבחי' שופר בחי' הכללות בחי' גולם הנ"ל כי שופר הוא קול פשוט מורה על הכללות בכסה ליום חגינו תביאו לבחי' לעורר הבחי' המכוסה והנפלאה מאד כי חק לישראל היא משפט לאלקי יעקב כמו שבא בפתח דברינו על מאמרם ז"ל אני ואתם נלך לב"ד הגדול שמזה נבין שישראל באין אז לבחי' ישראל עלו במחשבה בחי' ראש כנ"ל וז"ש אתם נצבים היום בר"ה שנקרא נצבים היום למשפט ועולים לעולם העליון עולם הפלא כולכם לפני ה' אלקיכם כביכול קודם בחי' שם הוי' כנ"ל שהוא בבחי' שם אהי' קודם התהוות כל הויות וצריך לכלול א"ע בר"ה הגדולים עם הקטנים וז"ש כולכם בבחי' הכללות הנ"ל ראשיכם שבטיכם כו' מחוטב עציך עד כו' צריך לכלול א"ע עם כולם ולקבל עומ"ש ולעורר רצון עליון מקור הי"ג מדה"ר בחי' שם אהי' ששם עלו ישראל במחשבה בכללות כולם על כנס"י למדריגה עליונה זאת ובכל שנה מתעורר זה וממשיכין משם ולכן תוקעין בשופר בחי' כללות כנ"ל שהוא קול פשוט ועי"ז ממשיכין כל טוב.
עי"ל אתם נצבים אתם אותיות אמת קושטא [קאי] ותתן אמת ליעקב ובזה אתם נצבים יש לכם מצב טוב לכולכם היום בר"ה כנ"ל.
עי"ל ע"ד לתתך עליון על כל הגוים ע"ד חז"ל מלך נכנס תחילה לדין כו' עד"ז אנו החיים הקרובים למלכינו ית' נכנסין תחילה לדין ואוה"ע אח"כ וז"ש אתם נצבים בר"ה לפני ה' אלקיכם מלפנים ואוה"ע אחריכם כדי שיוכר חשובתכם:
נחזור עוד למה שאמרנו בפסוק גלמי ראו עיניך ושר"ת "גלמי "ה' "מלך "גיאות "לבש ונביא רמז למאמרינו מאמרם ז"ל ע"פ ה' מלך גיאות לבש כו' בפרקי ר"א כיון שנבבא אדה"ר כ' והי' מתואר כדמות אלקים כו' וראו אותו כל הבריות כו' וסברו שהוא בראם ובאו להשתחוות לו אמר להם כו' בואו אני ואתם ונלבש גיאות ועוז ונמליך למי שבראנו כו' פתח אדם וכו' וענו אחריו ה' מלך גיאות הרי שאדה"ר אמר זה בר"ה יום שנברא:
וי"ל עוד בזה ע"ד הנ"ל שאמרו ז"ל שקודם שנברא האדם אמרו המלאכים עתיד היא למחטי קמך והשיב ית' וכי למגנא אני נק' רחום וחנון נמצא כבר קודם שנברא האדם כבר הי' יודע שיחטא ולבש השי"ת הי"ג מדה"ר ואמר וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו כדאי והגון וז"ש גלמי ראו עיניך שכבר בעת שהייתי גולם בלא חיתוך אברים בהתפשטות כבר ראו עיניך שעתיד לחטוא ואתה תמחול ע"י גיאותך די"ג מכילין דרחמי דאינון גיאות ה' כנ"ל שאע"פ שיש ח"ו מקטרגים אין מי יאמר לו מה תעשה והיא באחד ומי ישיבנו ונפשי אותה ויעש כרצונו וחנותי את כו' ור"ת גלמי "ה' "מלך "גיאות "לבש כנ"ל שאמר זאת בר"ה וז"ש גלמי ראו עיניך בעת שעל ספרך כולם יכתבו בעת המוכן לכתיבת ספרים שהוא ר"ה ואז תיכף ית"ש גיאות לבש וכן בר"ה אנו בקשתינו רק לכבודו וגיאותו ית' יתגדל בעולם וז"ש "יחיד "גאה "לעמך ר"ת יגל ז"ש יגל לבי בישועתך שע"י שיחיד גאה לעמך שר"ת יגל מורה שמתלבש ית"ש בגיאותו עי"ז מושיע אותנו ויביא לנו הגאולה שאמר בה ללבי גליתי לאברי לא גליתי ולבי גי' שם מ"ב שבו הר"ת יחיד גאה לעמך כנ"ל ואמר אח"כ אשירה לה' כי גמל עלי גמל ר"ת "מלך "גיאות "לבש ואח"כ אמר לבש ה' עוז בחי' גבורה שה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה על אויביו יתגבר וע"י מה אנחנו עמו ישראל פועלין מאתו כי ישראל קבלו את התוה"ק שנקראת עוז כמ"ש ה' עוז לעמו יתן גם עוז עה"כ גי' ג' הויות שורש הי"ג מדה"ר שלבש ית' עוז כשהתאזר לשון עוז ועטרה וכתר כשמכתירין אותו י"ת בר"ה אז לובש י"ת גבורה על אויביו ואמר אח"כ אף תכון תבל בל תמוט והארץ לעולם עומדת כי לא עשה הגבורות רק לצורך התגברות החסדים כמ"ש כי גבר עלינו חסדו וז"ש שהאף וגבורה תכון תבל כנ"ל.
וי"ל עוד ע"ד הנ"ל שה' מלך גיאות לבש תיכף בעת הבריאה לבש הי"ג מדה"ר גיאותו י"ת לחון בריותיו בר"ה שאז נברא אדה"ר וז"ש אף תכון תבל שבא לפניו זכות אברהם אז שבר"ה אנו מעוררין זכות של אברהם שהוא מדת החסד שעולם חסד יבנה והיה בר"ה ואברהם אמר וביקש לפניו י"ת שבכל ר"ה יזכור י"ת עקידת יצחק וז"ש אשר היום בהר היום הוא ר"ה כמ"ש חז"ל ע"פ ויהי היום ויתיצבו כו' ובה"ר אותיות בר"ה ואז ה' יראה יתראה גודל רחמים משם הוי' וכתיב ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר היום בהר ה' יראה הרי ב"פ יראה גי' תבל זה בא לפניו י"ת בר"ה וז"ש אף תכון תבל שע"י שזוכר י"ת עקידת יצחק ב"פ יראה גי' תבל לכן בל תמוט וז"ש וה' עליהם יראה שיתראה רחמים מהוי' וה' אלקים בשופר יתקע שע"י השופר ממתיקין דין המתפשט משם אלקים למדה"ר וה' אלקים גי' הר"ת מיענינו ביום קראינו שרומז המתקת הדינים כן ע"י השופר כי השי"ן שבשופר גי' ברחמים מתמתק הדינים של פ"ר גי' מנצפ"ך ואותיות מנצפ"ך הם כפולות מנצפ"ך עם יו"ד אותיות גי' תקע ונמתקין ע"י תקיעת שופר וז"ש נפתלי כו' הנותן אמרי שפר כי נפתלי גי' תקע הנותן אמרי לשון אמירה רבה שנמתק הכל ועושין יחוד ע"י שופר שהשי"ן ממתיק דיני פר כנ"ל והכל כמו שעקד אברהם את יצחק בנו ופעל התגברות החסדים וז"ש ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק שאז בעקידה וילכו שניהם יחדיו הגם שאברהם מדת החסד ויצחק מדת הגבורה נכללו שיהי' הגבורות לצורך החסדים כמ"ש כי גבר עלינו חסדו ולצורך זה הי' העקידה להתגברות החסדים וז"ש ביום הגמל את יצחק שביטל מדת יצחק גבורה והגמל ר"ת ה' מלך גאות לבש כי הה' מרומז לשם הוי' ע"ד שאנו כותבין אות ה' כשצריכים לכתוב הוי' הכל ע"ד הנ"ל:
עוד י"ל ה' יראה במדרש אברהם קרא אותו יראה ושם בן נח קרא אותו שלם כמ"ש ומלכי צדק מלך שלם אמר הקב"ה אם אני קורא אותו יראה משם כו' מתרעם כו' הריני קורא כמו שניהם ירושלים כי יראה גי' גבורה ועי"ז כשאדם מתירא מהשי"ת מגיע חסד ולכן אברהם שאחז במדת החסד קרא יראה גי' גבורה שיהי' הגבורה לצורך התגברו' החסד וז"ש אשר יאמר היום בר"ה וכו' ה' יראה שרק ה' רואה ללבב כי והצנע לכת עם ה' אלקיך שיתראה רק לפני ה' לבד וכן י"ת עצמו דן אותנו כמו שאנו מבקשים מלפניך משפטינו יצא שבאין ישראל לעולם כזה שאין שום ברי' יכולה ליכנס ועולה כנס"י למקום העליון מאוד וי"ת לבדו דן שם את כנס"י ומתחלה אמר יראה ואח"כ יראה בחי' שופר שמכניסין בתוכו הקול ואין יודעין מה הכניסו לתוכו א"כ מוצא קול ובא להתגלות מקום הרחב ובתוך השופר אין רואין כלום רק שהקול שופר עובר בתוכו והנה מלכי צדק מדת דין כי כשהולכין בצדק בלי ויתור מי יצדק לפניך קרא שלם גי' ש"ע גי' ב"פ פנים עה"א וב' תיבות הן תרין תפוחין המאירין בפנים כי באור פני מלך חיים והן המאירין בפני הצדיק וכמ"ש הכרת פניהם ענתה בם כל רואיהם יכירו וכו' כי מאיר בפניהם השע"נ ובאמת צדק הוא דין ומראה עצמו לישראל במדת יראה ולאוה"ע מראה עצמו כאילו הי' להם הארה משע"נ כדי שלא יקטרגו שרי האומות עלינו היונקים ממדה"ד ולכן קראו שלם ובאמת החסדים משע"נ הם לנו ע"י שאנו ביראה לפניו וז"ש חז"ל שקראה ירושלים גי' יראה ושע"נ שעמו שהם ביראה לפניו משפיע להם משע"נ פנים המאירין יאר ה' פניו אליך: נחזור לענין פי' המזמור ה' מלך גיאות לבש שאמר אדה"ר ואמר אח"כ נכון כסאך מאז כי אחז"ל ע"פ אז ישיר שי"ת לובש לבוש של אז והענין כי אות א' מורה על יחודו ש"ע שמשפיע לישראל שהם דלים ושפלים בעיני עצמם כמו שדרשו חז"ל ע"פ כי אתם המעט שממעטים כי צורת א' הוא יו"ד שיו"ד בחי' חכמה נקודה כמ"ש לעיל הטעם שהוא התחלה לכל דבר גם כי כולם בחכמה עשית שבחכמה יכולים לעשות כל מה שירצו כי החכם יודע איך לעשות והיו"ד משפיע דרך אות וא"ו והוא דוגמת צינור והאות דלת מורה על דלות ושפלות כנ"ל שישראל משפילים עצמם ועי"ז מקבלין השפע והזיין מתיבת אז מורה על השפע מיחודו של עולם וז' מדות הקדושו' ע"י שישראל מתנהגים בכל ה"ז מדות כרצונו ית' שהוא אלופו ש"ע ומכניסין אלופו של עולם בכל מדה ומשעבדין כולם לו ית' וכן אנו עושין בר"ה וממליכין אותו ית' על כל המדות כי אז עת חשובה כנ"ל ואז נכון כסאך כנ"ל שאמר אדם הראשון מזמור זה בראש השנה מעולם אתה ע"ד חז"ל אם עולם אתה מבקש אין דין ואם דין אתה כו' וז"ש מעולם אתה מבקש העולם ולא דין רק הקים העולם וי"ל עוד ע"ד שפי' הנסתרו' לה' אלקינ' שבר"ה בכסא ליום חגינו שית' משפיע לכנס"י ממקום גבוה עליון נסתר מאוד ומאוד שאין שום ברי' יודעת מהיכן ית' משפיע לנו והנגלות לנו ולבנינו שאח"כ משפיע לנו השפע בהתגלות וז"ש מעולם אתה לשון נעלם שמשפיע בר"ה כשד' מלך שממליכו אותו ית' אז מעולם אתה כנ"ל ובזוה"ק דקוב"ה אסתלק עד אין מורה על הנ"ל שהנסתרות לה' אלקינו שמסתיר א"ע במקום עליין שאין ברי' יודעת מקום שמשפיע לישראל משם ומאין יבוא עזרי שקוב"ה רוצה להשפיע לנו ואז השפע מבחי' רצון כיון שרוצה ית' להשפיע וזהו בחי' אין שמשם מכפיע כנ"ל:
וי"ל עוד פי' הכתוב הנ"ל הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם כו' דהנה כבר אמרנו שבר"ה מעוררין בחי' עליונה הנעלמה בחי' פלא עליון כמו שרמזנו כנ"ל לעיל בפסוק אתם נצבים כולכם כו' להיות בבחי' כוללת כבחי' גולם ולתקוע בשופר קול הפשוט במדריגות כוללת והעלם הדיבור בקול הזה ולהמשיך משם ולהמתיק כל הדינים שיוציא לאור משפטינו ובוודאי אין בנו שכל וכח והשגה לכוון כוונת התפילה והתקיעות לבוא למדריגה הנעלמה הזאת בכח כוונתינו רק ע"י התשובה מעומק הלב שעומק גי' גבורה כי צריך התגברות גדול לבוא לתשובה מעומק הלב ושיהי' לו לב נשבר ונדכה ועי"ז התגברות נמתקין כל הגבורות כמ"ש ע"פ כרחמיו וכרוב חסדיו הגדיל לנו שלנו ר"ת "לב "נשבר "ונדכה וגי' אלקים שע"י לב נשבר ונדכא אלהים לא תבזה נמתקין כל הגבורות שנמשכין משם אלקים ונעשים בחי' חסד וז"ש הגדיל לנו שמלנו שבגי' אלקים נעשה חסד שנקרא גדולה כי ע"י תשובה מעומק הלב כנ"ל שזה מכוסה מכל הנבראי' ואין מכיר זה רק השי"ת עי"ז מעוררין את המדריגה העליונה הזאת בחי' פלא עליון שנפלאה ונעלמה ומכוסה מנל רעיון והשגה שע"י התשובה מעומקא דליבא כג"כ מכוסה מורידין משם השפעות וכ"א יכול לבקש מאתו יתברך שיהי' לו מהיום והלאה רצון טוב לקיים מצותיו ית' כיון שמתעורר תחילת הבריאה ברצונו י"ת כנ"ל וזהו שרמז רש"י ז"ל ברוח קדשו במה שפי' ע"פ לא נפלאת היא ממך כו' שהוא כמו ותרד פלאים כי הפסוק הזה קאי על תשובה שהיא בפיך ובלבבך לעשותו וע"י תשובה מעומקא דליבא מורידין השפעות מעולם פלא להורידה למטה כי כתיב בזוה"ק דבגלותא אסתלק עד אין כו' וזה שהביא רש"י ותרד פלאים שבחי' זאת מורידין למטה לחדש את השנה לטובה ושיתקיים בכ"א מישראל ורוח נכון חדש בקרבי ולחדש כ"א שיהי' נעשה בבחי' חדשה ולקבל עומ"ש באמת ומורידין מבחי' פלא לבחי' מלכות כי הוא אותיות אל"ף הוא האל"ף שבאדני הממתיק אותיות דין באדני שע"י שעושין תשובה מעומקא דלבא בא המשכה מבחי' פלא שנתעלמה ומכוסה למדת מלכות בחי' התגלות גם אפי' שאנחנו בעומק הגלות מאד ומאד גם בעומק זה בא פירסום כבוד מלכותו י"ת ע"י התשובה שהוא מעומק ולכן אומרי' בעשי"ת שיר המעלות ממעמקים כו' עד יוה"כ לעורר בכל יום תשובה עמוקה מעומק הלב יותר עד יוה"כ יו"ד בחי' עמקים לעמוק במאוד בתשובתו ואז ע"י התשובה מעומק הלב נתפרסם כבוד מלכותו י"ת הגם שאין בכח השגתינו לכוון כוונות והיחודים שאנו צריכים לפעול י"ת ברחמים עושה כל היחודים הנפלאי' ומכוסי' מאתנו וז"ש הנסתרות לה' אלקינו שהיחודים והכוונות שאכו צריכים לפעול בבחי' נסתר כנ"ל ה' אלקינו יעשה זה והנגלות לנו ולבנינו עד עולם שאנו צריכים לפרסם לגלות את כבוד מלכותו מהעלם לגלוי ופירסום זה הוא ע"י שירות ותשבחות שאנו אומרי' לו ית' ולכן לנו ולבנינו עם הע' מעד שהם מנקודות שהע' מהעד ג"כ נקודה כמ"ש בעה"ט גי' שבח וגי' יקר שע"י שנשבח יקר וגדולה יתנו לאל מלך יוצר כל ביום יצירת העולם שעיקרו האדם מתגלה כבוד מלכותו וזהו העיקר מבוקש שלנו בר"ה גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה ולנו ולבנינו עד גי' שדי שאמר לעולמי די וסוף שעד שם מג"ע ומתפשט מהעלם לגלוי ולכן כותבין שם זה על המזוזה מבחוץ ובפנים כותבין שמע ישראל כו' עד אחד שהוא בבחי' יחודא עילאי בבחי' העלם ושם שדי בחי' התגלות ונותנין המזוזה על הפתח לרמוז על בחי' הפתיחה וההתחלה לבריאה ובחי' העלם לאחדותו הפשוט ית' השתלשל הבריאה עד בחי' שם שדי פתח התגלות וכ"ז רומז בפ' כאן שהנסתרות הנעלמות בבחי' עליונות הנ"ל יעשה ית' שם כל היחודי' והנגלות לפרסם כבוד מלכותו לנו ולבנינו כו' וז"ש המתגאה על חיות הקודש הם ישראל שבהם חיות חדושתו ית' ועי"ז ונה"ר בכבוד על המרכבה כי בר"ה המלך יושב על כסאו ואנו ממליכין אותו ית' ועושין את הכל מרכבה לקדושתו ית' ואז זכות ומישור לפני כסאו חסד ורחמים מלא כבודו:
ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך כו' דהנה כשאדם בתשובה ומתחרט מאוד על מעשיו הרעים שעשה עד עתה וזה ידוע שכל מה שהאדם עושה למטה גורם כן למעלה בעולמות העליונים דבאתערותא דלתתא אתער לעילא וכמו שפי' ז"ל ה' צילך על יד ימינך שכביכול כמו הצל שכל מה שהאדם עושה נראה כן גורם האדם במעשיו כביכול לו ית' ועד"ז פי' הצדיקים ז"ל ע"פ דע מה למעלה ממך שמעצמך תוכל לידע מה למעלה כי הכל תלוי בהאדם שנתן בו ית' הכח זה לעורר בכל מעשיו למעלה ולכן כשאדם עושה תשובה גורם תשובה למעלה ע"ד שאמרו ז"ל שהקב"ה מתחרט על בריאת היצה"ר ואומר ואשר הריעותי ונבין זה ע"ד משל לאב שנתן לבנו החביב עליו סכין לשחוק בו ובזה יגיע שעשוע ותענוג לבנו משחוק זה ובנו בסכלותו לא סגר הסכין בנדן רק פתחו וחתך בו ידו והי' לו צער גדול וכשרואה אביו הצער של בנו יש לו ג"כ צער גדול מזה שיש לבנו צער וכאב וחוץ מזה מצטער אביו על שהוא בעצמו גרם לבנו הצער הזה בנתנו הסכין אף שבאמת הי' כוונת האב לטובת הבן מ"מ מתחרט האב ע"ז שנתן לו דבר שנמשך מזה צער לבנו כן עד"ז הקב"ה ברא היצה"ר לטובת שאדם כידוע רק שהי' לסגור התאוות וכוחות היצה"ר ואז הי' היצה"ר לטובתו וכשלא עשה כן האדם והגביר על עצמו את היצה"ר וקלקל לעצמו אומר ית"ש ואשר הריעותי ומתחרט על בריאת היצה"ר כשרואה שמצטער האדם מאוד ומאוד על מעשיו לא טובי' מפאת היצה"ר ואומר ית"ש כביכול מה עשיתי שבראתי דבר כזה שימשך מזה צער גדול לבני שמתחרט ומסגף א"ע בתשובה וחרטה כ"כ ואוכל את בשרו כמעט מגודל צערו על עוונותיו ועי"ז כשית"ש אומר כן ומתחרט על בריאת היצה"ר מזה נתבטל כח היצה"ר והס"א ונמחה מן העולם כמו ע"י האדם ע"י החרטה מוחה פשעיו וחטאותיו כיון שמתחרט עליהם שנוח לו שלא עשאן כן נמחה היצה"ר ע"י חרטתו ית"ש כביכול על בריאת היצה"ר ואומר כביכול שנוח שלא עשאו וז"ש ושב ה' אלקיך את שבותך ע"י תשובתך יעשה הקב"ה ג"כ תשובה כנ"ל ויגאלינו מיד מתחת אוה"ע וכח הס"א ונזכה לעבדו ית' כמ"ש בעה"ט את לבבך ואת לבב גי' לימות המשיח אז יהי' העבדות בשלימות וז"ש מתחילה ושב ה' אלקיך ושמעת בקולו ואח"כ אמר ושב ה' אלקיך את כו' ומל ה' אלקיך כו' כי א"א לבוא לשלימות התשובה רק ע"י עזרתו ית' כנ"ל בשם בעל הטורים:
א"י דכתוב בס' שיש בהאדם בחי' נפש רוח ונשמה והנה אף שא"א לשום דבר להיות בעולם בלתי חיותו י"ת שא"א לשום דבר שיחי' בלתי כשיש בו כביכול המשכת חיותו חלק חי החיים עכ"ז בחי' נפש הוא בחי' פחיתה כי גם לבהמה יש נפש הבהמיות ובחי' רוח הוא מעולה יותר ובחי' נשמה הוא הבחי' המעולה עוד יותר עד שא"א לה לסבול שתהי' אצל האדם בעת חטאו ח"ו רק תיכף שבא לעשות חטא נגדו י"ת מסתלקת בחי' נשמה מאתו ואינה שבה אל האדם עד שיחזור בתשובה על חטאו והנה אחז"ל דחלק בחי' נשמה נק' לכל האדם אלקיך פי' שהוא חלק אלקי שנתן י"ת בך וזה הפי' אלקיך אלקות שבך וז"ש ושב ה' אלקיך את שבותך פי' עם תשובתך ישיב לך ה' את זאת שנקראת אלקיך כנ"ל ורחמך פי' לשון אהבה שהחלק נשמה שיחזור לך י"ת עי"ז מתאהב לו י"ת וזה פי' ורחמך קאי על אלקיך יעשה אותך אהב לה' ואח"כ ושב ה' וקבצך מכל העמי' שיקבץ י"ת כל הנ"ק שנתפזרו על ידך מחלק נ"ק שבך יקבץ י"ת אותם כי אנו כללות הנ"ק שבעולם ואנו מבררים אותם ע"י תפלתינו ומעשינו ותורתינו וכתוב בספרי' שזהו חביב אצלו י"ת כשמבררים הנ"ק שבכל דבר שבעולם ומשיבין אותם אליו י"ת דוגמת בן שלא הי' אצל אביו כמה שנים וכשבא אצל אביו מתגדל שמחה ותענוג של אביו מאוד בלי שיעור וערך וז"ש וזרעתיה לי שזהו זריעה להצמיח ולהוסיף פירות שכמו שזורעין חטה בארץ ומצמחת ועושה פירות ע"י שמבררת הכח שבארץ מקבצת החטה את זה הכח לעצמו ועי"ז עושה פירות הרבה כן כביכול זרעת אותנו לברר כל כוחות ונ"ק: והנה אחז"ל שרחב"ד ראה אשר הכל מעלין נדרים ונדבות לירושלים ואני אינו מעלה יצא למדבר וראה שם אבן וססתה ואמר כו' ביקש לשכור פועלים להעלותה לירושלים כו' זימן לו הקב"ה ח' מלאכים בדמות אנשים כו' אנו מעלין לך אבנך לירושלים כו' ובלבד שתתן ידך עמנו נתן ידו ורו' ונמצאו עומדי' בירושלים י"ל שרמזו במעשה זו שיקח האדם מוסר מזה ולעשות דוגמת זה בענין הנ"ל שכשמבררין לו י"ת את הנ"ק שבכל דבר שבעולם הוא חשי' אצלו דורן חביב חביב מאוד כנ"ל ובשלא יוכל האדם לעשות כן עכ"פ ימסור עצמו ונר"ן שלו לו י"ת רק צריך לסתת את האבן נגעי יצה"ר מקודם ולקשר על תיקון כראוי ואח"כ ימסור א"ע לה' כמ"ש בכל לבבך בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר וכשיביא את האבן היצה"ר כשהוא בלתי תיקון כראוי לא יוכשר קרבנו רק יתקן כנ"ל ואח"כ יביאו לירושלים הקדושה אף שזה אין בכוחו להביאו לקדושה רק באמת הוא ע"ד שאמרו ז"ל פתחי לו פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כו' ומלאכיו יצוה לך לשמרך ולעזרך נגד היצה"ר שתוכל לתקנו ולהעלותו כשיראה י"ת לבך וכוונתך הטובה שאתה רוצה בזה ופותח פתח קטן לזה כענין מעשה הנ"ל כשראה י"ת טוב כוונתו של רחב"ד שלח מלאכיו להוציא כוונתו הטובה מכח אב הפועל כן לכל אדם רק שיתן ידו עמהם שיפתח קצת פתח כענין הנ"ל של רחב"ד נתן ג"כ ידו עם המלאכים ובזה העלה את האבן לירושלים. נחזור לפי' הפסוק שלפי פרושינו מתורץ הכפל של תיבת ושב ב"פ כי לפירוש הנ"ל ושב הא' קאי על אלקיך שיחזור לך הקב"ה את הנשמה אלקית שבך ושב הב' קאי על הנ"ק שיחזור לך השי"ת ויקבצם מה שנתפזרו מכל העמים כנ"ל בפי' הפסוק וזרעתי' לי בארץ. (חסר)