אשה כי תזריע וילדה זכר כו' הנה אנו אומרים לו ית"ש השיבנו ה' אליך ונשובה וית' אומר שובה אלי ואשובה אליכם ועכ"ז וודאי כביכול ית"ש אומר הגם שאני אומר שובה אלי תחלה מ"מ אעשה רצון בני ואעשה רצונכם ובקשתם שמבקשים השיבנו ד' אליך ונשובה ואנו להיפוך מבטלים רצונינו מפני רצונו ית"ש ומתחילין בתשובה דברי הקב"ה וכנס"י שניהם מתקיימים והענין ע"ד שאחז"ל שאומר ית' פתחו לי פתח כחודה של מחט ואפתח לכם כו' ובאמת אמרו ז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו נמצא שבוודאי בהתחלה זו שהאדם פותח פתח כחודה של מחט ג"כ א"א בלא עזרתו ית' ואפשר זהו מה שאנו צועקים אליו ית' השיבנו ה' אליך ונשובה חושב ית' זה בעצמו לפתח כחודה של מחט ועי"ז פותח ית' שע"ת ומכניסם לתוכה וית' בשעה שבורא את האדם נותן בנשמתו כח להתגבר נגד היצה"ר ולשוב בתשובה רק האדם צריך להוציא זה מכח אל הפועל ולהחזיק בקשר חזק ואמיץ ביראת ה' ולקבץ זה הכח מכל אבריו ולהתגבר בכח זה נגד היצה"ר ועד"ז אנו אומרים בברכת חתנים שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בני' לתוכה בשמחה וכן כתיב רני עקרה לא ילדה הענין כנ"ל עקרה שלא יצאו עדיין מכח אל הפועל וז"ש עקרה לא ילדה כפל רק להורות שבזה הוא עקרה שלא ילדה בפועל אבל בכח יש בה ההולדה וכשיתקבץ כל הכוחות מאברים דשכינתא תהי' ההולדה בפועל וז"ש בקיבוץ בני' בחי' הכח שבאברים דשכינתא יתקבצו לתוכה בשמחה כמ"ש בשמחה תצאו ובשלום תובלון כו' והנה ממצרים הי' הגאולה בבחי' שירה חדשה כשחז"ל שהי' דוגמת נוקבא שמולדת ויש עוד גלות אחרי' ולעתיד שיר חדש כמו דכר שאינו מוליד ולא יהי' עוד גלות וז"ש אשה כי תזריע כנ"ל שאנו מתחילים בתשובה כחודה של מחט כענין זריעה שהוא רק הוכנה להולדה וילדה זכר מדריגות דכר שיר חדש כמש"ל בקיבוץ בני' לתוכה בני' בחי' דכר כנ"ל:
במדרש אשה כי תזריע וילדה זכר הה"ד אחור וקדם צרתני כו' ואמרו ז"ל כשברא ית' האדם נברא בשני יודי"ן כמ"ש וייצר בשני יודין כו' הענין כי עיקר החסדים מה שאין בכח האדם להבין זה וגם לא במלאך שברא ית' להטיב לנבראי' והעיקר הם ישראל שעלו במחשבה ואומר ית' בשביל טובת ישראל אברא העולם באופן זה שהגם שאצטרך לפעמים לכעוס ולהתנהג במדה"ד על המיצר את ישראל אעשה זאת בשביל טובתם ואהבתם של ישראל וזהו בחי' הוי' אדני שם הוי' מהוה כל הויות לטובתם ושם אדני להכניע להרשעים כנ"ל וזהו שאמרו שנברא בשני יודי"ן מהוי' אדני יו"ד בראש ויו"ד בסוף וזהו בחי' אחור וקדם אחור עה"כ גי' גבורה וקדם גי' ב"פ חסד ואדם נברא בשני יודי"ן שיכול להמשיך רחמנות משם הוי' וגבורות משם אדני וזהו וילדה זכר בחי' משפיע וממשיך דרך בחי' פלא יועץ אל גיבור כו' כי בחי' פלא עליון אין להשיג ויועץ הוא בחי' עצה שמבינים דבר מה בחי' חו"ב אל חסד גבור גבורה אבי עד בחי' רחמנו' שאנו רואים שאין רחמים יותר מאב על בנו ועכ"ז אנו רואים שכשנולד בו בשר חי ר"ל ונתמסמס נותן האב זה לרופא לגררו משם כדי שלא יתפשט החולי בכולו וכן עד"ז מבער ית' את הרשעים מישראל מתוכם כי באבוד רשעים רנה ושמחה שעי"ז נשפע לישראל כ"ט:
אדם כי יהיה בעור בשרו במד' הה"ד לעשות לרוח משקל ומים תיכן במדה אדם הוא משוקל חציו דם וחציו מים בשעה שהוא זוכה לא המים רבים על הדם ולא הדם על המים ובזמן שחוטא פעמים שהמים רבים כו' ופעמים שהדם רבה ונעשה מצורע כי זאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו הי' צריך להיות תקנתו ע"י מס"נ לה' ולצער עצמו על גלות השכינה ולהבין מה זה גלות השכינה כי מצינו בסוף שורת הים שאמר ה' ימלוך לעולם ועד ולהבין מה זאת התפילה או ברכה שבוודאי היא המלך
$ומלך וימלוך ומה ז"ש ד' ימלוך כו' רק כי ענין המלוכה שאמרו הוא התגלות כבודו ית"ש שנתפרסם אז בכל העמים וכל אפסי ארץ ראו אז שה' הוא אלקים ואין עוד מלבדו וז"ש בהתלהבותם הגדולה ותשוקתם הנפלאה שראתה שפחה על הים כו' והי' להם דביקות ותשוקה גדולה ואמרו יה"ר שיהיה תמיד נתגלה כבוד מלכותו כמ"ש גלה כבוד מלכותך עלינו כו' והנשא עלינו לעיני כל חי וז"ש ד' ימלוך ל"ו שיתגלה מלכותו וז"ש זאת נקראת השכינה זו יהי' תורת המצורע ביום טהרתו שצערו יהי' שגורם גלות לשכינה שהוא מה שאינו נתפרסם כבוד מלכותו לעיני כל חי ולכן בדד ישב דוגמת שגרם לשכינה כביכול כ"כ בזוה"ק ולכן אתה תצער ע"ז ותמסור נפשך שזהו עיקר התיקון וז"ש והובא אל הכהן כי מיכאל כה"ג מקריב נשמותם של צדיקים למעלה ומס"נ לה' להתקרב נשמתו לפניו ביום טהרתו והנה כתוב בס' שקל"ד פעמים שם אדני בתורה והוא מנין דם ומים כי ענין מים מוליד עצלות ודם חום זריזות והתגברות ויקבל עי"ז ע"ע כבוד מלכותו להתנהג בעצלות שלא לעבור על ל"ת ובזריזות לקיים מ"ע ורוצה להתנהג בכל מדותיו לקבל כבוד מלכותו אז הוא במזג השווה ונקרא אדם כי מצרף האלופו ש"ע לדם שלו ואינו הולך אחר רתיחות הדם ונקרא אדם וז"ש במד' שאם זוכה אין הדם מתגבר כו' ואין המים מתגבר כו' כיון שבכולם מתנהג רק לפי הצורך לעבודתו ית' משא"כ אם אינו זוכה כו' לכן יתנהג רק לעבודתו ית' וימסור נפשו לה' תמיד בפרט בדור הזה שכבר עת ישועה ואין עת לילך בעצלות ולבקש דרכים רק במס"נ תמיד לה' ויצרף אלופו ש"ע לדם ויקרא אדם כנ"ל:
(ליקוטים)
צרעת אותיות צרות עין כמ"ש חז"ל שצרעת בא מצרות עין גם צרעת גי' שור וחמור ששור רומז להטוב וקדושה וחמור להרע וצרעת בא מהתערבות טו"ר שבאדם שלא בירר גופו ומדותיו שיהי' רק טוב ובמדרש הנגעים לאוה"ע אבל אתם לאכול ולשתות ולשמוח כי אין למעלה מעונג ואין למטה מנגע כמ"ש בס"י כי יש תורה עליונה שנקראת תורה רשומה שהוא רק רשימה ושם ענין מ"ש והחכמה מאין תמצא ויכולין לעשות כל צירוף שירצה ועונג עה"כ גי' ד"פ אל נגד החסד שבכל הז' יסודות שלא יתגבר אחד על חבירו רק כל יסוד מתחסד עם יסוד חבירו משא"כ כששופע אור הגבורה ומתגבר יסוד אחד על חבירו אתהפיך לנגע שעי"ז בא צרעת כשמתגבר יסוד אחד על חבירו ואנו נותנין הגבורו' הקשות על אוה"ע וז"ש הנגעי' לאוה"ע כו'.