(ויקרא י״א:א׳) וַיְדַבֵּר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵיהֶם זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ וְגוֹ', מַאי שְׁנָא הָכָא אַהֲרֹן. אֶלָּא בְּגִין דְּאִיהוּ קַיְּימָא תָּדִיר לְאַפְרְשָׁא בֵּין מִסְאֲבָא וּבֵין דַּכְיָא. דִּכְתִּיב לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. AND THE LORD SPAKE UNTO MOSES AND TO AARON SAYING, THESE ARE THE LIVING THINGS WHICH YE SHALL EAT, ETC . Why was Aaron joined with Moses here? Because it was always his function to divide between the clean and the unclean.
רִבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (תהילים ל״ד:י״ג) מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְגוֹ'. נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וְגוֹ'. סוּר מֵרָע וְגוֹ'. וּכְתִיב (משלי כ״א:כ״ג) שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ וְגוֹ'. מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים. מַאן חַיִּים. אֶלָּא אִלֵּין חַיִּים דְּאִקְרוּן עָלְמָא דְּאָתֵי, וְחַיִּים תַּמָּן שַׁרְיָין. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, עֵץ חַיִּים, הִיא אִילָנָא מֵאִינּוּן חַיִּים, אִילָנָא דְּאִתְנְטַע בְּאִינּוּן חַיִּין. וְעַל דָּא מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים כְּתִיב. R. Abba expounded in this connection the verse: “What man is he that desireth life and loveth many days that he may see good?” (Ps. 34, 13). ‘Life here’, he said, ‘is the life which is called ” the world to come”, where true life abides. Similarly the “tree of life” means the tree that springs from that life and is planted therein.
אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, מַאן יָמִים. אֶלָּא דָּא הוּא שְׁמָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, דַּאֲחִידָא בְּאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, דְּאִקְרוּן יְמֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ, יְמֵי הַשָּׁמַיִם וַדַּאי, עַל הָאָרֶץ וַדַּאי. מַאן דְּבָעֵי חַיִּים דִּלְעֵילָּא, לְמֶהֱוִי לֵיהּ חוּלָקָא בְּהוּ. וּמַאן דְּבָעֵי יוֹמִין עִלָּאִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּהוּ וּלְרַחֲמָא לְהוּ. יִנְטַר פּוּמֵיהּ מִכֹּלָּא, יִנְטַר פּוּמֵיהּ וְלִישָׁנֵיהּ, יִנְטַר פּוּמֵיהּ מִמֵּיכְלָא וּמִמִּשְׁתְּיָא, דִּמְסָאֵב לְנַפְשָׁא, וּמְרַחָקָא לְבַּר נָשׁ מֵאִינּוּן חַיִּין וּמֵאִינּוּן יוֹמִין, וְיִנְטַר (ס"א פומיה ולישניה) לִישָׁנֵיהּ מִמִּלִּין בִּישִׁין, דְּלָא יִסְתְּאַב בְּהוּ, וְיִתְרְחַק מִנַּיְיהוּ, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּהוּ. By “days” here is signified the name of the Holy King which is attached to the supernal days called “the days of the heaven over the earth”. He who desires to have a portion in the higher life and to cleave to the supernal days should above all keep guard over his mouth and his tongue. He should preserve his mouth from food and drink which defile the soul and remove man from those supernal days and life, and he should keep his tongue from words of evil so as not to be defiled by them.
תָּא חֲזֵי, פּוּמָא וְלִישָׁן, אֲתַר (אחרא) עִלָּאָה הָכִי אִקְרֵי, וּבְגִין כָּךְ לָא יַפְגִּים אִינִישׁ פּוּמֵיהּ וְלִישָׁנֵיהּ, וְכָּל שֶׁכֵּן לְאִסְתַּאֲבָא נַפְשֵׁיהּ וְגַרְמֵיהּ, בְּגִין דְּאִסְתְּאַב הוּא בְּעָלְמָא אָחֳרָא, וְהָא אוֹקִימְנָא. Further, “mouth” and “tongue” are names given to supernal places, and therefore a man should be careful not to bring a stain on his mouth and tongue.’ THESE ARE THE LIVING THINGS WHICH YE SHALL EAT… AMONG ALL THE BEASTS. Why does it say first “living things” and then “beasts”?
(ויקרא י״א:ב׳) זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה וְגוֹ', הַאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. זֹאת הַחַיָּה בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר מִכָּל הַבְּהֵמָה. אֶלָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל מְנַטְרֵי נַפְשַׁיְיהוּ, וְגַרְמַיְיהוּ, דְּלָא לְסָאֲבָא לוֹן, וַדַּאי זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, יֵהוֹן שְׁכִיחִין בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה, לְאִתְדַּבְּקָא בִּשְׁמִי, בִּבְרִירוּ דְּהַהִיא בְּהֵמָה דְּבָרִירְנָא לְכוּ לְמֵיכַל, לָא תִּסְתַּאֲבוּ בְּהוּ, וְתֶהווֹן דְּבֵקִין בִּשְׁמִי. What it means is that as long as Israel keep their souls from impurity, then they will eat “living things” so as to be of a high grade of holiness and cleave to God’s Name through rejecting the “beasts” which are not selected as clean.
וְכָל זִמְנָא דְּלָאו אִינּוּן נַטְרִין נַפְשַׁיְיהוּ וְגַרְמַיְיהוּ מִמֵּיכְלָא וּמִשְׁתְּיָּא, יִתְדַבְּקוּן בַּאֲתַר אָחֳרָא מִסְאֲבָא, לְאִסְתַּאֲבָא בְּהוּ. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל, מִכָּל ודַּאי, דְּאִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ. מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ, בְּגִין דְּהַאי מֵיכְלָא דְּהַאי בְּהֵמָה אִשְׁתְּכַח דַּכְיָא, וְלָא יְסָאַב לְכוּ, יְהֵא לְכוּ חוּלָקָא בִּשְׁמִי, לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ. But if they do not keep themselves from unclean food and drink, then they shall cleave to another unclean place and be defiled by it. The eating, however, of the animals selected will be clean and will not defile them nor deprive them of a share in God’s Name.
תּוּ, זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ. בְּפַרְעֹה כְּתִיב, (שמות ו׳:ז׳) בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְיָ'. הָא זֹאת לָקֳבְלָךְ, לְאִתְפָּרְעָא מִנָךְ. אוּף הָכָא זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה, הָא זֹאת לָקֳבְלֵיכוֹן, לְאִתְפָּרְעָא מִנַּיְיכוּ, אִי תְּסָאֲבוּן נַפְשֵׁכוֹן. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּנַפְשָׁתָא מִנָּהּ הֲווֹ, וְאִי אַתּוּן תְּסָאֲבוּן לְהַהוּא דִּילָהּ, הָא זֹאת לָקֳבְלַיְיכוּ, אִי לְטָב הִיא קַיְּימָא לְגַבַּיְיכוּ, אִי לְבִישׁ הִיא קַיְּימָא לְגַבַּיְיכוּ. Again, we may lay stress on the word zoth (this) and interpret: zoth (i.e. the Shekinah) confronts you to punish you if you defile your souls, because your souls are from her, and therefore she stands before you for good or ill.
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה, מִכָּל אִינּוּן דַּאֲחִידָן מִן סְטָר דָּא, שָׁארֵי לְכוּ לְמֵיכַל, וְכָל אִינּוּן דְּלָא אַתְיָין מִסִּטְרָא דָּא, אָסִיר לְכוּ לְמֵיכַל. בְּגִין דְּאִית בְּעִירָן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דָּא, וְאִית דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא אָחֳרָא מִסְאֲבָא. וְסִימָנָא דִּלְהוֹן דִּכְתִּיב, כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה. וְגַמְרִינָן כֻּלְּהוּ רְשִׁימָן, וְכֻלְּהוּ אַרְשִׁים לְהוּ קְרָא. וּבְגִין כַּךְ, כָּל מַאן דְּאָכִיל מֵאִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דָּא מִסְאֲבָא, אִסְתְּאַב בְּהוּ, וְסָאִיב לְנַפְשֵׁיהּ דְּאַתְיָא מִסִּטְרָא דַּכְיָא. R. Eleazar said: ‘Of all the beasts that are attached to one side you may eat, and of all that do not come from that side you may not eat. For there are beasts that come from either side, and both sides have their signs. Hence, whoever eats of those that come from the unclean side defiles therewith himself and his soul, which comes from the side of purity.’
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר כְּלַל כֹּלָּא, כְּמָה דְּאִית עֶשֶׂר כִּתְרִין דִּמְהֵימְנוּתָא לְעֵילָּא. כַּךְ אִית עֶשֶׂר כִּתְרֵי דְּחָרָשֵׁי מֵסָאֲבֵי לְתַתָּא. וְכָל מַה דִּי בְּאַרְעָא, מִנַּיְיהוּ אֲחִידָן בְּסִטְרָא דָּא, וּמִנַּיְיהוּ אֲחִידָן בְּסִטְרָא אָחֳרָא. R. Simeon said: ‘As there are ten Crowns of Faith above, so there are ten crowns of unclean sorcery below. All things on earth are attached either to one side or to the other.
וְאִי תֵּימָא, הַאי עֵז, דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא. לָאו הָכֵי. דְּאִי רוּחַ מִסְאֲבָא שַׁרְיָא בֵּיהּ, אָסִיר לָן לְמֵיכַל. אֶלָּא אַעְבְּרָן בְּגַוַויְיהוּ, וְיִתְחֲזוּן לָקֳבְלֵיהוֹן, וְלָא שַׁרְיָא לְדַיְּירָא בְּהוּ, דְּכַד אִינּוּן שַׁרְיָין, רוּחַ אָחֳרָא אַעְבָּר עָלַיְיהוּ, וּפְרִישָׁן מִגַּרְמַיְיהוּ. וּבְגִין כַּךְ אִתְחָזוּן לָקֳבְלַיְיהוּ, וּמְקַטְרְגֵי בְּגַוַויְיהוּ, וְלָא שַׁלְטֵי בְּהוּ בְּגַרְמַיְיהוּ, וְעַל דָּא שָׁרִי לָן לְמֵיכַל. It may be asked, What of the goat in which dwells an unclean spirit, and is yet permitted? This is not really so, for if an unclean spirit dwelt in it, we should not be permitted to eat it. The fact is that the evil spirit passes through it and appears in front of it, but is not allowed to dwell in it.
תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּאַתְיָין לְשַׁלְּטָאָה בְּהוּ, אַעֲבַר רוּחָא חֲדָא, זַקְפָן עַיְינִין וְחָמָאן רְשִׁימִין דִּלְהוֹן, וְאִתְפָּרְשָׁן מִנַּיְיהוּ, אֲבָל אִתְחֲזוֹ לָקֳבְלֵיהוֹן, וְלָא אֲסִירֵי לָן לְמֵיכַל. For when the evil spirit comes to take possession of it, another spirit passes by, and they raise their eyes and see their marks and depart from them, though still appearing before them, and therefore they are not forbidden to us as food.
בֵּין בִּבְעִירֵי, בֵּין בְּחֵיוָותָא, בֵּין בְּעוֹפֵי, בֵּין בְּנוּנֵי יַמָּא, בְּכֻלְּהוּ אִתְחָזוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא (רחמי ודינא), וְכָל מַאן דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דִּימִינָא, (מסטרא דרחמי) שָׁארֵי לָן לְמֵיכַל. וְכָל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא (מסטרא דדינא), כֻּלְּהוּ אָסִיר לָן לְמֵיכַל. בְּגִין דְּדַרְגָּא (ס"א דגרמא) דְּכֻלְּהוּ מִסְאֲבָא, וְכֻלְּהוּ מִסְאֲבִין, וְרוּחַ מִסְאֲבָא שַׁרְיָא בְּגַוַויְיהוּ, וְדָרֵי בְּהוּ. וְעַל דָּא רוּחָא קַדִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל, לָא יִתְעָרַב בְּהוּ, וְלָא יִסְתְּאָב בְּהוּ, בְּגִין דְּיִשְׁתַּכְּחוּן קַדִּישִׁין, וְיִשְׁתְּמוֹדְעוּן לְעֵילָּא וְתַתָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וּבָעֵי לְדַכְּאָה לְהוּ, וּלְקַדְּשָׁא לְהוּ עַל כֹּלָּא, בְּגִין דַּאֲחִידָן בֵּיהּ. Cattle, beasts, birds and fishes show signs of right or left, and whichever comes from the right we may eat and whichever comes from the left we may not eat, because an unclean spirit dwells in them; wherefore the holy spirit of Israel must not be mixed up with them, in order that they may remain holy and be recognized as such above and below. Happy is the portion of Israel in that the holy King delights in them and desires to sanctify and purify them above all others because they cling to Him.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (ישעיהו מ״ט:ג׳) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתְפָּאַר בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, הֵיךְ אַתְיָין לְאִסְתַּאֲבָא וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּסִטְרָא מִסְאֲבָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְגוֹ', מַאן דְּאִיהוּ בְּדִיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא, לָא לִבְעֵי לֵיהּ לְאַפְרְשָׁא מֵאוֹרְחוֹי דְּמַלְכָּא. וּבְגִין כַּךְ רָשִׁים לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כָּל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דָּא, וְכָל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא אָחֳרָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב בְּהוּ, (ישעיהו ס״א:ט׳) כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם (נח ע"א, פ') כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ', בֵּרַךְ יְיָ' מַמָּשׁ, בֵּרַךְ יְיָ' בְּכֹלָּא. It is written, “Israel in whom I am glorified” (Isa. 49, 3). If the Holy One, blessed be He, takes pride in Israel, how can they go and defile themselves and cling to the other, unclean side? Therefore it is written, “Sanctify yourselves therefore and be ye holy, for I am holy”; he that is in the likeness of the king should not depart from the ways of the king. Happy the portion of Israel of whom it is written, “All that see them shall acknowledge them that they are the seed which the Lord hath blessed” (Isa. 61, 9).