Having discussed the Talmud's considerations of wine and beer for havdallah and kiddush previously, we're going to focus on the post-Talmudic reception of Amemar's novel innovation of using חמר מדינה for havdallah
Mar Yanuka and Mar Kashisha, sons of Rav Ḥisda, said to Rav Ashi: "Once Ameimar happened to our place and we did not have wine for havdalah. We brought him beer and he did not separate, and he passed the night fasting. The next day, we exerted ourselves and brought him wine, and he separated and tasted some. The next year, he again happened to our place. We did not have wine, we brought beer. He said: 'If so, it is the wine of the country.' He separated and tasted some.'"
What is the extent of the limits of utilizing beer in halakhah as חמר מדינה (country's wine)? Is it, in the most restrictive way, only beer (and no other beverage) only for havdallah (and for no other use) only when there is no wine (and no other situation) only in Babylonia/Persia (and no other land)? Or is it less restrictive than that?
מְדִינָה שֶׁרֹב יֵינָהּ שֵׁכָר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּסוּל לְקִדּוּשׁ מֻתָּר לְהַבְדִּיל עָלָיו הוֹאִיל וְהוּא חֲמַר הַמְּדִינָה:
A country whose alcohol is predominantly beer, even though it is invalid for kiddush, it is permissible to separate upon it, since it is the country's wine.
וצ"ע אם מקדשין על השכר היכא דהוי חמר מדינה כמו שמבדילין וכולה שמעתין דאסרה לקדושי אשיכרא איכא לאוקמי בשאינו חמר מדינה
ותדע מדקאמר רב כשם שאין מקדשין כך אין מבדילין ובחמר מדינה פשיטא דמבדילין.
מסקנא דמילתא מבדילין על השכר אם הוא חמר מדינה ולא על הפת
ולר"ת אין מקדשין נמי על הפת אך יש להסתפק אם מקדשין על השכר:
And further inquiry is necessary regarding if we can sanctify upon beer where it is the country's wine, such as when we separate. And the whole passage that prohibits reciting sanctifying over beer we can say refers to a case where it is not the country's wine.
Know, that since Rav said, "Just as one does not sanctify, so, too, one does not separate." But, if it is the country's wine, it is obvious that we separate over it.
The conclusion of the matter is that we separate upon beer if it is the country's wine, but not upon bread.
And, according to Rabbenu Tam, we do not sanctify also over bread. But there is some doubt if we sanctify upon beer.
במקום שאין יין מצוי מקדשין על השכר ושאר משקין כיון שאין יין מצוי שם הוי שאר משקין חמר מדינה
ופרשב"ם שנקרא חמר מדינה כשאין יין בכל העיר ויש מפרשין דלא הוי חמר מדינה אלא אם כן שלא יהא יין גדל מהלך יום כל סביב העיר ומדברי הרמב"ם ז"ל יראה שאין מקדשין עליו שכתב מדינה שרוב יינה שכר אע"פ שאין מקדשין עליו מבדילין עליו הואיל והוא חמר מדינה
...
וכתב א"א ז"ל שמקדשין על השכר אם הוא חמר מדינה ומ"מ יותר טוב הוא לקדש על פת כיון שהסעודה באה לכבוד שבת אבל בסעודת הבקר יותר טוב לקדש על השכר פי' שיברך עליו שהכל נהיה בדברו קודם לברכת המוציא שאם יברך על הפת תחלה אין כאן שום שינוי
In a place in which wine is uncommon, one can sanctify over beer and other beverages, since wine is uncommon there, other beverages are that country's wine.
And Rabbi Samuel, son of Meir, (1085-1158) explained that beer is called a country's wine since wine is not in every city. And there are those who explain it as a country's wine is only if wine is beyond a day's distance in any direction. And, from Maimonides' words, it would seem that one does not sanctify upon it, that he wrote, "A country whose alcohol is predominantly beer, even though it is invalid for kiddush, it is permissible to separate upon it, since it is the country's wine."
...
And my father wrote that we sanctify upon beer if it is the country's wine. And, nevertheless, it is better to sanctify over bread, since the meal is coming for honoring Shabbat, but it is better to sanctify over beer for the morning's meal, with the explanation being that one blesses shehakol nihiyeh bidvaro prior to the hamozi blessing, that, if one were to bless upon the bread first, there would be no difference.
(א) במקום שאין יין מצוי מקדשין על השכר וכו' בפרק ע"פ (קז.) אמרי' דרבין אבדיל אשיכרא היכא דהוי חמר מדינה ואמרינן בתר הכי בעא מיניה רב הונא מרב חסדא מהו לקדושי אשיכרא ופשט דאין מקדשין ואין מבדילין עליו וכתב הרא"ש שאפילו אם נפרש בעיא דרב הונא בחמר מדינה אפשר דכי היכי דלא קי"ל כותיה במאי דאמר אין מבדילין עליו ה"נ לא קי"ל כוותיה במאי דאמר אין מקדשין עליו וכ"ש אם נפרש הבעיא בשאינו חמר מדינה אבל כשהוא חמר מדינה מקדשין נמי עליו ונראה שדעת ר"י נוטה שמקדשין על השכר היכא דהוי חמר מדינה וכ"כ ראב"ן וכן הסכימו רוב הגאונים עכ"ל ומשמע בגמרא דשכר שמבדילין עליו לאו דוקא של תמרים אלא הוא הדין למשקה שאר הפירות וזהו שכתב רבינו מקדשין על השכר ושאר משקין ומיהו על המים כתב שם רשב"ם דאין מבדילין אפילו היכא דליכא יין ושכר וכתבו הרא"ש שם וכ"כ רבינו ירוחם בח"ב והגהות בפכ"ט וכתב עוד בהגהות פרק כ"ט בשם ראבי"ה חמר מדינה פירוש כגון הגמוניא אחת אבל אם נמצא יין באותה הגמוניא אלא שהוא ביוקר אין לו לקדש אריפתא ולא להבדיל אשיכרא.
וכתב המרדכי שם שאם לקו הכרמים ואין יין מצוי אע"פ שבשאר שנים מצוי רוב יין לשנה זו מיהא הוי השכר חמר מדינה ונראה דכל היכא שאין יין ישראל מצוי אע"פ שנמצא שם יין עכו"ם הרבה שפיר הוי שכר חמר מדינה וכ"כ בתשובות הגהות מיימונית שבסוף ספר הפלאה אבל דעת הרמב"ם בפ' כ"ט שאין מקדשין על השכר כלל וכתב ה"ה שכן כתב הר"י ן' גיאות ושכן עיקר וכ"כ הגהות בשם רשב"ם והגאונים וה"ג והאלפסי וראבי"ה והר"ם וכ"כ המרדכי בשם ר"פ דטוב יותר לקדש על הפת ולא על השכר אפי' אם הוא חמר מדינה ובסמוך כתב רבינו בשם הרא"ש דהיינו בסעודת הלילה דוקא:
"In a place where wine is uncommon, sanctify over beer..." - In the tenth chapter of Pesahim, they say that Rabin separated upon beer where it was the country's wine and we say after Rav Huna asks of Rav Hisda about sanctifying over beer and it is answered that one neither sanctifies over it nor separates upon it. And Rabbi Asher, son of Yehiel, wrote that even if we were to explain Rav Huna's question with a country's wine, it is possible that
(א) ומ"ש רבינו ומדברי הרמב"ם ז"ל יראה הוא משום דאפשר דאינו מחלק בין קידוש להבדלה אלא במדינה שרוב יינה שכר ומכל מקום יש בה יין אבל אם אינו מצוי בה יין כלל מקדשין על השכר
אלא שלפי שלא מצינו שחילקו בגמרא בכך נראה יותר דאפילו אין מצוי בה יין כלל קאמר דאין מקדשין על השכר:
And what our teacher (Rabbi Yaakov, son of Asher (1269-1343)) has written from the words of Maimonides "it appears" is because it is possible that Maimonides only differentiated between kiddush and havdallah for a country most of whose alcohol is beer even if they do have wine. But, in a place that is entirely wineless, we sanctify over beer.
However, since we do not find the Talmud differentiating on this matter, it would be more apparent that even when there is a wineless place, it says to not sanctify over beer.
אין מבדילין על הפת אבל על השכר מבדילין אם הוא חמר מדינה וה"ה לשאר משקין חוץ מן המים:
הגה וטוב יותר להבדיל על כוס פגום של יין מעל שכר (אבודרהם) ונהגו להבדיל במוצאי פסח על שכר ולא על יין משום דחביב עליו
ובי"ט שחל להיות במוצאי שבת שיש בו קידוש שהוא נאמר על הפת יש אומרים שאגב הקידוש מבדילין גם כן עליו וי"א שיותר טוב לומר הקידוש והבדלה שניהם על השכר
הגה [והסברא ראשונה עיקר]:
One does not separate upon bread, but one may separate over beer if it is the country's wine. And similarly is the ruling for other beverages aside from water.
Rabbi Isserles' comment: And it is better to separate over a defective glass of wine than it is to do so over beer. And we are accustomed to separate on the departure of Passover upon beer rather than wine, since one is desirous upon it.
And a holiday that occurs upon the departure of Shabbat, in which there is a kiddush said over bread, there are those who say upon kiddush one can also separate over it together. And there are those who say that it is better to say both kiddush and havdallah over beer.
Rabbi Isserles' comment: And the first opinion is primary.
במקום שאין יין מצוי י"א שמקדשין על שכר ושאר משקין חוץ מן המים וי"א שאין מקדשין
ולהרא"ש בלילה לא יקדש על השכר אלא על הפת ובבקר יותר טוב לקדש על השכר שיברך עליו שהכל קודם ברכת המוציא שאם יברך על הפת תחלה אין כאן שום שינוי ודברי טעם הם:
הגה וכן המנהג פשוט כדברי הרא"ש ואם יין בעיר לא יקדש על הפת ומי שאינו שותה יין משום נדר יכול לקדש עליו וישתו אחרים המסובין עמו ואם אין אחרים עמו יקדש על הפת ולא על היין או ישמע קידוש מאחרים (הגהות מיי' פ' כ"ט דמחזר אחר יין ותשובת מיי' ספר הפלאה סי' ד' דיקדש על הפת לכן צ"ל החילוק אם אוכל לבדו ואם אוכל עם אחרים):
In a place where wine is uncommon, there are those who say we sanctify over beer as well as other beverages aside from water. And there are those who say we do not sanctify [upon those non-wine beverages].
But, according to Rabbi Asher ben Yehiel (1250 – 1327), on a Friday night, one should not sanctify over beer, but rather bread; and, in the morning, it is better to sanctify over beer that one would bless shehakol upon it prior to the blessing of hamozi., rather than blessing over the bread first, since there would be no difference there. And they are words of reason.
Rabbi Isserles' comment: And such is the common custom according to Rabbi Yehiel's words. And if there is wine in the town, one should not say sanctify over bread. And someone who doesn't drink wine on account of a vow, they should bless over the wine and the others sitting with them should drink; but if there aren't others with them, they should sanctify over bread and not wine; or that person can listen to others sanctify (and answer Amen).
כוס ברכת המזון אינו אלא של יין ולא משאר משקים אפילו קבע סעודתו עליהם ואם אין יין מצוי באותו מקום והשכר או שאר משקין הוו חמר מדינה מברכין עליהם חוץ מן המים:
הגה ומה שנוהגין במדינות אלו לברך על השכר אין למחות דהא יש אומרים דאינו טעון כוס כלל ועוד דהא עיקר חמר מדינה הוא שכר וקובעין הסעודה עליו ואע"ג דיין נמצא בעיר מ"מ לא מקרי מצוי לדבר זה שהוא ביוקר ואי אפשר לקנות יין בכל סעודה לברך עליו אמנם המצוה מן המובחר לברך על יין [ד"ע]
A cup over which one would bless the birkat hamazon should only be done with wine rather than with any other beverages, even if one established one's meal upon them. And if wine is uncommon in that place but beer or other beverages are considered to be the country's wine, we do bless upon them, aside from water.
Rabbi Isserles' comment: And regarding those who are accustomed to bless upon beer in our countries, we shouldn't stop them, since there are those who say birkat hamazon does not require a cup at all. And furthermore, beer is the primary country's wine and people do establish meals upon it. And even if wine were to be found in a city, nevertheless, it is not called common for this matter, since it is expensive and it is not possible to buy it for each meal to bless upon it. Indeed, it is the choicest way to perform the mizvah to bless wine upon the birkat hamazon. And there
טוב לקדש על השכר. אבל במקום שיין מצוי ודאי יברך על היין אפילו ביום אלא דמ"מ אם היין ביוקר כגון במדינות אלו אין מהדרין אחר יין כיון שאין חיוב גמור כמו שיש חיוב בלילה וסגי בכך ומש"ה לא נהגו אפי' הגדולים במדינתינו לברך על היין ביום ומי שמברך גם ביום על היין ודאי עושה מן המובחר כנ"ל:
It is better to make kiddush on beer: but in a place where wine is common, one should certainly bless on wine even during the day. But, nevertheless, if wine is expensive, like in these regions, one should not be so meticulous going after wine, since it is not a full obligation like there is an obligation at night, and it is sufficient for that.
And for this reason, even the great rabbis in our regions are not accustomed to bless on wine during the day, and one who blesses upon wine also in the day, certainly does it in the choicest way, as is explained above.
(ז) מצוי. אבל במקום שהיין מצוי ודאי יברך על היין אפי' ביום אלא דמ''מ אם היין ביוקר כגון במדינות אלו אין מהדרין אחר היין כיון שאין חיוב גמור כמו שיש חיוב בלילה ומש''ה לא נהגו אפי' גדולים במדינתינו לברך על היין ביום ואי מברך גם ביום על היין ודאי עושה מצוה מן המובחר ט''ז. כתב המ''א ונ''ל דאין מקדשין על יין שרף אא''כ במדינות שרוב שתיית ההמון הוא יין שרף בכל היום עי' סי' קפ''ב. ועי' סי' קע''ד ובתשו' נחלת שבעה סימן ל''ה כתב דמקדשין בשחרית של שבת על יין שרף. וכן כתוב בהלק''ט חלק א' סימן יו''ד: