Libation
וְנִסְכּוֹ֙ רְבִיעִ֣ת הַהִ֔ין לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד בַּקֹּ֗דֶשׁ הַסֵּ֛ךְ נֶ֥סֶךְ שֵׁכָ֖ר לַיהוָֽה׃
The libation with it shall be a quarter of a hin for each lamb, to be poured in the sacred precinct as an offering of fermented drink to the LORD.
שני ספלים של כסף היו [בראשו של מזבח] אחד של מים ואחד של יין מערבי של מים [הרי דרך] הרגילה [למזרחי] של יין עירה של מים בתוך של יין או של יין בתוך של מים יצא רבי יהודה אומר של סיד היו אלא [שהיו משחירין] מפני היין ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין שבהן יורדין [לסיוון שבנאו משבנה שלמה את ההיכל הן יורדין לשית ומבקעין אותו] ונבלעין בתוכו שנאמר בקדש הסך שעשה לו [המקום] שיבלע בקדושה רבי יוסי אומר [שית היה נקוב לתהום] שנאמר (ישעיהו ה׳:א׳) אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו [וגו'] ויעזקהו ויסקלהו [ויטעהו שורק] ויבן מגדל בתוכו זה היכל יקב חצב בו זה מזבח וגם יקב [חצב בו זה השית] ר"א בר צדוק אומר לול קטן היה בין [האולם למזבח למערבו של כבש ואחד לששים או] לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש [כעיגולי דבלה מעלין] ושורפין אותו בקדושה שנאמר (במדבר כ״ח:ז׳) בקדש הסך נסך כשם שניסוכו בקדושה כך שריפתו בקדושה.
There were two silver bowls on the top of the altar, one for water and the other for wine ; that on the western side for water, that on the eastern for wine. If the priest poured the wine into that meant for the water, or vice versa, he complied with legal requirements. Rabbi Yehudah said, "The bowls were of plaster, but had become black because of the stain of the wine ; and they had cavities like two slender snouts, by which the water and the wine went down into the pipe, and which they constructed when the Temple was built."The water and the wine go down to Shith, and are swallowed up in the midst of it, as it is said, In the holy place thou shalt pour out a drink offering of strong drink unto the Lord. So a place was made for it to be swallowed up in a consecrated way. Rabbi Yose says, Shith was hollowed to the abyss, as it is said, Let me sing of my beloved a song of my beloved touching his vineyard ; my beloved had a vineyard in a very fruitful hill ; and he digged it, and gathered out the stones thereof, and planted it with the choicest vine, and built a tower in the midst of it that is the Temple and hewed out a winepress therein that is the altar ; and also, hewed out a winepress therein that refers, too, to Shith. Rabbi Elazar ben Rabbi Zadok said, "There was a small passage between the graded ascent and the altar ; once every six or seven years novices went down there and collected thence the coagulated wine, which was like cakes of fig, and brought it up and burnt it in a consecrated way, as it is said, "In the holy place thou shalt pour out a drink-offering of strong drink unto the Lord." [Numbers 28] So as they poured it out in a consecrated way, in the same way they burnt it.
מיין ושכר יזיר (חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה) לעשות יין מצוה כיין רשות. שהרי בדין הואיל ואונן אסור בשתית יין ונזיר אסור בשתיית יין, אם למדתי לאונן שלא עשה בו יין מצוה כיין רשות, אף נזיר לא נעשה בו יין מצוה כיין רשות. (קל וחומר) [לא] מה (אם אונן) [לאונן] שעשה בו אכילת מצוה כיין מצוה [לפיכך] לא עשה בו יין מצוה כיין רשות, נזיר שלא עשה בו אכילת מצוה כיין מצוה (אינו) דין [הוא] שלא נעשה בו יין מצוה כיין הרשות. הרי העובד יוכיח שלא עשה בו אכילת מצוה כיין מצוה ועשה בו יין מצוה כיין רשות והוא יוכיח לנזיר שאעפ"י שלא עשה בו אכילת מצוה כיין מצוה נעשה בו יין מצוה כיין רשות. ועוד קל וחומר מה אם עובד שלא עשה בו פסולת האוכל כאוכל אכילה כשתיה ואכילת ענבים כשתית יין, עשה בו יין מצוה כיין רשות, נזיר שעשה בו פסולת האוכל כאוכל אכילה כשתייה ואכילת ענבים כשתיית יין אינו דין שנעשה בו יין מצוה כיין רשות. לא אם אמרת בעובד שנענש בו מיתה לפיכך עשה בו יין מצוה כיין הרשות, תאמר בנזיר שלא ענש בו מיתה שלא נעשה בו יין מצוה כיין רשות, תלמוד לומר מיין ושכר יזיר. לעשות יין מצוה כיין רשות. ר' יוסי הגלילי אומר מיין ושכר יזיר למה נאמר, לפי שהוא אומר (דברים י"ג) ואכלת לפני ה' אלהיך (במקום אשר יבחר לשכן שמו שם) [יכול] אף הנזירות במשמע, ומה אני מקיים (ואכלת לפני ה' אלהיך) [מיין ושכר יזיר] בשאר כל היינות חוץ מיין מצוה. או אף ביין מצוה ומה אני מקיים ואכלת (לפני ה' אלהיך) בשאר כל אדם חוץ מן הנזיר. או אף בנזיר. תלמוד לומר מיין ושכר יזיר, לעשות יין מצוה כיין רשות. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר למה נאמר מיין ושכר יזיר, שהיה בדין הואיל ואסור בטומאה ואסור ביין, אם למדתי בטומאה שלא עשה בה מת מצוה כמת רשות אף היין לא נעשה בו יין מצוה כיין רשות [תלמוד לומר] מיין ושכר יזיר. הרי יין הוא שכר ושכר הוא יין, אלא שדבר התורה שתי לשונות. כיוצא בו אתה אומר שחיטה היא זביחה וזביחה היא שחיטה קמיצה היא הרמה והרמה היא קמיצה עמוקה היא שפלה ושפלה היא עמוקה אות הוא מופת מופת הוא אות אלא שדברה תורה שתי לשונות, אף כאן אתה אומר מיין ושכר יזיר והרי יין הוא שכר ושכר הוא יין, אלא שתי לשונות דברה תורה. רבי אלעזר הקפר אומר יין זה מזוג שכר זה חי. אתה אומר יין זה מזוג ושכר זה חי, או אינו יין זה חי ושכר זה מזוג. (תלמוד לומר) הרי אומר ונסכו רביעית ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר לה', חי אתה מנסך ואי אתה מנסך מזוג. הא אין עליך, לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון יין זה מזוג שכר זה חי. יזיר אין נזירה בכל מקום אלא פרישה הרי הוא אומר וינזרו מקדשי בני ישראל (ויקרא כב) ואומר את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור (שם כ”ה) ואומר והמה באו בעל פעור וינזרו לבשת (הושע ט') ואומר האבכה בחדש החמישי הנזר (זכריה ז') הא אין נזירה בכל מקום אלא פרישה (של יין). יזיר שומע אני מסחורתו ומרפואתו תלמוד לומר (מיין ושכר יזיר) [לא ישתה, בשתיה הוא אסור] מותר הוא בסחורתו וברפואתו. חומץ יין וחומץ שכר מגיד שעשה בו חומץ יין כיין שהיה בדין הואיל ועובד אסור בשתית יין ונזיר אסור בשתית יין, אם למדתי לעובד שלא עשה בו חומץ כיין אף נזיר לא עשה בו חומץ כיין. ועוד קל וחומר ומה אם עובד שנענש בו מיתה לא עשה בו חומץ כיין, נזיר שלא נענש בו מיתה אינו דין שלא נעשה בו חומץ כיין, תלמוד לומר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה. מגיד שעשה בו חומץ כיין. וכשם שעשה בו יין מצוה כיין הרשות כך עשה בו חומץ מצוה כחומץ רשות. וענבים למה נאמר, יש לי בדין עד שלא יאמר אם חייב על היוצא מן הפרי לא נחייב על פרי עצמו. אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין. תלמוד לומר וענבים, ללמדך שאין עונשין מן הדין לחים להביא את הבוסר. אתה אומר לחים להביא את הבוסר, או לחים להוציא את היבשים. כשהוא אומר ויבשים הרי (כל) יבשים אמורים, הא מה תלמוד לומר לחים להביא את הבוסר. שהיה בדין הואיל וחייב ביין וחייב בענבים, מה יין פרי גמור אף ענבים פרי גמור, תלמוד לומר לחים להביא את הבוסר. איסי בן (עקביא) [יהודה] אומר אלו נאמר יבשים הרי כל יבשים במשמע כשהוא אומר לחים ויבשים במה ענין מדבר ביוצא מן הגפן:
(Bamidbar 6:3) "From wine and strong drink he shall separate himself": (The intent is) to equate wine of mitzvah with non-mitzvah (i.e., optional) wine, as being forbidden to a Nazirite (viz. Ibid. 4). For (without this verse) it would follow that since a mourner is forbidden to drink wine (viz. Devarim 26:14) and a Nazirite is forbidden to drink wine, then since I have learned about a mourner that wine of mitzvah (i.e., second-tithe wine) was not equated with optional wine, (the first being forbidden, and the second, permitted), also, in the instance of a Nazirite, wine of mitzvah is not to be equated with optional wine, (i.e., the second, being forbidden, the first must be permitted, [wherefore the verse is needed to tell us that mitzvah wine, too, is forbidden to a Nazirite]). — No, this may be so in the instance of a mourner, where mitzvah eating was not equated with optional eating, (the first being forbidden, and the second, permitted,) wherefore mitzvah wine was not equated with optional wine. But in the instance of the Nazirite, we would say that just as mitzvah eating was equated with optional eating, so, mitzvah wine should be equated with optional wine, (and both should be forbidden. Why, then, is the verse needed to tell us this?). And, furthermore, it follows a fortiori (that mitzvah wine is forbidden to a Nazirite,) viz.: If in the instance of an officiating (Cohein in the Temple), where the rind was not equated with the fruit, nor eating with drinking, nor the eating of grapes with the drinking of wine, (only the last being forbidden), mitzvah wine was equated with optional wine, (both being forbidden, viz. [Vayikra 10:9]), then in the instance of the Nazirite, where the rind was equated with the fruit (both being forbidden), and eating with drinking, and the eating of grapes with the drinking of wine, how much more so, should mitzvah wine be equated with optional wine (and be forbidden!) Why, then, is the verse needed? — No, (i.e., it is needed.) This (i.e., what you have said), may be so with the officiating (Cohein), whose punishment (for drinking) is death, wherefore mitzvah wine was equated with optional wine, whereas in the instance of the Nazirite, whose punishment (for drinking) is not death, we would say that mitzvah wine was not to be equated with optional wine, (and should be permitted.) It must, therefore, be written "From wine and strong drink he shall separate himself," to equate mitzvah wine with optional wine (as forbidden). R. Yossi Haglili says: What is the intent of "From wine and strong drink he shall separate himself"? Because it is written (Devarim 14:23) "and you shall eat before the L-rd your G-d … the (second-) tithe of your grain and wine, etc.", I might think that even Nazirites are included. And how would I satisfy "From wine and strong drink he shall separate himself"? With other wines, excluding mitzvah wines. Or even with mitzvah wines. And how would I satisfy "and you shall eat, etc."? With other men, aside from Nazirites. Or even with Nazirites. It is, therefore, written "From wine and strong drink he shall separate himself" — to equate mitzvah wine with optional wine (as forbidden.) Abba Chanan says in the name of R. Eliezer: Why is it written "From wine and strong drink he shall separate himself"? For it would follow: Since he (a Nazirite) is forbidden to defile himself (for the dead) and he is forbidden (to drink) wine, then if I learn that (for a Nazirite) a meth-mitzvah [(one who, lacking kin, it is a mitzvah for everyone to bury)] is not equated with a non-meth-mitzvah, then mitzvah wine, likewise, should not be equated with optional wine (to be forbidden.) And, further, it would follow a fortiori, viz.: If (dead-body) tumah, which voids (one's elapsed period of Nazaritism) does not equate a meth-mitzvah with a non meth-mitzvah, (it being a mitzvah for a Nazirite to render himself tamei for the first, but forbidden to do so for the second), how much more so should mitzvah wine, which does not void (his lapsed Naziritism) not be equated with optional wine (to be forbidden)! It must, therefore, be written "From wine and strong drink he shall separate himself" to equate mitzvah wine with optional wine (as forbidden). "From yayin (wine) and shechar he shall separate himself": Now yayin is shechar, and shechar is yayin! — But the Torah (sometimes) speaks in two tongues (i.e., synonymously). Similarly: Shechitah (slaughtering) is zevichah, and zevichah is shechitah. Kemitzah (taking the fistful) is haramah, and haramah is kemitzah. Amuka (lowland) is shefelah, and shefelah is amukah. Oth (a sign) is mofeth, and mofeth is oth — but the Torah (sometimes) speaks in two tongues. Here, too — "From yayin and shechar he shall separate himself": Now yayin is shechar and shechar is yayin. But the Torah (sometimes) speaks in two tongues. R. Elazar Hakappar says: "yayin" is diluted; shechar is undiluted. You say this, but perhaps the reverse is the case! — From(Bamidbar 28:7) "And its libation a fourth of a hin for the one lamb. On the holy place (i.e., the altar) shall it be poured (connoting "undiluted"), a pouring of shechar to the L-rd," you must deduce that "yayin" is diluted, and "shechar," undiluted. "From wine and strong drink yazir": "nezirah" in all places connotes separation, viz. (Vayikra 22:2) "and they shall separate ("veyinazru") from the holy things of the children of Israel," and (Ibid. 25:5) "The after-growth of your harvest you shall not reap (in the sabbatical year), and the guarded ("nezirecha," lit., "separated") grapes of your vine you shall not gather," and (Hoshea 9:10)) "And they came to Baal-peor and 'separated themselves' ('vayinazru') to shame," and (Zechariah 7:3) "Shall I weep in the fifth month (Tisha B'av), separating myself ("hinazer"), etc." We find, then, that in all places "nezirah" connotes separation. "From wine and shechar he shall separate himself": I might think, (even) from selling wine or healing (himself with it); it is, therefore, written "he shall not drink," but he is permitted to sell it or to heal himself with it. "Vinegar of wine and vinegar of shechar he shall not drink": We are hereby taught that vinegar is equated with wine. For (without the verse) it would follow (otherwise), viz.: Since an officiating Cohein may not drink wine, then if I have learned that in his case vinegar is not equated with wine, then for a Nazirite, too, vinegar should not be equated with wine. And, furthermore, this should follow a fortiori, viz.: If (in the instance of) an officiating Cohein, whose punishment (for drinking wine) is death, vinegar is not equated with wine, then (in the instance of) a Nazirite, whose punishment is not death, how much more so should vinegar not be equated with wine! (The verse then is needed) to tell us that vinegar is equated with wine. And just as mitzvah wine is equated with optional wine, so, mitzvah vinegar (i.e., second-tithe vinegar) is equated with optional vinegar. What is the intent of "and any steeping of grapes he shall not eat"? We are hereby taught that if he steeped grapes in water, and the taste (of the grapes) was transmitted to the water, it is forbidden. And this serves as a paradigm for everything forbidden by the Torah, viz.: If (in the instance of) a Nazirite, whose prohibition (re wine) is not for all time, (but only for the period of his Naziritism), and whose prohibition does not extend to derivation of benefit (e.g., selling and healing), and whose prohibition is subject to release (by absolution of his Naziritism), the taste (of the forbidden substance) was regarded as the substance itself, then the other prohibitions in the Torah, whose prohibitions are for all time, and whose prohibition extends to derivation of benefit, and whose prohibition is not subject to release — how much more so should the taste (of the forbidden substance) be regarded as the substance itself! "and grapes": Why is this written? It follows (logically) even without being stated, viz.: If he is liable for what issues from the fruit (i.e., wine), should he not be liable for the fruit itself! Rather, what is the intent of "wet" grapes"? To include (as forbidden) half-ripe grapes. You say "to include half-ripe grapes. But perhaps its intent is to exclude dry grapes? (This cannot be) for "and dry" includes dry grapes. What, then, is the intent of "wet"? For (without the verse) it would follow (otherwise), viz.: He is liable for wine and he is liable for grapes. Just as wine is a finished fruit (i.e., product), so, grapes must be a finished product (and not half-ripe). It is, therefore, written "wet" to include half-ripe grapes (as forbidden). Issi b. Yehudah says: What is the intent of "grapes wet and dry"? To impose liability for each in itself (i.e., eating "wet" and "dry" grapes together is regarded as two separate transgressions though one kind of fruit is eaten). (And this serves as a paradigm for all prohibitions in the Torah.) Let it be written "and dry grapes he shall not eat" (i.e., "wet" is understood from "grapes itself," and only "dry" need be written.) If it were stated thus, all dried fruits would be understood (to be forbidden). "wet" and "dry" (in this context) implies what issues from the vine wet and then dried up.
ונסכו רביעית ההין לכבש האחד - א' אתה מנסך, ואי אתה מנסך מזוג: בקדש הסך נסך שכר לה' - שכר שיתנסכו בקודש, ובקודש יבלעו. ר' נתן אומר: הסך נסך שכר למה נאמר? להביא נסוך המים:
(Bamidbar 28:7) "And its (wine) libation, a fourth of a hin for the one lamb": The libation is poured unmixed and not mixed. "On the holy place (i.e., the altar) shall it be poured, a pouring of strong drink to the L-rd." They are poured on the altar and burned on the altar. R. Nathan says: Why is it written "pouring, pouring" (twice)? To include the water libation.
תניא ר' נתן אומר (במדבר כח, ז) בקדש הסך נסך שכר לה' בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין אימא תרוייהו דחמרא אם כן ליכתוב קרא או הסך הסך או נסך נסך מאי הסך נסך שמעת מינה חד דמיא וחד דחמרא
§ It is taught in a baraita that Rabbi Natan says: “In the Sanctuary you shall pour out a libation [hassekh nesekh] of strong drink to the Lord” (Numbers 28:7). The Torah states the term for libation twice, which indicates that the verse is speaking of two libations: One is the water libation and the other one is the wine libation. The Gemara asks: Why not say that both libations are of wine? The Gemara answers: If so, let the verse write either hassekh hessekh or nassekh nesekh, with the same prefix each time. What is the meaning of the varied formulation: Hassekh nesekh”? Learn from this that one libation is of water and the other one is of wine.
תניא א"ר אלעזר בר צדוק לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש ואחת לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש שדומה לעיגולי דבילה ובאין ושורפין אותו בקדושה שנא' (במדבר כח, ז) בקדש הסך נסך שכר לה'
It was taught in a baraita that Rabbi Elazar bar Tzadok said: There was a small gap between the ramp and the altar west of the ramp, and once in seventy years young priests would descend there and gather from there the congealed wine left over from the libations that set over time, which resembled round cakes of dried and pressed figs. They would then come and burn it in sanctity in the Temple courtyard, as it is stated: “In sanctity shall you pour a libation of strong drink unto the Lord” (Numbers 28:7);
דר"ע היא דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה. תמן תנינן ר' לעזר אומר אף המנסך מים בחג בחוץ חייב. א"ר יוחנן כל שיטת ר"א כשיטת רבי עקיבה רבו כמה דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה כן ר' לעזר או' ניסוך המים דבר תורה. מה נפק מן ביניהון אית תניי תני בשם ר"א צריך שיהא מילויין לשם החג אית תניי תני בשם ר' לעזר אינו צריך שיהא מילויין לשם החג. מ"ד צריך שיהא מילויין לשם החג ר' לעזר כר"ע ומ"ד אינו צריך שיהא מילויין לשם החג ר' לעזר כרבנן. לית יכיל דא"ר יוחנן כל שיטת ר' לעזר כשיטת ר"ע רבו כמה דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה כן ר' לעזר אמר ניסוך המים דבר תורה. מה נפק מן ביניהון א"ר זעירא והוא שניסך שלשת לוגין בפנים ושלשת לוגין בחוץ. אית תניי תני יש להן שיעור ואית תניי תני אין להן שיעור מ"ד יש להן שיעור פטור ומ"ד אין להן שיעור חייב יוסי בר אשיין בשם רשב"ל צריכין הספלי' להיות פקוקין בשעת הניסוך. מ"ט (במדבר כ״ח:ז׳) בקדש הסך נסך שכר לה'. תני רי"א השית היה נקוב עד התהום מה טעמא (ישעיהו ה) ויעזקהו ויסקלהו
תנו רבנן (במדבר כח, ז) ונסכו רביעית ההין ילמד של שחרית משל ערבית
The Sages taught in a baraita that it is written: “And its libation shall be a quarter-hin for the one lamb, in the sacred area it shall be poured as an offering of strong drink unto the Lord” (Numbers 28:7). The Sages understand this verse as referring to the daily afternoon offering; therefore, one will derive the manner and order of the daily morning offering from the manner and order of the daily afternoon offering. Just as libations are required for the daily afternoon offering, so too, they are required for the daily morning offering.
רבי אומר ערבית משל שחרית
Rabbi Yehuda HaNasi says: The daily afternoon offering is derived from that of the morning. The phrase: “The one lamb,” refers to the lamb of the daily morning offering, and the daily afternoon offering is derived from it.