יום השואה

דף לימוד לגיל הרך, העוסק בשואה באופן מרוכך תוך דגש על התקווה ויכולותיו של האדם. שאלות כגון – האם וכיצד לחשוף ילדים רכים לנושא השואה, הן שאלות שראינו לנכון לתת להן מענה. לאחר לימוד והתייעצות, בחרנו מספר עקרונות מנחים: א. התייחסות ליום - הילדים חשופים לו בסביבתם והתעלמות לא תיתן מענה לתחושות ולשאלות של הילדים. ב. צמצום – הקדשת זמן קצר במהלך היום לנושא . ג. הכנת ההורים והילדים – הכנת הילדים בקצרה ביום שלפני יום הזיכרון ופנייה להורים להמעיט בחשיפת הילדים לאמצעי תקשורת ביום השואה. ד. יצירת אווירה סמלית – נר זיכרון על רקע שחור. ה. הימנעות מתצלומים מבעיתים ומזעזעים. ו. שימוש בשפה פשוטה והמעטה בפרטים היוצרים חרדה ואיום. ז. מסר מרוכך באמצעות מקורות וסיפורים המתאימים לגיל , כגון: ''צי'קה הכלבה בגטו'' או ''תומי'' . ח. מתן אפשרות לילדים לשאול שאלות. ט. צפירת הזיכרון – הכנת הילדים לקראת הצפירה. עמידה בצפירה. י. טקס כיתתי והימנעות מטקס כללי - ניתן לקיים טקס קצרצר בגן/ כתת יסוד: עמידה בצפירה, דיבור קצר ושיר משותף.

דוניה רוזן, מתוך יומנה שכתבה כשהייתה בת 12, בעת שהסתתרה ביער לאחר רצח בני משפחתה. מתוך: רפפורט ס. בין תמולנו למחרנו- אסופת מקורות לטקסי זיכרון לשואה, יד ושם, ירושלים 1997, עמ' 184
רוצה אני שתקימו יד לנו - מצבה שתגיע עד השמים, ציון שיראה אותו העולם כולו - פסל לא משיש ולא מאבן, אלא ממעשים טובים, כי מאמינה אני באמונה שלמה, שרק מצבה כזאת עשויה להבטיח לכם ולילדכם עתיד טוב יותר.

דיון
הסבר ושאלות לדיון
על הפעילות - פעילות קצרה זו מאפשרת לילדים להביע את עצמם ליצור חיבור בן העבר הקשה לעתיד של תקווה ובנייה.

הפעילות מבוססת על יומנה של דוניה רוזן בת ה-12 , שהסתתרה ביער בזמן השואה. דוניה שרדה את השואה ועלתה לישראל. הציטוט מיומנה מביע מסר של תקווה באדם וביכולותיו לעשות טוב, אפילו בזמנים הקשים ביותר.

מהלך הפעילות - הגננת /מורה תספר על דוניה ותקריא את בקשתה של דוניה [או תקרא יחד עם הילדים .

לאחר הדיון יעמדו הילדים במעגל וכל אחת ואחד יציעו מעשה טוב שהם עשו או שהם רוצים לעשות .

אפשרות נוספת - כל אחד מהילדים יצייר את המעשה הטוב שבחר, ובמעגל ירכיבו הילדים 'פסל' ממעשים טובים.

דיון:

• האם ראיתם פסל העשוי ממעשים טובים? למה לדעתכם התכוונה הכותבת?
• מה קורה כשעושים מעשה טוב - על מי זה משפיע?
• מה קורה כשעושים הרבה מעשים טובים - על מי זה משפיע?
• ספרו על מעשה טוב אחד שעשיתם.

דיון
שאלות לדיון בעקבות תמונת הפסל
על הפעילות - פסל זה , שנמצא באתר ''יד ושם'', מבטא קשר לעבר ולעתיד - יש בו גדיעה אך גם צמיחה. האובדן של העם היהודי בשואה - אין לו תחליף ולא נחמה. בשל הקושי הגדול של ילדים צעירים להתמודד עם מוראות השואה והשלכותיה - בחרנו בפסל זה, שיש בו ביטוי הן לגדיעה ולאובדן והן להמשך הצמיחה והחיים.

מהלך הפעילות - הגננת/ מורה תציג את התמונה בפני הילדים.

נערוך דיון ונעמוד על דמיון בין התפתחות העץ להתפתחות משפחת האדם - הן בגדילה, הן ביכולת לצמוח גם לאחר גדיעה והן בהתפצלות לעוד ועוד ענפים / חיים.

בתום הדיון נעמוד על כך כי בשואה נגדעו ענפים מהעץ המשותף שלנו, ולמרות זאת העץ ממשיך להתקיים - הן במעשים הטובים שלנו והן בבני אדם שנולדים ומתווספים לעץ המשותף.

יצירה - לאחר הדיון נחלק את הילדים לקבוצות קטנות, וכל קבוצה תיצור 'עץ חי' במשותף - בשכיבה, בעמידה, בפריסת ידים לצדדים וכד': הילדים יתארו ביחד, באמצעות הגוף, כיצד העץ חי, צומח ומתפתח.



דיון:


התבוננו על העץ: האם זה עץ רגיל?
ממה מורכב העץ?
למה העץ מורכב מאנשים?
למה לדעתכם הכוונה במילים "כי האדם עץ השדה"?
מה קורה אם גודעים ענפים מהעץ?
האם עץ יכול להמשיך להתקיים אם הוא נפגע?
האם יש קשר בין החלקים הישנים של העץ לחלקים החדשים?
חשבו במה דומה העץ לחברה שלנו ?
במה דומה העץ לקשר שלנו לדורות שקדמו לנו?