QUESTIONS
אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי
Why is it that we are hardwired for pleasure?
(ב) ד"א..., אף ערכה שלחנה בעולם הזה ובעולם הבא, אי זה זה שם טוב שקנתה שכל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם, א"ר אלעזר אף יום הכפורים לא יבטל לעולם שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם.
Arizal
Yom Kippur is a day like Purim, i.e. Purim is a holier day.
Source is a Zohar ...פורים נקרא על שם יום הכיפורים, שעתידין להתענג בו
(ב) בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר,... שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה....
(2) Ben Azzai said: Be quick in performing a minor commandment as in the case of a major one, and flee from transgression; For one commandment leads to another commandment, and transgression leads to another transgression; For the reward for performing a commandment is another commandment and the reward for committing a transgression is a transgression.
... אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא. חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח אמרי היכי נעביד נקטליה כליא עלמא ניבעי רחמי אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה
Since it is an auspicious time, let us pray also concerning the evil inclination for sin in the area of sexual relationships. They prayed, and it was also delivered into their hands. Zechariah the prophet said to them: See and understand that if you kill this evil inclination the world will be destroyed because as a result there will also no longer be any desire to procreate. They followed his warning, and instead of killing the evil inclination they imprisoned it for three days. At that time, people searched for a fresh egg throughout all of Eretz Yisrael and could not find one. Since the inclination to reproduce was quashed, the chickens stopped laying eggs. They said: What should we do? If we kill it, the world will be destroyed. If we pray for half, i.e., that only half its power be annulled, nothing will be achieved because Heaven does not grant half gifts, only whole gifts. What did they do? They gouged out its eyes, effectively limiting its power, and set it free. And this was effective to the extent that a person is no longer aroused to commit incest with his close relatives...
The Zohar states a different reason. See next source, Reb Tzadok in Pri Tzaddik
(א) וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו
....וזה ענין ארון עצי שטים שמרמז נגד יצר הרע דתאוה שאמרו (סוכה נב.) שמתגרה בת"ח יותר מכולם כו' כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ולהבין למה מתגרה יותר בת"ח ובגדול יהיה יצרו גדול. אכן כבר אמרנו דיצר היינו חשק כש"נ ליצר מחשבות לבב עמך שהשי"ת ברא את האדם ביצר שמשוקע בו ענין חמדה והבחירה נתונה לאדם להכניס החמדה לקדושה או להיפך ח"ו ובמבול שקלקלו כ' וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום שהכניסו החשק והחמדה רק לרע לענין תאוה. ...
.. מה שאין כן קליפת ישמעאל שהוא יצר הרע דתאוה איתא בזוהר הקדוש (ח"א קלז א קלח א) שלא יתבטל לגמרי רק דנקרא לבן כמאן דסחי ומטביל מסאבותיה וא' דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי. שזה תכלית שנברא היצר להיות חשק וחמידו דאורייתא וז"ש בגמרא (שם) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש היינו למשוך החמדה להיות חמידו דאורייתא, ולכן הגדול מחבירו מצד ששקוע בו חמידו דאורייתא ביותר וזה לעו"ז עשה האלהים ע"כ מתגבר אצלו גם החמדה לצד ההיפך מה שאין כן מי שאין מדגדיל בעצמו החמידו דאורייתא גם החמידו להיפך אין לה התגברות. ... והב' ארונות של זהב רומזים לת"ח שיהיה תוכו כברו כמ"ש בגמ' (יומא שם) שעל ידי שיעסוק בתורה בלב שלם בתוכו כברו שרוצה להתדבק בקדושתו יתב'. על ידי כן יוכל להתגבר על היצר להכניסו לקדושה שהקב"ה עוזרו:
(א) יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו.
(ב) והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה'
G-d created Man to give Pleasure
G-d created Man to give him Pleasure.
The Pleasure Principle- experiencing Unity.
- Food
- Art
- Music
- Intimacy
(יג) אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖יךָ בְּי֣וֹם קָדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ יְהוָה֙ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר׃ (יד) אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהוָ֔ה וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בָּ֣מֳותֵי אָ֑רֶץ וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ (ס)
(13) If you refrain from trampling the sabbath, From pursuing your affairs on My holy day; If you call the sabbath “delight,” The LORD’s holy day “honored”; And if you honor it and go not your ways Nor look to your affairs, nor strike bargains— (14) Then you can seek the favor of the LORD. I will set you astride the heights of the earth, And let you enjoy the heritage of your father Jacob— For the mouth of the LORD has spoken.
(לו) מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה
(א) [מד] מי שיש לו תשוקה גדולה לתאות הגוף אל יתעצב בזה לחשוב כמה פגום הוא שיש לו תשוקה כ"כ. כי אדרבא הוא כלי מוכן לתוקף אהבת ותשוקת דרישת האמת. ... ....וע"ז אמרו דלעת"ל צדיקים נדמה להם יצה"ר כהר ורשעים כחוט השערה ואינו שקר רק שניהם אמת כי לאלו תשוקתם ותאותם עצומה ביותר:
(צ) ..., ותורה ומצות הם ב' כוחות הנגלות שהם ו"ה דשם ע"ש בתיקונים, ושם עיקר עבודת האדם ומי שהוא כל ימיו עוסק רק בתורה ומצוות הרי הוא צ"ג בעולם הזה שהוא בעולם העשיה,..... אך מכל מקום כל זמן שהנסתרות לא נתבררו שהם גם כן רק בלתי לד' לבדו...
(א) ספירת העומר
(ג) לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעוֹמֶר. כְּמו שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר הַתְּנוּפָה. שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה: ....
The ידיעה בחירה question
ה) שֶׁמָּא תֹּאמַר וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה וְקֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה יֵדַע שֶׁזֶּה יִהְיֶה צַדִּיק אוֹ רָשָׁע אוֹ לֹא יֵדַע. אִם יֵדַע שֶׁהוּא יִהְיֶה צַדִּיק אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה צַדִּיק וְאִם תֹּאמַר שֶׁיֵּדַע שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה רָשָׁע הֲרֵי לֹא יֵדַע הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ?
דַּע שֶׁתְּשׁוּבַת שְׁאֵלָה זוֹ אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה וּרְחָבָה מִנִּי יָם וְכַמָּה עִקָּרִים גְּדוֹלִים וַהֲרָרִים רָמִים תְּלוּיִים בָּהּ אֲבָל צָרִיךְ אַתָּה לֵידַע וּלְהָבִין בְּדָבָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק שֵׁנִי מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִדֵּעָה שֶׁהִיא חוּץ מִמֶּנּוּ כִּבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם וְדַעְתָּם שְׁנַיִם. אֶלָּא הוּא יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ וְדַעְתּוֹ אֶחָד וְאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה עַל בֻּרְיוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹא אֲמִתַּת הַבּוֹרֵא שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג כ) "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" כָּךְ אֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹא דַּעְתּוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא. הוּא שֶׁהַנָּבִיא אָמַר (ישעיה נה ח) "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְרָכָי". וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא אֵין בָּנוּ כֹּחַ לֵידַע הֵיאַךְ יֵדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַבְּרוּאִים וְהַמַּעֲשִׂים אֲבָל נֵדַע בְּלֹא סָפֵק שֶׁמַּעֲשֵׂה הָאָדָם בְּיַד הָאָדָם וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשְׁכוֹ וְלֹא גּוֹזֵר עָלָיו לַעֲשׂוֹת כָּךְ. וְלֹא מִפְּנֵי קַבָּלַת הַדָּת בִּלְבַד נוֹדַע דָּבָר זֶה אֶלָּא בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת מִדִּבְרֵי הַחָכְמָה. וּמִפְּנֵי זֶה נֶאֱמַר בַּנְּבוּאָה שֶׁדָּנִין אֶת הָאָדָם עַל מַעֲשָׂיו כְּפִי מַעֲשָׂיו אִם טוֹב וְאִם רַע וְזֶה הוּא הָעִקָּר שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה תְּלוּיִין בּוֹ:
(5) Peradventure, thou wilt ask: "The Holy One, blessed is He, does he not know what it will be before it will come to pass? Did he know whether a certain person will be either just or wicked, or did He not know it? If he knew that he would be just, then it would be impossible for him not to be just? If thou wilt say that He did know that he would be just but that it is possible for him to be wicked, lo, He did not know the matter clearly? Know, that the answer to this question is longer in measure than the earth and broader than the sea, and many great elements and ranking mountains are suspended thereon; but it is essential that you know this fundamental matter which I outline. In the second chapter of the treatise of Fundamentals of the Torah it was already elucidated that the Holy One, blessed is He! does not know of things with a knowledge which exists outside of Himself, like, for instance, the sons of man do, for they and their knowledge are two separate things; but, He, may His Name be exalted! and his knowledge are One, and it is not within the power of the knowledge of man to attain this matter clearly, and even as it is not within the power of man to attain and find the truth of the Creator, even as it is said: "For man shall not see Me and live" (Ex. 33.20), even so it is not within the power of man to attain and find the knowledge of the Creator. This is even what the prophet said: "For My thoughts are not your thoughts, neither are your ways My ways, saith the Lord" (Is. 55.8). This being so, it is not within our intellectual power to know in what manner the Holy One, blessed is He! knows all the creatures and their actions, but we do know without a doubt that man's behavior is in the hand of man, and that the Holy One, blessed is He! neither draws him nor issues edicts against him to do as he does. And, not solely because of having accepted the religion do we know that there is no predestination, but even by clear evidence of the words of wisdom. Because thereof it is said in prophecy that man is judged for his actions according to his actions, whether they be good or evil, and this is the very foundation upon which all the words of prophecy depend.8Shabbat, 63b; Berakot, 33b. G.
וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקב''ה כל הברואים ומעשה ידיהם. א''א לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה.....
This being so etc. This one did not follow the custom of scholars; for no man begins a thing which he knows not how to finish it, whereas he commenced with inquiries and questions and left the matter under question and turned it around to faith. It would have been better for him to leave the matter to the innocence of the innocent, not to awaken their hearts and leave their mind in doubt, lest, during some hour, a suspicion will enter their heart concerning it. Moreover, although there is no convincing reply to this question, it is best to lean himself upon a partial answer like this, saying: If either the righteousness or wickedness of man would have been dependent upon the decree of the Creator, may He be blessed!, we would be saying that His knowledge is His decree, then would the question be to us very difficult, indeed. But now, since the Creator ceded this power from His Hand to the hand of the man himself, His knowledge can not be said to be a decree, but it is similar to the knowledge of the astrologists who know by another power what the conduct of a certain person would be. And, it is common knowledge that from the smallest to the biggest thing which happens to man the Creator transmitted to the power of the planets, only He endowed him with an intelligence to sustain himself, and be delivered from the influence of the planet, and this very same is the power endowed to man to be either good or bad, and only the Creator knows the power of the planet and its movements whether it be within the power of the intelligence of one to be delivered from its influence or not. And, such knowledge is not a decree. But even this is not a comparison.* Maimonides deemed it best to manifest the shortcomings of man's mind, particularly for the benefit of such who do ask questions of this kind, to teach that the human mind has its limitations, and that because it can not attain man shall not say: "It is not so", but, "I do not know". As for the RABD's attempt to make a comparison between the knowledge of the Creator and that of the astrologist, it is evident that he was still under a certain influence of a school of thinkers to which, evidently, Maimonides did not belong. See, Shabbat, 152b; Nedarim, 32b: and Rashi and Nachmanides on Gen. 15.5. C. G.
(א)..., מצות התורה הם חיות אברי הנפש והחוטא וא כפוצע או קוטע אבר כפי גודל החטא ולפיכך מצד החכמה אין מקום לתועלת התשובה להצלת המיתה הראוי' לנפש החוטאת, אלא שכל זה מצד חוקים שחקק השם יתברך בעצמו והמדות ומאמרות שבהם נברא העולם בז' ימים בראשית הנותנים גבול ולצבה לכל דבר וכפיהם הם חוקי התורה מגדרת האדם שהוא דוגמת העולם, אבל השם יתברך ברא התשובה קודם לעולם וקדמה לתורה גם כן כי יש מדרגה גבוה יותר שכשמגיע לשם כבר עבר למעלה מגבול העולם וחוקיו ואין חטאי יציאת החוקים מגיעים לשם, וזהו פתיחת השער לדופקי בתשובה הם שערי תשובה דלמעלה מכל השערים של הנהגות העולם, והם גם כן השערים הנפתחים ביוהכ"פ דעל ידי כן יוכל הכה"ג ליכנס אז לבית קדשי קדשים מה שאיה יכול ליכנס כל השנה: וידוע בזוה"ק (שלח קס"א ב) דבית קדשי הקדשים הוא לבא דכל ארעא ועלמא עיין שם, ותמן הלב מבין רזא דינה עילאה שהוא עלמא דאתי שלמעלה מהתפשטות ו' קצוות דעלמא דין, ימים יוצרו ולו אחד בהם זה יוהכ"פ ...ויוהכ"פ נקרא שבת שבתון כי שבת הוא סוד ה' התחתונה היונקת מה' עליונה ויוהכ"פ סוד ה' עליונה עצמה ועל כן אז זמן תשובה לכל ומושכת עמה כל י' ימי תשובה כי כל הדברים כלולים בי' שהם קומה שלימה כנודע, ויוהכ"פ בשנה הוא דוגמת לדשי קדשים בעולם ולב בנפש ושם עיקר התשובה דלבבו יבין ושב, והוא אחת ממצות התורה שגם זה אחת מחוקי התורה שיועיל שובה שגם זה מחוקי הבריאה שחקק השם יתברך בעולמו, אלא שהוא בהעלם בהאי עלמא כמו קדשי קדשים בעולם דבזמן קדושתו שהי' שם לב העולם הי' בתכלית ההעלם דכל אדם לא יהי' באוהל מועד ואפי' אותם שדמות פניהם וכו' כמו שאמרו (ביורשלמי דיומא), וכן הלב באדם עקוב הלב מכל ועמוק מי ידענו רק אני ד' חוקר לב וגו' ונא' ד' יראה ללבב, וכן ביוהכ"פ ישראל מתדמים בו למלאכי השרת שמתרחקים מכל תאות עולם הזה הגופני שזהו העלם הגופניות כי מצד הגופניות אין שייכות לקדושת יום הזה כי הוא נעצם בעולם הזה: