Rosh Chodesh ראש חודש

Click here to view analysis of these sources and additional features on Deracheha: womenandmitzvot.org

לחצו כאן כדי לקרוא את ניתוח המקורות והדיון אודותם באתר דרכיה.

(א) וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ (ב) הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃
(1) The LORD said to Moses and Aaron in the land of Egypt: (2) This month shall mark for you the beginning of the months; it shall be the first of the months of the year for you.

החדש הזה לכם ראש חדשים - כזה ראה וקדש.

“This month is for you the head of the months. See [the moon] like this and sanctify [the month].

(י) וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽקֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י ה' אֱלֹקֵיכֶֽם׃

(10) And on your joyous occasions—your fixed festivals and new moon days—you shall sound the trumpets over your burnt offerings and your sacrifices of well-being. They shall be a reminder of you before your God: I, the LORD, am your God.

וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה… זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה

And on your new months you will sacrifice a burnt offering… This is the burnt offering of each new month for the months of the year.

(כג) וַיֹּ֗אמֶר מַ֠דּוּעַ אתי [אַ֣תְּ] הלכתי [הֹלֶ֤כֶת] אֵלָיו֙ הַיּ֔וֹם לֹֽא־חֹ֖דֶשׁ וְלֹ֣א שַׁבָּ֑ת...

And he said, ‘Why are you going to him today? It’s not [Rosh] Chodesh and not Shabbat.’…

דראש חדש איקרי מועד

For Rosh Chodesh is called a mo’ed.

כֹּה אָמַר אדושם ה’ שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ: … וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם הָאָרֶץ פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים לִפְנֵי ה’:

Thus said the Lord God: the gate of the inner courtyard facing east will be shut the six days of work, but on the Shabbat day it will be opened and on the day of the [new] month it will be opened... And the people of the land will bow down at the opening of this gate on Shabbatot and on [new] months before God:

(כג) וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחָדְשׁ֔וֹ וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ יָב֧וֹא כָל־בָּשָׂ֛ר לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְפָנַ֖י...

(23) And it will be from one [new] month to another and from one Shabbat to another, all flesh will come to bow down before Me…

(יח) וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ יְהוֹנָתָ֖ן מָחָ֣ר חֹ֑דֶשׁ וְנִפְקַ֕דְתָּ כִּ֥י יִפָּקֵ֖ד מוֹשָׁבֶֽךָ׃ (יט) וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ תֵּרֵ֣ד מְאֹ֔ד וּבָאתָ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־נִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖ם בְּי֣וֹם הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ אֵ֖צֶל הָאֶ֥בֶן הָאָֽזֶל׃
(18) Jonathan said to him, “Tomorrow will be the new moon; and you will be missed when your seat remains vacant. (19) So the day after tomorrow, go down all the way to the place where you hid the other time, and stay close to the Ezel stone.

כי נראה שהיה מנהגם שלא לעשות מלאכה בראש חדש כמו שהוא מנהג הנשים היום ואפשר כי מפני קרבן ראש חדש היו רבים פנויים ממלאכתם ובאים להשתחות לפני ה' וכן נראה בנבואת יחזקאל לעתיד:

For it seems that it was their custom not to do labor on Rosh Chodesh, as is the custom of women today. And it may be that on account of the Rosh Chodesh sacrifice, many were free from their labor and came to bow before God, and so it seems in the prophecy of Yechezkel for the future:

טורי אבן מסכת מגילה כב:
ול”נ דר”ח [=ולי נראה דראש חודש] אסור בעשיית מלאכה מדינא אפי[לו] לזכרי[ם] בזמן שבהמ”ק [=שבית המקדש] קיים מפני המוספין שקריבי[ם] בו שהן לכל ישראל.

Turei Even Megilla 22b

And to me it seems that doing work was prohibited on Rosh Chodesh as a matter of law even for males in the time that the Temple was extant, because of the musaf sacrifices that were offered on it, which are for all of Israel.

ראש חדש יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה

Rosh Chodesh will prove it, for it has a musaf offering, but performing labor is permissible [on it].

ת"ש זה הכלל כל שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית צבור ותשעה באב קורין ג' ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראשי חדשים וחולו של מועד קורין ד'

Come and learn: This is the rule, [on] every [day] where [an additional aliya] would entail taking people away from labor, such as a public fast day and the ninth of Av, we read three [aliyot]. And if it doesn’t entail taking people away from labor, such as Rosh Chodesh and chol ha-mo’ed, we read four.

(ב) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַהֲרֹ֔ן פָּֽרְקוּ֙ נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאָזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי׃ (ג) וַיִּתְפָּֽרְקוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם אֶת־נִזְמֵ֥י הַזָּהָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיָּבִ֖יאוּ אֶֽל־אַהֲרֹֽן׃
(2) Aaron said to them, “Take off the gold rings that are on the ears of your wives, your sons, and your daughters, and bring them to me.” (3) And all the people took off the gold rings that were in their ears and brought them to Aaron.

שמעו הנשים ולא קבלו עליהם ליתן נזמיהן לבעליהן, אלא אמרו להם אתם רוצים לעשות שקוץ ותועבה, שאין בו כח להציל לא שמעו להם, ונתן הב”ה [=הקדוש ברוך הוא] שכרן של נשים בעה”ז ובעה”ב [=בעולם הזה ובעולם הבא], ומה שכר נתן להם לעה”ז [=לעולם הזה] שהן משמרות ראשי חדשים, שנ[אמר] המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעורייך

The women heard and did not take it upon themselves to give their rings to their husbands. Rather, they said to them, ‘You want to make a deplorable [thing] and an abomination, that does not have power to save!’ They did not listen to them and the Holy Blessed One gave reward to women in this world and in the world to come. What reward did he give them for this world? That they would keep Rosh Chodesh, as it is said (Tehillim 103:5) ‘Who satisfies with good your adornment, your youth will be renewed like a griffon vulture.’

ושמעתי מאחי הר”י טעם לדבר לפי שהמועדים נתקנו כנגד אבות … וי”ב ראשי חדשי השנה שגם הם נקראים מועדים כנגד י”ב שבטים וכשחטאו בעגל ניטלו מהם וניתנו לנשותיהם לזכר שלא היו באותו חטא:

And I heard from my brother the Ri a reason for the matter, since the festive days were established corresponding to the patriarchs… And the twelve Rosh Chodesh [days] of the year, which are also called festive days, corresponding to the twelve tribes. And when they sinned with the calf, they [Rosh Chodesh days] were taken away from them and were given to their wives as commemoration that they [the women] were not part of that sin:

ואמר בפרקי דר”א [=דרבי אליעזר] גבי ההיא דמסיק שהקב”ה [=שהקדוש ברוך הוא] נותן להן לנשים שכר לשמור ראשי חדשים על שלא חטאו במעשה עגל. ולע”ל [=ולעתיד לבוא] הקדוש ברוך הוא מחדש אותן כעין ראשי חדשים שנא[מר] כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה [אשר אני עושה עומדים לפני] וגו’ (ישעיהו סו: כב) תתחדש כנשר נעורייכי (תהילים קג:ה) תדע לך שכל חודש וחודש האשה מתקדשת וטובלת וחוזרת לבעלה והיא חביבה עליו כיום החופה. כשם שהלבנה מתחדשת בכל ראש חודש והכל מתאוין לראותה כך האשה כשהיא מתחדשת בכל חודש בעלה מתאוה עליה וחביבה עליו כאשה חדשה.

It says in Pirkei De-rabbi Eliezer regarding his conclusion that the Holy Blessed One gave women the reward of keeping Rosh Chodesh because they did not sin at the deed of the calf. And in the future, the Holy Blessed One will renew them like Rosh Chodesh as is written, “for like the new heavens and the new earth [that I make stand before me]”(Yeshayahu 66:227) …”your youth will be renewed like a griffon vulture” (Tehillim 103:5). Know that every single month a woman sanctifies herself and immerses and returns to her husband, and she is dear to him as on the day of the chuppa. Just as the moon renews herself every Rosh Chodesh and everyone desires to see her, so too the woman when she is renewed every month, her husband desires her and she is dear to him as a new woman.

ובמדרש אומר על שם שנזדרזו הנשים לנדבת המשכן שנאמר ויבאו האנשים על הנשים והוקם באחד בניסן ולא רצו להביא נזמיהן לעגל נתן להם שכרן שהן משמרות ראשי חדשים.

And in the midrash it says that because women were quick to donate to the mishkan, as it is written “and the men came in addition to the women”. And it [the mishkan] was erected on the first of Nissan. But [the women] did not want to bring their rings to the calf, so God gave them their reward that they should keep Rosh Chodesh.

… שאין הנשים עושות מלאכה בהן… ושמעתי מפי מורי הזקן ז”ל שניתנה להם מצוה זו בשביל שלא פירקו נזמיהן בעגל …

…For women do not perform labor on them [Rosh Chodesh]… and I heard from my teacher the elder that this mitzva was given to them because they did not remove their rings for the calf…

ושאין בהן ביטול מלאכה כגון ראש חדש קורין ארבעה - …דודאי מותר הוא בעשיית מלאכה לאנשים אבל נשים אסורות במלאכה לפי שלא פרקו נזמיהן במעשה העגל

…For it is certainly permissible for men to perform labor on [Rosh Chodesh], but women are prohibited from labor because they did not remove their rings in the deed of the calf.

… נשים דנוהגות שלא לעשות מלאכה

…Women who are accustomed [nohagot] not to perform labor on Rosh Chodesh…

משום בטול מלאכה לעם שני ימים - ...לא היו רגילין לעשות מלאכה בר”ח [=בראש חודש] … ורגילין לומר שהוסיף המקום י”ט [=יום טוב] לנשים בר”ח [=בראש חודש] בשכר שלא נתרצו על מעשה העגל…

They were not used to performing labor on Rosh Chodesh…and they are used to saying that God added a Yom Tov for women on Rosh Chodesh as a reward for not agreeing to participate in the deed of the calf.

נשיי דנהיגין דלא למיעבד עובדא … יומא דירחא מנהג

Women who are accustomed not to perform labor…on Rosh Chodesh, it is a [valid] custom

ואפשר דמעיקרא הכי קבילו עלייהו לשנותו מחול ממש ולא ליאסר במלאכות שאינן עושות להשתכר

It could be that this is how they originally accepted it, to differentiate it from a true weekday, but not to prohibit labors that they do not do for pay

הגה ואם המנהג לעשות מקצת מלאכות ולא לעשות קצתן אזלינן בתר המנהג: (ב"י)

Gloss: And if the custom is to perform a few labors and not to perform a few of them, we follow the custom

ולפי זה נראה דודאי ליכא איסורא לנשים אם יעשו מלאכה אלא הקדוש ברוך הוא נתן להם שכרן שיהיו משמרות ראש חדש שלא יוכל בעלה לכופה לעשות מלאכה

And according to this it seems that there is certainly no prohibition for women if they perform labor…rather, the Holy Blessed One gave them a reward of keeping Rosh Chodesh, [meaning] that her husband cannot force her to perform labor

והנשים שנוהגות - ...שכל אשה צריכה לקבל עליה מנהג זה היינו דאינה רשאה עכ”פ [=על כל פנים] לעשות יום זה כחול ממש לעסוק בכל המלאכות דלענין זה מצוות ועומדות מימים קדמונים אבל לענין שלא תעסוק בשום מלאכה תלוי הדבר במנהגה ואם משעה שגדלה נהגה לעשות מקצת מלאכות אין לאסור עליה שעל זה אינה מצווה כלל שבזה לא היה מעולם מנהג שוה לכל ישראל וגם בימים קדמונים יש שנהגו לעשות קצת מלאכות ויש שקדשו עצמם ולא עשו בשום מלאכה …

And the women who practice - ... That every woman needs to take upon herself this custom, i.e., she is not permitted in any event to make this day like a true weekday to be occupied with all labors, for in this matter women stand commanded from ancient days. But not to occupy herself with any labor, that matter depends on her custom. If from the time she grew up she was accustomed to perform some labors, one should not prohibit her, for she is not commanded on this at all. For in this [desisting from labor] there was never a unified custom for all of Israel and even in ancient days there were those who were accustomed to do a few labors and there were those who sanctified themselves and didn’t do any labor…

ונשים העוסקות באומנות עושות מלאכה וצ”ל [=וצריך לומר] דלא קבילו עלייהו להפסיד פרנסתן:

Women who are occupied with a trade perform labor. And one must say that women did not take [refraining from labor] upon themselves to reduce their livelihood.

ילקוט יוסף שבת ה הערות סימן תיז
ושאלתי למרן אאמו”ר שליט”א והשיב לי, דיש להקל בזה במקום צורך, דכיון שכיום מצינו שנשים רבות לא נהגו להקפיד בכל זה… לפיכך במכונת כביסה אוטומטית שאין בה טירחא מרובה כל כך, יש להקל גם לאותן נשים שנוהגות שלא לעשות מלאכה בראש חודש.

Yalkut Yosef Shabbat 5 Notes 417
And I asked our master, my father and teacher, and he responded to me that one may be lenient with this in a place of need, since we have found that many women nowadays are accustomed not to be particular about all this…Therefore with an automatic laundry machine that doesn’t entail so much excessive burden, one can be lenient even for those women who customarily do not perform labor on Rosh Chodesh.

הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, "ראש חודש- חגן של נשים." מתוך בת מצווה, ירושלים: מתן, תשס”ב
מתוך דברי הפוסקים משתקף קיום מתמיד של גרעין המנהג של שביתת נשים ממלאכה בראשי החודשים…אל לנו, נשות הדור הזה, לוותר לחלוטין על מנהג אמותנו, שבשמירה עליו לאורך ההיסטוריה, יש כדי להזכיר לעצמנו ולכל העם היהודי את זכויותיהן של נשות עם ישראל…זכויות שנבעו מהאמונה האמיתית והבלתי תלויה בדבר של הנשים בבורא העולם…

Rabbanit Malka Puterkovsky, 'Rosh Chodesh: A Women's Festival.' In Bat Mitzva, Jerusalem: Matan, 2002
The words of halachic authorities reflect an enduring fulfillment of the nucleus of the custom for women to refrain from labor on Rosh Chodesh…We, women of this generation, must not give up altogether on the custom of our foremothers [to refrain from work on Rosh Chodesh], whose observance over the course of history suffices to remind ourselves and the entire Jewish people of the merits of the women of Israel…merits that emerged from the true, unconditional faith of women in the Creator of the world…

גרי”ד סולובייצ’יק, גלוי ונסתר, דברי הגות והערכה
ראש חודש, על אף חיצוניותו החילונית, שוקק קדושה נסתרה…היהדות מאמינה ביכולת החידוש וההתחדשות. לבנה שאורה החוויר והלך עד שנעלמה מעין רואים, חוזרת ומופיעה באופק…ראש חודש מסמל את האמונה בנחמה הקרובה לבוא, בהתחדשות מתוך ההתנוונות, בזריחת האור מתוך להבות שקיעה, בתחייה מתוך גוויעה.

Rav Yosef B. Soloveitchik, 'Revealed and Hidden'

Rosh Chodesh, notwithstanding its external secularity, teems with hidden sanctity…Judaism believes in the possibility of the new and renewal. The moon, whose light slowly dimmed until it disappeared from sight, returns and appears on the horizon…Rosh Chodesh symbolizes the faith in the comfort that is soon to come, in renewal even within degeneration, in the shining of light from within the flames of sunset, in revivification in the place of demise.

Ilana Fodiman Silverman, 'When the New Moon Falls on Black Friday'
Rosh Chodesh is the monthly opportunity to develop an experience of sanctity and celebration without material expressions. It is the day wherein the essence of the holiday is marked with the humble religious personality left to explore and develop, absent any physical trappings…[D]raped in simplicity, Rosh Chodesh presents a monthly retreat wherein we can experience a holiday in all of its glory without props.

Chana Bracha Siegelbaum, 'Praising Hashem through Song'

Especially on Rosh Chodesh, when women are accustomed to abstain from work (Shulchan Aruch, Orach Chaim 417) it seems to me, that we should prioritize praising Hashem by reciting Hallel.

אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּתְּפִלָּה — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אֲמַר לֵיהּ רַב אָבִין לְרַב עַמְרָם: מַאי שְׁנָא תְּפִלָּה וּמַאי שְׁנָא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן? אֲמַר לֵיהּ: תְּפִלָּה דְּחוֹבָה הִיא — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בִּרְכַּת מְזוֹנָא, דְּאִי בָּעֵי אָכֵיל אִי בָּעֵי לָא אָכֵיל — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.

Rav Idi bar Avin said in the name of Rav Amram in the name of Rav Nachman in the name of Shemuel: If someone made a mistake and did not mention Rosh Chodesh in prayer [shemoneh esrei], we make him go back. In birkat ha-mazon, we do not make him go back. Rav Avin said to Rav Amram: What’s the difference between prayer and birkat ha-mazon? He said to him: For me too it was difficult, and I asked Rav Nachman, and he said to me…Prayer, which is obligatory, we make him go back. Birkat ha-mazon, where he eats if he wants and doesn’t eat if he wants, we don’t make him go back…

שו”ת יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן יח
כלל העולה שאשה שטעתה בתפלתה, ולא אמרה יעלה ויבא בשחרית או במנחה, … ונזכרה בסיום תפלתה, צריכה לחזור ולהתפלל כתקנת חז”ל, שדין האשה בתפלה כדין האיש לכל ענין. ומ”מ [=ומכל מקום] יותר נכון שתתנה ותאמר לפני שתחזור: אם אני חייבת לחזור הריני חוזרת ומתפללת לשם חובה, ואם לאו תהיה לנדבה.

Responsa Yabi'a Omer 6: OC 18

The rule that emerges is that a woman who made a mistake in her prayer and did not say ya’aleh ve-yavo in shacharit or mincha…and she remembered at the end of her tefilla, she needs to go back and pray like the enactment of our sages, for the law of a woman in prayer is like the law of a man in every respect. And in any case it is better that she make a conditional statement before she goes back: If I am obligated to go back, behold I am going back and praying [again] as an obligation, and if not [and my prayer already counted], it will be as a voluntary prayer.

ספר הרוקח הלכות ראש חודש סימן רכח
והא דאמר בפרק ג’ שאכלו ר”ח [=ראש חודש] אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל פירוש אי בעי אכיל שיתחייב זימון אבל פירות ובשר יאכל.

Roke’ach Rosh Chodesh 228

That which he said, “Rosh Chodesh, if he wants he eats and if he wants he does not eat,” means that if he wants he eats [bread] such that he will become obligated in zimmun [birkat ha-mazon], but fruits and meats he must eat.

… ונהגו כל ישראל לעשות סעודה גדולה משאר הימים מפני כבוד היום שהוא כפרה לישראל … ובפרקי דר’ אליעזר מצינו מנהג גדול בישראל שעושין סעודה בראשי חדשים ובימים טובים כדי שנזכור תפלת המוספין ושאסור ראש חדש בעשיית מלאכה לנשים ויום טוב אף לאנשים …

…And all of Israel is accustomed to make a larger meal than on other days because of the honor of the day, which is an atonement for Israel…And in Pirkei De-Rabbi Eliezer we found a great custom in Israel that we make a festive meal on Rosh Chodesh and on Yamim Tovim so that we remember the musaf prayer, and that women are prohibited from performing labor on Rosh Chodesh, and on Yom Tov [the labor prohibition] is also for men.

וא”ר [=ואמר רב] יסא כגון אנא דמן יומוי לא צלית מוספא מן דלא ידע אימת ירחא.

Rav Yose said: Like me that in all my days I did not pray musaf without knowing when is the [new] moon

ספר שבולי הלקט ענין ראש חודש סימן קע
מה שנהגו בליל הכנסת ראש חדש בתפלת ערבית קודם תפלת לחש שהחזן מכריז ראש חדש והצבור עונין לששון ולשמחה …כדי שיהא אדם זכור להתפלל יעלה ויבוא ועוד מפני הנשים להיות זריזות להפסיק מלאכתן וכן מה שמכריזין אותו בשבת שלפני ראש חודש …

Shibolei Ha-leket 170

The custom that, on the eve of Rosh Chodesh during ma’ariv before the silent amida, the chazzan announces Rosh Chodesh and the congregation responds ‘for joy and happiness,’ is so that people will remember to say ya’aleh ve-yavo and further so that women will quickly cease performing their labor. And so too [is the custom of] announcing it on the Shabbat before Rosh Chodesh…

לאה הורוביץ, תחינה לברכת החודש
מיום שגלינו מארצנו, לא נותר לנו ממצות החדשים אלא מה שאנו מכריזים ומברכים החדש בשבת שלפני ראש החדש, וזוהי העת והעונה להתחנן לפניך, ה’ אלקינו. לכן אנו שופכות לבבנו בתפלה ומשמיעות קולנו לפניך…

Leah Horowitz, Techine for the Blessing of the New Month

Since the day when we were exiled from our land, nothing remains for us from the mitzva of [sanctifying] the months except for announcing and reciting a beracha over the [new] month on the Shabbat before Rosh Chodesh. This is the time and season to plead before you, Lord our God. Therefore, we pour out our hearts in prayer and make our voices heard before you…

© DERACHEHA: WOMEN AND MITZVOT 2020