Prayer VII: Keri'at Shema תפילה (ז): קריאת שמע

Click here to view analysis of these sources and additional features on Deracheha: womenandmitzvot.org

לחצו כאן כדי לקרוא את ניתוח המקורות והדיון אודותם באתר דרכיה.

קריאת שמע KERI'AT SHEMA

(ד) שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל ה' אֱלֹקֵ֖ינוּ ה' ׀ אֶחָֽד׃ (ה) וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת ה' אֱלֹקֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃ (ו) וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃ (ז) וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃

Hear O Israel, the Lord is our God, the Lord is One. And you shall love the Lord your God with all your heart and with all your soul and with all your might. And these matters that I command you today shall be upon your heart. And you shall repeat them to your children and you shall speak of them when you sit in your home and when you walk on the way and when you lie down and when you arise.

תָּנוּ רַבָּנַן: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹקֵינוּ ה׳ אֶחָד״ — עַד כָּאן צְרִיכָה כַּוָּונַת הַלֵּב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמַר רָבָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר.

Our rabbis taught: “Hear O Israel, the Lord is our God, the Lord is One.” To this point one requires intention of the heart, according to Rabbi Me’ir. Rava said: The halacha follows Rabbi Me’ir.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר, שֶׁוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם:

Rabbi Yehoshua ben Karcha said: Why did [the Torah] put Shema before Ve-haya im shamo’a? In order that one first accept upon oneself the yoke of the kingdom of heaven, and afterwards accept upon oneself the yoke of mitzvot. [Why] Ve-haya im shamo’a [before] Va-yomer? Because Ve-haya im shamo’a is said in the day and at night, Va’yomer is only said in the day.

שצונו בהאמנת היחוד, והוא שנאמין שפועל המציאות וסבתו הראשונה אחד, והוא אמרו יתעלה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, וברוב המדרשות תמצאם אומרים על מנת ליחד את שמי, על מנת ליחדני, ורבים כאלה, רוצים בזה המאמר אנחנו אמנם הוציאנו מעבדות ועשה עמנו מה שעשה מן החסדים והטובות על תנאי האמנת היחוד כי אנחנו מחוייבים בזה, והרבה מה שיאמרו מצות יחוד, ויקראו גם כן זאת המצוה מלכות שמים כי הם אומרים כדי לקבל עליו מלכות שמים, ר"ל ההודאה ביחוד והאמנתו.

He commanded us to believe His oneness. That we should believe that He is the Mover of what exists and its only first cause. That is what He said [in] “Shema Yisra’el”…They [the sages] also called this mitzva malchut, for they said “In order to accept upon himself the yoke of the kingdom of heaven.” That is to say, to accept His oneness and to believe it.

פָּרָשַׁת צִיצִית מִפְּנֵי מָה קְבָעוּהָ? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר חֲבִיבָא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים: מִצְוַת צִיצִית, יְצִיאַת מִצְרַיִם, עוֹל מִצְוֹת, וְדַעַת מִינִים, הִרְהוּר עֲבֵירָה, וְהִרְהוּר עֲבוֹדָה זָרָה.

The portion of tzitzit [Va-yomer], why did they establish it [as part of Shema]? Rabbi Yehuda son of Chaviva said: Because it contains five things: [1] the mitzva of tzitzit, [2] yetzi’at Mitzrayim (the exodus from Egypt), [3] the yoke of mitzvot [vs.] the views of heretics, [and warnings about 4] thoughts of transgression, and [5] thoughts of idolatry.

(ג) נָשִׁים ... פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע

Women…are exempt from reciting Shema.

גְּמָ׳ קְרִיאַת שְׁמַע: פְּשִׁיטָא! מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הוּא, וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת? מַהוּ דְתֵימָא: הוֹאִיל וְאִית בַּהּ מַלְכוּת שָׁמַיִם, קָמַשְׁמַע לַן.

[Women are exempt from] Keriat Shema, that is obvious! It is a positive time-bound mitzva and women are exempt from all positive time-bound mitzvot. What might you have thought? Since it has [an element of accepting] the kingdom of heaven, [women should nevertheless be obligated]. It [the mishna] comes to teach us [otherwise].

… וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. …ר’ יוסי ור’ יודא בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בק”ש [בקריאת שמע] שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו?

[Women] are obligated in tefilla in order that each and every person should request mercy for himself… Rabbi Yosei and Rav Yuda ben Pazi would ask the question, saying: Does it not make sense in Keri’at Shema that each and every person should recite it with his [or her] own mouth?

ספר אהל מועד שער קריאת שמע דרך ב

ונר’ דעבד ואשה חייבין בקבלת היחוד דהיינו פסוק ראשון אבל משאר פסוקים פטורים:

Sefer Ohel Mo'ed, Keri'at Shema 2

It seems that a bondsman and a woman are obligated in accepting the oneness [of God], which is in the first verse, but are exempt from the other verses.

נשים ועבדים פטורים מק”ש [מקריאת שמע] מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא ונכון הוא ללמדם שיקבלו עליהן עול מלכות שמים: הגה ויקראו לפחות פסוק ראשון (ב”י בשם אוהל מועד):

Women and bondsmen are exempt from Keri’at Shema because it is a positive time-bound mitzva. It is correct to teach them to accept upon themselves the yoke of the kingdom of heaven. Rema: They should recite at least the first verse (Beit Yosef in the name of Ohel Mo’ed).

פירוש הואיל ועל כל פנים נשים ועבדים חייבים לקבל עליהם יחוד מלכות שמים שכתוב בפסוק ראשון ליתחייבו נמי בקריאת כל שלשה פרשיות קמ”ל. שמעינן דאע”פ [דאף על פי] דפטורים מקריאת כל השלשה פרשיות מכל מקום חייבים הם בקבלת יחוד השם עליהם ולקרות פסוק ראשון וכן כתב ב”י בשם ספר אהל מועד ומסוגיא זו למד כך והכי נקטינן וכך יש להורות לנשים:

The explanation [of the Talmud] is that since, in any case, women and bondsmen are obligated to accept upon themselves the oneness of the kingdom of heaven that is written in the first verse, they should also be obligated to recite all three portions. [The mishna] teaches us [otherwise]. We learn that even though they are exempt from reciting all three portions, they are still obligated to accept upon themselves the oneness of God and to recite the first verse. So wrote Beit Yosef in the name of Ohel Mo’ed. He learned this from this Talmudic passage. This we take [as Halacha], and so must one rule for women.

הַנִּכְנָס לִישַׁן עַל מִטָּתוֹ, אוֹמֵר מִ״שְּׁמַע יִשְׂרָאֵל״ עַד ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ״, וְאוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … הַמַּפִּיל חַבְלֵי שֵׁינָה עַל עֵינַי ...

One who goes in to his bed to sleep says from Shema Yisrael to Ve-haya Im Shamo’a, and says “Baruch ha-Mapil” [Blessed is He who brings down the bounds of sleep on my eyes]….

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם קְרִיאַת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ.... וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ — מַזִּיקִין בְּדֵילִין הֵימֶנּוּ.

Rabbi Yehoshua ben Levi said: Even though a person recited Shema in synagogue, it is a mitzva to recite it in his bed…Rabbi Yitzchak said: Whoever recites Shema in his bed, [will have] damaging forces stay away from him.

...כתבו ספרי מוסר שגם הנשים צריך ליזהר בקריאת שמע שעל המטה בכוונה ודקדוק התיבות, עד כאן. מגן אברהם כתב דמה שלא נהגו לאומרה משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא בלילה, עד כאן, ואין נכון דאטו גברי בעי שמירה ונשי לא, דהא כתבתי דקריאת שמע משום שמירה:

...The works of mussar wrote that women, too, must be careful with Keri’at Shema al ha-mita with intentionality and precision of the words. Magen Avraham writes [239:2] that women do not say it because it is a time-bound mitzva at night. This is not correct, for could it be that men require guarding [from damaging forces] and women not? For I wrote that the reason for this Shema is for protection.

...כתב מצאתי בב"א [בברכת אברהם]... שהמפיל הוא על מנהגו של עולם כמו ברכת הנותן לשכוי בינה ואפילו לא יישן מברך...

I found …Ha-mapil is recited over the conduct of the world, like “Who gave the rooster discernment.”

Sarah Rudolph, Times of Israel blogpost

No matter what we do or how fervently we pray, we don’t actually know that everything will be all right. Shema or no Shema, there are no guarantees. There is little that we can be sure of in this world. But what I can do — and what our bedtime Shema ritual can do — is help my children prepare to face a world of uncertainty. I can help provide them with the security to have their eyes covered — to welcome it, even — to find assurance from the embrace of their parents, and of God, to confidently embark on a long, dark night without knowing how things will be in the morning. As a mom, I hope and pray that the rituals and habits I teach my children will provide them with a framework from which to confidently explore the world, with all of its uncertainties.

© DERACHEHA: WOMEN AND MITZVOT 2020