מעמד האשה ומצוותיה
מה הקשר בין מיתה במהלך לידה והמצוות האלו?
האם ועד כמה האמירות האלה האלו ייחודיות ליהדות?
במקורות הבאים תקראו על הבדלים שונים בין גברים לבין נשים במצוות. נסו לשאול את עצמכםן - מה השוני? מה הסיבה אליו?
איהי מנלן דלא מיחייבא [היא, האשה, האם, מניין שאינה מחוייבת ללמד את בנה]? דכתיב ולימדתם ולמדתם כל שמצווה ללמוד מצווה ללמד וכל שאינו מצווה ללמוד אינו מצווה ללמד. ואיהי מנלן דלא מיחייבה למילף נפשה [והיא, האשה מניין לנו שאינה מחוייבת ללמד את עצמה]? דכתיב ולימדתם ולמדתם כל שאחרים מצווין ללמדו מצווה ללמד את עצמו וכל שאין אחרים מצווין ללמדו אין מצווה ללמד את עצמו. ומנין שאין אחרים מצווין ללמדה דאמר קרא ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם
הברייתא הזו מלמדת בבת אחת שאשה עולה לתורה אבל גם שהיא לא. למה?
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הֲוָה קָא אָזֵיל בְּאוֹרְחָא, אַשְׁכְּחַהּ [מצא] לִבְרוּרְיָה אֲמַר לַהּ: בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ נֵלֵךְ לְלוֹד? אֲמַרָה לֵיהּ: גָּלִילִי שׁוֹטֶה, לֹא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה?! הָיָה לְךָ לוֹמַר: ״בְּאֵיזֶה לְלוֹד״. בְּרוּרְיָה אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְהַהוּא תַּלְמִידָא דַּהֲוָה קָא גָרֵיס [מצאה תלמיד אחד שהיה לומד] בִּלְחִישָׁה. בְּטַשָׁה בֵּיהּ [בטעה בו], אֲמַרָה לֵיהּ: לֹא כָּךְ כָּתוּב ״עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה״, אִם עֲרוּכָה בִּרְמַ״ח אֵבָרִים שֶׁלְּךָ — מִשְׁתַּמֶּרֶת, וְאִם לָאו — אֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת. תָּנָא: תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה בְּלַחַשׁ, לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ.
ברוריה הייתה אשתו של התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון. איך תפסו אותה בתור אישה? האם זה השפיע?
הגנת האשה
וְאָמַר רָמֵי בַּר חָמָא אָמַר רַב אַסִּי: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיָּכוֹף אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה [יחסי אישות], שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא״. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הַכּוֹפֶה אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה הָוְיָין לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִין. אָמַר רַב אִיקָא בַּר חִינָּנָא, מַאי קְרָאָה: ״גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב״ — זֶה הַכּוֹפֶה אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה. ״וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא״ — זֶה הַבּוֹעֵל וְשׁוֹנֶה.
ההגמרא הזאת, ובעקבותיה מדינת ישראל, קידמה את העולם בנושא של אונס בנישואים. האם זה דבר להתגאות בו?
ברכת שלא עשני אשה
תניא היה ר"מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור אמר ליה כולי האי נמי אמר ליה ואלא מאי מברך שלא עשאני עבד היינו אשה עבד זיל טפי
תכף נראה פירושים שונים על הברייתא הזאת. איך אתםן מביניםות אותה כרגע? איך זה גורם לכםן להרגיש?
ברכת הבוקר, מיוחסת לסוקרטס ולעיתים לתאלס:
הוא היה רגיל לומר שלוש ברכות שבהן הביע את הודייתו על מזלו הטוב : ראשית , שנבראתי בן אנוש ולא בהמה ; שנית , שנולדתי גבר ולא אישה ; שלישית , יווני ולא ברברי
תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה. ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאין נגדו. ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חטא. ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצוות.
במקורות הבאים תראו תגובות שונות לחוסר הנוחות שברכת "שלא עשני אישה" מעוררת. עם מה אתםן מזדהות? עם מה לא? מה חסר לכםן?
אפולוגטיקה
רב חיים דוד הלוי, מקור חיים ז, עמ’ 76
וכשיברך “שלא עשני אישה,” יתכוון שאף שחשובה היא ממש כמותו, אבל אין היא חייבת בכל המצוות כאיש. ומכאן שעיקר ברכות אלו נועדו כדי להודות לה’ על חיוב תורה ומצוות שנתחייבנו בהן…
Rav Chaim David Ha-levy, Mekor Chayim Volume 7, p. 76
And when he blesses “Who did not make me a woman,” he should have in mind that even though she [a woman] is just as important as he is, she is not obligated in all the mitzvot like a man. And from here [we learn] that these berachot are intended primarily in order to thank God for the obligation of Torah and mitzvot in which we are obligated.
לו כל העולם היה יודע שהלשון השני בפרש”י [בפירוש רש”י] הוא העיקר ולו כל הגברים היו מברכים מתוך שמחה בעבודת ה’ ובמצוותיו כי אז לא היה מקום להתמרמרות זו, כי כן היא גזירת הכתוב שאנשים חייבים ביותר מצוות מנשים ואין לערער על זה. אבל כיוון שנתערבבו מחשבות פיגול בכוונת הברכה … שהאיש מברך על עליונותו במעמד החברתי אע”פ [אף על פי] שהלשון השני הוא העיקר, לכן הנשים מקפידות.
If everyone knew that the second language in Rashi is primary, and if all men were to bless out of joy in serving God and in His mitzvot, then there would be no place for this bitterness [of women], because it is a scriptural decree that men are obligated in more mitzvot than women and one cannot lodge a complaint over that. But since out-of-place thoughts have become intermingled with [men’s] intentionality [in reciting] the beracha…that the man blesses over his superior social status, even though Rashi’s second explanation is primary, therefore, women object.
כעס
הרב ברוך הלוי עפשטיין , מקור ברוך , ד , וילנא תרפ"ח , עמ' תתקפא
וכמה היתה נפשה מרה לה, לדודתי, בפי דבריה כפעם בפעם "אשר כל איש נבוב ובער, כל נבזה ושפל, אשר גם פירוש המלות כמעט זר לו, ואשר כל היום לא יהין לעבור על מפתן ביתה בלא נטילת רשות ממנה בכובד ראש, בענוה וצניעות רבה - ההוא לא יצר לו בכל זאת לקרוא באזניה בגאון וגאוה ובנפש רחבה את הברכה 'שלא עשני אשה ! "
ויותר מזה , מוסר שדי הוא (כה היו דבריה) כי בברכו זה, עוד חובה עליה לענות אמן אחריו;וכוח מי יכיל (חתמה דבריה בעגמת נפש עמוקה) להכיל חותם קלון וכלימת נצח זו לנשים?"
מחיקה ושינוי
ועידת הרבנים (הרפורמים) בגרמניה, 1846, הרב דוד אינהורן:
ונגזר על האישה לסבול את העלבון הצורב של הברכה שמברך כל גבר "שלא עשאני אשה.'' למען תחושתנו הדתית , המייחסת לכל בני אדם דרגה שווה של קדושה טבעית ... חובה קדושה היא לבטא בכל התוקף את שוויונה הגמור של האישה
סידור "ואני תפילתי", התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בישראל:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי בְּצַלְמוֹ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי בֶּן חוֹרִין /בַּת חוֹרִין.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי יִשְׂרָאֵל.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.