אדם לא נולד אישה

מעמד האשה ומצוותיה

״וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא״, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה מַכֶּרֶת בְּאוֹרְחִין יוֹתֵר מִן הָאִישׁ.

Berakhot 10b:22

Regarding the woman from Shunem: “And she said to her husband: Behold now, I perceive that he is a holy man of God who passes by us continually” (II Kings 4:9). Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: From here, where the woman from Shunem perceived the prophet’s greatness before her husband did, derive that a woman recognizes the character of her guests more than a man does.

בראשית ג׳:ט״ז

(טז) אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ׃ (ס)

Genesis 3:16

(16) And to the woman He said, “I will make most severe Your pangs in childbearing; In pain shall you bear children. Yet your urge shall be for your husband, And he shall rule over you.”

משנה שבת ב׳:ו׳

עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר:

Mishnah Shabbat 2:6

This mishna concludes the aggadic treatment of the topic of kindling the Shabbat lights. For three transgressions women are punished and die during childbirth: For the fact that they are not careful in observing the laws of a menstruating woman, and in separating ḥalla from the dough, and in lighting the Shabbat lamp.

מה הקשר בין מיתה במהלך לידה והמצוות האלו?

האם ועד כמה האמירות האלה האלו ייחודיות ליהדות?

במקורות הבאים תקראו על הבדלים שונים בין גברים לבין נשים במצוות. נסו לשאול את עצמכםן - מה השוני? מה הסיבה אליו?

קידושין כ״ט ב:ט׳-י׳

איהי מנלן דלא מיחייבא [היא, האשה, האם, מניין שאינה מחוייבת ללמד את בנה]? דכתיב ולימדתם ולמדתם כל שמצווה ללמוד מצווה ללמד וכל שאינו מצווה ללמוד אינו מצווה ללמד. ואיהי מנלן דלא מיחייבה למילף נפשה [והיא, האשה מניין לנו שאינה מחוייבת ללמד את עצמה]? דכתיב ולימדתם ולמדתם כל שאחרים מצווין ללמדו מצווה ללמד את עצמו וכל שאין אחרים מצווין ללמדו אין מצווה ללמד את עצמו. ומנין שאין אחרים מצווין ללמדה דאמר קרא ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם

Kiddushin 29b:9-10

From where do we derive that a woman is not obligated to teach her son Torah? As it is written: “And you shall teach [velimadtem],” which can be read as: And you shall study [ulmadtem]. This indicates that whoever is commanded to study Torah is commanded to teach, and whoever is not commanded to study is not commanded to teach. Since a woman is not obligated to learn Torah, she is likewise not obligated to teach it. The Gemara asks: And from where do we derive that she is not obligated to teach herself? The Gemara answers: As it is written: “And you shall teach [velimadtem],” which can be read as: And you shall study [ulmadtem], which indicates that whoever others are commanded to teach is commanded to teach himself, and whoever others are not commanded to teach is not commanded to teach himself. And from where is it derived that others are not commanded to teach a woman? As the verse states: “And you shall teach them to your sons” (Deuteronomy 11:19), which emphasizes: Your sons and not your daughters.

מגילה כ״ג א:י״א

ת"ר הכל עולין למנין שבעה ואפילו קטן ואפילו אשה אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור

Megillah 23a:11

§ The Sages taught in a Tosefta (Megilla 3:11): All people count toward the quorum of seven readers, even a minor and even a woman. However, the Sages said that a woman should not read the Torah, out of respect for the congregation.

הברייתא הזו מלמדת בבת אחת שאשה עולה לתורה אבל גם שהיא לא. למה?

עירובין נ״ג ב:כ״ד-כ״ה

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הֲוָה קָא אָזֵיל בְּאוֹרְחָא, אַשְׁכְּחַהּ [מצא] לִבְרוּרְיָה אֲמַר לַהּ: בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ נֵלֵךְ לְלוֹד? אֲמַרָה לֵיהּ: גָּלִילִי שׁוֹטֶה, לֹא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה?! הָיָה לְךָ לוֹמַר: ״בְּאֵיזֶה לְלוֹד״. בְּרוּרְיָה אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְהַהוּא תַּלְמִידָא דַּהֲוָה קָא גָרֵיס [מצאה תלמיד אחד שהיה לומד] בִּלְחִישָׁה. בְּטַשָׁה בֵּיהּ [בטעה בו], אֲמַרָה לֵיהּ: לֹא כָּךְ כָּתוּב ״עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה״, אִם עֲרוּכָה בִּרְמַ״ח אֵבָרִים שֶׁלְּךָ — מִשְׁתַּמֶּרֶת, וְאִם לָאו — אֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת. תָּנָא: תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה בְּלַחַשׁ, לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ.

Eruvin 53b:24-25

Having discussed wise speech and the wisdom of Jewish women, the Gemara cites the following story: Rabbi Yosei HaGelili was walking along the way, and met Berurya. He said to her: On which path shall we walk in order to get to Lod? She said to him: Foolish Galilean, didn’t the Sages say: Do not talk much with women? You should have said your question more succinctly: Which way to Lod? The Gemara relates more of Berurya’s wisdom: Berurya came across a certain student who was whispering his studies rather than raising his voice.

ברוריה הייתה אשתו של התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון. איך תפסו אותה בתור אישה? האם זה השפיע?

הגנת האשה

עירובין ק׳ ב:י״ד-כ״ז

וְאָמַר רָמֵי בַּר חָמָא אָמַר רַב אַסִּי: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיָּכוֹף אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה [יחסי אישות], שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא״. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הַכּוֹפֶה אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה הָוְיָין לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִין. אָמַר רַב אִיקָא בַּר חִינָּנָא, מַאי קְרָאָה: ״גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב״ — זֶה הַכּוֹפֶה אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה. ״וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא״ — זֶה הַבּוֹעֵל וְשׁוֹנֶה.

Eruvin 100b:14-27

The Gemara cites another halakha derived from the verse mentioned in the previous discussion. Rami bar Ḥama said that Rav Asi said: It is prohibited for a man to force his wife in the conjugal mitzva, i.e., sexual relations, as it is stated: “And he who hastens with his feet sins” (Proverbs 19:2). The term his feet is understood here as a euphemism for intercourse. And Rabbi Yehoshua ben Levi said: Anyone who forces his wife to perform the conjugal mitzva will have unworthy children as a consequence. Rav Ika bar Ḥinnana said: What is the verse that alludes to this? “Also, that the soul without knowledge is not good” (Proverbs 19:2). If intercourse takes place without the woman’s knowledge, i.e., consent, the soul of the offspring will not be good. That was also taught in a baraita: “Also, without knowledge the soul is not good”; this is one who forces his wife to perform the conjugal mitzva. “And he who hastens with his feet sins”; this is one who has intercourse with his wife and repeats the act in a manner that causes her pain or distress. The Gemara is surprised by this teaching: Is that so? But didn’t Rava say: One who wants all his children to be males should have intercourse with his wife and repeat the act? The Gemara answers: This is not difficult: Here, where Rava issued this advice, he was referring to a husband who acts with his wife’s consent. There, the baraita that condemns this behavior is referring to one who proceeds without her consent. Apropos relations between husband and wife, the Gemara cites that Rav Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yoḥanan said: Any woman who demands of her husband that he fulfill his conjugal mitzva will have sons the likes of whom did not exist even in Moses’ generation. With regard to Moses’ generation, it is written: “Get you, wise men, and understanding, and well-known from each one of your tribes, and I will make them head over you” (Deuteronomy 1:13), and it is later written: “So I took the heads of your tribes, wise men, and well-known, and made them heads over you” (Deuteronomy 1:15). However, men possessing understanding, which is a more lofty quality than wisdom, Moses could not find any of these. While with regard to Leah, it is written: “And Leah went out to meet him, and said, You must come in to me, for indeed I have hired you with my son’s mandrakes” (Genesis 30:16). Her reward for demanding that Jacob fulfill the conjugal mitzva with her was the birth of Issachar, and it is written: “And of the children of Issachar, men who had understanding of the times, to know what Israel ought to do; the heads of them were two hundred, and all their brethren were at their commandment” (I Chronicles 12:33). The Gemara poses a question: Is that so? Is it proper for a woman to demand her conjugal rights from her husband? But didn’t Rav Yitzḥak bar Avdimi say: Eve was cursed with ten curses, due to the sin of the Tree of Knowledge, as it is written: “To the woman He said, I will greatly multiply your pain and your travail; in sorrow you shall bring forth children; and yet your desire shall be to your husband, and he shall rule over you” (Genesis 3:16)? Rav Yitzḥak bar Avdimi proceeds to explain this verse. “To the woman He said: I will greatly multiply [harba arbe]”; these are the two drops of blood unique to a woman, which cause her suffering, one the blood of menstruation and the other one the blood of virginity. “Your pain”; this is the pain of raising children. “And your travail”; this is the pain of pregnancy. “In sorrow you shall bring forth children”; in accordance with its plain meaning, i.e., the pain of childbirth. “And yet your desire shall be to your husband” teaches that the woman desires her husband, e.g., when he sets out on the road; “and he shall rule over you” teaches that the woman demands her husband in her heart but is too shy to voice her desire, but the man demands his wife verbally. Rav Yitzḥak bar Avdimi adds: This is a good trait in women, that they refrain from formulating their desire verbally. Apparently, it is improper for a woman to demand her conjugal rights from her husband. The Gemara answers: When we say that a woman who demands her conjugal rights from her husband is praiseworthy, it does not mean she should voice her desires explicitly. Rather, it means that she should make herself pleasing to him, and he will understand what she wants on his own. The Gemara analyzes the above statement with regard to Eve’s ten curses: Are they in fact ten? They are only seven. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that the other curses are: A woman is wrapped like a mourner, i.e., she must cover her head; and she is ostracized from all people and incarcerated within a prison, as she typically spends all her time in the house. The Gemara asks: What is the meaning of ostracized from all people? If you say this is because it is forbidden for her to seclude herself with a man, it is also forbidden for a man to seclude himself with women. Rather, it means that it is forbidden for her to marry two men, whereas a man can marry two women. It was taught in a baraita that the three additional curses are: She grows her hair long like Lilit, a demon; she sits and urinates, like an animal; and serves as a pillow for her husband during relations. And why doesn’t the other Sage include these curses? The Gemara answers: He maintains that these are praise for her, not pain, either because they are modest practices, e.g., urinating in a seated position, or because they add to her comfort, e.g., her bottom position during relations.

ההגמרא הזאת, ובעקבותיה מדינת ישראל, קידמה את העולם בנושא של אונס בנישואים. האם זה דבר להתגאות בו?

ברכת שלא עשני אשה

מנחות מ״ג ב:י״ז-י״ח

תניא היה ר"מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור אמר ליה כולי האי נמי אמר ליה ואלא מאי מברך שלא עשאני עבד היינו אשה עבד זיל טפי

Menachot 43b:17-18

It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: A man is obligated to recite three blessings every day praising God for His kindnesses, and these blessings are: Who did not make me a gentile; Who did not make me a woman; and Who did not make me an ignoramus. Rav Aḥa bar Ya’akov heard his son reciting the blessing: Who did not make me an ignoramus. Rav Aḥa bar Ya’akov said to him: Is it in fact proper to go this far in reciting blessings? Rav Aḥa bar Ya’akov’s son said to him: Rather, what blessing should one recite? If you will say that one should recite: Who did not make me a slave, that is the same as a woman; why should one recite two blessings about the same matter? Rav Aḥa bar Ya’akov answered: Nevertheless, a slave

תכף נראה פירושים שונים על הברייתא הזאת. איך אתםן מביניםות אותה כרגע? איך זה גורם לכםן להרגיש?

ברכת הבוקר, מיוחסת לסוקרטס ולעיתים לתאלס:

הוא היה רגיל לומר שלוש ברכות שבהן הביע את הודייתו על מזלו הטוב : ראשית , שנבראתי בן אנוש ולא בהמה ; שנית , שנולדתי גבר ולא אישה ; שלישית , יווני ולא ברברי

תלמוד ירושלמי ברכות ט׳:א׳:כ״ב-ל״ג

תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה. ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאין נגדו. ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חטא. ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצוות.

Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:22-33

...

במקורות הבאים תראו תגובות שונות לחוסר הנוחות שברכת "שלא עשני אישה" מעוררת. עם מה אתםן מזדהות? עם מה לא? מה חסר לכםן?

אפולוגטיקה

רב חיים דוד הלוי, מקור חיים ז, עמ’ 76

וכשיברך “שלא עשני אישה,” יתכוון שאף שחשובה היא ממש כמותו, אבל אין היא חייבת בכל המצוות כאיש. ומכאן שעיקר ברכות אלו נועדו כדי להודות לה’ על חיוב תורה ומצוות שנתחייבנו בהן…

Rav Chaim David Ha-levy, Mekor Chayim Volume 7, p. 76

And when he blesses “Who did not make me a woman,” he should have in mind that even though she [a woman] is just as important as he is, she is not obligated in all the mitzvot like a man. And from here [we learn] that these berachot are intended primarily in order to thank God for the obligation of Torah and mitzvot in which we are obligated.

שו"ת בני בנים, חלק רביעי א׳

לו כל העולם היה יודע שהלשון השני בפרש”י [בפירוש רש”י] הוא העיקר ולו כל הגברים היו מברכים מתוך שמחה בעבודת ה’ ובמצוותיו כי אז לא היה מקום להתמרמרות זו, כי כן היא גזירת הכתוב שאנשים חייבים ביותר מצוות מנשים ואין לערער על זה. אבל כיוון שנתערבבו מחשבות פיגול בכוונת הברכה … שהאיש מברך על עליונותו במעמד החברתי אע”פ [אף על פי] שהלשון השני הוא העיקר, לכן הנשים מקפידות.

Responsa Benei Banim, Volume IV 1

If everyone knew that the second language in Rashi is primary, and if all men were to bless out of joy in serving God and in His mitzvot, then there would be no place for this bitterness [of women], because it is a scriptural decree that men are obligated in more mitzvot than women and one cannot lodge a complaint over that. But since out-of-place thoughts have become intermingled with [men’s] intentionality [in reciting] the beracha…that the man blesses over his superior social status, even though Rashi’s second explanation is primary, therefore, women object.

כעס

הרב ברוך הלוי עפשטיין , מקור ברוך , ד , וילנא תרפ"ח , עמ' תתקפא
וכמה היתה נפשה מרה לה, לדודתי, בפי דבריה כפעם בפעם "אשר כל איש נבוב ובער, כל נבזה ושפל, אשר גם פירוש המלות כמעט זר לו, ואשר כל היום לא יהין לעבור על מפתן ביתה בלא נטילת רשות ממנה בכובד ראש, בענוה וצניעות רבה - ההוא לא יצר לו בכל זאת לקרוא באזניה בגאון וגאוה ובנפש רחבה את הברכה 'שלא עשני אשה ! "
ויותר מזה , מוסר שדי הוא (כה היו דבריה) כי בברכו זה, עוד חובה עליה לענות אמן אחריו;וכוח מי יכיל (חתמה דבריה בעגמת נפש עמוקה) להכיל חותם קלון וכלימת נצח זו לנשים?"

מחיקה ושינוי

ועידת הרבנים (הרפורמים) בגרמניה, 1846, הרב דוד אינהורן:

ונגזר על האישה לסבול את העלבון הצורב של הברכה שמברך כל גבר "שלא עשאני אשה.'' למען תחושתנו הדתית , המייחסת לכל בני אדם דרגה שווה של קדושה טבעית ... חובה קדושה היא לבטא בכל התוקף את שוויונה הגמור של האישה

סידור "ואני תפילתי", התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בישראל:

בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי בְּצַלְמוֹ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי בֶּן חוֹרִין /בַּת חוֹרִין.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי יִשְׂרָאֵל.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.