Click here to view analysis of these sources and additional features on Deracheha: womenandmitzvot.org
הברכות THE BLESSINGS
(ו) וַיְבָ֣רֶךְ עֶזְרָ֔א אֶת־ה' הָאֱלֹקִ֖ים הַגָּד֑וֹל וַיַּֽעֲנ֨וּ כָל־הָעָ֜ם אָמֵ֤ן ׀ אָמֵן֙ בְּמֹ֣עַל יְדֵיהֶ֔ם וַיִּקְּד֧וּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֛ לַה' אַפַּ֥יִם אָֽרְצָה׃
And Ezra blessed the Lord God the Great, and all the people answered, “Amen Amen,” raising their hands, and they bowed down and prostrated themselves before God, faces to the ground.
ויברך עזרא את ה’ האלקים הגדול במאי גידלו…רב מתנה אמר בברכה גידלו.
“And Ezra blessed the Lord God the Great.” With what did he [Ezra] make Him [God] great?…Rav Matna said: He made Him [God] great through the beracha.
מִנַּיִן לְבִרְכַּת הַתּוֹרָה לְפָנֶיהָ מִן הַתּוֹרָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי שֵׁם ה׳ אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ״.
Whence [do we learn] that the beracha recited before [learning] Torah is from the Torah? As it is written, “When I call out the Lord’s name, give greatness to our God.” (Devarim 32:3).
הרי ברכת התורה הרי הוא אומר ברכו…
Behold the beracha of the Torah. Behold he says “barechu.”
ברכו את ה’ המבורך בקול רם כדי שיענו הציבור ברוך ה’ המבורך
…”Barechu et Hashem ha-mevorach” (“Bless God the Blessed One”) out loud, so that the congregation responds “Baruch Hashem ha-mevorach” (“Blessed is God the Blessed One”).
בית הבחירה למאירי מסכת ברכות מז:
ואין דבר שבקדושה מסור לנשים
Beit Ha-bechira (Me'iri), Berachot 47b
A davar she-bikdusha is not given over to women.
אשה מצווה על קידוש השם...
A woman is commanded in kiddush Hashem.
… נלע”ד [=נראה לפי עניות דעתי] אפילו בזמן המשנה וגם מיד בתקנת עזרא ואפשר אפילו בתקנת מרע”ה [=משה רבינו עליו השלום] מיד תקנו לומר כל א’ וא’ שעלה אמר ברכו את ה’ המבורך והם ענו ברוך ה’ המבורך ל”ו [=לעולם ועד].
…In my humble opinion, even at the time of the mishna, and even immediately with Ezra’s enactment, and perhaps even with the enactment of Moshe Rabbeinu, they immediately enacted that each and every one who went up [to the Torah] said “barechu” and they [the congregation] responded “blessed is the Blessed One for ever and ever.”
הברכות כמסגרת BOOKEND BERACHOT
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמַדְנוּ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה לְאַחֲרֶיהָ מִן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִקַּל וָחוֹֽמֶר… וּמָה מָזוֹן שֶׁאֵין טָעוּן לְפָנָיו, טָעוּן לְאַחֲרָיו, תּוֹרָה שֶׁטְּעוּנָה לְפָנֶיהָ, אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה לְאַחֲרֶיהָ
Rabbi Yochanan said: we learned birkat ha-Torah after [the reading] from birkat ha-mazon, from an argument a fortiori [kal va-chomer]…Just as food, which does not require [a beracha] before it [on a Torah level], requires [a beracha] after it, Torah, which requires [a beracha] before it, does it not logically follow that it requires [a beracha] after it.
הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ:
The one who opens [the readings] and the one who closes [the readings] of the Torah recite a beracha [respectively] before and after it…
ר”ן מגילה יב. (בדפי הרי”ף)
דברכת התורה לא תליא במנהג אלא חייב הוא לברך ודוקא פותח וחותם בלבד הוא דמברכי אבל אמצעיים פטורין משום דקריאת התורה חשיבא חדא מצוה וכולהו הוו כחד גברא:
Ran, Megilla 12a (Rif pagination)
For the birkat ha-Torah does not depend on custom, but he [the reader] is obligated to recite it, and it is specifically only the first and the last [readers] who recite berachot, but middle [readers] are exempt because keriat ha-Torah is considered one mitzva and all of them [the readers] are like one person [reading].
אין פוחתין מהן ואין מוסיפין. תנא: הפותח מברך לפניה, והחותם מברך לאחריה. והאידנא דכולהו מברכי לפניה ולאחריה – היינו טעמא דתקינו רבנן: גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין.
We don’t do less than them and we don’t add. A baraita teaches: The first reader recites the beracha before it, and the last reader recites the beracha after it. Nowadays, when all of them [the readers] recite a beracha before it and after it [the reading]; the reason is that our sages enacted a decree because of those who enter and because of those who leave.
ספר האורה (המיוחס לרש”י), מהדורת בובר א:יא
מאי טעמא מברכינן…משום דהוה ליה מצוה בפני עצמה, כדתיקן עזרא, והוה ליה כמצות תפילין או ציצית או שאר מצות, דאי עביד ליה בעיא לברוכי…
Sefer Ha-ora (attributed to Rashi), Buber edition 1:11
What is the reason that we recite a beracha…Because it [keri’at ha-Torah] is an independent mitzva, as Ezra enacted, and it is like the mitzva of tefillin or of tzitzit or other mitzvot, that if one performs it, he must recite a beracha…
א”ר [=אמר רב] שמואל בר נחמן: ר’ יונתן הוה עבר קומי סידרא. שמע קלון קרויי ולא מברכין. אמר לון: עד מתי אתם עושין את התורה קרחות קרחות?
Rav Shmuel bar Nachman said: Rav Yonatan was passing in front of the Torah [reading]. He heard their voices reading and not reciting berachot. He said to them: Until when will you make the Torah totally bare?
וה”ר יהודה ברצלוני כתב בשם רב סעדיה גאון….ואף על פי שכבר בירך על התורה בבוקר קודם פרשת הקרבנות חוזר ומברך אשר בחר בנו כשקורא בתורה ולא הוי ברכה לבטלה דמשום כבוד תורה נתקנה כשקורא בציבור.
Rav Yehuda Barceloni wrote in the name of Sa’adya Ga’on…even though he has already recited a beracha on the Torah in the morning before reciting korbanot, he goes back and recites “asher bachar banu” when he reads the Torah, and this is not a beracha in vain, for it was enacted out of honor to the Torah when he reads in public.
[I] ור”י ב”ר [=ורב יצחק בן רב] יהודה מביא ראיה דנשים מברכות על כל מצות עשה שהזמן גרמא מדאמרינן (מגילה דף כג.) הכל עולה למנין שבעה ואפי[לו] אשה ואפי[לו] קטן ואף על גב דאשה אינה מצווה לעסוק בתורה כדאמר בפרק קמא דקדושין (דף לד.) ובריש בכל מערבין (עירובין כז.) [II] ואור”ת [=ואומר רבינו תם] דאין זו ראיה דברכת התורה לפניה ולאחריה לאו משום תלמוד תורה שאפילו ברך ברכת הערב נא או נפטר באהבה רבה חוזר ומברך…[III] ועוד דאיכא למימר דהא דאשה עולה היינו באמצע שלא היו רגילים לברך כדאיתא בפרק הקורא את המגילה עומד (דף כא.)…ומיהו עולין למנין שבעה משמע בסוף שבעה…
[I] And Rabbi Yitzchak bar Rav Yehuda brings a proof that women recite a beracha over any positive time-bound mitzva from that which we say (Megilla 23a) “Everyone counts towards the number seven, even a woman and even a minor” even though a woman isn’t commanded to occupy herself with Torah, as it says in the first chapter of Kiddushin (34a) and in the beginning of the third chapter of Eiruvin (27a). [II] And Rabbeinu Tam says that this is not a proof, for birkat ha-Torah before and after [the reading] is not [recited] because of Talmud Torah, for even if he recited the beracha of “ve-ha’arev na” or discharged the obligation [of reciting personal birchot ha-Torah] with ahava rabba, he recites the beracha again [for the reading]…[III] further, that one can say that this, that a woman can count, is in the middle [readings] for they weren’t in the habit of reciting the beracha [for those] as is brought in the third chapter of Megilla (21a)….and nevertheless “count toward the number seven” sounds like the end of the seven…
ספר המנוחה, תפילה יב:יז
שנשים נצטווו במצוות הכתובות בתורה, ואם כן יכולות לברך אשר בחר בנו ואשר נתן לנו ולקרות בתורה כאנשים אם לאו משום כבוד צבור…
Sefer Ha-menucha, Tefilla 12:17
For women were commanded in the mitzvot written in the Torah, and if so they can recite the berachot “asher bachar banu” and “asher natan lanu” and read from the Torah like men, were it not for kevod ha-tzibbur…
בית הבחירה (מאירי) מגילה כג.
… ויש מי שמפרש שלא נאמרו הדברים אלא בזמן שהיו קוראין אמצעיים בלא ברכה ואשה יכולה לקרות באמצע אבל עכשו שכלן מברכין אין אשה קוראה כלל וכן הדין נותן שהרי היאך תברך והיא פטורה …
Beit Ha-bechira (Me'iri) Megilla 23a
…There is one who explains that these things were said only regarding a time when they would read the middle [readings] without a beracha, then a woman would be able to read in the middle. But nowadays, when everyone recites a beracha, a woman does not read at all, and thus logic dictates, for how will she recite a beracha when she is exempt?…
ר”ן מגילה יג.
ולפום עיקר דינא נמי שאינו מברך אלא הפותח והחותם אשה וקטן אין קורין ראשון ולא אחרון משום ברכה לפי שא”א [=שאי אפשר] לקורין האחרים שיצאו בברכתם ומיהו השתא דתקון רבנן שיברכו כולם אשה וקטן קורין אפי[לו] ראשון ואחרון וכיון דקורין ודאי מברכין.
Ran Megilla 13a (Rif pagination)
According to the fundamental law also that only the first and the last recite a beracha, a woman and a minor don’t read the first or the last because of the beracha because it is impossible that other readers would discharge their obligation through their [women’s and minors’] beracha. Nevertheless, now that our sages have enacted that all [readers] recite a beracha, a woman and a minor read even the first and the last, and since they read, they certainly recite a beracha.
(ו) בית הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב אפילו שבעה פעמים.
A synagogue where they have only one person who can read, he stands up and reads and sits down even seven times.
…דבימי החכמים לא היה רגילות שיסייע שליח ציבור לקורא בתורה … ומה שנוהגין עכשיו שמסייע ש”צ [=שליח ציבור] לקורא בתורה כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע לקרות כענין שמצינו במס[כת] ביכורים (פ”ג מ”ז) שהתקינו שמקרין את הכל…
…For in the days of the Sages it was not the normal practice for the shaliach tzibbur to assist the Torah reader … and the custom nowadays for the shaliach tzibbur to assist the Torah reader is in order not to shame one who does not know how to read, as with the matter that we find in Bikkurim (3:7), that they established that they read the entirety [of mikra bikkurim for the person bringing first fruits] to repeat…
… לפי שאין הכל בקיאין בטעמי הקריאה ואין צבור יוצאין בקריאתו והוא בעיניו כיודע ואם לא יקראוהו בתורה אתי לאינצויי עם ש”ץ [=שליח ציבור] לכך התקינו שיקרא שליח צבור שהוא בקי בקריאה. ומ”מ [=ומכל מקום] גם העומד לקרות יקרא בנחת ובדקדוק עם שליח צבור שלא תהא ברכה לבטלה ואותו שאינו יודע לקרות אין ראוי שיקראהו שליח צבור והויא ברכה לבטלה ולא מסתבר שהוא יברך על קריאת שליח צבור…
…Since not everyone is expert in the cantillation for the reading, and the community do not discharge their obligation with his reading. But in his own eyes, he knows [how to read] and if they do not allow him to read from the Torah, he may come to quarrel with the shali’ach tzibbur. Therefore, they established that the shali’ach tzibbur, who is expert in reading, should read. In any case, the one who stands up to read should also read quietly and precisely along with the shali’ach tzibbur, so it will not be a beracha le-vatala [in vain]. It is not proper for the shali’ach tzibbur to read for someone who does not know how to read [even with assistance], and this is a beracha le-vatala and it does not make sense for him to recite a beracha over the reading of the shali’ach tzibbur…
הליכות שלמה, קריאת התורה יב הערה ג
…עיקר הדבר אינו מובן, שאי חיישינן שברכתו לבטלה, מה מרויחים בכך שיקרא גם הוא לעצמו עם הקורא…והוא הרי אינו קורא בציבור, וצ”ע [וצריך עיון].
Halichot Shelomo, Keriat Ha-Torah 12, note 3
…The principle of the thing is not clear, because if we suspect that his beracha is le-vatala, what do we gain from his also reading to himself along with the reader…for he is not reading in public, and this requires study.
דהא איכא למימר דכל שהעולה שומע מה ששליח ציבור קורא ומכוין לבו לדבריו הרי הוא כקורא דשומע כעונה (סוכה לח):
For one can say that as long as the oleh hears what the shali’ach tzibbur reads, and has intention for his words, it is as if he is reading, for shomei’a ke-oneh [a listener is like a responder] (Sukka 38).
…כשאינו קורא בעצמו אינו אלא כשאר אנשי הצבור ששומעים א”כ [=אם כן] איך רשאי לברך הא גבי שומעים לא תיקון רבנן ברכה בקה”ת [=בקריאת התורה]. [הג”ה ובדוחק יש ליישב…דהש”ץ [=דהשליח ציבור] אינו מכוין להוציא רק העולה שקורא בשבילו…ולשאר הצבור אינו רק שמיעה בעלמא [שאינו מכוין הש”ץ [=השליח ציבור] כלל להוציאם ולא שייך בזה שומע כעונה ממש לדידהו] ולהכי שייך ברכה לגבי דידיה ולא לדידהו…
…When he does not read himself, he is no different from the rest of the people of the congregation who hear. If so, how is he allowed to recite a beracha – the Sages did not enact a beracha over keri’at ha-Torah for the listeners. [Note: One can resolve this in a forced way…that the shali’ach tzibbur has in mind to discharge only the obligation of the oleh for whom he is reading…and for the rest of the congregation, it is mere hearing [for the shali’ach tzibbur does not intend to discharge their obligation at all, and actual shomei’a ke-oneh does not apply to them] and thus the beracha applies to him [the oleh] and not to them [the congregation]…
שו”ת אגרות משה או”ח ב:עב
…דנחשב שהעולה המברך הוא הקורא המשמיע להצבור והוא מדין שליחות דהמקרא הוא שלוחו להשמיע לצבור.
Responsa Iggerot Moshe OC II:72
…The oleh who recites the beracha is considered to be the reader who makes it heard to the community, and this is based on the law of shelichut [agency], that the reader is his shali’ach [agent] to make it heard to the community
קריאת התורה על ידי נשים WOMEN'S READINGS
Women's Tefillah Group (www.shaarei.org), Congregation Shaarei Tefillah, Newton MA
Our Women’s Tefillah Group aims to support the spirituality of women and girls of all ages and levels of Jewish education. We provide a makom tefillah for prayer services and life cycle events (bat mitzvah, Shabbat kallah , yahrtzeit, etc) at a level with which each individual is comfortable. Events include Shacharit services a few times a year, monthly Mincha on Shabbat mevorachim , Megillot readings, Kabbalat Shabbat services, and a Simchat Torah service and celebration. We also teach women seeking to lead services by leyning , or functioning as a chazzanit or gabbayit .
קבוצת תפילה לנשים, (www.shaarei.org), קהילת שערי תפילה, ניוטון MA.
קבוצת התפילה לנשים שלנו שמה לה למטרה לתמוך ברוחניותן של נשים ונערות מכל הגילאים ובכל רמות החינוך היהודי. אנו מספקים מקום תפילה בעבור תפילות ואירועים בחייהן של בנות יהודיות (בת מצווה, שבת כלה, יארצייט וכו') במידה המתאימה לכל אחת. אירועים אלה כוללים תפילות שחרית כמה פעמים בשנה, תפילה מנחה חודשית בכל שבת מברכים, קריאת המגילות, קבלת שבת ותפילת שמחת תורה יחד עם חגיגות התורה. אנו גם מלמדים נשים המבקשות לשמש כמובילות בתפילה בקריאת התורה או בתור חזניות או גבאיות.
הזבין והזבות והנדות והיולדות מותרין לקרות בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש בהלכות ובאגדות
The zavim and the zavot and the niddot and the yoldot are permitted to read Torah, Prophets, and Writings, and to learn mishna, midrash, halacha and aggada.
בכל אתר את אמר הולכין אחר התורה.
Everywhere, you say that we follow the Torah.
שו”ת הר צבי או”ח א:עא
ובנוגע לס”ת [=ספר תורה] של יחיד שמתחילה נכתבה בשביל עצמו ללמוד בה, כבר אמרתי דאפשר שלא אסרו לטלטל ס”ת [=ספר תורה] אלא בס”ת [=בספר תורה] שהוקדשה מתחלה לשם ביהכ”נ [=בית הכנסת], אבל ס”ת [=ספר תורה] שמתחלה נכתבה בשביל היחיד ללמוד בה, בכל מקום שהוא נמצא שפיר מותר לטלטלה עמו.
Responsa Har Tzvi OC I:71
Regarding a Torah scroll of an individual, which was initially written for himself to study with, I already said that it’s possible that they only prohibited moving the Torah scroll when it is one that was dedicated from the outset for the purpose of a synagogue. But a Torah scroll that from the outset was written for the individual to learn from it, he is permitted to move it with him wherever he is.
רב צבי שכטר, צאי לך בעקבי הצאן, עמ’ כב
המצוות הן שלא בשלמותן [בקבוצות תפילה לנשים]…שאין להן הקיום של קריה”ת [=קריאת התורה], ואילו היו באות לביה”כ [=לבית הכנסת] לשמוע קריה”ת [=קריאת התורה] עם עניית ברכו, הי[ה] בידן הקיום הזה…
Rav Hershel Schachter, Tze’i Lach Be'ikvei Ha-tzon, 22.
The mitzvot are incomplete [in women’s tefilla groups]…For they [women attending the groups] don’t have a fulfillment of keri’at ha-Torah, but were they to come to synagogue to hear keri’at ha-Torah with responding to barechu, this fulfillment would be in hand…
רבי יוסי ורבי שמעון אומרי[ם]: הנשים סומכות רשות. אמר רבי יוסי: אמר לי אבא אלעזר: היה לנו עגל זבחי שלמים, והוצאנוהו לעזרת הנשים, וסמכו עליו הנשים. לא מפני שהסמיכה בנשים – אלא מפני נחת רוח של נשים.
Rabbi Yosei and Rabbi Shimon say: Women lean [as a matter of] reshut. Rabbi Yosei said: Abba Elazar said to me: We had a calf for a peace offering, and we brought it out to the women’s courtyard, and the women leaned on it. Not because leaning is [the law] with women, but rather because of nachat ru’ach shel nashim [women’s gratification].
רב צבי שכטר, צאי לך בעקבי הצאן, עמ’ כב, לו
…ואף שמצינו שהתירו התנאים בזמן המקדש לנשים לסמוך על קרבנותיהן באקופי ידייהו….נראה פשוט דהיינו דווקא בכה”ג [=בכהאי גוונא], שא”א [=שאי אפשר] להן לקיים את המצוה ממש, אבל במצוה שאפשר לקיימה בשלמותה, בודאי אינו מן הנכון לקלקלה ולעשותה באופן שלא יקיימה…[ממכתב שנשלח מטעמו ומטעם עוד ראשי הישיבה] נראה שהנהגות אלו אסורות מצד הדין מכמה טעמים…יש בזה משום זיוף התורה…
Rav Hershel Schachter, Tze’i Lach Be'ikvei Ha-tzon, pp. 22; 36
…Even though we have found that the Tannaim at the time of the Temple permitted women to lean on their sacrifices in a partial way…it seems simple that this is specifically in this case, where it is impossible for them really to fulfill the mitzva. But regarding a mitzva which one can fulfill fully, certainly it is incorrect to ruin it and to perform [the act] in a way that will not fulfill it [the mitzva]…[From a letter appended sent by Rav Schachter and other Roshei Yeshiva] It seems that these practices are halachically prohibited for a number of reasons…and this entails an element of falsifying the Torah…
In instituting Kri’at ha-Torah complete with aliyot (although without recitation of blessings) there is manifest a clear desire to establish a formal, innovative, liturgical ritual. That, in itself, is objectionable….The concern is not with regard to the act per se; the act itself is indeed perfectly innocuous and no ostensible halakhic objection can be raised. The objection is that the practice acquires the characteristics and overtones of a divinely mandated ritual and as such itself becomes a ziyuf ha-Torah—a falsification of the mesorah, i.e., of the Law handed down from generation to generation…One hesitates to state that Torah reading and aliyot, at least as now practiced by women’s prayer groups, fall within the category of the forbidden ritual innovations prescribed by Rambam in Hilkhot Melakhim. Nevertheless, it appears that such practices come dangerously close to being so.
הרב י דוד בלייך, בעיות הלכתיות בנות זמננו ג', חלק א, פרק ה'. מהדורת ספריא.
בייסוד קריאת התורה בשלמותה, עם עליות (אך ללא אמירת הברכות) ניכר רצון ברור לכונן טקס פורמלי, חדשני, ליטורגי. זה כשלעצמו מעורר התנגדות... החשש אינו לגבי עצם המעשה; המעשה עצמו אכן תמים לחלוטין ולא ניתן להעלות מולו התנגדות הלכתית לכאורה. ההתנגדות היא לכך שהמעשה מקבל את המאפיינים של טקס שה' ציווה עלינו, וככזה הופך בעצמו לזיוף התורה, כלומר, של התורה שנמסרה מדור לדור... אנו מהססים לומר שקריאת התורה והעליות לתורה, לפחות כפי שהן נהוגות כיום על ידי קבוצות תפילה של נשים, נכללות בקטגוריה של חידושי הטקסים האסורים שקבע הרמב"ם בהלכות מלכים. אף על פי כן, נראה שמעשים הללו מתקרבים באופן מסוכן לכך.
שערי אפרים ז:לח
וישובים שאין שם מנין ורוצים לקרות הסדרה בתורה בכנופי[ה] שלהם בלא ברכה כלל רשאים וגם יכולים לומר הפטרה בנביאים בלא ברכה כלל ואין להם לקרות עולים לתורה רק אחד יקרא כל הסדרה מתוך הספר והשאר ישמעו
Sha'arei Efrayim 7:38
Communities where there is no minyan, that want to read the portion in the Torah in their group without a beracha at all are permitted [to do so]. They can also say the haftara from Prophets without a beracha at all. And they should not call olim to the Torah, only one [reader] should read the entire portion from the sefer [Torah], and the rest should hear.
Rav Moshe Feinstein, cited in Aryeh and Dov Frimer, 'Women's Prayer Services—Theory and Practice,' Tradition 32:2 (Winter 1998), 34.
They [women] may also read from the Torah, though they should be careful not to do so in such a manner as to create the erroneous impression that this constitutes keriat ha-Torah. Thus, for example, they should not recite the Torah benedictions [birchot ha-Torah] aloud, but should either rely on the benedictions recited earlier [in birchot ha-shahar] or, in a case where they have not yet made these blessings, should recite them privately.
הרב משה פיינשטיין, מובא אצל אריה ודב פריימר, 'קבוצות תפילה של נשים – תאוריה ומעשה', Tradition 32:2 (חורף 1998), 34.
גם הן [נשים] יכולות לקרוא בתורה, אם כי עליהן להיזהר שלא לעשות זאת באופן שייצור רושם מוטעה לכך שהדבר הוא קריאת התורה. כך, למשל, אין לקרוא בקול את ברכות התורה, אלא לסמוך על הברכות שנאמרו קודם לכן [ברכות השחר] או, במקרה שעדין לא ברכו את הברכות הללו, יש לברך אותן בלחש.
(יב) בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃
Blessed are You, God, teach me your ordinances.
'Women's Tefillah at Ramath Orah,' (www.ramathorah.org) Ramath Orah, Manhattan NY
Women aren’t obligated in the mitzvah of kriyat haTorah b’tzibur, communal Torah reading, so they cannot constitute a minyan to allow for official aliyot. Therefore, the kriyat haTorah of a women’s tefillah group constitutes an act of Torah study, not a communal Torah reading. At our women’s tefillah group, we will say the bracha of אשר בחר בנו (asher bachar banu) before an aliya (which is the same bracha said in a regular minyan, just without barchu). We cannot say barchu because it is one of the devarim shebikedushah which can only be said in a minyan…Women who receive an aliya in the women’s tefillah group shouldn’t say the bracha of asher bachar banu in the morning, rather they should delay their recitation of the bracha and say it only on their aliya in the women’s tefillah…Saying ahava rabbah before shema can be counted as your birkot haTorah if you haven’t yet said them. Therefore, when you say ahava rabbah, you must keep in mind that it doesn’t count as your birkot haTorah so that you are able to say them when you get an aliya. An alternate suggestion is not to say ahava rabbah since women aren’t obligated in it…It is best to silently recite laasok b’divrei Torah immediately before you say asher bachar banu out loud in order to say them together. Women cannot say the bracha that is usually said after an aliya since it is a bracha on the mitzvah of communal Torah reading which women aren’t obligated in. Therefore, we will substitute the text of baruch hamakom and lamdeni chukecha (a pasuk from Tehillim, not a bracha) to say in place of this bracha.
'תפילת נשים ברמת אורה', (www.ramathorah.org) , רמת אורה, מנהטן ניו יורק.
נשים אינן מחויבות במצוות קריאת התורה בציבור, כך שאינן יכולות ליצור מניין כדי לעלות לתורה באופן רשמי. משום כך, קריאת התורה של קבוצת תפילה לנשים מהווה מעשה של לימוד תורה, ולא קריאת התורה בציבור. בקבוצת התפילה לנשים שלנו, נאמר את ברכת "אשר בחר בנו" לפני העלייה (שהיא אותה ברכה הנאמרת במניין רגיל, רק בלי 'ברכו'). איננו יכולות לומר "ברכו" משום שזהו אחד הדברים שבקדושה שניתן לומר רק במניין... נשים המקבלות עלייה בקבוצת תפילה של נשים לא יברכו את ברכת אשר בחר בנו עם השכמת הבוקר, אלא ידחו את אמירתה עד העלייה לתורה בתפילת הנשים... גם ברכת "אהבה רבה" לפני קריאת שמע יכולה להיחשב כברכות התורה במקרה שאדם טרם בירך את ברכות התורה. על כן, כאשר את אומרת "אהבה רבה" עליך לכוון כי אין היא נחשבת כברכות התורה כדי שתוכלי לברך אותן בזמן העלייה. הצעה חלופית היא שלא לומר "אהבה רבה" מאחר שנשים אינן חייבות בכך... האפשרות הטובה ביותר היא לברך "לעסוק בדברי תורה" בשקט בסמוך לברכת "אשר בחר אנו" הנאמרת בקול, כדי לומר את שתיהן יחד. נשים אינן יכולות לברך את הברכה הנאמרת בדרך כלל לאחר העלייה מכיוון שזו ברכת המצווה על קריאת התורה בציבור, בה נשים אינן חייבות. משום כך, אנו נחליף את הנוסח ל"ברוך המקום" ו"למדני חוקיך" (פסוק מתהילים, לא ברכה) במקום ברכה זו.
תשובת רב ברוך גיגי, ספר בת מצווה, עמ’ 519
…פשוט הוא שקריאת התורה צריכה עשרה, ולכן גם בנוכחות נשים בלבד אי אפשר קריאה בתורה, שהרי זה מן הדברים שבקדושה שצריכים עשרה…נהגו במקצת מקומות שנשים מתכנסות לקריאה בתורה בלא ברכות, ובזה, אף שלענ”ד [=שלפי עניות דעתי] לא מומלץ לעשות כן, מפני הפריצות שעלול הדבר לגרום, מ”מ [=מכל מקום] אין בזה עיכוב מצד ההלכה. לענ”ד [=לפי עניות דעתי] אין לאפשר לנשים לברך לפני הקריאה, אף שלא ברכו ברכת התורה שמברכות בכל יום, מחשש שיבואו לטעות לאפשר לברך באופן שוטף, וק”ו [=וקל וחומר] שאין שום צד היתר לברך ברכה אחרונה לאחר קריאת התורה…
Responsum of Rav Baruch Gigi, Bat Mitzva, Matan, (Jerusalem, 2002), p. 519.
…It’s obvious that keri’at ha-Torah requires ten, and therefore if only women are present, it is not possible to read from the Torah, for this is one of the devarim she-bikdusha that require ten…It is the custom in a few places that women gather to read from the Torah without berachot, and regarding this—even though in my humble opinion it is not recommended to do thus, because of the breach that it may cause—in any event there is no halachic impediment. In my humble opinion, one should not allow women to recite a beracha before the reading, even if they did not recite birkat ha-Torah that they recite every day, out of concern that they will come to err and permit recitation of the beracha [at the women’s reading] on a regular basis. All the more so, there are no grounds at all to permit a final beracha after keri’at ha-Torah…
Pam and Liat Greenwood, 'Torah Service in Women's Tefillah Groups,'
There are many different women’s tefillah groups around the world, with significant variations in practice. The most variable area concerns the blessings women recite before and after their aliyot….In Spring 2015, JOFA surveyed women’s tefillah groups to better understand their variety of approaches for conducting the Torah Service….When asked how each group refers to the Torah Service, five groups responded that their service is called a Limmud Torah (Torah Learning), fifteen responded that their service is called a Kriyat HaTorah (Torah Reading) and two reported that they use either term. One group frames the service as Limmud Torah by having the congregation recite Birkat HaTorah together before reading from the Torah. In all but two of the groups, a woman approaches the Torah and recites a blessing or Biblical passage before the reading. In many groups — but not all — the woman recites a closing blessing/passage as well. The standard aliyot without Barchu are recited by women called to the Torah. (10 groups) Women who are being called to the Torah are reminded beforehand to omit the recitation of Birkat HaTorah during the morning service. (1 group) A woman recites the standard aliyah without Barchu but she omits shem v’ malchut (Hashem elokeinu melech ha’olam) if she has already said Birkat HaTorah that morning. (2 groups)…The blessing Baruch atah Hashem lamdeini chukecha (Tehillim 119:2) is the most popular for alternative aliyot. It is used in a variety of ways — either before or after the Torah reading — often in combination with other passages. (6 groups).
פאם וליאת גרינווד, 'קריאת התורה בקבוצות תפילה לנשים'.
קיים מגוון רב של קבוצות תפילה לנשים ברחבי העולם, בעלות מנהגים שונים. השונות הרבה ביותר בין הקבוצות נוגעת לברכות הנאמרות על ידי נשים לפני ואחרי העלייה לתורה. באביב 2015, JOFA סקרו קבוצות תפילה לנשים כדי להבין טוב יותר את מגוון הגישות שלהן בנוגע לעלייה לתורה. כאשר נשאלו כיצד מתייחסת הקבוצה לקריאת התורה, חמש מן הקבוצות השיבו שקריאת התורה אצלן נקראת "לימוד תורה", חמש עשרה השיבו כי הן מתייחסת לכך כ"קריאת התורה" ושתי קבוצות דיווחו כי הן משתמשות בשני המונחים. קבוצה אחת מגדירה את הקריאה כ"לימוד תורה" בכך שכלל המתפללות מברכות את ברכת התורה לפני הקריאה. בכל הקבוצות מלבד שתיים, אישה עולה לתורה ומברכת ברכה או אומרת פסוק לפני הקריאה. בקבוצות רבות, אך לא בכולן, האישה גם אומרת ברכה או קטע סיום. העליות בנוסח רגיל ללא 'ברכו' נאמרות על ידי נשים העולות לתורה (עשר קבוצות). נשים העולות לתורה מקפידות לזכור לא לברך את ברכת התורה כחלק מתפילת השכמת הבוקר (קבוצה אחת). אישה עולה לתורה בנוסח הרגיל ללא 'ברכו', אך לא מברכת בשם ומלכות אם כבר ברכה את ברכת התורה באותו בוקר (שתי קבוצות)... ברכת "ברוך אתה ה' למדני חוקיך" (תהילים קיט, יב) היא הנפוצה ביותר בנוסח אלטרנטיבי לעליות לתורה. הוא משמש במגוון דרכים – לפני או אחרי קריאת התורה – ולעיתים קרובות בשילוב עם פסוקים אחרים (שש קבוצות).
Josephine Schizer, 'Revitalizing Women’s Tefilla Groups,' The Torch (Blog)
Women’s tefillah has enormous value for Modern Orthodox women today….Anyone can lead, leyn, or have an aliyah (be called to the Torah). The davening is almost the same as the main minyan, just sans the men and the devarim shebekedusha …When I sit in the main minyan and listen to men davening, reading Torah, and getting aliyot, I feel like a passive audience member, rather than an active participant. While the boys daven in the main minyan at school, the women’s side of the mechitza (divider between the men’s and women’s sections of an Orthodox congregation) is largely silent as the girls either zone out or talk….If something has meaning to a group of people and is not halakhically forbidden, why not allow it? Women’s tefillah makes women feel included and important in Modern Orthodox Judaism…
ג'וספין שיזר, 'החייאת קבוצות התפילה לנשים', The Torch (blog).
לתפילת נשים יש ערך עצום בעבור נשים אורתודוקסיות מודרניות בימינו... כל אחת יכולה להיות חזנית, לקרוא בתורה או לקבל עלייה. התפילה עצמה זהה כמעט לחלוטין לזו במניין המרכזי, רק בלי הגברים ובלי דברים שבקדושה... כאשר אני יושבת במניין המרכזי ומאזינה לגברים מתפללים, קוראים בתורה ומקבלים עליות, אני חשה שאני קהל פסיבי במקום להיות משתתפת אקטיבית. בזמן שהבנים מתפללים במניין המרכזי בבית הספר, עזרת הנשים לרוב דוממת מכיוון שהבנות מאבדות ריכוז או מפטפטות ביניהן... אם דבר מסוים הוא בעל משמעות בעבור קבוצה של אנשים ואינו אסור מבחינה הלכתית, מדוע שלא לאפשר אותו? תפילת נשים עוזרות לנשים להרגיש חשובות, וכי הן חלק ביהדות האורתודוקסית המודרנית.
אביטל כהן־ברנר, שלומית איתם, מרים אדלר, תניה רגב, מרחב נשי מקודש, מקור ראשון, 25.1.2013
תפילת הנשים שלנו מתקיימת כל שבת וחג, ומתנהלת באופן זהה כמעט לתפילה בבית הכנסת, למעט דברים שבקדושה (שדורשים מניין של עשרה)…התפילה כוללת קריאה בתורה (לעתים מתוך חומש ולעתים מתוך ספר), דיון על פרשת השבוע, טקסי בת מצווה, טקסי קריאת שם לתינוקות, והתייחסות לאירועים מיוחדים במעגל החיים. בנות מקבלות הזדמנות לשיר יחד “אנעים זמירות”, ולעתים ניתן לראות גם בן שמצטרף לחבורה….אנחנו עדיין מחפשות את דרכנו המיוחדת כקהילת נשים מתפללות. השאלות עולות כל הזמן: האם אנחנו מעוניינות לחקות בדיוק את המניין ה”גברי”?
Avital Cohen-Brenner, Shelomit Eitam, Miriam Adler, and Tanya Regev, “A Sacred Women’s Space,” Makor Rishon, 25.1.2013
Our women’s tefilla takes place every Shabbat and Chag, and is conducted almost identically to the tefilla in the synagogue, except for devarim she-bikdusha (which require a minyan of ten)…The tefilla includes reading from the Torah (sometimes from a chumash and sometimes from a scroll), discussion of the weekly Torah portion, bat mitzva ceremonies, baby-naming ceremonies, and acknowledgment of special life cycle events. Girls get the chance to sing “Anim Zemirot” together, and sometimes one sees a boy also joining the group….We are still seeking our special path as a community of praying women. The questions constantly arise: Are we interested in imitating the “male” minyan exactly?
© DERACHEHA: WOMEN AND MITZVOT 2020