זה אלי. אע״פ שאין אדם רואה דבר יאמר עליו זה, כמו ״כי זה משה האיש״.
וארוממנהו ואנווהו - שניהם לשון כיבוד להקב"ה.
(Exodus 12:2) "This month shall be to you the beginning of months": R. Yishmael says: Moses pointed out the new moon to Israel and said to them: Thus shall it (the moon) look and the new month be designated thereby for all generations. R. Akiva says: This is one of the three things which Moses could not visualize until they were pointed out to him by the L rd. Likewise, (Leviticus 11:29) "And this shall be unclean for you from among all the things that swarm upon the earth." (Likewise,) (Numbers 8:4) "And this is the work of the menorah." Others say: He was likewise perplexed as to slaughtering, viz. (Numbers 29:38) "And this is what you shall do upon the altar." R. Shimon b. Yochai says: Were not all of the mitzvoth spoken to Moses in the daytime? How, then, could he have pointed out the moon? R. Elazar says: He spoke with him just before it got dark and showed it to him when it got dark.
דְּתַנְיָא: ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, הִתְנָאֵה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת: עֲשֵׂה לְפָנָיו סוּכָּה נָאָה, וְלוּלָב נָאֶה, וְשׁוֹפָר נָאֶה, צִיצִית נָאָה, סֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה, וְכָתוּב בּוֹ לִשְׁמוֹ בִּדְיוֹ נָאֶה, בְּקוּלְמוֹס נָאֶה, בְּלַבְלָר אוּמָּן, וְכוֹרְכוֹ בְּשִׁירָאִין נָאִין. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: ״וְאַנְוֵהוּ״ — הֱוֵי דּוֹמֶה לוֹ, מָה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם — אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם.
ר' עקיבא אומר אדבר בנאותיו ובשבחיו של מי שאמר והיה העולם בפני כל אומות העולם שהרי אומות העולם שואלין את ישראל לומר מה דודך מדוד שככה השבעתנו (שה"ש ה) שכך אתם מתים עליו ובך /וכך/ אתם נהרגין עליו שנ' על כן עלמות אהבוך (שם א) אהבוך עד מות וכתיב כי עליך הורגנו כל היום (תהלים מד) הרי אתם נאים הרי אתם גבורים בואו והתערבו עמנו וישראל אומרים להם לאומות העולם מכירין אתם אותו נאמר לכם מקצת שבחו דודי צח ואדום דגול מרבבה (שה"ש ה) כיון ששומעין שכך שבחו אומרים לישראל נלכה עמכם שנ' אנה הולך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך וישראל אומרים להם אין לכם חלק בו אלא דודי לי ואני לו וגו' (שם ב) אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים (שם ו),
R. Akiva says: "I shall speak of His beauty" — of the praise of the Holy One Blessed be He, who spoke and brought the world into being. The peoples of the world ask Israel (Song of Songs 5:9) "How is your Beloved (different) from the beloved (of all the other nations) that you have thus besworn us? (see Ibid. 8) that you thus die for Him and are thus murdered for Him, viz. (Ibid. 1:3) "alamoth have loved You" — they have loved You "al maveth" ("above death"), and (Psalms 44:23) "for over You we are slain all the day"? You are comely, you are strong. Come and join us. And Israel says to them: Do you know Him? Let us tell you part of His praise (Song of Songs 5:10) "My Beloved is white and ruddy, distinguished among legions." When they hear this, they say to Israel: Let us go with you, viz. (Ibid. 6:1) "Where did your Beloved go, you loveliest among the women? Whither has your Beloved turned? Let us seek Him with you." And Israel says to them (Ibid. 2:16) "My Beloved is mine, and I am His," and (Ibid. 6:3) "I am my Beloved's, and my Beloved is mine, who grazes His flock among the lilies."