Mourning and Drinking

Rabbinic Texts

אָמַר רַבִּי חָנִין: לֹא נִבְרָא יַיִן אֶלָּא לְנַחֵם אֲבֵלִים וּלְשַׁלֵּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְגוֹ׳״.

Rabbi Ḥanin said: "Wine was created only in order to comfort mourners and to reward the wicked, as it is stated: 'Give strong drink to him that is ready to perish, and wine to the bitter of soul. Let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more' (Proverbs 31:6)."

תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה והיו עניים מתביישין

התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים

בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת והיו עניים מתביישין

התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים

בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים

The Sages taught a similar baraita:

At first, they would serve wine in the mourner's house; the wealthy in white glass, and the poor in colored glass. And the poor were embarrassed.

The Sages instituted that all should serve drinks in colored glass, due to the honor of the poor.

Furthermore, at first they would uncover the faces of the wealthy who passed away and cover the faces of the poor, because their faces were blackened by famine. And the poor were embarrassed.

The Sages instituted that everyone’s face should be covered, due to the honor of the poor.

At first, the wealthy would take the deceased out for burial on a dargash, and the poor would take the deceased out

בכליכה והיו עניים מתביישין

התקינו שיהו הכל מוציאין בכליכה מפני כבודן של עניים

בראשונה היו מניחין את המוגמר תחת חולי מעים מתים והיו חולי מעים חיים מתביישין

התקינו שיהו מניחין תחת הכל מפני כבודן של חולי מעים חיים

בראשונה היו מטבילין את הכלים על גבי נדות מתות והיו נדות חיות מתביישות

התקינו שיהו מטבילין על גבי כל הנשים מפני כבודן של נדות חיות

בראשונה מטבילין על גבי זבין מתים והיו זבין חיים מתביישין

התקינו שיהו מטבילין על גב הכל מפני כבודן של זבין חיים

בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן

on a plain bier made from poles that were strapped together, and the poor were embarrassed.

The Sages instituted that everyone should be taken out for burial on a plain bier, due to the honor of the poor. Similarly, at first they would place incense under the beds of those who died with an intestinal disease. And those who were alive with an intestinal disease were embarrassed.

The Sages instituted that incense should be placed under everyone, due to the honor of those with an intestinal disease who were still living.

At first, they would immerse all the utensils by women who died while menstruating. And due to this, the living menstruating women were embarrassed.

The Sages instituted that the utensils that had been used by all dying women must be immersed, due to the honor of living menstruating women.

At first, they would ritually immerse all the utensils that had been used by zavin, who died. And the living zavin felt embarrassed.

The Sages instituted that the utensils that had been used by all men must be immersed, due to the honor of the living zavin.

At first, taking the dead out for burial was more difficult for the relatives than the actual death. The problem grew to the point that relatives would sometimes abandon the corpse and run away.

This lasted until Rabban Gamliel came and acted with frivolity, taken out for burial in linen garments. And the people adopted this practice after him and had themselves taken out for burial in linen garments.

תַּנִּי עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת שׁוֹתִין בְּבֵית הָאָבֵל

שְׁנַיִם לִפְנֵי הַמָּזוֹן

וַחֲמִשָּׁה בְתוֹךְ הַמָּזוֹן.

וּשְׁלֹשָׁה לְאַחַר הַמָּזוֹן.

אֵילּוּ שְׁלֹשָׁה שֶׁל אַחַר הַמָּזוֹן.

אֶחָד לְבִרְכַת הַמָּזוֹן

וְאֶחָד לִגְמִילוּת חֲסָדִים.

וְאֶחָד לְתַנְחוּמֵי אֲבֵילִים.

וּכְשֶׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן עוֹד שְׁלֹשָׁה

אֶחָד לְחַזַּן הַכְּנֶסֶת

וְאֶחָד לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת

וְאֶחָד לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל.

וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּכְּרִין וְהוֹלְכִין גָּֽזְרוּ עֲלֵיהֶן וְהֶחֱזִירוּם לִמְקוֹמָן.

It is stated:

Ten cups one drinks in the house of a mourner:

- two before the meal,

- five during the meal,

- and three after the meal.

These are the three after the meal:

- one for Grace,

- one for those who exercise charity,

- one for those who console mourners.

And when Rabban (Simeon ben) Gamliel died, they added another three:

- One for the Ḥazzan of the community,

- one for the head of the community,

- and one for Rabban Gamliel.

But when the Rabbinical authorities saw that they were getting drunk, they decreed and returned it to the original status.

אֲמַר עוּלָּא וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא
עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת תִּקְּנוּ חֲכָמִים בְּבֵית הָאֵבֶל

שְׁלֹשָׁה קוֹדֶם אֲכִילָה כְּדֵי לִפְתּוֹחַ אֶת בְּנֵי מֵעָיו

שְׁלֹשָׁה בְּתוֹךְ אֲכִילָה כְּדֵי לִשְׁרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו

וְאַרְבָּעָה לְאַחַר אֲכִילָה

אֶחָד כְּנֶגֶד הַזָּן

וְאֶחָד כְּנֶגֶד בִּרְכַּת הָאָרֶץ

וְאֶחָד כְּנֶגֶד בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם

וְאֶחָד כְּנֶגֶד הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב

הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם אַרְבָּעָה

אֶחָד כְּנֶגֶד חַזָּנֵי הָעִיר

וְאֶחָד כְּנֶגֶד פַּרְנָסֵי הָעִיר

וְאֶחָד כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

וְאֶחָד כְּנֶגֶד רַבָּן גַּמְלִיאֵל

הִתְחִילוּ (הָיוּ) שׁוֹתִין וּמִשְׁתַּכְּרִין

הֶחְזִירוּ הַדָּבָר לְיוֹשְׁנָהּ

Ulla said, and some say that it was taught in a baraita: "The Sages instituted ten cups in the house of the mourner:

- Three cups prior to the meal, in order to open his intestines

- three during the meal, to soak the food in his intestines

- and four after the meal:

- One corresponds to the first blessing: Who feeds all;

- one corresponds to the second blessing, the blessing of the land;

- one corresponding to the third blessing: Who builds Jerusalem;

- and one corresponding to the fourth blessing: Who is good and does good.

They added to those four:

- One, noting the attendants of the city [ḥazzanei ha’ir],

- one, noting the actions of the leaders of the city,

- one, noting the Temple,

- and one, noting Rabban Gamliel.

They began and they would drink and get drunk.
Therefore, the Sages restored the matter to its previous status.

Medieval Rabbis (Rishonim)

אחד כנגד הזן - על כל ברכה שותה הכוס ומוזגין לו אחר:

One corresponding to the hazzan - for each blessing, one drinks the wine in the glass and another is prepared for him.

כנגד חזני העיר - תקנו להם ברכה עליו לפי שהיו שמשי העיר להתעסק במתים ובשאר צרכי ציבור:

One corresponding to the attendants of the city - they established a blessing upon him since they serve the city to endeavor in dealing with the corpses and other communal needs.

פרנסי העיר - שהיו עשירים מבזבזים ממונם לקבורת עניים:

Leaders of the city - there were wealthy

כנגד בהמ"ק - תקנו עליו ברכת ניחומים שינחמנו המקום בבניינו מאבלנו שאנו מתאבלים עליו כעל מת:

Corresponding to the Holiness House - They established a blessing of consolation that The Omnipresent should be consoled in His house from His mourning that we mourn upon it just as we do a corpse.

ליושנה - עשרה כוסות:

To its original status - ten cups

Rabbi Moses ben Maimon (1138–1204)

אֵין שׁוֹתִין בְּבֵית הָאָבֵל יֶתֶר עַל עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. שְׁלֹשָׁה קֹדֶם אֲכִילָה. וּשְׁלֹשָׁה בְּתוֹךְ אֲכִילָה. וְאַרְבָּעָה לְאַחַר אֲכִילָה. וְלֹא יוֹסִיף שֶׁמָּא יִשְׁתַּכֵּר:
No one person should drink more than ten cups of wine in the house of a mourner: three before the meal, three during the meal, and four afterwards. One should not drink more lest he become intoxicated.
מִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו אוֹכֵל בְּבַיִת אַחֵר. אֵין לוֹ בַּיִת אַחֵר עוֹשֶׂה מְחִצָּה וְאוֹכֵל. אֵין לוֹ דָּבָר לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה מַחְזִיר פָּנָיו וְאוֹכֵל. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינוֹ מֵסֵב וְאוֹכֵל. וְלֹא אוֹכֵל בָּשָׂר. וְלֹא שׁוֹתֶה יַיִן. וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ. וְאֵינוֹ מְזַמֵּן. וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו וְאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו. וּפָטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִתְּפִלִּין וּמִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. בְּשַׁבָּת מֵסֵב וְאוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן. וּמְבָרֵךְ. וּמְזַמֵּן. וּמְבָרְכִין עָלָיו וּמְזַמְּנִין עָלָיו. וְחַיָּב בְּכָל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה חוּץ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. נִקְבַּר הַמֵּת הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֶאֱכל בָּשָׂר וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מְעַט כְּדֵי לִשְׁרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו אֲבָל לֹא לִרְווֹת:
When a person's dead is lying before him, he should eat in another house. If he does not have another house, he should construct a partition and eat. If he does not have the materials to make a partition, he should turn away his face and eat. Under no circumstances should he recline and eat or eat meat or drink wine.
He does not recite the blessing before eating, nor the grace after meals. Others do not recite the blessings for him, nor is he included in a quorum of three for the recitation of grace. He is free from the obligation to recite the Shema, pray, put on tefillin, or observe any of the mitzvot stated in the Torah.
On the Sabbath, he should recline, eat meat, and drink wine, recite the blessing before eating, and recite grace. Others may recite blessings for him. He is included in a quorum for grace and is obligated in all the mitzvot of the Torah with the exception of sexual relations.
Once the dead is buried, he is permitted to eat meat and drink a small amount of wine to help digest the food that he has eaten, but not in an unrestrained manner.

Rabbi Moses son of Naḥman (1194–1270)

חידושי הרמב"ן על כתובות ח:
החזירו הדבר לישנו - פירש רש"י ז"ל: לעשרה. ויש לפרש ביטלום לכולם דבעשרה נמי איכא שכרות, וכן נהגו שלא לשתות אלא בתוך הסעודה כדי צרכם אלמא ביטלו כל התקנות

Ramban's Novella on Ketubot 8b
Returning the matter to its origin - Rashi explained back to ten. But there is to explain it as they nullified all ten of them, since there's also some drunkenness. And similarly are we accustomed [for mourners] to drink amidst the meal for their needs, thus they nullified all of the enactments.

Rabbi Shlomo ben Avraham ibn Aderet (1235 – 1310)

החזירו הדבר ליושנו. פירש רש"י ז"ל: בעשרה. והנכון שהחזירוהו ליושנו ממש, דבטלים כולן ואין שותין אלא כדי סיפוקן, דבעשרה נמי איכא שכרות.

Rashi explained that they went back to ten, but the correct understanding of this reversion is to its original number, which was that they nullified all of them and the mourner is not supposed to drink, unless it helps, since one can still get drunk off of ten cups of wine.

...

תניא י' כוסות התקינו בבית האבל ג' לפני סעודה וג' תוך הסעודה וד' לאחר הסעודה הוסיפו עליהם עוד ד' התחילו שותים ומשתכרים החזירו הדבר ליושנו

ופי' רבינו שלמה לעשרה

והרמב"ן פי' ליושנו שלא ישתו אלא לתוך הסעודה דיין לאחר הסעודה משכר וכן עמא דבר

...

כתב הרי"ץ גיאת תניא באבל רבתי (עיין ס"פ י"ד) מקום שנהגו לנחם אבלים בביצים ועדשים מאכילין מקום שנהגו לנחם בבשר ויין מאכילין וכ"כ הרמב"ן מקום שנהגו שלא להברות אלא בתבשיל של עדשים ובכוסות שתקנו חכמים עושין מקום שנהגו להברות בבשר ויין ובמיני מטעמים עושין ומנחמין תחילה בתבשיל של ביצים או של עדשים זכר לאבילות ואח"כ אוכלין כל צרכם כתב הרמב"ן כשמברין את האבל אוכלים ושותים עמו כל בני משפחתו והמצהיבים עליו והעוסקין עמו בהספד מדתנן (מ"ק כ"ד:) במועד אין מברין אלא קרוביו של מת הא בחול אחרים נמי מברין עמו....

...It was taught in the Babylonian Talmud that the rabbis established that there should be ten glasses of wine in the mourner's house: three before the meal, three within the meal, and four following the meal. They added four further glasses, but they began drinking and getting drunk, so they returned the matter to how it used to be. Rabbi Shlomo Yitzḥaki (1040-1105), explained this as returning to 10 cups. But Rabbi Moses son of Naḥman (1194–1270), explained this as returning to not drinking except amidst the meal, since post-meal wine leads to getting drunk.
And that's what the people do.

...
Rabbi Isaac ben Judah ibn Ghiyyat (1038–1089) wrote that it was taught in Evel Rabbati that a place where they are accustomed to console mourners with eggs and lentils, they feed them; a place where they are accustomed to console them with wine and meat, they feed them. And similarly has Rabbi Moses son of Naḥman written: a place where they are accustomed to only provide a meal to a mourner of lentils and the glasses of wine that the sages established, they do; a place where they provide flavorful foods, they do, but they console first with a dish of eggs or lentils as a remembrance of mourning, and then they afterwards eat as much as would fill them. Rabbi Moses son of Naḥman wrote that they provide this meal to the mourners by eating and drinking with him and all the members of his family. And they grieve upon him and they help him with the eulogy, as it is taught that one does not provide a meal for mourners on a holiday, except relatives of the corpse. But on non-holidays, others may also provide meals for the mourners.....

כיון שנקבר המת מותר לאכול בשר ולשתות יין מעט בתוך הסעודה כדי לשרות אכילה שבמעיו אבל לא לרוות:
As soon as the corpse is buried, he may eat meat and drink some wine during the meal in order to dissolve the food in his bowels, but [he must] not drink to the full.
מקום שנהגו להברות בבשר ויין ומיני מטעמים עושים ומברין תחילה בבצים או בתבשיל של עדשים זכר לאבילות ואח"כ אוכלים כל צרכם:
[In] a locality where it is the adopted custom to provide the mourner's meal with meat, wine and savoury dishes, they do so. [However], at first they provide the mourner's meal with eggs or a dish of lentils as a symbol of mourning, and then they eat their sufficient requirement.

Rabbi Abraham Ḥiyya de Boton (1560-1605)

כדי לשרות אכילה שבמעיו וכו'. בכתובות (דף ח') אמרו בברייתא החזירו הדבר ליושנו ופירש"י ז"ל לעשרה כוסות והטור כתב בסימן שע"ח בשם הרמב"ן ז"ל ליושנו שלא ישתו אלא בתוך הסעודה דיין שלאחר הסעודה משכר ע"כ ובפרק י"ג כתב רבינו עשרה כוסות ומשם נראה שהוא כפירוש רש"י ז"ל וכ"כ שם הרב כ"מ אבל קשה דכאן נראה דהוא כפירוש הרמב"ן ז"ל כדי לשרות אכילה שבמעיו והיינו בתוך הסעודה ואולי רבינו ספוקי מספקא ליה בפירוש הברייתא ולכך כתב דלכתחלה יעשה כפירוש רש"י ז"ל דלא ישתו אלא לרוות אבל בדיעבד אם שתה עשרה כוסות לית לן בה דאולי פירוש הברייתא כהרמב"ן ז"ל דיושנה הוי עשרה כוסות אבל יותר מעשרה לכולי עלמא לא ולכך כתב כאן בלשון מותר לכתחלה ושם כתב בלשון שלילה דהיינו אין שותין בבית אבל יתר על עשרה כלומר דבדיעבד מהני. ועדיין צ"ע:

"[The onen] may not eat meat nor drink wine."

Rabbi Chaim Binyamin Goldberg, Mourning in Halachah: The Laws and Customs of the Year of Mourning, trans. Shlomo Fox-Ashrei, ed. Rabbi Meir Zlotowitz (Brooklyn, NY: Mesorah Publications, 1991), 61.

"Once the deceased is buried, the mourner is permitted to eat meat. He may also drink a little wine during the meal, to help digest his food, but he should not drink wine as a beverage."

Rabbi Chaim Binyamin Goldberg, Mourning in Halachah: The Laws and Customs of the Year of Mourning, trans. Shlomo Fox-Ashrei, ed. Rabbi Meir Zlotowitz (Brooklyn, NY: Mesorah Publications, 1991), 181.

"Shulchan Aruch §378:8. See Da'as Torah (ad loc.), who cites Hagahos Maimonios (Hilchos Avel end of ch. 7) as stating that the mourner is required to eat meat and drink wine. However, Da'as Torah cites Darkei Moshe as ruling otherwise."
Rabbi Chaim Binyamin Goldberg, Mourning in Halachah: The Laws and Customs of the Year of Mourning, trans. Shlomo Fox-Ashrei, ed. Rabbi Meir Zlotowitz (Brooklyn, NY: Mesorah Publications, 1991), 181, n. 18.