(א) הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה {ס} וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
(1) Give ear, O heavens, let me speak; Let the earth hear the words I utter!
(א) האזינו השמים. שֶׁאֲנִי מַתְרֶה בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל וְתִהְיוּ עֵדִים בַּדָּבָר, שֶׁכָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ עֵדִים, וְכֵן ותשמע הארץ. וְלָמָּה הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ? אָמַר מֹשֶׁה: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, לְמָחָר אֲנִי מֵת, אִם יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לֹא קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ הַבְּרִית, מִי בָא וּמַכְחִישָׁם? לְפִיכָךְ הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ — עֵדִים שֶׁהֵן קַיָּמִים לְעוֹלָם. וְעוֹד, שֶׁאִם יִזְכּוּ יָבֹאוּ הָעֵדִים וְיִתְּנוּ שְׂכָרָם, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם, וְאִם יִתְחַיְּבוּ תִּהְיֶה בָהֶם יַד הָעֵדִים תְּחִלָּה — "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ" (דברים י"ז), וְאַחַר כָּךְ "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" (שם י"א) עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת:
(1) האזינו השמים HEAR YE HEAVENS that I warn Israel, and be ye witnesses to this matter; for so I have told them that ye will be witnesses (cf. Rashi on Deuteronomy 31:28). Similar is the meaning of ותשמע הארץ (i.e. the verb has the force of an imperative: AND LET THE EARTH HEAR). And why did He call heaven and earth as witnesses against them? Moses thought: “I am a being of flesh and blood (mortal); tomorrow I shall be dead. If the Israelites will once say, ‘We have never accepted the covenant’, who can come and refute them?” Therefore he called heaven and earth as witnesses against them — witnesses that endure forever (Sifrei Devarim 306:15). And a further reason was that if they should act worthily, the witnesses might come and give them their reward: the vine might yield its fruit, the ground give its increase, the heaven bestow its dew; while if they should act sinfully, the hand of the witnesses might first be against them (Rashi uses a phrase similar to that used of human witnesses; cf. e.g. Deuteronomy 13:10): “and He will restrain the heaven, that there be no rain, and the earth will not give its increase; and you shall perish quickly” (Deuteronomy 11:17) — through the attacks of other nations (Tanchuma 5:10:1).
(א) האזינו השמים על דרך הפשט צדקו דברי ר"א כי הכתובים יתנו עדיהם בכל הדברים שהם קיימים ועומדים וכן שמעו הרים את ריב ה' (מיכה ו ב) וגם אבן יהושע כי שם כתיב (יהושע כד כז) כי היא שמעה ועל דרך האמת הם השמים והארץ הראשונים הנזכרים בבראשית כי הם יבואו בברית עם ישראל על כן אמר שיאזינו השמים וישמעו התנאים ואיך יעשה בהם:
(1) GIVE EAR, YE HEAVENS. By way of the plain meaning of Scripture, the words of Rabbi Abraham ibn Ezra are correct that the Scriptures designate as witnesses all things which exist and endure. Similarly, Hear O ye mountains, the Eternal’s controversy. So also with reference to the stone that Joshua set up [after he made the covenant with the people], for there it is written, for it hath heard [all the words of the Eternal which He spoke unto us]. And by way of the Truth, [the mystic teachings of the Cabala], the reference here is to the first [higher] heavens and earth mentioned in Genesis, for it is they that shall enter the covenant with Israel. Therefore, he states that the heavens should give ear and listen to the conditions, and how he will apply them.
(כח) וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכׇל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃
(28) God blessed them and God said to them, “Be fertile and increase, fill the earth and master it; and rule the fish of the sea, the birds of the sky, and all the living things that creep on earth.”