אחת ממטרות השמיטה היא לאפשר לשכבה החלשה בחברה שנה שבה הם לא צריכים לדאוג לצרכים הבסיסים ובשנה זו המצב "מתאפס" כך שלאחר שנה זו הם יוכלו לצאת ממצב העוני אליו הם הגיעו. נבחן את מימוש תפיסה זו בחיים כיום במדינת ישראל וננסה לחשוב על דרכים לקיים אותה.
דף הלימוד מיועד לצעירים ללא היכרות מוקדמת עם מצוות השמיטה
בעיה חברתית-הגדרה: בעיה חברתית קיימת כאשר מספר משמעותי של אנשים או כמה אנשים בעלי חשיבות חברתית רבה רואים פער בלתי רצוי בין ערכים או אידיאלים לבין המציאות החברתית, ואנשים אלה מאמינים שאפשר לצמצם או לסגור את הפער ע"י פעולות משותפות.
הבעיה החברתית בה נעסוק: חלוקה לא הוגנת של משאבים המשותפים לכלל הציבור בישראל.
עיבוד מתוך: "צדק חלוקתי בישראל" - עורך מנחם מאוטנר 2000
"זכות לשיויון היא מזכויות האדם החשובות ביותר והוכרה כזכות יסוד בישראל כבר במגילת העצמאות... חמישים שנה לאחר ההכרה העקרונית הזו, ישראל היא אחת המדינות הבודדות במערב שלא עיגנו בחוק את זכותו של אדם לשיויון בכל תחומי חייו".
שאלות לדיון בעקבות מצוות השמיטה כפי שקראנו בהתחלה:
1 .מה מצווה הטקסט המקראי את החקלאי היהודי? מדוע?
2. מהו "המשאב" המשותף לכלל הציבור על פי הטקסט המקראי?
3. מהו מנגנון החלוקה אותו מצווה התורה?
4. באיזה אופן מבטיחה ההלכה היהודית חלוקה צודקת של משאב זה? מהם היתרונות והחסרונות של המנגנון שהיא מציעה?
מאוטנר מצביע על צמצום מחויבותה של המדינה בשנים האחרונות, בהבטחת זכויות חברתיות כדיור, חינוך, בריאות, עבודה ורמת מחיה מינימלית.
בנוסף העבירה המדינה בתחומים רבים את ההגה לפיתוח כלכלי וחברתי למגזר העסקי, בד בבד עם צמצום בתקציבים, מהלך שיוצר פער בשירות שיקבלו אזרחים שונים במדינת ישראל בתחומים כגון חינוך ובריאות. הפערים הם בין מעמדות חברתיים, בין אשכנזים לספרדים ובין יהודים לאוכלוסיות מיעוטים.
עם יציאתה של המדינה מתחומים סוציאליים שהיו בעבר נחלתה הבלעדית, החלה פריחה אדירה של עמותות וארגונים פרטיים וקיבוציים הדואגות לאוכלוסיות מוחלשות במדינה בהיבטים שונים, כולל היחלצות לעזרת חולים שידם איננה משגת.
נקודה לדיון: כיצד באה לידי ביטוי שאלת השוויון בסוגיית החלוקה של משאבי מדינה, כגון: גז, קרקעות, מקורות מים, חופים ועוד?
ילד א' וילד ב' (מעובד לפי מקור לא ידוע)
מעשה בשני ילדים שנולדו באותו יום, באותה שנה, באותה מדינה
ילד א' וילד ב'
לילד א' יש אבא עורך דין ואמא מהנדסת חשמל
לילד ב' יש אמא עוזרת לגננת ואבא פועל טקסטיל במפעל
לילד א' יש המון צעצועים ומשחקים
לילד ב' יש חדר עם עוד 4 אחים
לילד א' יש מחשב, לילד ב' אין
לאחר 6 שנים, באותו יום ובאותה השנה, הם נכנסים לכיתה א
ילד א' מגיע כשהוא כבר יודע לכתוב ולקרוא, קצת חשבון, ואפילו קצת אנגלית
וילד ב'… לילד ב' אין ילקוט, אז הוא סוחב את המחברות בשקית
ילד א' מכין את השיעורים במחשב ומגיש בזמן
לילד ב' אין מחשב (כבר אמרנו) ואין גם שולחן.
לילד א' יש חוג אומנות, חוג מחשב וחוג פסנתר
וילד ב', כשיש בלגן בבית, הוא בורח לחבר'ה בחצר.
וחולפות שש שנים ושני הילדים בכיתה ו' והנה הם מחולקים להקבצות
וילד א' הולך להקבצה א' וילד ב' הולך להקבצה ב'.
לילד א' יש מורה פרטית ולילד ב' אין.
לילד א' אומרים כולם שהוא בטוח יהיה פרופסור כי הוא יודע מתמטיקה טוב
וגם לילד ב' אומרים שיש חוכמה, חוכמת רחוב.
והשנים חולפות והילדים מגיעים לתיכון
וילד א' הולך ל-5 יחידות לימוד מתמטיקה ו-5 אנגלית.
וילד ב' רק ל-3 ול-4.
ולפעמים בהפסקות מבטיהם של שני הילדים מצטלבים
ולרגע אחד שניהם מבינים שמשהו פה לא צודק, שהם בחיים לא יהיו שווים.
שנים חולפות מאותו יום בו נולדו שני הילדים והנה הם משוחררים מהצבא
ילד א' קיבל מאבא מתנת שחרור – טיול מסביב לעולם.
ילד ב' בבוקר משלים בגרויות ובערב עובד, מלצר באולם.
והם נכנסים לאוניברסיטה… באותו יום באותה שנה
ילד א' שילם מראש את שכר הלימוד ל-4 שנים,
וילד ב' עובד בלילות במלצרות וממשיך ללמוד בימים.
וככל שהאוברדראפט גדל, כך יורדים הציונים ואחרי שנתיים, ילד ב' נשבר.
"נלך לעבוד שנתיים שלוש" הוא אומר לעצמו, "נעשה קצת כסף ואח"כ נחזור ללמוד
ילד ב' נוטש את ספסל הלימודים… והוא לא חוזר עוד.
שניהם כבר בני 30, באותה שנה, באותה מדינה
לילד א' נולד ילד א' ולילד ב' נולד ילד ב'.
באיזה אופן, לפי דעתכם, ניתן ליישם את ערכי השמיטה בימינו על מנת לצמצם את אי השוויון הכלכלי במדינה?
האם ניתן להשתמש בשמיטה, באמצעות יוזמות פרטיות או ממשלתיות, כהזדמנות להוציא ילדים מ'מעגל' העוני אליו נקלעו?