Vayerah וירא Bris Milah -Flawed Perfection
(א) וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ ה' בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃

(1) The LORD appeared to him by the terebinths of Mamre; he was sitting at the entrance of the tent as the day grew hot.

(ב) ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוק (איוב יט, כו), אמר אברהם אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באו להדבק בזאת הברית. ומבשרי אחזה אלוק, אילולי שעשיתי כן מהיכן היה הקדוש ברוך הוא נגלה עלי, וירא אליו ה':

(א) וירא אליו ה' באלוני ממרא כו'. ...

(ב) אמנם בא להורת במה מעלות טובות מקנה המצוה בעוביה. כי תקדשנו ותזככנו עד יהיה כבריה חדשה... וע"כ הם רמ"ח מ"ע לעומת רמ"ח איברים ושס"ה מצות ל"ת כנגד שס"ה גידים....

וזהו ענין מאמר תורתנו פה באו' וירא אליו ה'. לומר ראה והביטה המעלות אשר קנה אברהם ע"י המילה הנזכר כי הנה נתקדש איכותו על מה שהיה מתחלה בכמה דברים....

כי המילה עשתה זאת שנתקדשו כל אבריו לגמרי...

ועוד שנית. והיא כי והיא יושב פתח האהל משא"כ בתחלה שהיה נופל ולא יושב.

ועוד שלישית והוא פתח האהל כי דרך הנביא להתבודד במקום שאין אנשים להשיג הנבואה. אך עתה ע"י זכות המצוה נראה אליו ה' פתח האהל מקום שנכנסים ויוצאים ואי אפשר להתבודד שם

עוד רביעית והיא כחום היום והוא כי אין נבואה שורה אלא מתוך שמחה ולא מתוך צער. והנה אברהם היה מצטער הרבה שהיה מכה בו שרב ושמש ומה גם למ"ש ז"ל (ב"ר פ' מ"ח) שהוציא הקב"ה חמה מנרתקה ואין צער גדול מזה ועכ"ז לא נמנעה מנונו נבואה ויכול לסובלה עם היות כי המילה מתשת כח כל הגוף אף אין זה כ"א זכות המילה היא שעמד' לו כמדובר.

(ד) ובזה נבא אל ענין הכתובים אמר הנה עוד קנה מעלה חמישית והיא כי ע"י מילה זכה כי בא הוא ית' במרכבת מלאכיו. והניחם ועשה מרכב' מאברהם. וזהו וישא עיניו וירא כי נשא עיניו למעלה מעצמי. וירא בשכינה על ראשו שעשה מרכב' ממנו.

  1. Why did Hashem wait until now to command this mitzva?
  2. Was Avrohom a ba'al mum before he had a Bris?

(א) ויהי אברם בן תשעים כו'. הנה ראוי לשום לב

  1. מה ענין התייחס שמו ית' זה פה אצל הצווי הלזה.
  2. וכן או' התהלך לפני במצוה זו מבזולתה.
  3. וכן או' והיה תמים במצוה זו מבזולתה
  4. וגם ענין נתינת הברית בינו ית' ובינו שיראה משולל הבנה.
  5. (א) באמרם איך יתכן יוצר הכל אשר לו נתכנו עלילות משוללות שום דופי חלילה רק מעשה ידיו להתפאר וכמאמרם ז"ל במדרש רבה ראה והביטה מה טובו מעשה האלקים. כי הלא אם יעשה לו אדם בית ויתן ביב בפתחו הלא יגונה והקב"ה יצר את האדם וישם החוטם שהוא ביב שופכים על הפתח הוא הפה והוא הודו הוא הדרו. והנה ממוצא דבר הלא יתחמץ לבב אנוש באמת באמור כי הן האדם היה מעשה ידיו והיתכן עשאו במום שיצא אחריו אנוש רמה וימלא חסרון מתפארת אדם אשר ברא אלקים בהחסור בשר מבשרו אשר בראו בו.
  6. (ב) שאול ישאלו מה היה לאברהם אשר לא עזב מלקיים מכל תורה שבכתב ושבעל פה אפי' ערובי תבשילין. ואנה עזב את המצוה הגדולה הזאת. אשר הפליא בה הוא ית' הפלא ופלא כי על כל התורה לא כרת רק ג' בריתות. ועל ברית מילה שלש עשרה. ....
  7. בב"ר סוף פ' מ"ו וז"ל אמר אברהם עד שלא מלתי היו העוברים ושבים באים אצלי תאמר משמלתי אינם באים אצלו אמר לו הקב"ה עד שלא מלתה היו בני אדם ערלים באים אצלך. עכשו אני בא בכבודי ונגלה עליך הה"ד וירא אליו ה' באלוני ממרי ע"כ. והלא כמו זר נחשב יסרב על מצות קונו ית'. ומה גם בטענת ערלים העוברים ושבים נגד מצותו ית' ועוד מה הטיב הוא ית' שיגלה עליו. וכי האם בלעדי זה לא יתקיים מצותו ית'...

והן אמת כי פי חכמת האמת הקושיא איננה. כי הלא כאשר עשה אלקים אדם שלם משולל ערלה בראו כפי דרכנו אך אחרי כן ע"י קלקול הצנורות וערבוב הנשמות. גרם בל יבא דבר משולל זוהמא וגם הנפש לא תמלא לבא.....

It takes two to tango

The definition of a Bris - Covenant

(א) .... מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁאַל טוּרְנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אֵיזוֹ מַעֲשִׂים נָאִים, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. אָמַר לוֹ: שֶׁל בָּשָׂר וָדָם נָאִים. אָמַר לוֹ טוּרְנוּסְרוּפוּס, הֲרֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יָכֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא תֹּאמַר לִי בְּדָבָר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵין שׁוֹלְטִין עָלָיו, אֶלָּא אֱמֹר דְּבָרִים שֶׁהֵם מְצוּיִין בִּבְנֵי אָדָם. אָמַר לוֹ: לָמָּה אַתֶּם מוּלִין. אָמַר לוֹ: אֲנִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁעַל דָּבָר זֶה אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי, וּלְכָךְ הִקְדַּמְתִּי וְאָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁמַּעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם נָאִים מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֵבִיא לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא שִׁבֳּלִים וּגְלֻסְקָאוֹת, אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵלּוּ מַעֲשֶׂה יְדֵי אָדָם. אָמַר לוֹ: אֵין אֵלּוּ נָאִים יוֹתֵר מִן הַשִּׁבֳּלִים אָמַר לוֹ טוּרְנוּסְרוּפוּס, אִם הוּא חָפֵץ בַּמִּילָה, לָמָּה אֵינוֹ יוֹצֵא הַוָּלָד מָהוּל מִמְּעֵי אִמּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, וְלָמָּה שׁוֹרְרוֹ יוֹצֵא עִמּוֹ וְהוּא תָּלוּי בְּבִטְנוֹ וְאִמּוֹ חוֹתְכוֹ וּמַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לָמָּה אֵינוֹ יוֹצֵא מָהוּל, לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמִּצְוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְצָרֵף אוֹתָם בָּהֶם. וּלְכָךְ אָמַר דָּוִד, אִמְרַת ה' צְרוּפָה (תהלים יח, לא).

(1) (Lev. 12:3:) “And on the eighth day the flesh of his foreskin shall be circumcised.” It is not written here that one lays out expenses over circumcision. See how much Israel loves the commandments, how many expenses they lay out in order to observe them! The Holy One, blessed be He, said, “You make the commandments joyful; I am increasing your joy, as stated (in Is. 29:19), ‘Then the humble shall increase their joy in the Lord.’” Beloved is circumcision, such that the Holy One, blessed be He, swore to Avraham that anyone who is circumcised will not descend to Geihinnom, as stated (Genesis 15:18), “On that day, the Lord made a covenant with Avram, saying.” And who does descend there? See what is written below (Gen. 15:19), “The Kenite, the Kenizzite ….” And so did Ezekiel see, as stated (Ezekiel 32:18-30), “Son of man, wail upon the masses of Egypt and make it descend, and the daughters of mighty nations, to the lowest lands and those that fall in the pit. Who do you surpass in pleasantness, go down and lay with the uncircumcised…. Assyria is there with all of her congregation, its graves are around it…. Meshech and Tubal and all their masses are there, its graves are surrounding it, they are all uncircumcised…. The princes of the North are there….” And so does Isaiah says (Isaiah 5:14), “And so does the pit widen itself and opened wide its mouth without measure (chok),” to he that doesn't have a statute [the words — "without measure" — can also be rendered "to he that doesn't have a statute"]. And where [do we see that] it (the commandment to circumcise) is called a statue? As it says (Ps. 105:10) "And He established it unto Jacob for a statute, to Israel for an everlasting covenant," because the Holy One, blessed be He, placed His name with Israel. And what is the name and the seal that He placed in them? It is Shaddai, the shin is placed on the nose, the dalet on the hand, and the yud on the circumcision. Therefore when he goes to his eternal home, there is an angel appointed in the Garden of Eden who takes him and brings him into the Garden of Eden. And regarding the heretics and sinners, The Holy One, “blessed be He, commands the angel to pull his foreskin (i.e. reverse his circumcision), as it says (Ps. 55:21) "He hath put forth his hands against them that were at peace with him; he has profaned his covenant." It happened that Tyrannus Rufus the wicked asked R. Aqiva, “Which works are the more beautiful? Those of the Holy One, blessed be He, or those of flesh and blood?” He said to him, “Those of flesh and blood are the more beautiful.” Tyrannus Rufus the wicked said to him, “Look at the heavens and the earth. Are you able to make anything like them?” R. Aqiva said to him, “Do not talk to me about something which is high above mortals, things over which they have no control, but about things which are usual among people.” He said to him, “Why do you circumcise?” He said to him, “I also knew that you were going to say this to me. I therefore anticipated [your question] when I said to you, ‘A work of flesh and blood is more beautiful than one of the Holy One, blessed be He.’ Bring me wheat spikes and white bread.” He said to him, “The former is the work of the Holy One, blessed be He, and the latter is the work of flesh and blood. Is not the latter more beautiful?” Tyrannus Rufus said to him, “Inasmuch as He finds pleasure in circumcision, why does no one emerge from his mother's belly circumcised?” R. Aqiva said to him, “And why does his umbilical cord come out on him? Does not his mother cut his umbilical cord? So why does he not come out circumcised? Because the Holy One, blessed be He, only gave Israel the commandments in order to purify them. Therefore, David said (in II Sam. 22:31 = Ps. 18:31), ‘the word of the Lord is pure.’”

והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם. ע"ד הפשט טעם המילה להיותה אות קבוע בבשר על אמונת הש"י ויחודו, . וע"ד השכל דבר ידוע כי חתוך האבר מחליש כחו של אבר, ואין אבר מכל אברי הגוף שנחתך מתחלת תולדתו שלא יהיה בטבע חסר מכחו, וע"כ באה מצות המילה שהיא סבה להחליש כח התאוה וגורע הנאת התשמיש, וכמו שאחז"ל הנבעלת לערל קשה לפרוש, .. כך פירש הרמב"ם ז"ל.

. והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם, “and this My covenant shall remain on your flesh as an eternal covenant.” According to the plain meaning of the text these words mean that the removal of the foreskin will remain an irreversible sign that the person who has undergone this procedure believes in G-d and in His uniqueness. He will not change his belief either while he is alive on this earth or thereafter. It was part of the purpose of this commandment that G-d become the national G-d of the descendants of Avraham, as we read in verse seven of this chapter. A Midrashic approach to our verse views the commandment as similar to the offering of a sacrifice. Just as when a person offers a sacrifice on the altar and the blood of the offering achieves atonement for him, so the blood lost by the person being circumcised acts as atonement for him. This is why this rite has to be performed on the eighth day of the baby’s life. Just as an animal sacrifice is not admissible as such until the eighth day of the animal’s life (compare Leviticus 22, 27: ומיום השמיני והלאה ירצה, “and from the eighth day on it will be welcome as a sacrifice for G-d. In connection with the sacrificial offering the Torah writes (Exodus 29,33) ואכלו אותם אשר כפר בהם, “They- who received atonement through them (the offerings)- shall eat them;” so we make a festive meal to celebrate the induction of the circumcised baby into the Jewish community. In fact, the effect of the circumcision is far greater than that of an animal sacrifice. An animal sacrifice represents only a financial sacrifice by the donor whereas the rite of circumcision involves his body. The organ which is cut is one that radiates feelings to all parts of the body of the person concerned. This is why it is called ראש הגויה, “head of the whole body” in Negaim 6,7. This is why this organ was chosen to serve as a demonstration of self-sacrifice and why someone who undergoes circumcision is considered in the eyes of G-d as if he had sacrificed his entire body on G-d’s behalf. This is also why in Psalms 50,5 the psalmist Assaph describes circumcision as “who made a covenant with Me over sacrifice.” G-d Himself describes His pious as having made a covenant with Him by means of circumcising themselves. In Bereshit Rabbah 21,14 we find that Rabbi Abba interprets the words (Genesis 3,24 ) את החרב המתהפכת, as a reference to circumcision. He explains his reason as being Joshua 5,2 where the instruments used to circumcise the people are described as חרבות צורים “swords of flint.” The other Rabbis consider the word חרב in that verse in Genesis 3,24 as referring to the Torah. They point to Psalms 149,6 וחרב פפיות בידם, “and a two-edged sword in their hands,” as their reason. Rabbi Abdimai also interprets the entire verse there as connected to both Gehinom and circumcision; he considers circumcision as an insurance against a Jew becoming a permanent victim of Gehinom. G-d is portrayed as asking; “who will save My children from the blazing fire (in Gehinom)? The answer given is that the rite of circumcision will be the instrument saving Jews from Gehinom and its fires. In Pirke d’Rabbi Eliezer chapter 29 we are told that Avraham circumcised himself on Yom Kippur. This is based on Leviticus 23,28 וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה, “you shall not perform any work on this very day.” We find the same expression בעצם היום הזה here where Avraham is described as circumcising himself in verse 26 with the words: “on this very day.” G-d reviews the blood of Avraham’s circumcision every year on that day and this contributes to His granting atonement for his descendants who continue to circumcise themselves. A rational-investigative approach to our verse: It is a well-known fact that surgery, i.e. removal of a person’s organ weakens the body of the person undergoing such surgery. There is not a single organ of a person’s body which if removed does not result in weakening his whole physique. The commandment of circumcision was designed to weaken sexual desire and to diminish the degree of physical enjoyment which results from sexual activity. Our sages in Bereshit Rabbah 80,11 have already made this point when they said that when a Jewish girl (Dinah) has sexual relations with an uncircumcised male it is more difficult for her to resist the temptation to repeat the experience. On the other hand, circumcision does not interfere in any way with a male’s ability to beget children. This is one of a number of natural abilities, and remains unimpaired. The ability to procreate is such a natural ability. The reason the Torah commanded that this commandment be performed on the eighth day of the baby’s life is because prior to that the baby is too weak to undergo the procedure without danger to its well being. It has not yet been weaned from its pre-natal condition. This is the way Maimonides explains the matter. A kabbalistic approach: the words והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם mean that “My covenant on your flesh” shall be a symbol of an eternal covenant, ברית עולם. This is the deeper meaning of what Solomon said in Proverbs 10,25 וצדיק יסוד עולם, “and the righteous has an enduring, everlasting foundation.” This is also the meaning of Numbers 18,19 ברית מלח עולם, a covenant containing salt is enduring.” We derive this from an unusual nuance in our verse which by rights should have read והיתה בריתי בבשרכם לעולם, (without the word ברית being repeated). The repetition of the word לברית means that the covenant the Torah speaks of is between the legs of the male which are known as נצח והוד, “eternal and glorious.” This is also what is meant by the sages who coined the phrase המאיר עיני הלב, “who enlightens the eyes of the heart.” We find a comment in Eychah Rabbati 2,3 on the words (Lamentations 2,1) ולא זכר הדום רגליו ביום אפו, “and He would not remember His footstool on the day of His wrath.” The word הדום is viewed as an allusion to the blood between Avraham’s legs when he circumcised himself. On the day of His wrath G-d did not want to remember this deed in favour of the Jewish people. [The word הדום is understood by the Midrash as a double-entendre, meaning both something serving the legs and blood. Ed.] Seeing that the emanation מלכות is close to the emanation יסוד and we have demonstrated that the righteous is considered the foundation (יסוד) of the world, our sages interpret the Talmudic dictum מל ולא פרע כאלו לא מל, “if someone performed the removal of the foreskin without at the same time revealing the flesh beneath it, i.e. removing a thin membrane under the foreskin, a procedure known as פריעה, he might as well not have circumcised himself (or the baby) at all” (compare Shabbat 137). The reason is that such a person is considered as if he first separates something and then detaches it, whereas the purpose of any commandment is to “unite something.” This “uniting” symbolises the Oneness of G-d. Students of Kabbalah will understand what I mean.

טללי חיים

The fundamental distinction between the Jewish perspective and the secular view.

(א) כן בדמיון זה כביכול ברא הוא יתברך את האדם והשליטו על רבי רבוון כחות ועולמות אין מספר. ומסרם בידו שיהא הוא המדבר והמנהיג אותם עפ''י כל פרטי תנועות מעשיו ודבוריו ומחשבותיו וכל סדרי הנהגותיו הן לטוב או להיפך ח''ו.

(ב) כי במעשיו ודבוריו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כח בכמה כחות ועולמות עליונים הקדושים ומוסיף בהם קדושה ואור...

(ג) ובהיפוך ח''ו ע''י מעשיו או דבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים. הוא מהרס ר''ל כמה כחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור. כמ''ש (שם מ''ט) מהרסיך ומחריביך וגו'. או מחשיך או מקטין אורם וקדושתם ח''ו. ומוסיף כח לעומת זה במדורות הטומאה ר''ל:

(ד) זהו ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים גו'. כי בצלם אלקים עשה וגו'. שכמו שהוא ית' שמו הוא האלקים בעל הכחות הנמצאים בכל העולמות כולם. ומסדרם ומנהיגם כל רגע כרצונו כן השליט רצונו יתברך את האדם שיהא הוא הפותח והסוגר של כמה אלפי רבואות כחות ועולמות עפ''י כל פרטי סדרי הנהגותיו בכל עניניו בכל עת ורגע ממש כפי שרשו העליון של מעשיו ודבוריו ומחשבותיו כאלו הוא ג''כ הבעל כח שלהם כביכול.

(1) According to this model, He (blessed be He), as it were, created man and appointed him to rule over the multitude of powers and numberless worlds, and assigned them to him so that he should be their spokesman and govern them via all the minute details of his actions, speech, thoughts, and the larger scale aspects of his behavior, whether for good, or (heaven forefend) for the opposite.

(2) For via his positive actions, speech and thoughts he fulfills and invests strength in a number of supernal and holy powers and worlds, and adds holiness and light to them, as is written (Yeshayahu 51:16): “and I will place my words in your mouth... to plant the heavens and lay the foundations of the earth.” And in the words of the sages: (Berakhot 64a): “Call them ‘your builders’ rather than ‘your sons’” for they arrange the lofty worlds as a builder arranges his structure and invests it with great strength.

(3) And the opposite (heaven forefend) [is also true, that] via his negative actions, speech or thoughts he destroys (may the Merciful save us) a number of powers, and the supernal, holy worlds without number and measure, as is written (Yeshayahu 49:17): “your destroyers and those who lay waste to you shall go forth from you,” or darken or lessen their light and holiness, and add power to their opposites in the realms of impurity (may the Merciful save us).

(4) This is what is meant by (Bereshit 1:27): “And God-Elohi”m created man with His image. In the image of God-Elohi”m...”, and (Bereshit 9:6) “for God-Elohi”m made man...”—for just as He (blessed be His name) is the Elohi”m, Master of the powers found in the totality of all the worlds, and organizes and governs them each instant per His will, so too did His (blessed be He) will rule that man should be the enabler and disabler of many multitudes of powers and worlds via all of the detailed patterns of his large scale behavior, in every situation, literally in every instant and moment, according to his supernal root, which includes his actions, speech and thought, as if he too is the master of their power, as it were.

טללי חיים

Paradigm of Orlah

Physical realm connected to the Spiritual

Unity of Imperfection

לתקן עולם במלכות שקי

(יט) זִ֥בְחֵ֣י אֱלֹקִים֮ ר֤וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב־נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹקִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה׃

Kotzk -Nothing as whole as a broken heart

(19) True sacrifice to God is a contrite spirit;
God, You will not despise
a contrite and crushed heart.

טללי חיים

...וממילא ברית המילה שיוצרות כביכול חיסרון בעולם הזה, אינה אלא שלימות ותמימות, שכן דווקא היא מאפשרת לפתוח פתח בעולם הזה להתאחד עם האור העליון,...

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם (קהלת ג, א), זְמַן הָיָה לוֹ לְאַבְרָהָם אֵימָתַי שֶׁנִּתְּנָה לוֹ מִילָה..., וְיִמּוֹל בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה כְּשֶׁהִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹא לִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַגֵּרִים.


Alshich

ח) אמנם הנה כוונת אברהם. שאחר שגמילות חסדים מקיים העולם כמו שאמרו בשמות רבה. כי על שלשה עמודים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. עד שלא ניתנה תורה הי' מתקיים בעמוד אחד הוא גמילות חסדים. משניתנה תורה הי' עומד על שנים והי' העולם רותת. עד שהוקם המשכן והיתה עבודה ע"כ: (ט) ובזה יאמר הנה. ע"י עשותו מצוה זו ימנעו עוברים ושבים מלבא אצלי. והוא כי לזר יחשבו מצוה זו. כי מי יסיר מאשר ברא אלקים באדם. ולא לשלמות יחשבוהו כ"א לחסרון. ובהמנעם מלבא יתבטל גמילות מסדים. ואיך יתקיים העולם ודעתו שימול זרעו ולא הוא. ע"כ אמר לו הוא יתברך הנה אינו דומה קיימך העולם על ידי ערלים עודך ערל כאשר על ידי מילה. והוא כי באחד מב' דרכים יתקיים העולם. או על יד שפע מאתו ית' הנשפע מלמעלה למטה. ב' על יד השראת שכינה בארץ. ולמעלה מזה בהיות צדיק בארץ. כדאי להיות מרכבה אל השכינה כי אז אין קצה לקדוש' ושפע טובה הבא לעולם. וזה מאמרו ית' הנה מה שאתה בזכותך מקיים העולם ע"י גמילות חסדים לערלים. אינו בשלמות כי שכינה למעלה. אך ע"י שתמול אין צריך לומר שתשר' שכינה פה כ"א שאני בא בכבודי. הוא במלאכי מרכבתי. ומניחם מלהיות מרכבה אלי ונגלה עליך ממש שממך אעשה מרכבה ולא עליהם. ...

Be'er Moshe-if Avrohom can do a Bris at this age, that will encourage converts.


וְאִם תֹּאמַר הָיָה לוֹ לִמּוֹל בֶּן שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה שָׁנָה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בֵּין הַבְּתָרִים. אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא יִצְחָק מִטִפָּה קְדוֹשָׁה.


Alshich

הוצרך אברהם לקחת את הגר להטיל בה עיקר בחינת הזוהמא. ובזה הוסיפו רז"ל (שם) לומר. כי גם מטעם זה לא נמול אברהם קודם לידת ישמעאל. והוא כי רצה הקב"ה יטיל אברהם בחינת הזוהמא בהגר ע"כ הוכרח יהי' אז ערל. כי הערלה תמשך לו בחינת הזוהמא כדי שכשיבא להוליד את יצחק יהי' מטפה קדושה כדי שקדושת המילה תמשוך אליה בחינת הקדוש.


וְיִמּוֹל בֶּן שְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה שָׁנִים בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד יִשְׁמָעֵאל. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ קִנָּמוֹן אֲנִי מַעֲמִיד בָּעוֹלָם, מַה קִּנָּמוֹן הַזֶּה כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְזַבְּלוֹ וּמְעַדְרוֹ הוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, כָּךְ מִשֶּׁנִּצְרַר דָּמוֹ, מִשֶּׁבָּטַל יִצְרוֹ, מִשֶּׁבָּטְלָה תַּאֲוָתוֹ, מִשֶּׁנִּקְשַׁר דָּמוֹ....,


וגם לימול אחר לידת ישמעאל לא נצטוה כאשר סיימו שם באומרם אמר הקב"ה קנמון אני מעמיד בעולם עד שבוטל יצרו וכו'. והנה דעת רז"ל למען הוציא את יצחק קדוש מן הבטן. עיכבו ית' המילה ולידת יצחק אל זמן ביטול יצרו שיצא כמעט בלי הולדה מכח יצה"ר. וכן יראה עוד מאמרם ז"ל בב"ר (פ' מ"ט) וז"ל כתיב סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. איזהו סוד ה' זו מילה. שלא גלה אותה מאדם ועד עשרים דור עד שעמד אברהם ונתנה לו...

וזהו סוד ה' היה שמור ליראיו הוא אברהם שנא' בו כי ירא אלקים אתה. ולא מיד אלא עד עת בא זמנו להודיעם

And when Abram was ninety years old and nine, etc. It is written, To everything there is a season, and a time to every purpose under the heaven (Eccl. 3:1). There was a season when circumcision should be given to Abraham In the self same day was Abraham circumcised (Gen. 17:26); there was a season when his descendants were to neglect it as it is written, For all the people that came out were circumcised; but all the people that were born in the wilderness by the way as they came forth out of Egypt, had not been circumcised (Josh, 5:5). Why should he not have circumcised himself at the age of forty-eight, when he recognised his Creator? In order not to discourage proselytes. Then why not be circumcised at the age of eighty-five, when [God] spoke with him between the pieces? In order that Isaac might issue from a holy source. Then let him be circumcised at the age of eighty-six, when Ishmael was born? Said R. Simeon b. Lakish : [God said] : ' I will set up a cinnamon tree in the world: just as the cinnamon tree yields fruit as long as you manure and hoe around it, so [shall Abraham be] even when his blood runs sluggishly and his passions and desires have ceased.

אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים וגו' והיה שמך אברהם. מן הידוע כי בשביל אברהם נוסדה הארץ וכל צבאיה כמו שנרמז בפסוק אלה ת"ולדות ה"שמים ו"הארץ בה"בראם ר"ת תה"ו שהיה עולם תוהו ובוהו עד שזרח אור אברה"ם אותיות בהבראם ובשבילו נתקן השמים והארץ וכמ"ש בזוה"ק ע"ש. ונוכל לומר כי הקב"ה גילה לו הסוד הזה באלה הדברים. .... ואל תתמה על אברהם שלא השיג זה בעצמו הגם שהשיג כל התורה עם הצירופים כנודע. .. ואפשר עוד לומר כיון שהיה שמו קודם אברם בלא ה' א"כ לא היה עדיין הצירוף בהברא"ם רמז על שמו לכן לא נגלה אליו הסוד הזה עד שאמר לו הקב"ה הנה בריתי אתך והיה שמך אברה"ם וניחא הצירוף כראוי....

(שם) ויתן לו מעשר מכל, אמר רבי יצחק, האי קרא לא ידענו, מי נתן מעשר למי. אלא הקדוש ברוך הוא נותן לו מעשר. נוטל אות א' מתחת כסא הכבוד, ונותן אותה עטרה על הנשמה, שהוא אברם. ואיזו היא אות אחת. אות "ה". כאשר נברא העולם בה, להיות צרורה בצרור החיים, ונשלמת בהשלמתו. הדא הוא דכתיב, (שם יז) ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם, וזהו המעשר שנתן לו הקדוש ברוך הוא.

מלכות

Masculine & Feminine - נותן ומקבל

Conceptual to Actual

Acting your Ideal

הנה ג"כ אמר לו הקב"ה לאברהם כלו' דבר הנוגע לאברהם עצמו. ומה אמר לו דיו לעבד שיהיה כרבו. והוא כי הנה שם שדי רמוז במהול. כי טרם ימול יש לו שי' (בפניו) ודל"ת(בזרועו). ובהמולו מגלה היו"ד (בעטרה) ונשלם השם הקדוש. ובזה ידמה לו יתב' על מלאכתו ששמו בקרבו. על שעולה שם מטטרון כמנין שם שדי. וכ"ש שבנמול שנרשם השם בבשרו. ... אך הוא כי פה כיון על הנוגע אל אברהם עצמו כמדובר. וכשמוע אברהם כך אמר א"כ עי"כ אדמה לך ויהי' כרושם בי וכותב שם של קדושה. מי ימול אותי שיהי' ראוי לכך. ע"כ אמר לו אתה בעצמך. כי אין בדורך ראוי לכך זולתך. ועל פי הדברים האלה יתכן לבאר הכתוב. שאמר לו יתברך תדמה אלי בשני שמותי אלה. כי אני אל שדי עושה חסד כי חסד אל. ובזה אתה דומה לי גומל חסדים תמיד. וגם אני שדי. ובזה אינך דומה לי כי מסויימים בך שי"ן ודל"ת ולא יו"ד. שאדרבה הוא הפך קדושת שדי. ע"כ התהלך לפני במצוה זו והיה תמי' ושלם בשני שמותי אלה. שם אל כי אתה גומל חסדים טובים. וע"י מצוה זו שיש לך שי"ן ודל"ת. ותעשה יו"ד להשלים השם. נמצאת תמים כמה שאני אל שדי. ובזה ואתנה בריתי כו'.

במד"ר ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוקי ... וגם בהלשון מהיכן הי' הקב"ה נגלה משמע שיש שני צדדים מצד זה או מצד זה, יוצדק הלשון מהיכן, אבל בשלילה לא יוצדק לשון מהיכן, ועוד הרי כבר כתיב וירא ה' אל אברהם לה' הנראה אליו, וכבר עמדו בזה כל המפרשים:

The S'fas Emes is answering this question

במד' ואחר עורי נקפו זאת כו' הרבה גרים באו אלולי שמלתי מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי. אף שכ' מקודם ג"כ וירא ה' אל אברם. אבל ההפרש שמקודם לא הי' מתגלה לבחי' הגוף רק אל הנשמה ואחר המילה כ' וירא אליו ממש ומקודם כתיב אל אברם כו' השם של האדם הוא כח נשמתו ושרשו. והנה קודם חטא אדה"ר הי' הגוף מאיר כמו הנשמה. ואח"כ כתיב ויעש להם כתנות עור והוא מלבוש הגוף החומריי. אך בני ישראל זכו למצות מילה והוא פתיחת פתח באור זה. להאיר הארת הנשמה בהגוף. לכן נקרא ברית כי ודאי מקום פתיחת פתח הנ"ל הוא שרש התקשרות הגוף בכח שרשו. ולכן שם נפתח. וזהו נק' פתח האהל. ולכן אחר עורי נקפו זאת שנתגלה הארה גם בגופו ועי"ז יש התדבקות גם לגרים. ואמנם צריך האדם לתקן ע"י פתח הגוף הנ"ל. את כל חומר גופו ובודאי כן הי' באברהם שגם מקודם תיקן כל גופו רק שהי' נחסר לו פתח הנ"ל וכיון שנימול נמצא שלם בכל השלימות. ולכן כתיב וירא אליו דהיינו שניתקן כל קומת רמ"ח איבריו והוא יושב פתח האהל שלא סר זכרון הברית מאבינו אברהם אף אחר תיקון כל גופו כתיב יושב פתח האהל:

... , ולנו יש להוסיף דברים דהנה ידוע שעשרה חלקי הגוף יש באדם רומזים לעשר ספירות בלימה הראש כנגד ג' ראשונות ושתי זרועות והגוף באמצע נגד חג"ת ושתי ארכובותיו והאבר והעטרה נגד נהי"מ, ובמילה שהוא התגלות העטרה נשלם כל עשר חלקי גופו, וע"כ המתין עם המראה שיהי' יום העשירי לעומת עשר חלקי גופו הנשלמים, והנה אמרו ז"ל כל בי עשרה קדמה שכינא ואתיא, ובזוה"ק והי' מחניך קדוש אלו שייפין דבר נש, וע"כ אברהם שהשלים אז כל עשרה חלקי גופו נעשה הוא לבדו מחנה שלימה ויוצדק בו הרמז דכל בי' עשרה קדמה שכינה ואתיא, כי הוא לבדו הי' בי' עשרה והקדימהו שכינה טרם הכנתו ...:

משרשי מצוה זו, לפי שרצה השם יתברך לקבע בעם אשר הבדיל להיות נקרא על שמו, אות קבוע בגופם, להבדילם משאר העמים בצורת גופם, כמו שהם מבדלים מהם בצורת נפשותם, אשר מוצאם ומובאם איננו שוה. ונקבע ההבדל בגלת הזהב, לפי שהוא סבה לקיום המין, מלבד שיש בו תשלום צורת הגוף, כמו שאמרנו. והעם הנבחר חפץ השם יתברך להשלים תכונתו, ורצה להיות ההשלמה על ידי האדם ולא בראו שלם מבטן, לרמז אליו כי כאשר תשלום צורת גופו על ידו, כן בידו להשלים צורת נפשו בהכשר פעלותיו.

It is from the roots of this commandment [that it is] because God wanted to establish in His nation, that He separated to be called by His name, a permanent sign on their body; to separate them from the other nations in the form of their bodies just like they are separated from them in the form of their souls, the going out and coming in of which are not similar. He established this difference in the 'golden fountain,' because this is the reason for the existence of people, besides being a completion of the physical body as we mentioned. God wanted to complete His plan with the chosen nation. He wanted men to complete the creation of his body, as He did not create him complete from the womb; [so as] to hint to him that just like the completion of the form of his body is through him, so [too] is it in his hand to complete the form of his soul, by refining his actions.

The concept of the"Bris" needs to affect our penimiyus, our inner emotions & thoughts

וְאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא כְּתִיב אַבְרָם וּכְתִיב אַבְרָהָם בַּתְּחִלָּה הִמְלִיכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה אֵבָרִים וּלְבַסּוֹף הִמְלִיכוֹ עַל מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה אֵבָרִים אֵלּוּ הֵן שְׁתֵּי עֵינַיִם וּשְׁתֵּי אׇזְנַיִם וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּיה

The letters of the term the Satan [haSatan] in numerical value is 364, which equals the number of days of the year, except for Yom Kippur, during which he has no power. And Rami bar Abba said: It is written “Abram,” and after he was commanded to perform circumcision it is written “Abraham” (Genesis 17:5). Initially the Holy One, Blessed be He, enthroned him as ruler over 243 limbs, which is the numerical equivalent of the letters of the word Abram. And in the end, after he was circumcised, He enthroned him as ruler over 248 limbs, which is the numerical equivalent of the letters of the word Abraham. These are the additional limbs: Two eyes, and two ears, and the tip of the sex organ. Following his circumcision, he had total control over them, and they performed only according to his will.
שתי עינים ושתי אזנים - שבתחלה המליכו הקב''ה על אבריו שהם ברשותו ליזהר מעבירה אבל עיניו ואזניו של אדם אינם ברשותו שהרי על כרחו יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבסוף כשנמול המליכו הקב''ה אפי' על אלו שלא יסתכל ולא ישמע כי אם דבר מצוה:

(ד) הִמֹּ֣לוּ לַה' וְהָסִ֙רוּ֙ עׇרְל֣וֹת לְבַבְכֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם...

(4) Open your hearts to the LORD,
Remove the thickening about your hearts—
O men of Judah and inhabitants of Jerusalem—
Lest My wrath break forth like fire,
And burn, with none to quench it,
Because of your wicked acts.