Moed Katan 9 - Kan bemitzva cheefchar lassotah al yede ah'erim

אֲמַר לֵיהּ לִבְרֵיהּ בְּנֵי אָדָם הַלָּלוּ אֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה הֵם זִיל גַּבֵּיהוֹן דְּלִיבָרְכוּךְ אֲזַל אַשְׁכְּחִינְהוּ דְּקָא רָמוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי כְּתִיב פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכׇל דְּרָכֶיךָ יִכּוֹנוּ וּכְתִיב אוֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּמִצְוָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים כָּאן בְּמִצְוָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים הֲדַר יָתְבִי וְקָא מִבְּעֵי לְהוּ כְּתִיב יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכׇל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ הָא חֶפְצֵי שָׁמַיִם יִשְׁווּ בָהּ וּכְתִיב כׇּל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ דַּאֲפִילּוּ חֶפְצֵי שָׁמַיִם לֹא יִשְׁווּ בָהּ כָּאן בְּמִצְוָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים כָּאן בְּמִצְוָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים

Moed Katan 9a:23-9b:3

Rabbi Shimon ben Yoḥai said to his son: These two people, Rabbi Yonatan ben Asmai and Rabbi Yehuda, son of converts, are men of noble form [tzura] i.e., wise and learned individuals; go to them so that they will bless you. He went and found them deep in discussion, raising apparent contradictions between verses as follows: It is written: “Make level the path of your feet, and let all your ways be established” (Proverbs 4:26), indicating that when one has the opportunity to perform more than one mitzva, he must evaluate which of them is most important. And elsewhere it is written: “Lest you level out the path of life,” (Proverbs 5:6), indicating that one must perform each mitzva as the opportunity arises, without considering its relative importance. They explained that it is not difficult: Here, in the first verse cited above, it is discussing a mitzva that can be done by others, and therefore one must consider what is most worthwhile for him to perform himself and what he will leave to others. There, in the other verse, it is referring to a mitzva that cannot be done by others, and therefore, one must not consider its relative importance, but rather do it immediately. The two scholars, Rabbi Yonatan ben Asmai and Rabbi Yehuda, son of converts, once again sat and raised the following dilemma: In one place it is written in praise of the Torah: “She is more precious than rubies; and all of your desires are not to be compared to her” (Proverbs 3:15). One can infer from here that all human desires cannot be compared to the Torah, but the desires of Heaven, i.e., mitzvot, can indeed be compared to her. And elsewhere it is written: “For wisdom is better than rubies; and all the things that may be desired are not to be compared to it” (Proverbs 8:11), which indicates that even mitzvot cannot be compared to the Torah. They resolved this contradiction by stating that here, in the second verse, it is discussing a mitzva that can be done by others. In that case, even mitzvot cannot be compared to the Torah, and accordingly, one who is engaged in Torah study should not interrupt his studies in order to perform another mitzva. However, there, in the first verse, it is discussing a mitzva that cannot be done by others. In that case Torah study is not more important than the mitzva, and one should interrupt his studies in order to perform the mitzva.

רש"י על מועד קטן ט׳ א:כ״ד:א׳

מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים - תפלס פלס מעגל רגלך שתעשה אתה הגדולה וחבריך יעשו קטנה:

Rashi on Moed Katan 9a:24:1

...

רש"י על מועד קטן ט׳ ב:א׳:א׳

ובמצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים - אל תפלס אלא מצוה שבא לידך בין גדולה בין קטנה עשה:

Rashi on Moed Katan 9b:1:1

...

משנה תורה, הלכות אישות ט״ו:ב׳-ג׳

(ב) הָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה. וְאֵימָתַי הָאִישׁ נִתְחַיֵּב בְּמִצְוָה זוֹ מִבֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה. וְכֵיוָן שֶׁעָבְרוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה הֲרֵי זֶה עוֹבֵר וּמְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. וְאִם הָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְטָרוּד בָּהּ וְהָיָה מִתְיָרֵא מִלִּשָּׂא אִשָּׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְרַח בִּמְזוֹנוֹת בַּעֲבוּר אִשְׁתּוֹ וְיִבָּטֵל מִן הַתּוֹרָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִתְאַחֵר. שֶׁהָעוֹסֵק בְּמִצְוָה פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה וְכָל שֶׁכֵּן בְּתַלְמוּד תּוֹרָה:

(ג) מִי שֶׁחָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה תָּמִיד וְשׁוֹגֶה בָּהּ כְּבֶן עֲזַאי וְדָבֵק בָּהּ כָּל יָמָיו וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה אֵין בְּיָדוֹ עָוֹן. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו. אֲבָל אִם הָיָה יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו חַיָּב לִשָּׂא אִשָּׁה וַאֲפִלּוּ הָיוּ לוֹ בָּנִים שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר:

Mishneh Torah, Marriage 15:2-3

(2) Men are obligated in procreation (periyya u-reviyya), but not women. When is a man obligated in this mitzva? From the age of seventeen. Once he reaches [the age of] twenty years and has not married, he has transgressed and neglected a positive commandment. However, if he is involved in Torah and engrossed in it, and he fears that if he marries, he will have to busy himself with supporting a wife and thereby come to neglect Torah study, then it is permissible for him to delay [marriage]; for one who is involved in a mitzva is exempt from another mitzva – all the more so regarding Torah study.

(3) One who is in love with Torah and studies it and cleaves into it always, as Ben Azzai did, commits no sin thereby. That is, providing his sexual desire does not get the better of him. If it does, he is required to marry even if he already has children, in order that he not come to thoughts of sin.

אורח חיים תרפ״ז:ב׳

מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה קל וחומר לשאר מצות של תורה שכלם נדחים מפני מקרא מגילה שאין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפניו חוץ ממת מצוה שאין לו קוברין [כדי צרכו] שהפוגע בו קוברו תחלה ואח"כ קורא: הגה וכל זה לא מיירי אלא בדאיכא שהות לעשות שתיהן אבל אם אי אפשר לעשות שתיהן אין שום מצוה דאורייתא נדחית מפני מקרא מגילה [ר"ן וב"י בשם תוס' ומהר"א מזרחי] והא דמת מצוה קודם היינו דוקא בדאפשר לו לקראה אח"כ [מהר"א מזרחי]:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 687:2

2. We cancel Torah learning to hear the megillah, all the more so for the rest of the mitzvot of the Torah, because all of them are pushed aside before the reading of the megillah. And there isn't anything that pushes aside megillah from before it, except for an unclaimed dead body that does not have anyone to bury it (according to its need), because the one who happens upon it - he buries it first and afterwards reads [the megillah]. RAMA: And all of this is only dealing with [a situation] in which one is able to do the two of them. But if it is impossible to do the two of them, there is not a Torah mitzvah that pushes aside megillah from before it (Ran and Beit Yosef in the name of the Tosafot and Mehar''a Mizrachi). And the unclaimed dead body comes first, this is precisely when it is possible for him to read afterwards (Mehar''a Mizrachi).

תוספות על מועד קטן ט׳ ב:ג׳:א׳

כאן במצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים. עשיית מצוה עדיף שהרי מפסיקין אפילו לר"ש בן יוחי לעושה סוכה ולולב כדאי' בירושלמי. אבל בהפסקה דתפלה וק"ש אין מפסיקין לר"ש בן יוחי ובירושלמי זה שננו וזה שננו ואין מפסיקין שננו מפני שננו:

Tosafot on Moed Katan 9b:3:1

...

קידושין מ׳ ב:ה׳-ח׳

וּכְבָר הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן וּזְקֵנִים מְסוּבִּין בַּעֲלִיַּת בֵּית נַתְּזָה בְּלוֹד נִשְׁאֲלָה שְׁאֵילָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם תַּלְמוּד גָּדוֹל אוֹ מַעֲשֶׂה גָּדוֹל נַעֲנָה רַבִּי טַרְפוֹן וְאָמַר מַעֲשֶׂה גָּדוֹל נַעֲנָה רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר תַּלְמוּד גָּדוֹל נַעֲנוּ כּוּלָּם וְאָמְרוּ תַּלְמוּד גָּדוֹל שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה

Kiddushin 40b:5-8

MISHNA: Anyone who is engaged in the study of Bible, and in the study of Mishna, and in the desired mode of behavior, i.e., he performs labor and generally acts in an appropriate manner, will not be quick to sin, as it is stated: “And a threefold cord is not quickly broken” (Ecclesiastes 4:12). One who is involved in all three of these activities will not sin easily. And anyone who does not engage in the study of Bible, nor the study of Mishna, nor the desired mode of behavior, is not part of society, i.e., he is not considered a civilized person at all. GEMARA: Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, says: To what are the righteous in this world compared? To a tree that is standing entirely in a pure place and its branches hang over an impure place. If its branches are cut, it will stand entirely in a pure place. So too, the Holy One, Blessed be He, brings afflictions upon the righteous in this world to cleanse them of their few sins. He makes them suffer so that they will inherit the World-to-Come entirely, as it is stated: “And your beginning was in pain, your end shall greatly increase” (Job 8:7). And to what are the wicked in this world compared? To a tree that stands entirely in an impure place and whose branches hang over a pure place. If its branches are cut off, it stands entirely in an impure place. So too, the Holy One, Blessed be He, bestows good upon the wicked in this world for the few mitzvot they have performed, in order to expel them and banish them to the lowest level of Gehenna in the future, as it is stated: “There is a way which seems right to a man, but its end are the ways of death” (Proverbs 14:12). In connection to the mishna’s statement about the importance of Torah study, the Gemara relates the following incident: And there already was an incident in which Rabbi Tarfon and the Elders were reclining in the loft of the house of Nit’za in Lod, when this question was asked of them: Is study greater or is action greater? Rabbi Tarfon answered and said: Action is greater. Rabbi Akiva answered and said: Study is greater. Everyone answered and said: Study is greater, but not as an independent value; rather, it is greater as study leads to action.

תוספות על קידושין מ׳ ב:ח׳:א׳

תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה. תימה דאמר בספ"ק דב"ק (דף יז.) ר' יוחנן משי ידיה ומנח תפילין והדר אמר לן קיים אמרינן לימד לא אמרי' ופריך והא אמר מר גדול תלמוד תורה שהתלמוד מביא לידי מעשה פירש בקונטרס מי נתלה במי קטן נתלה בגדול וא"כ כיון דאמר קיים כל שכן לימד שאינו חשוב כל כך אלמא מוכח התם מהכא דמעשה גדול וי"ל דהתם הכי פי' והדר אמר לן קיים אמרינן לימד לא אמרינן ופריך התם והאמר מר גדול תלמוד שמביא לידי מעשה א"כ היאך קיים אם לא לימד וכיון שאנו אומרים לו קיים הרי אומרים לו לימד ואת אמרת קיים אמרינן לימד לא אמרי' ומשני הא למיגמר הא לאגמורי כלומר למגמר לדידיה ודאי מעשה עדיף אבל לאגמורי אחרינא ודאי עדיף טפי ממעשה והלכך לימד לאחריני לא אמרי' וי"מ דאדם שלא למד עדיין ובא לימלך אם ילמוד תחילה או יעסוק במעשה אומרים לו למוד תחלה לפי שאין עם הארץ חסיד אבל אדם שלמד כבר המעשה טוב יותר מלימוד:

Tosafot on Kiddushin 40b:8:1

...

יורה דעה רמ״ו:י״ח

ת"ת שקול כנגד כל המצות היה לפניו עשיית מצוה ות"ת אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתורתו:

Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 246:18

...