Episode 57 - Birchas Habonim - Blessing Our Children On Friday Night

ByMoshe Segal

The Thinking Jew Podcast Source Sheets

Check out The Thinking Jew Podcast episode 57 for the audio that this source sheet accompanies.

You can find a link to it at linktr.ee/thethinkingjew or thethinkingjew.com

סידור אשכנז, שבת, ליל שבת, ברכת הבנים

(א) יְשִׂימְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה.
יְשִׂימֵךְ אֱלֹקִים כְּשָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה.

(ב) יְבָרֶכְךָ אדושם וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר אדושם פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא אדושם פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

Siddur Ashkenaz, Shabbat, Shabbat Evening, Blessing the Children

May G-d make you like Ephraim and Manasseh.

May G-d make you like Sarah, Rebecca, Rachel, and Leah.

May G-d bless you and safeguard you. May G-d illuminate His countenance for you and be gracious to you. May G-d turn His countenance toward you and establish peace for you.

בראשית מ״ח:כ׳

וַיְבָ֨רְכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹקִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃

Genesis 48:20

So he blessed them that day, saying, “By you shall Israel invoke blessings, saying: God make you like Ephraim and Manasseh.” Thus he put Ephraim before Manasseh.

רש"י על בראשית מ״ח:כ׳:א׳

בך יברך ישראל. הַבָּא לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו יְבָרְכֵם בְּבִרְכָתָם וְיֹאמַר אִישׁ לִבְנוֹ יְשִׂימְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה:

Rashi on Genesis 48:20:1

בך יברך ישראל IN THEE SHALL ISRAEL BLESS — When one wishes to bless his sons he will bless them by reciting the formula with which they were blessed — a man will say to his son, “God make thee as Ephraim and as Manasseh.”

גור אריה על בראשית מ״ח:כ׳:א׳

הבא לברך. פירוש שאין זה מצות עשה, שאין יעקב מצוה מצות לישראל, אלא שכל כך יהיו אפרים ומנשה חשובים - עד שמי שבא לברך את בנו יברך אותו כך:

Gur Aryeh on Bereishit 48:20:1

...

Sefer HaChaim, Part III, Chapter 6, authored by Rabbi Chaim, the brother of the Maharal

source: Hebrew Books

סידור אשכנז, שבת, קבלת שבת, לכה דודי ד׳

לִקְרַאת שבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה. כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה.
מֵראש מִקֶּדֶם נְסוּכָה. סוף מַעֲשה בְּמַחֲשבָה תְּחִלָּה.

Siddur Ashkenaz, Shabbat, Kabbalat Shabbat, Lekha Dodi 4

...

רות ד׳:י״א

וַיֹּ֨אמְר֜וּ כׇּל־הָעָ֧ם אֲשֶׁר־בַּשַּׁ֛עַר וְהַזְּקֵנִ֖ים עֵדִ֑ים יִתֵּן֩ יְהֹוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה־חַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא־שֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃

Ruth 4:11

All the people at the gate and the elders answered, “We are. May the LORD make the woman who is coming into your house like Rachel and Leah, both of whom built up the House of Israel! Prosper in Ephrathah and perpetuate your name in Bethlehem!

בראשית מ״ח:ה׳

(ה) וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶ֩יךָ֩ הַנּוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֙יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־לִֽי׃

Genesis 48:5

(5) Now, your two sons, who were born to you in the land of Egypt before I came to you in Egypt, shall be mine; Ephraim and Manasseh shall be mine no less than Reuben and Simeon.

הוריות ו׳ ב:ג׳

א"כ חסרי להו י"ב שבטים אמר אביי (בראשית מח, ה) אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי אמר רבא והא כתיב על שם אחיהם יקראו בנחלתם לנחלה הוקשו ולא לדבר אחר

Horayot 6b:3

The Gemara challenges: If so, the twelve tribes are lacking in number, as without the tribe of Levi there are only eleven. Abaye said that it is stated: “Ephraim and Manasseh shall be like Reuben and Simeon to me” (Genesis 48:5), and they are counted as two tribes. Rava said: But isn’t it written: “After the name of their brethren shall they be called in their inheritance” (Genesis 48:6), indicating that it is with regard to inheritance that they are likened to tribes, but not with regard to another matter?

שפת אמת, בראשית, ויחי ב׳:ד׳

ויברך את יוסף... וכ' ישימך כו' כאפרים כו'. וקשה כי רק כראובן ושמעון יהיו כו' ואמאי נתיחד הברכה ישימך כאפרים ומנשה. אך כי לאשר הי' דור שאחר השבטים ומ"מ נתעלו להיות בכללם. וזה ע"י הברכה כנ"ל להיות דבוק בשורש אף שהם למטה במדרגה. ובאופן זה יוכל להיות נמשך ברכה לכל איש ישראל מאבות הקדושים אף אלף דור כי השורש מהם. ובזה י"ל ג"כ מ"ש ויברך את יוסף. כיון שנתעלו בניו להיות שבטים. ממילא נתעלה הוא יותר [ועיין בזוה"ק הטעם שיוסף לא נמנה בין השבטים כי נתעלה למעלה מבחי' שבטים ע"ש]:

Sefat Emet, Genesis, Vayechi 2:4

...

במדבר ו׳:כ״ב-כ״ו

(כב) וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (כג) דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרְכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃ {ס} (כד) יְבָרֶכְךָ֥ ה' וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ {ס} (כה) יָאֵ֨ר ה' ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ {ס} (כו) יִשָּׂ֨א ה' ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ {ס}

Numbers 6:22-26

(22) The LORD spoke to Moses: (23) Speak to Aaron and his sons: Thus shall you bless the people of Israel. Say to them: (24) May G-d bless you and safeguard you. (25) May G-d illuminate His countenance for you and be gracious to you. (26) May G-d turn His countenance toward you and establish peace for you.

מורה נבוכים, חלק ג' מ״ד:א׳

ה'מצוות' אשר כלל אותם הכלל התשיעי הם 'המצוות' אשר ספרנום ב"ספר אהבה" וסיבת כולם מבוארת - רצוני לומר שכונת העבודות ההם - זכרון האלוה תמיד ואהבתו ויראתו ושמירת ה'מצוות' כולם ושיאמן באלוה ית' מה שהוא הכרחי לכל בעל דת שיאמינהו והם התפילה ו'קריאת שמע' ו'ברכת המזון' ומה שנדבק בהם ו'ברכת כהנים' ו'תפילין ומזוזה וציצית' וקנות 'ספר תורה' וקרות בו לעיתים. כל אלה מעשים שילמדו דעות מועילות והכל מבואר נגלה אינו צריך לדבר אחר מפני שהוא כפל דברים לא דבר אחר:

Guide for the Perplexed, Part 3 44:1

THE precepts of the ninth class are those enumerated in the Section on Love. Their reason is obvious. The actions prescribed by them serve to remind us continually of God, and of our duty to fear and to love Him, to keep all His commandments, and to believe concerning God that which every religious person must believe. This class includes the laws of Prayer, Reading of Shema, Grace, and duties connected with these, Blessing of the priests, Tefillin, Mezuzah, Ẓiẓit, acquiring a scroll of the Law, and reading in it at certain times. The performance of all these precepts inculcates into our heart useful lessons. All this is clear, and a further explanation is superfluous, as being a mere repetition and nothing else.

כתובות כ״ד ב:י׳-י״א

אִיבַּעְיָא לְהוּ מַהוּ לְהַעֲלוֹת מִנְּשִׂיאוּת כַּפַּיִם לְיוּחֲסִין תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר מַעֲלִין מִתְּרוּמָה לְיוּחֲסִין וְתִיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר אֵין מַעֲלִין תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר מַעֲלִין הָנֵי מִילֵּי תְּרוּמָה דַּעֲוֹן מִיתָה הִיא אֲבָל נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם דְּאִיסּוּר עֲשֵׂה לָא אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא

Ketubot 24b:10-11

A dilemma was raised before the Sages: What is the halakha with regard to elevating from the lifting of hands for the Priestly Benediction to priestly lineage? Is the presumptive status of a person who recites the Priestly Benediction in the synagogue that of a priest in terms of lineage as well? The Gemara notes: Raise the dilemma according to the one who said: One elevates from teruma to lineage; and raise the dilemma according to the one who said: One does not elevate from teruma to lineage. The Gemara notes: Raise the dilemma according to the one who said: One elevates from teruma to lineage. In his opinion, perhaps this applies only to teruma, where a non-priest who partakes of teruma performs a transgression whose punishment is death at the hand of Heaven. One would not partake of teruma and risk that punishment if he were not a priest. However, with regard to the Priestly Benediction, where a non-priest who recites it violates a prohibition stated as a positive mitzva, no, one cannot be certain that one would not recite the blessing if he were not a priest. Therefore, one does not elevate from the lifting of hands to priestly lineage. Or, perhaps there is no difference, and in both cases because there is a transgression involved one can assume that he would not risk performing a transgression were he not a priest.

רש"י על כתובות כ״ד ב:י״א:ג׳

דאיסור עשה - כה תברכו (במדבר ו׳:כ״ג) אתם ולא זרים ולאו הבא מכלל עשה עשה:

Rashi on Ketubot 24b:11:3

For it is forbidden from a positive commandment - "So shall you bless" (Numbers 6). You [priests] and not non-priests. And a negative commandment that comes from a positive commandment is [called] a positive commandment.

משנה ברורה קכ״ח:ג׳

(ג) ואין לזר - דכתיב כה תברכו וגו' אתם ולא זרים ולאו הבא מכלל עשה עשה ועיין בב"ח שכתב דדוקא עם נשיאת כפים ואפילו אם לא בירך מתחלה אקב"ו וכו' אבל אם יברך ברכת כהנים בלא נשיאת כפים אינו עובר בעשה ומפמ"ג משמע דאיסור יש בכל גווני. כתב בספר מגן גבורים דהא דאמרה תורה אתם ולא זרים אינו רק במתכוין לכוונת המצוה אבל אי לא מכוין כלל לכוונת המצוה רק שלא לעבור על דברי חבריו שחשבו שהוא כהן ואמרו לו עלה לדוכן פשיטא דאין כאן איסור עשה כלל עי"ש ונ"ל דכ"ז דוקא למאי דקי"ל לעיל בסימן ס' ס"ד דמצות צריכות כונה דאל"ה אינו מותר רק דוקא אם מכוין בפירוש שלא לשם מצוה או שאינו מכוין כלל לברכה ועיין בבה"ל:

Mishnah Berurah 128:3

...

ביאור הלכה קכ״ח:א׳:ה׳

דזר עובר בעשה - עיין במשנה ברורה שכתבנו ונ"ל דכ"ז דוקא למאי דקי"ל דמצות צריכות כונה וכו' ולכאורה לפ"ז יש לתמוה על מנהג העולם שנוהגין לברך אחד לחבירו בין שהוא כהן או זר בעת שמלוה אותו בלשון יברכך וגו' ואף דברכה כזו הוא שלא בשעת התפלה וידוע הוא מה שאיתא בירושלמי פ"ד דתענית לא מצינו נשיאת כפים בלא תפלה הלא זהו בודאי רק תקנתא דרבנן דקבעוהו בתפלה ומדאורייתא אינו תלוי בזה כלל תדע דהלא תפלה גופא לרוב הפוסקים הוא דרבנן וא"כ כיון דמדאורייתא יוצא בברכה בעלמא כשמברך אותם אפילו שלא בשעת תפלה וע"ז אמרה התורה אתם ולא זרים האיך מותר לזר לברך אחד לחבירו בלשון זה וא"כ יש ראיה ממנהג העולם להא דקי"ל מצות צריכות כונה. ואולי יש לומר דטעם המנהג משום דס"ל כהב"ח דדוקא בפריסת ידים עובר הזר בעשה א"נ דכיון דתקנו רבנן שלא לישא כפים בלא תפלה שוב מי שאומר פסוקים אלו של ב"כ בלא תפלה בין כהן בין ישראל הוי כמכוין בפירוש שלא לקיים בזה המצוה דברכת כהנים ולכן שרי:

Biur Halacha 128:1:5

...

תורה תמימה על התורה, במדבר ו׳:כ״ג:ב׳

כה תברכו. זר הנושא את כפיו עובר בעשה, דכתיב כה תברכו, אתם ולא זרים, ולאו הכא מכלל עשה – עשה .
(כתובות כ"ד ב׳ ברש"י)

Torah Temimah on Torah, Numbers 6:23:2

The Torah Temima has a long piece on this, but it wouldn't attach here. Click on the Torah Temimah and you'll see footnote 131 and that's where he explains at length.

Siddur HaGr'a, Part II, page 87b

Source: Hebrew Books

בראשית מ״ח:י״ד

וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃

Genesis 48:14

But Israel stretched out his right hand and laid it on Ephraim’s head, though he was the younger, and his left hand on Manasseh’s head—thus crossing his hands—although Manasseh was the first-born.

במדבר כ״ז:כ״ב-כ״ג

(כב) וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה' אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיַּֽעֲמִדֵ֙הוּ֙ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כׇּל־הָעֵדָֽה׃ (כג) וַיִּסְמֹ֧ךְ אֶת־יָדָ֛יו עָלָ֖יו וַיְצַוֵּ֑הוּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר ה' בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ {פ}

Numbers 27:22-23

(22) Moses did as the LORD commanded him. He took Joshua and had him stand before Eleazar the priest and before the whole community. (23) He laid his hands upon him and commissioned him—as the LORD had spoken through Moses.

אור החיים על בראשית מ״ח:כ׳:א׳

ויברכם ביום ההוא לאמר וגו'. פירוש בירך אותם כל כך ברכות עד גדר שאין ברכה למעלה ממנה עד שהכל אומרים בך ראוי לברך ישראל.

Or HaChaim on Genesis 48:20:1

ויברכם ביום ההוא לאמור, He blessed them on that day, saying, etc. The Torah means that Jacob gave the boys such a full measure of blessings that everybody said that the simplest way to bestow blessings on Jewish children in the future would be to mention that they should be as blessed as Ephrayim and Menashe were blessed by Jacob.