El Tarot desde los ojos de la Kabbalah
¡Te damos la bienvenida a Sefaria!
Sefaria es una Non Profit Organization, una biblioteca sin fines de lucro cuya misión es compartir la sabiduría de los textos sagrados dentro del judaísmo. Explorando sus múltiples lugares, encontrarás el libro que tiene la Sacerdotisa del Tarot en sus manos, la Torah, así como textos talmúdicos, kabbalísticos y una gran fuente de sabiduría que esperamos llene tu espíritu y lo eleve.
En la parte superior de la página, te encontrarás un ícono en donde verás: Aא, es decir una letra "a" y una "aleph", aquí tendrás acceso a diversas opciones para visualizar éste material adicional, y si te surge cualquier duda, siempre puedes contactar con nosotros desde: https://piedralunarpsicomagia.com/contacto
El Tarot desde los ojos de la Kabbalah
Éste es el libro electrónico gratuito con el cual, desde Piedra Lunar, iniciamos un nuevo proyecto de divulgación acerca de nuestros temas de especialidad, el Tarot, la Kabbalah y la Astrología. Sin embargo, cada vez que hablemos sobre temas kabbalísticos, algo que es de crítica importancia es conocer, estudiar y poder observar los textos de los cuales procede ésta sabiduría, siendo los principales la Torah, y el Zóhar, que utilizamos con el poder que Sefaria nos ofrece.
Ésta página contiene material adicional, explicaciones más profundas y las grabaciones de todos los textos que comentamos en el libro, para que puedas escuchar en hebreo o arameo, el contenido espiritual presente en sus maravillosas letras y así, llevar tu aprendizaje al siguiente nivel.
I - ¿Qué es la Kabbalah?
En éste primer capítulo, hemos platicado del significado de ésta palabra para entender qué es lo que estudia ésta ciencia espiritual, pero para ello, tuvimos que entender que el hebreo es uno de los primeros lenguajes que el humano ha desarrollado, y que cada letra, posee una energía muy particular, hacíamos hincapié en estudiar primero que nada la energía de la letra "א" aleph, y para ello tuvimos nuestro primer acercamiento al Zóhar, el libro sagrado de la Kabbalah.
¿Recuerdas la primera vez que viste unas cartas de Tarot? Quizá te llamaban mucho la atención y te parecían fascinantes por sus imágenes o por la fama que tenían de poder contestar a cualquier pregunta que les hiciéramos, sin embargo, es muy probable que en los primeros momentos no entendieras bien qué quería decir, ya que utiliza un lenguaje pictórico, un lenguaje que hay que descifrar.
Lo mismo nos sucede con la Torah, con los grandes textos sagrados, están escritos de una forma encriptada, por lo tanto se tienen que "traducir", pero más allá de hacer una traducción linear, ya hemos aprendido que el hebreo es un idioma que debemos de entender a través de su estudio, por lo que se nos tenía que explicar, eso es precisamente el Zóhar, la explicación de la Torah, canalizado por Rav. Shimon bar Yojái. Z''L
La sección que estudiaremos a continuación es muy especial, porque es la explicación de Rabbi Hamnuna-Saba sobre las 22 letras del alefato. Para que nosotros podamos entender un contenido tan elevado, fue necesario que nos lo presente en forma de un cuento, de una metáfora, así que contemos rápido que había pasado antes.
Estaba el universo a punto de ser creado por la Luz, y entonces solamente existían las 22 letras y el Gran Arquitecto del Universo, que en éste texto es nombrado de una manera sumamente hermosa: רִבּוֹן עָלְמָא Ribon Alema es decir, "Maestro del Universo". Cada letra se presentaba ante él, y le platicaba porqué debía crear al mundo con ella, sostenían una explicación del porqué 20 letras no fueron las adecuadas para la creación del mundo, finalmente una sí fue la adecuada para desempeñar ésta tarea, pero algo ocurrió, todas pasaron menos la letra aleph.
¿Por qué ocurrió ésto? Pues, resulta que la tarea que tiene ésta letra es aún más especial, y ésto es lo que se nos enseña en la cita que hemos estudiado ya en el libro, veámosla:
Sefer Ha-Zohar, Prólogo, Capítulo 3a:11 - Capítulo 3b:1
(יא) קָיְימָא אָת א לָא עָאלַת. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָלֶ''ף אָלֶ''ף לָמָּה לֵית אַנְתְּ עָאלַת קַמָּאי כִּשְׁאָר כָּל אָתְוָון. אָמְרָה קַמֵּיהּ רִבּוֹן עָלְמָא בְּגִין דַּחֲמֵינָא דְכָל אָתְוָון נָפְקוּ מִן קַמָּךְ בְּלָא תוֹעַלְתָּא מָה אֲנָא אַעֲבִיד תַּמָּן. וְתוּ דְּהָא
(א) יְהִיבְתָּא לְאָת בֵּי''ת נְבַזְבְּזָא רַבְרְבָא דָא, וְלָא יָאוֹת לְמַלְכָּא עִלָּאָה לְאַעֲבָרָא נְבַזְבְּזָא דְּיָהַב לְעַבְדוֹ וּלְמֵיהַב לְאָחֲרָא. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָלֶ''ף אָלֶ''ף אַף עַל גַּב דְּאָת בֵי''ת בַּהּ אִבְרֵי עָלְמָא, אַתְּ תְּהֵא רֵישׁ לְכָל אָתְוָון, לֵית בִּי יִחוּדָא אֶלָּא בָּךְ. בָּךְ יִשְׁרוּן כָּל חוּשְׁבָּנִין וְכָל עוֹבָדֵי דְעָלְמָא, וְכָל יִחוּדָא לָא הֲוֵי אֶלָּא בְּאָת אָלֶ''ף.
(11) The letter Aleph stood outside and did not enter. The Holy One, blessed be He, said to it, Aleph, Aleph, why do you not enter and stand before Me like the other letters? It replies: Master of the Universe, because I saw that all the letters left You without benefaction. So what shall I do there myself? Not only that,
(1) but You have already presented the letter Bet with this greatest gift of all. And it would not be proper for the supernal King to take back the gift, which He presented to His servant, and give it to another! The Holy One, blessed be He, said, Aleph, Aleph, even though the world is created with the letter Bet, you shall be the first of all the letters. My attachments shall be expressed only by you and all calculations and actions of the people shall commence with you. Therefore, all unity shall be expressed by the letter Aleph!
Traducción al castellano: La letra Aleph se quedó afuera y no entró. El Santísimo, bendito sea Él, le dijo: Aleph, Aleph, ¿Por qué no entras y te pones delante de Mí como las otras letras? Ella responde: Maestro del Universo, porque vi que todas las letras te dejaban sin beneficio. Entonces, ¿Qué haría yo allí?
No solo eso, sino que ya has presentado la letra Bet con este regalo, el más grande de todos. ¡Y no sería apropiado que la Luz tomara de nuevo el regalo que le dio a Bet, y se lo diera a otro!
El Santísimo, bendito sea Él, dijo: Aleph, aunque el mundo fue creado con la letra Bet, tú serás la primera de todas las letras. Mis designios serán expresados únicamente por ti y todos los cálculos y acciones de la gente comenzarán contigo. ¡Por lo tanto, toda unidad será expresada por la letra Aleph!
II - ¿La adivinación está prohibida en la Torah?
La estructura de la Tanakh
Comenzamos éste capítulo con una pequeña reseña sobre la diferencia entre la Biblia, y la Tanakh, para entender que la Kabbalah, al ser la rama del misticismo judío, ocupa ésta última como base de su sabiduría, pero ¿Por qué se escogieron éstos libros y no otros? ¿O por qué no se consideran aún más libros? Pues la misma Torah nos lo comenta:
לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יהוה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃
You must not add to the words which I command you, although permission is given to the sages in various generations to make fences around the judgments of the Torah in order to assure their keeping; neither may you diminish from it, but the sages have the power to temporarily dispense with some acts in the Torah under exceptional circumstances, in order to preserve the commandments of the Eternal your Almighty which I instruct you.
No debéis añadir a las palabras que les he mandado, aunque se da permiso a los sabios de varias generaciones para hacer precisiones alrededor de los comentarios de la Torá para asegurar su entendimiento; tampoco podéis disminuiros de ello, pero los maestros tienen el poder de prescindir temporalmente de algunas interpretaciones de la Torá en circunstancias excepcionales, a fin de preservar las palabras de Elohim de su Adonai que les enseña.
אֵ֣ת כׇּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשׂ֑וֹת לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃ {פ}
Be careful to observe only that which I enjoin upon you: neither add to it nor take away from it.
Se cuidadoso de observar sólo lo que se te ha mandado: No le añadas ni le quites.
Entonces, la Tanakh se considera un סֵפֶר סָגוּר Sefer Sagur (Libro cerrado), nada se le puede añadir, y nada se le puede quitar. Además . éste conjunto de libros, tiene una estructura muy precisa, primero que nada, podemos agruparlos en tres grandes categorías:
- תּוֹרָה - La Torah (Las leyes)
- נְבִיאִים - Los Nevi'im (Los profetas)
- כְּתוּבִים - Los Ketuvim (Los escritos)
Empezando con la primera categoría, la Torah, se compone de los cinco libros que fueron revelados a Moshé Rabenu; en el mundo occidental, influido por el cristianismo, se le conoce a ésta sección como "el pentateuco". En vista que son los cinco primeros libros de las escrituras. Ahora sí, platiquemos de cuáles son éstos libros que forman a la Torah:
- בֵרֵאשִׁית - Bereshit ó "En el comienzo" (Génesis)
- שְמוֹת - Shemot ó "Los nombres" (Éxodo)
- וָיִקְרָא - Vayikrá ó "Y fue llamado" (Levítico)
- בַמִדְבָר - Bamidbar ó "En el desierto" (Números)
- דְבָרִים - Devarim ó "Las palabras" (Deuteronomio)
Si te das cuenta, los nombres con los que solemos conocer a éstos libros, son un poco enredados y distan de su significado original en hebreo; todo sucedió porque con el paso del tiempo, en Alejandría, el Rey Ptolomeo le ordenó a 72 eruditos judíos traducir estos textos del hebreo al griego, generando así la llamada Septuaginta, pero más adelante, el imperio romano, ahora cristianizado, decidió hacer su propia traducción del griego al latín, en la famosa Vetus Latina y la Vulgata Latina. Sin embargo, no consultaron las fuentes originales, sino que se tradujo del griego al latín.
Más adelante en la historia, llegan muchísimas más traducciones, con la llegada del protestantismo iniciado por Martín Lutero, se traduce la Biblia al alemán, en 1521. En el caso de nuestro idioma, el español, la llegada de la Biblia del Oso, por el protestante Casiodoro de Reina, y cientos de traducciones que aún tenemos hoy en día, la laureada Biblia Latinoamericana o la Reina Valera son algunos ejemplos más, que como podremos observar tienen algunas deficiencias de traducción que podrían cambiar el contexto entero de las ideas que se expresan.
Siguiendo con la estructura de la Tanakh, estudiemos cuáles son los libros que forman los libros de los profetas, o Nevi'im:
- יֵהוֹשוּע - Yehoshua (Josué)
- שוֹפְטִים - Shoftim (Jueces)
- שְמוּאֶל - Shmue'l (Samuel)
- מֶלַכִים - Melachim (Reyes)
- יֶשַעָיהוּ - Yeshayahu (Isaías)
- יִרְמִיהוּ - Irmiyahu (Jeremías)
- יֶחֵזְקֵאל - Yechezque'l (Ezequiel)
- הוֹשֶע - Hoshe'a (Oseas)
- יוֹאֶל - Yo'el (Joel)
- עַמוֹס - Amos (Amós)
- עוֹבַדְיה - Ovadyah (Abdías)
- יוֹנַה - Yonah (Jonás)
- מִיכַה - Mikah (Miqueas)
- נַחוּם - Nachum (Nahum)
- חָבַקוּק - Chabakuk (Habacuc)
- צְפַנְיה - Yzfaniah (Sofonias)
- חָגַי - Chagai (Ageo)
- זכַרְיה - Tzakariyah (Zacarías)
- מַלְאָכִי - Mal'akhi (Malaquías)
Y finalmente, veamos cuál es la estructura de los Ketuvim, los escritos:
- תְּהִילִים - Tehilim (Salmos)
- מִשְׁלֵי - Mishlei (Proverbios)
- אִיּוֹב - Iyov (Job)
- שִׁיר הַשִּׁירִים - Shir Hashirim (Cantar de los Cantares)
- רוּת - Rut (Ruth)
- אֵיכָה - Eikah (Lamentaciones)
- קֹהֶלֶת - Kohelet (Eclesiatés)
- אֶסְתֵּר - Esther (Ester)
- דָּנִיּאֵל - Daniye'l (Daniel)
- עֶזְרָא - Ezra - (Esdras)
- נְחֶמְיָה - Nehemiah (Nehemías)
- דִּבְרֵי הַיָּמִים א - Divrei Hayamim Aleph (Crónicas I)
- דִּבְרֵי הַיָּמִים ב - Divrei Hayamim Bet (Crónicas II)
Los versículos sobre la prohibición
Nos encontramos en una etapa del estudio donde la pregunta central es ¿Realmente el Tarot está prohibido por la Biblia? Nos llevaremos una agradable sorpresa al descubrir que no, éstas prácticas no están prohibidas para la Torah judía.
D'varim 18:10
(י) לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃ (יא) וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃ (יב) כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת יְהֹוָ֖ה כׇּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מוֹרִ֥ישׁ אוֹתָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃
(10) Let no one be found among you who consigns a son or daughter to the fire, or who is an augur, a soothsayer, a diviner, a sorcerer, (11) one who casts spells, or one who consults ghosts or familiar spirits, or one who inquires of the dead. (12) For anyone who does such things is abhorrent to יהוה, and it is because of these abhorrent things that your God יהוה is dispossessing them before you.
Los versículos sobre la lana y el lino
¿Todos las mitzvot se tienen que entender de forma literal? Nos daremos cuenta que muchas de éstas reglas cumplen con la función de evitar hacer el mal; pero que no tenemos que tomarlas de forma textual sino contextual.
(יא) לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃ {ס}
(11) You shall not wear cloth combining wool and linen.
Kedoshim: Verso 111
כִּלְאַיִם, מַהוּ כִּלְאַיִם. כְּמָאן דְּיָהִיב אָחֳרָא בְּבֵי מַטְרָא, כד"א אֶל בֵּית הַכֶּלֶא, בְּגִין דְּלָא לְמֶעְבַּד מִידִי. כִּלְאַיִם: מְנִיעוּתָא, דְּמָנַע לְכָל אִינּוּן חֵילִין מֵעֲבִידָתָא דִּלְהוֹן. כִּלְאַיִם: עִרְבּוּבְיָיא, דְּעָבֵיד עִרְבּוּבְיָא בְּחֵילָא דִּלְעֵילָּא, וְאַכְחִישׁ פּוּמְבִּי דְּמַלְכָּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.
Kedoshim: Verso 114
כְּתִיב דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. דָּרְשָׁה, מַהוּ דָּרְשָׁה. דְּבַעְיָא וְדָרִישׁ עַל צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, מַאן דִּמְחַבֵּר לוֹן כַּחֲדָא, וְאִי תֵּימָא בְּצִיצִית אֲמַאי שָׁרֵי. הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל הָתָם הוּא הַהוּא לְבוּשָׁא בְּתִקּוּנוֹי, בְּאַשְׁלְמוּת עוֹבָדָא כַּדְקָא חֲזֵי.
Profundizando en la prohibición
Es necesario tener claridad sobre la diferencia entre kesem y keshafim, puesto que al traducirse como "brujería" y "adivinación" pensaríamos que el menester del tarotista está prohibido, pero hay mucho que estudiar al respecto, sobre todo en su idioma original.
(יד) וְעַתָּ֞ה יְר֧אוּ אֶת־יְהֹוָ֛ה וְעִבְד֥וּ אֹת֖וֹ בְּתָמִ֣ים וּבֶאֱמֶ֑ת וְהָסִ֣ירוּ אֶת־אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁר֩ עָבְד֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֜ם בְּעֵ֤בֶר הַנָּהָר֙ וּבְמִצְרַ֔יִם וְעִבְד֖וּ אֶת־יְהֹוָֽה׃ (טו) וְאִם֩ רַ֨ע בְּֽעֵינֵיכֶ֜ם לַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהֹוָ֗ה בַּחֲר֨וּ לָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־מִ֣י תַעֲבֹדוּן֒ אִ֣ם אֶת־אֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁר־עָבְד֣וּ אֲבוֹתֵיכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ (בעבר) [מֵעֵ֣בֶר] הַנָּהָ֔ר וְאִם֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְאָנֹכִ֣י וּבֵיתִ֔י נַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהֹוָֽה׃ {פ}
(14) “Now, therefore, revere the LORD and serve Him with undivided loyalty; put away the gods that your forefathers served beyond the Euphrates and in Egypt, and serve the LORD. (15) Or, if you are loath to serve the LORD, choose this day which ones you are going to serve—the gods that your forefathers served beyond the Euphrates, or those of the Amorites in whose land you are settled; but I and my household will serve the LORD.”
La historia de los hechiceros Balak y Balaam
Balak el rey de Mo'av tenía en su ser sentimientos muy reactivos, lleno de miedo, de celos y de preocupación porque los israelitas fueran a atacar su reino, entonces decidió que quería atacarlos primero, por medio de la brujería, razón por la que manda a llamar a un vidente y hechicero famoso, Balaam. ¿Qué sucedió?
(ז) וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מוֹאָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק׃
(7) The elders of Moab and the elders of Midian, versed in divination, set out. They came to Balaam and gave him Balak’s message.
(א) וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃
(1) Balaam said to Balak, “Build me seven altars here and have seven bulls and seven rams ready here for me.”
(ג) וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם לְבָלָ֗ק הִתְיַצֵּב֮ עַל־עֹלָתֶ֒ךָ֒ וְאֵֽלְכָ֗ה אוּלַ֞י יִקָּרֵ֤ה יְהֹוָה֙ לִקְרָאתִ֔י וּדְבַ֥ר מַה־יַּרְאֵ֖נִי וְהִגַּ֣דְתִּי לָ֑ךְ וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי׃
(3) Then Balaam said to Balak, “Stay here beside your offerings while I am gone. Perhaps יהוה will grant me a manifestation, and whatever is revealed to me I will tell you.” And he went off alone.
(טו) וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃ (טז) נְאֻ֗ם שֹׁמֵ֙עַ֙ אִמְרֵי־אֵ֔ל וְיֹדֵ֖עַ דַּ֣עַת עֶלְי֑וֹן מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃
(15) He took up his theme, and said: Word of Balaam son of Beor, Word of the man whose eye is true, (16) Word of one who hears God’s speech, Who obtains knowledge from the Most High, And beholds visions from the Almighty, Prostrate, but with eyes unveiled:
(א) וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנ֖וֹת אֶל־בְּנ֥וֹת מוֹאָֽב׃ (ב) וַתִּקְרֶ֣אןָ לָעָ֔ם לְזִבְחֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ן וַיֹּ֣אכַל הָעָ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לֵאלֹֽהֵיהֶֽן׃ (ג) וַיִּצָּ֥מֶד יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַ֣עַל פְּע֑וֹר וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
(1) While Israel was staying at Shittim, the menfolk profaned themselves by whoring with the Moabite women, (2) who invited the menfolk to the sacrifices for their god. The menfolk partook of them and worshiped that god. (3) Thus Israel attached itself to Baal-peor, and יהוה was incensed with Israel.
(ד) לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃ (ה) עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ׃
(4) No Ammonite or Moabite shall be admitted into the congregation of יהוה; no descendants of such, even in the tenth generation, shall ever be admitted into the congregation of יהוה, (5) because they did not meet you with food and water on your journey after you left Egypt, and because they hired Balaam son of Beor, from Pethor of Aram-naharaim, to curse you.—
¿El Tarot adivinatorio está prohibido?
Sorprendentemente, el Zóhar nos habla de que algunas prácticas aunque sí tengan como propósito "ver" el futuro con algún tipo de práctica mientras ésta no genere Avodah Zarah, están permitidas, como la que realizará el Dr. Kartana en ésta porción:
Ha'azinu: Verso 254
א"ר אֶלְעָזָר, עַד הַשְׁתָּא לָא שְׁמַעְנָא מֵאַסְיָא דָּא, וּמִסִּפְרָא דָּא. בַּר מִזִּמְנָא חֲדָא, דְּאָמַר לִי טַיְּיעָא חֲדָא, דְּשָׁמַע לַאֲבוֹי, דְּאַסְיָא חַד הֲוָה בְּיוֹמוֹי, דְּכַד הֲוָה מִסְתְּכַּל בב"נ, כַּד אִיהוּ בְּבֵי מַרְעֵיהּ, הֲוָה אָמַר, דָּא חַי וְדָא מֵת. וַהֲווֹ אַמְרִין עָלֵיהּ דְּהוּא זַכָּאָה קְשׁוֹט, דְּחִיל חַטָּאָה. וְכָל מַה דְּלָא יָכִיל לְמִדְבַּק מַה דְּאִצְטְרִיךְ, אִיהוּ הֲוָה קָנֵי, וְיָהִיב מִדִּילֵיהּ. הֲוָה אַמְרִין, דְּלֵית חַכִּים בְּעָלְמָא כְּגִינֵיהּ. וּבִצְלוֹתֵיהּ הֲוָה עָבֵיד יַתִּיר, מִמָּה דַּהֲוָה עָבֵיד בִּידוֹי. וּכְדְדָמֵי לָן, דָּא הֲוָה הַהוּא אַסְיָא.
Ha'azinu: Verso 255
אָמַר הַהוּא טַיְּיעָא, וַדַּאי סִפְרָא דִּילֵיהּ בִּידִי אִיהוּ, דְּקָא יָרִיתְנָא מֵאָבִי אַבָּא, וְכָל מִלּוֹי דְּהַהוּא סִפְרָא, כֻּלְּהוּ אִתְיַיסְּדוּן עַל רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְרָזִין סְתִימִין אַשְׁכַּחְנָא בֵּיהּ, וּמִלִּין דְּאַסְוָּותָא סַגִּיאִין, דְּאִיהוּ אָמַר דְּלָא יָאוּת לְמִפְעַל לוֹן, בַּר אִי אִיהוּ דְּחִיל חַטָּאָה.
Ha'azinu: Verso 256
וְאִינּוּן מִמַּה דַּהֲוָה עָבֵיד בִּלְעָם, דַּהֲוָה לָחִישׁ לְחִישִׁין עַל מְרָע, וַהֲוָה אָמַר בְּפוּמוֹי וְאִתְסֵּי מִיַּד. וְכֻלְּהוּ בָּרִיר לוֹן בְּהַהוּא סִפְרָא. וְאָמַר, דָּא אָסוּר, וְדָא מוּתָּר לְמַאן דִּדְחִיל חַטָּאָה. בְּגִין דְּמַרְעִין סַגִּיאִין אָמַר, דְּתַלְיָיא אַסְוָותָא דִּלְהוֹן, בִּלְחִישׁוּ דְּפוּמָא. וְאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּנָחָשׁ, וּמִנְּהוֹן מִסִּטְרָא דְּקֶסֶם. וְכָל אִינּוּן דְּאָסוּר לוֹמַר בְּפוּמָא, וְאָסוּר לְמֶעְבַּד בְּעוֹבָדָא, הֲוָה אָמַר. עַד דְּאַשְׁכַּחְנָא עַל מַרְעִין יְדִיעָאן דְּאִצְטְרִיךְ לוֹמַר כַּךְ. וּלְנַדּוּיֵי בְּנִדּוּי וּבְשַׁמָתָא, עַל הַהוּא מְרָע. וְאִיהוּ תַּוָּוהָא סַגִּי לְגַבָּן.
La adivinación dentro del mundo judío
La misma Torah nos comenta algunos ejemplos de adivinación que se han hecho dentro del judaísmo, incluso obras del propio Kohen HaGadol, y de todos los profetas quienes acceden a la Luz de la Clarividencia, veamos los ejemplos:
(ל) וְנָתַתָּ֞ אֶל־חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־הָאוּרִים֙ וְאֶת־הַתֻּמִּ֔ים וְהָיוּ֙ עַל־לֵ֣ב אַהֲרֹ֔ן בְּבֹא֖וֹ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹ֠ן אֶת־מִשְׁפַּ֨ט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל עַל־לִבּ֛וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תָּמִֽיד׃ {ס}
(30) Inside the breastpiece of decision you shall place the Urim and Thummim, so that they are over Aaron’s heart when he comes before יהוה. Thus Aaron shall carry the instrument of decision for the Israelites over his heart before יהוה at all times.
(ח) וַיָּ֥שֶׂם עָלָ֖יו אֶת־הַחֹ֑שֶׁן וַיִּתֵּן֙ אֶל־הַחֹ֔שֶׁן אֶת־הָאוּרִ֖ים וְאֶת־הַתֻּמִּֽים׃
(8) He put the breastpiece on him, and put into the breastpiece the Urim and Thummim.
(ו) וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בַּיהֹוָ֔ה וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ יְהֹוָ֑ה גַּ֧ם בַּחֲלֹמ֛וֹת גַּ֥ם בָּאוּרִ֖ים גַּ֥ם בַּנְּבִיאִֽם׃
(6) And Saul inquired of the LORD, but the LORD did not answer him, either by dreams or by Urim or by prophets.
III - El Zóhar nos enseña Tarot
El Sagrado Zóhar es el libro revelado por Rabbi Shimon Bar Yochai, quien pasó 13 años en una cueva, protegiéndose de la persecución contra los judíos por parte de los romanos, puedes leer un poco más de su historia y su importancia en el Jerusalem Talmud Sheviit 9:1
Sin duda, lo más destacado fue que en todo ese tiempo, él estudió día y noche la Torah, mereciendo conocer sus más profundos secretos, que como te darás cuenta, pueden explicara muy bien los arquetipos y alegorías del Tarot; así que, vamos a estudiar unos pocos versos que nos ayudarán a elevar nuestro conocimiento sobre ésta maravillosa herramienta de una manera espiritual.
0 - El Loco
Bereshit A: Verso 1
בְּרֵישׁ הוּרְמְנוּתָא דְמַלְכָּא, גָּלִיף גְּלוּפֵי בִּטְהִירוּ עִלָּאָה בּוּצִינָא דְּקַרְדִינוּתָא, וְנָפֵיק גּוֹ סְתִים דִּסְתִימוּ מֵרָזָ"א דְּאֵי"ן סוֹ"ף, קוּטְרָא בְּגוּלְמָא נָעִיץ בְּעִזְקָא לָא חִוָּור וְלָא אוּכָם וְלָא סוּמָק וְלָא יָרוֹק, וְלָא גֹּוָון כְּלָל. כַּד מָדֵיד מְשִׁיחָא, עָבֵיד גֹּוָונִין לְאַנְהָרָא לְגוֹ. בְּגוֹ בּוֹצִינָא, נָפֵיק חַד נְבִיעוּ, דְּמִנֵּיהּ אִצְטַבְּעוּ גֹּוָונִין לְתַתָּא.
Trumah: Verso 775
וּבְטוּבוֹ חָיִּינוּ, דָּא אִצְטְרִיךְ רְעוּתָא לְעֵילָּא לְגַבֵּי עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, וְע"ד אִיהִי בְּאֹרַח סָתִים. וּבְטוּבוֹ, וְלָא מִטּוּבוֹ, וּבְטוּבוֹ: דָּא יְמִינָא עִלָּאָה. וּמִטּוּבוֹ: דָּא דַּרְגָּא אַחֲרָא, דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְאִיהוּ דַּרְגָּא לְתַתָּא מִנֵּיהּ, בְּגִין דִּבְהַהוּא טוֹב אִתְבְּנֵי עָלְמָא, וּבֵיהּ אִתְּזָן.
Trumah: Verso 776
אֲמַאי אִקְרֵי טוֹב וַאֲמַאי אִקְרֵי חֶסֶד. טוֹב אִיהוּ, כַּד כָּלִיל כֹּלָּא בְּגַוֵּיהּ, וְלָא אִתְפָּשַׁט לְנַחְתָּא לְתַתָּא. חֶסֶד כַּד נַחְתָּא לְתַתָּא. וְעָבִיד טִיבוּ בְּכָל בִּרְיָין, בְּצַדִּיקֵי וּבְרַשִׁיעֵי וְלָא חָיִישׁ, וְאע"ג דְּדַרְגָא חַד הוּא. מְנָלָן דִּכְתִּיב אַךְ טוֹב וְחֶסֶד יִרְדְפוּנִי, אִי טוֹב לָמָּה חֶסֶד, וְאִי חֶסֶד לָמָּה טוֹב, דְּהָא בְּחַד סַגְיָא אֶלָּא טוֹב כָּלִיל כֹּלָּא בְּגַוֵּיהּ, וְלָא אִתְפָּשַׁט לְתַתָּא. חֶסֶד נָחִית וְאִתְפָּשַּׁט לְתַתָּא, וְזָן כֹּלָּא צַדִּיקֵי וְרַשִׁיעֵי כַּחֲדָא.
1 - El Mago
Korach: Verso 9
וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְגוֹ.' הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. ר' שִׁמְעוֹן אָמַר, קְרִיאֵי מוֹעֵד קְרִאֵי כְּתִיב, חָסֵר יוֹ"ד, אֲמַאי קְרִאֵי. אֶלָּא הָכִי הוּא, מַלְכוּתָא דְּאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא. וְרָזָא דָּא, כָּל אִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין, דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְאֲחִיד בְּהוּ, כֻּלְּהוּ זְמִינִין מֵאֲתָר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, הה"ד מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. וְאֵימָתַי בְּשַׁעֲתָא דְּמוֹעֵד זַמִּין בְּעָלְמָא, כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין, דִּזְמִינִין מִקֹדֶשׁ עִלָּאָה, ה"נ קֹדֶשׁ תַּתָּא זַמִּין לְחֵילוֹי, לְאַעְטְרָא וּלְאַעְלָאָה לְהוּ.
Vayak'hel: Verso 100
וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן. מַאי אִיהוּ. אֶלָּא אִית סֵפֶר לְעֵילָּא, וְאִית סֵפֶר לְתַתָּא. זִכָּרוֹן אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא, דְּנָטִיל וְכָנִישׁ לְגַבֵּיהּ, כָּל חַיִּין דִּלְעֵילָּא. סֵפֶר זִכָּרוֹן תְּרֵין דַּרְגִּין דְּאִינּוּן חַד, וְרָזָא דָּא שֵׁם הָוָיָ"ה שֵׁם חַד. יְהֹוָ"ה חַד. וְכֹלָּא מִלָּה חֲדָא.
Ha'azinu: Verso 12
ר' יִצְחָק אָמַר, בְּאָן אֲתָר אִתְכְּלִילַת כ"י בְּשׁוֹשַׁנָּה. בְּאִינּוּן נְשִׁיקִין דִּרְחִימוּתָא, דְּאִתְדְּבָקַת בְּמַלְכָּא עִלָּאָה, נַטְלָה תְּרֵי שׁוֹשַׁנִּים, כד"א שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים. ובג"כ אָמְרָה כ"י, יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. בְּגִין דְּאִתְכְּלִילַת בַּשּׁוֹשַׁנִּים, בִּתְרֵי שִׂפְוָון דִּילֵיהּ.
(א) אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁר֔וֹן שֽׁוֹשַׁנַּ֖ת הָעֲמָקִֽים׃ (ב) כְּשֽׁוֹשַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַחוֹחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖י בֵּ֥ין הַבָּנֽוֹת׃
(1) I am a rose of Sharon, A lily of the valleys. (2) Like a lily among thorns, So is my darling among the maidens.
2 - La Sacerdotisa
Bereshit A: Verso 107
נְקוּדָה קַדְמָאָה, הוּא נְהִירוּ פְּנִימָאָה, דְּלֵית לֵיהּ שִׁעוּרָא, לְמִנְדַע זְכִיכוּ וְדַקִּיקוּ וְנַקְיוּ דִילֵיהּ, עַד דְּאִתְפְּשַׁט פְּשִׁיטוּ, וְהַהוּא פְּשִׁיטוּ דְּהַהִיא נְקוּדָה, אִתְעֲבֵיד חַד הֵיכָלָא לְאִתְלַבְּשָׁא הַהִיא נְקוּדָה, נְהִירוּ דְּלָא יְדִיעַ לִסְגִיאוּ זִכּוּכָא דִלֵּיהּ.
Emor: Verso 45
חֲתוֹם תּוֹרָה, חֲתִימָה דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב בְּאָן אֲתַר. בְּלִמּוּדָי, אִלֵּין נְבִיאֵי, כד"א וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יָכִין וַיָקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִקְרָא שְׁמוֹ בּוֹעַז. וּמִתַּמָּן אִתְפָּרְשָׁן אוֹרְחֵי לִנְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, וְקַיְימֵי אִלֵּין בְּקִיּוּמָא לְגוּפָא, לְשִׁית טְהִירִין, הה"ד שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ. וְכֹלָּא לָא קַיְּימָא אֶלָּא בִּשְׁלִימוּ, וְלָא שַׁרְיָא קְדוּשָּׁה דְּכֹלָּא, אֶלָּא בִּשְׁלִימוּ, כַּד מִתְחַבְּרָאן דָּא בְּדָא, כֹּלָּא הוּא שְׁלִים, כֹּלָּא הוּא חַד, לָא אִתְפְּגִים אֲתַר. וְעַל דָּא אִקְרֵי כ"י שָׁלֵם, כד"א וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ.
Trumah: Verso 313
פָּתַח רַבִּי יוֹסִי וְאָמַר, שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. שִׁירָתָא דָּא אִתְּעַר לָהּ שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, כַּד אִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּלִימוּ, עֵילָּא וְתַתָּא בִּשְׁלְמוּתָא חֲדָא. וְאע"ג דְּחַבְרַיָּיא פְּלִיגָּן בְּהַאי, שִׁירָתָא דָּא לָא אִתְּמַר, אֶלָּא בִּשְׁלִימוּ, כַּד סִיהֲרָא אִתְמַלְיָא בִּשְׁלִימוּ, וּבֵי מַקְדְּשָׁא אִתְבְּנֵי כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, לָא הֲוָה חֶדְוָה קָמֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, כְּהַהוּא יוֹמָא.
Trumah: Verso 328
הָכִי אוֹלִיפְנָא, שִׁיר, חַד. הַשִּׁירִים, תְּרֵין. אֲשֶׁר, הָא תְּלָת. וְרָזָא דָּא, דְּאִתְיְהִיב כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וְאִתְנְטִיל בֵּין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וְכֹלָּא אִתְּעַר לְגַבֵּי מַלְכָּא דִּשְׁלָמָא דִּילֵיהּ. וּבְהַאי אִסְתַּלָּק רְעוּתָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא בְּרָזָא דְּאֵין סוֹף. רְתִיכָא קַדִּישָׁא הָכָא אִשְׁתְּכַח. דְּהָא אֲבָהָן אִינּוּן רְתִיכָא, דָּוִד מַלְכָּא אִתְחֲבָּר עִמְּהוֹן, אִינּוּן אַרְבַּע רָזָא דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וּבְגִין כַּךְ, אַרְבַּע תֵּיבִין בְּהַאי קְרָא קַדְמָאָה, רָזָא דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא שְׁלֵימָתָא.
3 - La Emperatriz
Pinchas: Verso 121
ד"א בְּעוֹשָׂיו, בְּגִין דב"נ אִתְעָבֵיד בְּשׁוּתָּפוּת, גַּבְרָא וְאִתְּתָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל רָזָא דָּא כְּתִיב, נַעֲשֶׂה אָדָם, בְּשׁוּתָּפוּ. דְּתָנֵינָן, תְּלַת אוּמָנִין עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאַפָּקָא מִנְּהוֹן עָלְמָא, וְאִלֵּין אִינּוּן: שְׁמַיָּא, וְאַרְעָא, וּמַיָּיא. וְכָל חַד שִׁמֵּשׁ חַד יוֹמָא, וְאָהַדְרוּ כְּמִלְּקַדְּמִין.
Pinchas: Verso 126
(רעיא מהימנא) אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲנָא וּשְׁכִינְתִּי שׁוּתָּפוּתָא דְּנִשְׁמְתָא, וַאֲבוֹי וְאִמֵּיהּ שׁוּתָּפוּתָא דְּגוּפָא, דַּאֲבוֹי מַזְרִיעַ לוֹבֶן, דְּעַיְינִין, וּדְגַרְמִין, וְגִידִין, וּמוֹחָא. וְאִתְּתָא שְׁחוֹר דְּעַיְינִין, וְשַׂעֲרָא, וּבִשְׂרָא, וּמִשְׁכָא. וְאוֹף הָכִי שְׁמַיָיא וְאַרְעָא. וְכָל חַיָּילִין דִּלְהוֹן, אִשְׁתְּתָּפוּ בִּיצִירָתֵיהּ. מַלְאָכִין, מִנְּהוֹן יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע לְמֶהֱוֵי מְצוּיָיר מִתַּרְוַויְיהוּ. שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, לְאַנְהָרָא לֵיהּ בִּימָמָא וְלֵילְיָא. חֵיוָן וּבְעִירָן וְעוֹפִין וְנוּנִין, לְאִתְפַּרְנְסָא מִנְּהוֹן. כָּל אִילָנִין וְזַרְעִין דְּאַרְעָא, לְאִתְפַּרְנְסָא מִנְּהוֹן.
4 - El Emperador
Vayechi: Verso 189
תָּנָא, הַהוּא זַכָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בֵּיהּ, וְכָרוֹזָא קָרֵי עֲלֵיהּ, ל' יוֹמִין, בֵּינֵי צַדִּיקַיָיא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן, כֻּלְּהוּ צַדִּיקַיָא חָדָאן, כֻּלְּהוּ צַדִּיקַיָיא אַתְיָין, וּמְעַטְּרָן דּוּכְתֵּיהּ דְּהַהוּא צַדִּיקָא, עַד דְּיֵיתֵי לְמֵידַר דִּיּוּרֵיהּ בֵּינַיְיהוּ.
Shlach Lecha: Verso 57
הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, בָּהּ תֶּחֱמוּ אִי זָכוּ לְכָל הַאי כַּד אַתְּקָפוּ עַל יִצְרֵיהוֹן, וְתַבְרוּ לֵיהּ, אִי לָא. אוֹ כַּד אַתְּקָפוּ בְּאוֹרַיְיתָא, לְמִלְעֵי בָּהּ יְמָמָא וְלֵילְיָא. אוֹ אִי אַרְפּוּ יְדַיְיהוּ מִנָּהּ. וְזָכוּ לְכָל הַאי. הַמְעַט הוּא אִם רָב, אִי סַגִּיאִין אִינּוּן דְּאִשְׁתָּדָּלוּ בְּפוּלְחָנִי, וְאַתְּקִיפוּ בְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִין דְּזָכוּ לְכָל הַאי אִי לָא.
5 - El Hierofante
(יח) וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃
(18) And King Melchizedek of Salem brought out bread and wine; he was a priest of God Most High.
Bechukotai: Verso 28
וְדָא דָּרִישׁ יֹאשִׁיָּהוּ מַלְכָּא, וְאוֹקְמוּהָ דְּהוּא אַתְפַּס בְּחוֹבַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. כְּמָה דִּכְתִּיב, רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יהוה' נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם וְגוֹ.' הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, דְּהָא תָּנֵינָן אִי רֵישָׁא דְּעַמָּא הוּא טַב, כָּל עַמָּא מִשְׁתֶּזְבָן בְּגִינֵיהּ. וְאִי רֵישָׁא דְּעַמָּא לָא אִתְכֵּשָׁר, כָּל עַמָּא אִתָּפְסָן בְּחוֹבֵיהּ. וְהָא יֹאשִׁיָּהוּ רֵישָׁא דְּכַשְׁרָא הֲוָה, וְעוֹבָדוֹי מִתְכַּשְּׁרָן. אֲמַאי אִתְפַּס בְּחוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
Balak: Verso 121
וְאִי הוּא יָדַע, אִצְטְרִיךְ לְחַנְכָא לִבְרֵיהּ, וּלְמֵהַב לֵיהּ כַּסָּא לְבָרְכָא. וּמַאן דְּמָנַע לֵיהּ, דְּלָא יִתְחַנֵּךְ, יִקְּבוּהוּ לְאוֹם. מוֹנֵעַ בָּר דְּלָא לְבָרְכָא לקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא יִתְחַנֵּךְ בְּמִצְוֹת. יִקְּבוּהוּ לְאֹם, יִקְּבֵהוּ מִבָּעֵי לֵיהּ, אוֹ יִקְּבוּהוּ לְאוּמִּים, דְּהָא לְאֹם חַד הוּא, כד"א וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, מַאי יִקְּבוּהוּ לְאֹם. אֶלָּא לְאֵם כְּתִיב, לְאִימָא קַדִישָׁא. יִקְּבוּהוּ לְהַאי בָּר נָשׁ, דְּמָנַע לְהַהוּא בַּר מִלְּבָרְכָא לקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
(יג) הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃ (יד) וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֙יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֙חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי׃
(13) Here I stand by the spring as the daughters of the townspeople come out to draw water; (14) let the maiden to whom I say, ‘Please, lower your jar that I may drink,’ and who replies, ‘Drink, and I will also water your camels’—let her be the one whom You have decreed for Your servant Isaac. Thereby shall I know that You have dealt graciously with my master.”
6 - Los Enamorados
Bereshit A: Verso 180
אֲמָרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּיא אִי הָכֵי אַמַּאי כּוּלֵי הַאי, אָמַר רָבִּי שִׁמְעוֹן לַחַבְרַיָּיא, אִי לָא דַּהֲוָה הָכֵי, דִּבְרָא קָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִצְרָא טָבָא וּבִישָׁא, דְּאִנוּן אוֹר וְחֹשֶׁךְ, לָא הֲוָה זְכוּ וְחוֹבָה, לְאָדָם דִּבְרִיאָה, אֶלָּא, דְּאִתְבְּרֵי מִתַּרְוַויְיהוּ. וּבְגִין דָּא רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וגו'. אֲמָרוּ לֵיהּ כּוּלֵי הַאי אַמַּאי, וְלָא הֲוָה שַׁפִּיר דְּלָא אִתְבְּרֵי, דְּלָא לְמֵיחַב וּלְגַרְמָא כָּל מַה דְּגָרֵים לְעֵילָא, וְלָא הֲוָה לֵיהּ, לָא עוֹנֶשׁ וְלָא שָׂכָר.
7 - El Carro
Vayigash: Verso 133
אֲבָל תָּא חֲזֵי, לְסוּסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעֲיָתִי, תָּא חֲזֵי, אִית רְתִיכִין לִשְׂמָאלָא, בְּרָזָא דְסִטְרָא אָחֳרָא, וְאִית רְתִיכִין לִימִינָא, בְּרָזָא דִלְעֵילָא דִקְדּוּשָּׁה, וְאִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין, אִלֵּין דְּרַחֲמֵי, וְאִלֵּין דְּדִינָא.
8 - La Fuerza
Balak: Verso 262
ובג"כ לִגְּבוּרָה וּלְקָרְבָא, צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. לְרַחֲמָנוּ וּלְטָב, אֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו, בְּחַד דַּרְגָּא יְדִין עָלְמָא, וְשַׁלְטָא לִתְרֵין סִטְרִין, חַד רַחֲמֵי לְיִשְׂרָאֵל. וְחַד דִּינָא לִשְׁאַר עַמִּין.
Shlach Lecha: Verso 238
אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, תָּא וְאַגָלֵּי לָךְ מִלָּה סְתִימָא. בִּנְיָינָא דְּגוּפָא דְּבַר נָשׁ הָכִי הוּא, רוּחָא מֵעִם רוּחָא דְּקוּדְשָׁא. נִשְׁמְתָא מִגּוֹ אִילָנָא דְּחַיֵּי. כֵּיוָן דְּרוּחָא קַדִּישָׁא, יָהַב חֵילָא, מִיַּד רְתִיכִין דִּילֵיהּ. יָהֲבִין חֵילַיְיהוּ. חֵילָא דִּלְהוֹן, גַּרְמֵי וְשַׁיְיפִין. כֻּלְּהוּ מִסִּטְרָא דִּלְהוֹן, וְתִקּוּנַיְיהוּ דָּא עַל דָּא. סט"א יָהָבַת בִּשְׂרָא, וּמִסִּטְרָא דִּילָהּ, אַתְיָא בִּשְׂרָא, וְלָא מִלָּה אַחֲרָא. רְתִיכִין דִּילָהּ, יָהֲבִין כָּל אִינּוּן גִּידִין וְעַרְקִין, לְאַמְשָׁכָא דָּמָא לְבִשְּׂרָא. בָּתַר דְּאִלֵּין יָהֲבֵי חֵילַיְיהוּ, שְׁמַיָא יַהֲבֵי חֵילַיְיהוּ, וּמַאן אִינּוּן. עוֹר דְּאִתְמְשָׁךְ עַל כֹּלָּא. כְּגַוְונָא דִּלְהוֹן.
9 - El Ermitaño
Trumah: Verso 554
אֲבָל הַחָכְמָה תָּעוֹז לֶחָכָם, כָּל מַאן דְּאִתְעַסָּק בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִשְׁתָּדַּל בָּהּ לִשְׁמָהּ, אִתְתָּקַּף בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי לֵיהּ תֻּקְפָּא וְחֵילָא, לְאַגָּנָא עָלֵיהּ בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ. וְהַהוּא תֻּקְפָּא וְחֵילָא מֵאָן אֲתָר אִתְתָּקַּף. הָדָר וְאָמַר, מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים. אִינּוּן עֶשֶׂר אֲמִירָן דִּכְתִּיבִין בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִינּוּן שַׁלִּיטִין עִלָּאִין, דְּב"נ אִתְתָּקַּף בְּהוּא בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי כָּל רָזִין דְּעָלְמָא, וְכָל פִּקּוּדִין, וְכָל חָכְמְתָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא, בְּהוּ תַּלְיָא, וּבְהוּ אִתְכְּלִיל כֹּלָּא, וְכֹלָּא אִיהוּ בְּאוֹרַיְיתָא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהּ מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, לְמֶהֱוֵי מִתְתָּקַף בְּתֻּקְפָּא לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
Ki Tetze: Verso 54
וְכַד אַקְדִּים תּוֹרָה לְמִצְוָה, אוֹ חָכְמָה לְיִרְאָה. אִתְהַפָּךְ שְׁמֵיהּ עָלֵיהּ לְנוּקְבָּא, מִדַּת הַדִין, כְּגַוְונָא דָּא הוה"י. דְּאִתְהַפָּךְ לֵיהּ כֺּלָּא לְדִינָא, וְקָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו בְּאוֹרַיְיתָא, כִּקְרִיעַת יַם סוּף. וּכְגַוְונָא דָּא פּוּרְקָנָא, אִם זָכוּ יִפְּקוּן בְּרַחֲמֵי, הה"ד, בְּטֶרֶם יָבֺא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר, וְיִפְּקוּן בְּרַחֲמֵי. וְאִי לָאו אַקְדִּים רַחֲמֵי, וְיִפְקוּן בְּצַעֲרָא. וְשַׁפִּיר דְּאַקְדִּים צַעֲרָא וְדִינָא לְרַחֲמֵי. וּבג"ד אוֹקְמוּהָ רז"ל, מָארֵי מַתְנִיתִין לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא.
10 - La Rueda de la Fortuna
Prologue: Verso 197
וְרוּחַ, דָּא הֶרֶג בְּסַיָּיף, רוּחַ סְעָרָה חַרְבָּא מְשַׁנְּנָא הִיא מְלַהֲטָא בֵּיהּ. כד"א וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, וְאִקְרֵי רוּחַ. הַאי עוֹנָשָׁא, לְמַאן דְּיַעֲבַר עַל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וּכְתִיב לְבָתַר יִרְאָה, רֵאשִׁית, דְּאִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא, מִכָּאן וָהָלְאָה, שְׁאָר פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא.
Prologue: Verso 200
וְעַל דָּא תָּנִינָן, בִּתְרֵין סִטְרִין אִתְפְּרַשׁ אַהֲבָה רְחִימוּ דְּקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִית מָאן דְּרָחֵים לֵיהּ מִגּוֹ דְּאִית לֵיהּ עוֹתָרָא, אוֹרְכָּא דְּיוֹמִין, בְּנִין סַחֲרָנֵיהּ, שַׁלִּיט עַל שַׂנְאוֹי, אָרְחוֹי מִתְתַּקְּנָן לֵיהּ, וּמִגוֹ כָּךְ רָחֵים לֵיהּ. וְאִי לְהַאי יְהֵא בְּהִפּוּכָא וִיהַדַּר עֲלֵיהּ קָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּלְגּוֹלָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, יְהֵא שַׁנְיָא לֵיהּ, וְלָא יִרְחֵם לֵיהּ כְּלָל. וּבְגִין כָּךְ רְחִימָא דָא, לָאו אִיהוּ אַהֲבָה דְּאִית לֵיהּ עִקָּרָא.
Prologue: Verso 201
רְחִימוּ דְּאִקְרֵי שְׁלִים, הַהוּא דַּהֲוֵי בִּתְרֵין סִטְרִין, בֵּין בְּדִינָא בֵּין בְּטִיבוּ וְתִקּוּנָא דְּאָרְחוֹי. דְּרָחֵים לֵיהּ לְמָארֵיהּ כְּמָה דִּתְנֵינָן, אֲפִילּוּ הוּא נָטֵיל נִשְׁמְתָךְ מִינָךְ, דָּא אִיהוּ רְחִימוּ שְׁלִים, דַּהֲוֵי בִּתְרֵין סִטְרִין. וְע"ד אוֹר דְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית נָפַק וּלְבָתַר אִגְנִיז, כַּד אִגְנִיז, נָפַק דִּינָא קַשְׁיָא, וְאִתְכְּלִילוּ תְּרֵין סִטְרִין כַּחֲדָא, לְמֶהֱוֵי שְׁלִימוּ דָּא אַהֲבָה כִּדְקָא יָאוֹת.
11 - La Justicia
Kedoshim: Verse 97
ר' יוֹסֵי פָּתַח קְרָא אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט וְגוֹ.' לֹא תַּעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, כְּמַשְׁמָעוֹ. אֲבָל הָא אִתְּמַר, דְּפַרְשְׁתָּא דָּא מִלִּין עִלָּאִין וְיַקִּירִין אִית בָּהּ בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. הַאי קְרָא מִסּוֹפֵיהּ קָא מַשְׁמַע, דִּכְתִּיב בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ. ת"ח, תְּרֵי דַּרְגִּין אִינּוּן הָכָא: מִשְׁפָּט, וְצֶדֶק. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא חַד רַחֲמֵי, וְחַד דִּינָא, וְדָא אִתְבְּסָם בְּדָא.
Kedoshim: Verso 98
כַּד אִתְּעַר צֶדֶק, דָּאִין דִּינָא לְכֹלָּא כַּחֲדָא, דְּלֵית בֵּיהּ רַחֲמֵי, וְלָאו וַותְּרָנוּתָא. כַּד אִתְּעַר מִשְׁפָּט, אִית בֵּיהּ רַחֲמֵי. יָכוֹל יְהֵא כֹּלָּא בְּמִּשְׁפָּט. אָתָא קְרָא וְאָמַר, בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ. מ"ט. בְּגִין דְּצֶדֶק לָאו דָּאִין לְדָא וְשָׁבִיק לְדָא, אֶלָּא כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא בְּשִׁקּוּלָא חֲדָא. כְּגַוְונָא דָּא לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָּדוֹל, אֶלָּא כֻּלְּהוּ בְּשִׁקּוּלָא חֲדָא, בְּצֶדֶק. יָכוֹל יְהֵא כֹּלָּא דִּינָא בְּצֶדֶק בִּלְחוֹדוֹי. אָתָא קְרָא וְאָמַר תִּשְׁפּוֹט, דְּבָעֵי לְחַבְּרָא לְהוּ כַּחֲדָא, דְּלָא יִשְׁתְּכַּח דָּא בְּלָא דָּא, וְהַאי שְׁלִימוּ דְּדִינָא.
Kedoshim: Verso 99
וכ"כ לָמָּה. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁכִיחַ תַּמָּן. וּבְגִּינֵי כַּךְ בָּעֵי לְאַשְׁלְמָא דִּינָא. כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ עָבֵיד לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דִּילֵיהּ מַמָּשׁ עָבֵיד לְעֵילָּא. ות"ח, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁוֵּי כּוּרְסְיָיא דְּדִינָא, בְּשַׁעֲתָא דְּדַיָינֵי יַתְבִין, הה"ד, כּוֹנֵן לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹ. וּמִתַּמָּן אִתְתָּקַּן כּוּרְסְיָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַאן אִיהוּ כּוּרְסְיָה. אִלֵּין אִינּוּן צֶדֶק וּמִשְׁפָּט. הה"ד צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ. וּמַאן דְּדָאִין דִּינָא, בָּעֵי לְמֵיתַב בְּכוּרְסְיֵהּ דְּמַלְכָּא. וְאִי פָּגִים חַד מִנַּיְיהוּ, כְּאִלּוּ פָּגִים לְכוּרְסֵיהּ דְּמַלְכָּא. וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתְּלַּק מִבֵּינַיְיהוּ דְּדַיְינֵי, וְלָא קָאֵים בְּדִינַיְיהוּ. וּמַאי אָמַר. עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יהוה' וְגוֹ.' וְרוּחָא דְּקוּדְשָׁא אָמַר, רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים.
12 - El Colgado
Toldot: Verso 83
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן וגו'. ר' יְהוּדָה פְּתַח וַאֲמַר, יהוה' צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאוֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. כַּמָּה עוֹבָדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתְתַּקְנָן, וְכָל מַה דְּאִיהוּ עָבֵיד, כֹּלָּא עַל דִּינָא וּקְשׁוֹט, כְּמָה דִכְתִיב הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.
Toldot: Verso 87
אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם צַדִּיקַיָא תָּדִיר, בְּכָל עוֹבָדִין דְּאִינוּן עָבְדִין בְּגִין דְּיָדַע דְּלָא יִסְטוּן לְיָמִינָא וּשְׂמָאלָא, וּבְגִין כָּך אַבְחִין לוֹן, לָאו בְּגִינֵיהּ, דְּהָא אִיהוּ יָדַע יִצְרָא וְתוֹקְפָא דִמְהֵימְנוּתָא דִלְהוֹן, אֶלָּא בְּגִין לַאֲרָמָא רֵישֵׁיהוֹן בְּגִינַיְיהוּ.
Toldot: Verso 88
כְּגַוְונָא דָא, עֲבַד לֵיהּ לְאַבְרָהָם, דִּכְתִיב וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, מַאי נִסָּה, הֲרָמַת נֵס, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר הָרִימוּ נֵס, שְׂאוּ נֵס, אָרֵים דִּגְלָא דִּילֵיהּ בְּכָל עַלְמָא, וְאַף עַל גָּב דְּהָא אִתְּמָר, בְּגִין דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָרֵים דִּגְלָא דְאַבְרָהָם, בְּעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, אוֹף הָכֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין לַאֲרָמָא דִגְלָא דְצַדִּיקַיָא, אִיהוּ בָּחִין לוֹן, לַאֲרָמָא רֵישַׁיְיהוּ בְּכָל עַלְמָא.
13 - La Muerte
Vayetze: Verso 287
אָמַר לוֹ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי אֲנָא קָטֵיל בְּנֵי נָשָׁא, הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה, כַּמָּה תַּרְעִין אִינוּן פְּתִיחָן בְּהַהוּא סִטְרָא. וּמוֹתָא שָׁלְטָא עֲלַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ סְתִימִין מִבְּנֵי נָשָׁא, וְלָא יָדְעִין אִינוּן שְׁעָרִים.
Vayetze: Verso 288
וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה. מַאן אִינוּן שַׁעֲרֵי מָוֶת ומַאן אִינוּן שַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת. אֶלָּא מָוֶת וְצַלְמָוֶת כַּחֲדָא אִינוּן, וְזִוּוּגָא חָדָא אִינוּן. מָוֶת הָא אִתְּמָר, דָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְהָא אוֹקְמוּהָ. צַלְמָוֶת: צֵל מָוֶת. הַאי אִיהוּ מַאן דְּרָכֵיב עֲלֵיהּ, וְאִיהוּ צִלָּא דדִילֵיהּ, וְתוֹקְפָא דִיללֵיהּ, לְאִזְדַּוְּגָא כַּחֲדָא, בְּקִשּׁוּרָא חַד וְאִינוּן חַד.
Trumah: Verso 888
דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מֹשֶׁה לָא מִית. וְאִי תֵּימָא הָא כְּתִיב וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה. כַּךְ בְּכָל אֲתָר לְצַדִּיקַיָּא קָרֵי בְּהוּ מִיתָה. מַאי מִיתָה. מִסִּטְרָא דִּילָן אִקְרֵי הָכִי. דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְכֵן תָּנָא, דְּמַאן דְּאִיהוּ בִּשְׁלִימוּתָא דִּמְהֵימְנוּתָא קַדִּישָׁא תַּלְיָיא בֵּיהּ, לָא תַּלְיָיא בֵּיהּ מִיתָה וְלָא מִית. כְּמָה דַּהֲוָה בְּיַעֲקֹב דִּמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא הֲוָה בֵּיהּ.
14 - La Templanza
Bo: Verso 22
וּבְהַהוּא יוֹמָא, קַיְימִין אִלֵּין תְּרֵין סִטְרִין: חַיִּים, וּמָוֶת. אִית מַאן דְּאַכְתִּיב לְסִטְרָא דְּחַיִּים. וְאִית מַאן דְּאַכְתִּיב לְסִטְרָא דְּמָוֶת. וּלְזִמְנִין דְּעָלְמָא שַׁרְיָא בְּאֶמְצָעִיתָא, אִי קַיְּימָא חַד זַכָּאָה בְּעָלְמָא, דְּאַכְרַע עָלַיְיהוּ, כֻּלְּהוּ קַיְימִין וְאַכְתִּיבוּ לְחַיִּים. וְאִי חַד חַיָּיבָא אַכְרַע עָלְמָא, כֻּלְּהוּ אַכְתִּיבוּ לְמִיתָה.
15 - El Diablo
Bereshit A: Verso 437
וְהַנָּחָשׁ, ר' יִצְחָק אֲמַר דָּא יֵצֶר הָרָע, רַבִּי יְהוּדָה אֲמַר, נָחָשׁ מַמָּשׁ, אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְר' שִׁמְעוֹן, אֲמַר לוֹן, וַדַּאי כֹּלָּא חַד, וְסמא"ל הֲוָה, וְאִתְחַזֵּי עַל נָחָשׁ, וְצוּלְמֵיהּ דְּנָחָשׁ, דָּא אִיהוּ שָׂטָן. וְכֹלָּא חַד.
16 - La Torre
Noach: Verso 342
תָּא חֲזֵי, וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנָה לָנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם. לֵית הָבָה: אֶלָּא הַזְמָנָה בְּעָלְמָא. נִבְנֶה לָנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם. כָּלְהוֹ בְּעֵיטָא בִּישָׁא, אָתוֹ לְסַרְבָא בֵּיהּ, בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בִּשְׁטוּתָא אָתוֹ בְּטִפְּשׁוּ דְּלִבָּא.
17 - La Estrella
Balak: Verso 47
אָמַר יַנּוּקָא, אֲנָא לָא מִסְתַּפֵינָא מֵעֵינָא בִּישָׁא, דְּבַר נוּנָא רַבָּא וְיַקִּירָא אֲנָא, וְנוּנָא לָא דָּחִיל מֵעֵינָא בִּישָׁא, דִּכְתִּיב וְיִדְגּוּ לָרוֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, מַאי לָרוֹב, לְאַסְגָּאָה עַל עֵינָא. וְתָנֵינָן, מַה דָּגִים דְּיַמָּא מַיָּא חָפֵּי עֲלֵיהוֹן, וְלֵית עֵינָא בִּישָׁא וְכוּ.' לָרוֹב וַדַּאי, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, בְּגוֹ בְּנֵי אֱנָשָׁא עַל אַרְעָא. אָמְרוּ, בְּרָא, מַלְאָכָא דַּיְיָ,' לֵית בָּנָא עֵינָא בִּישָׁא, וְלָא מִסִּטְרָא דְּעֵינָא בִּישָׁא אֲתֵינָן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָפֵּי עֲלָךְ בְּגַדְפּוֹי.
Vayera: Verso 424
וַיַּעַשׂ יהוה' לְשָׂרָה וגו'. כֵּיוָן דַּאֲמַר וַיהוה' פָּקַד אֶת שָׂרָה, מַהוּ וַיַּעַשׂ יהוה' לְשָׂרָה. אֶלָּא הָכֵי תָּנִינָן דְּאִיבָּא דְּעוֹבָדוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מֵהַהוּא נָהָר דְּנָגֵיד וְנָפֵיק מֵעֵדֶן אִיהוּ, וְאִיהוּ נִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, וְאִיהוּ מַזָּלָא, דְּכָל בִּרְכָאן טָבָאן, וְגִשְׁמֵי בִּרְכָאן, נָזְלֵי מִנֵּיהּ, וּמִתַּמָּן נָפְקֵי, דִּכְתִיב לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, דְּאִיהוּ מַזֵּיל, וּמַשְׁקֶה מֵעֵילָא לְתַתָּא, בְּגִין דְּבָנֵי בְּהַאי מַזָּלָא תַּלְיָין, וְלָא בַּאֲתַר אָחֳרָא.
18 - La Luna
Bereshit A: Verso 111
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וַיַּעַשׂ רִבּוּיָא וְתִקּוּנָא דְּכֹלָּא כִּדְקָא יָאוֹת. אֶת שְׁנֵי הַמְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים. בְּקַדְמֵיתָא בְּחִבּוּרָא חָדָא, רָזָא דָּא שְׁמָא שְׁלִים כַּחֲדָא, ידו"ד אֱלֹהִים, אַף עַל גָּב דְּלָא אִיהוּ בְּאִתְגַּלְּיָא אֶלָּא בְּאֹרַח סָתִים.
Bereshit A: Verso 113
לָא אִתְיַישֵׁב סִיהֲרָא לְגַבֵּי שִׁמְשָׁא, דָּא אִכְסִיף מִקַּמֵּי דָּא, סִיהֲרָא אָמְרָה אֵיכָה תִרְעֶה, שִׁמְשָׁא אָמְרָה אֵיכָה תַרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, שְׁרַגָא זְעֵירָא אֶכְדֵין צָהִיר בַּצָּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהֱיֶה כְּעוֹטְיָה, אֶכְדֵּין אֶהֱוֵי בְּכִסּוּפָא, כְּדֵין אַזְעֵירַת גַרְמָהּ לְמֶהֱוֵי רֵישָׁא לְתַתָּאי, דִּכְתִיב צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, אָמַר לוֹ הָקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִילִי וְאַזְעֵירִי גַרְמָךְ.
19 - El Sol
Vayetze: Verso 1
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. ר' חִיָּיא פְּתַח וַאֲמַר, וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם, הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ. אֲבָל וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, דָּא יַעֲקֹב, כַּד הֲוָה בִּבְאֵר שָׁבַע. וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ, כַּד אֲזַל לְחָרָן, דִּכְתִיב וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ. וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ, דִּכְתִיב וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.
20 - El Juicio Final
Shemot: Verse 297
ר' יִצְחָק אָמַר, כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא, מַשְׁכִין תּוּקְפָּא מִשָּׂרֵיהוֹן, וְיִשְׂרָאֵל נַגְדִּין חֵילֵיהוֹן מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִינּוּן אִתְקְרוּן עַמָּא דַּיְיָ,' וְלָא עַמָּא דְּשׁוּלְטָנַיָּא. ר' יְהוּדָה אָמַר, הָכָא אִתְקְרוּן עַמּוֹ, דִּכְתִּיב וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ, וְהָתָם כְּתִיב, רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי, עַמִּי מַמָּשׁ, יִשְׂרָאֵל אִקְרוּן עַם יהוה,' וּשְׁאַר אוּמִין אִקְרוּן, עַמּוֹ דְּשׁוּלְטָנָא דִּילְהוֹן דִּכְתִּיב, כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יהוה' אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.
21 - El Mundo
Idra Raba: Verse 166
אָמַר ר"ש לְחַבְרַיָּיא, כַּד אִתְפְּרִיס פְּרִיסָא דָּא, דְּאַתּוּן חָמָאן עֲלָנָא, אֲנָא חֲמֵינָא דְּנַחְתּוּ כֹּל תִּקּוּנִין בְּגַוָּוה, וּנְהִירוּ בְּאֲתָר דָּא. וְחַד פָּרוֹכְתָּא בּוּצִינָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, פְּרִיסָא בְּאַרְבַּע סַמְכִין, לְאַרְבַּע עִיבָר.
Naso: Verse 42
ות"ח בְּעוֹבָדִין דב"נ אִשְׁתְּמוֹדַע פַּרְצוּפָא, דְּאִיהִי עָלֵיהּ, וּפַרְצוּפָא דְּאַנְפּוֹי. הה"ד, הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם. בְּדִיּוּקְנָא, אִשְׁתְּמוֹדַע פַּרְצוּפָא דְּחַיָּה דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ, אִם הוּא אַרְיֵה, אוֹ שׁוֹר אוֹ נֶשֶׁר, אוֹ אָדָם. מֵהַמֶּרְכָּבָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. אוֹ מֵהַמֶּרְכָּבָה דְּמַלְאָךְ שַׂר הַפָּנִים. אוֹ מֵהַמֶּרְכָּבָה בִּישָׁא דְּסָמָאֵל. אוֹ מֵהַמֶּרְכָּבָה דְּאַרְבַּע יְסוֹדִין דְּעָלְמָא. וְלֵית בְּהוֹן לָא הַיֵצֶר טוֹב, וְלָא הַיֵצֶר הָרָע, אֶלָּא כִּבְעִירִין דְּעָלְמָא. ובג"ד כַּמָה הֲבָלִים אִית בִּבְנֵי נָשָׁא, כָּל חַד לְמִינֵיהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ. ובג"ד, בְּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. וּבְכָל פַּרְצוּפָא אִית מְמָנָא עָלֵיהּ.
Bereshit A: Verse 82
מִיכָאֵל רָשֵׁים רְשִׁימוּ לְצַד דָּרוֹם, וְכָל אַנְפִּין מִסְתַּכְּלִין לְגַבֵּי פְּנֵי אָדָ"ם: פְּנֵי אַרְיֵ"ה, פְּנֵי שׁוֹ"ר, פְּנֵי נֶשֶׁ"ר. אָדָם אִיהוּ דְּכַר וְנוּקְבָא, וְלָא אִקְרֵי אָדָם בַּר הָנֵי, וּמִנֵּיהּ אִצְטַיְירָן צִיּוּרִין, דְּרֶכֶב אֱלֹהִים רִבּוֹתַיִם, דִּכְתִיב רֶכֶב אֱלֹהִים רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן.
IV - ¿Existe una relación entre el Tarot y la Kabbalah?
En 1619, el gran Kabbalista Rabbi Avraham Azulai nos comunicó en clave lo que sucedería en la Era de Acuario; escribió que una significativa transformación espiritual comenzaría en el año 2000, dice que sería una era en la que la Kabbalah se expandería hasta ''las cuatro esquinas del globo'', un período en el que el tiempo y espacio serían más cortos. Un tiempo en el que los secretos de la inmortalidad comenzarían a descubrirse ante los ojos del mundo. Kabbalah en arameo, proviene del verbo lekabel, cuyo significado es recibir. Por lo tanto, es la ciencia espiritual que nos enseña sobre cómo recibir más luz en nuestra vida.
El Zóhar dice que cuando alguien desea aprender Kabbalah, su deseo es su tarifa de entrada y eso no tiene precio. Es decir que todo aquel que quiera aprender el mecanismo energético de ésta vida, será bienvenido en ésta ciencia espiritual. La Kabbalah no es una religión; es una sabiduría para ayudar a las personas a obtener mayor conciencia, niveles más altos de conciencia.
Sin embargo, el objetivo no es llenarnos de conocimiento, sino de conocer más sobre nuestra existencia, para así modificar nuestra vida; no solamente hay que estudiar a la Kabbalah, sino hay que vivir la Kabbalah. Por lo tanto, nuestro objetivo es que cada día nos convirtamos en la mejor versión de nosotros mismos, aumentar nuestro autoconocimiento, estar conscientes de la vida y dejar de vivir en piloto automático.
Para el tarotista, acceder a éstos conocimientos, no solamente le abrirá la puerta a una nueva dimensión para entender a la vida, al Tarot y ayudar a sus consultantes, sino que le permitirá vivir cada una de las lecciones que están plasmadas en sus 78 arcanos de una forma práctica y que le permite revelar más luz en su vida y al mundo.