שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן סא

לרב אחד בארצות הברית, ברוקלין, ניו יורק. אשר שאל על הוראת רב אשכנזי בקהל קדוש "שערי ציון" (ספרדים) בלילה הראשון של חג הסוכות, שהיו אז גשמים מרובים, והורה לקהל שעליהם לאכול בסוכה, כיון שאכילה בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות חובה היא, וגם יברכו "לישב בסוכה".

הוראה זו טעות גמורה היא, כי הנה מרן הבית יוסף (סי' תרלט) הביא מ"ש הר"ן (פ"ב דסוכה) וז"ל: ואחרים אומרים דלהכי גמרינן ט"ו ט"ו מחג המצות, לומר שאפילו ירדו גשמים בלילה הראשון חייב לאכול בסוכה, אע"פ שפטור בשאר ימים, מפני שמצטער פטור מן הסוכה. ע"כ. וכתב ע"ז מרן הבית יוסף, וזה שלא כמ"ש הרשב"א בתשובה (ח"ד סי' עח) שאפילו בלילה הראשון של החג, מצטער, ומי שירדו עליו גשמים, פטור מן הסוכה, דתשבו כעין תדורו בעינן, ולעולם לא חייבה התורה לאכול בסוכה אלא כדרך שאדם נוהג בביתו, ומי שמחייב, עליו הראיה, ואנו לא שמענוה ולא ראינוה...

(* ובכתבי מהרא"י (סי' קס) כתב שהסמ"ק ואשרי פסקו שבלילה הראשון חובה לאכול בסוכה אפילו ירדו גשמים. (וכן הוא בהרא"ש ברכות פ"ז ס"ס כג). וז"ל המכתם (סוכה כו. עמוד נח): וכתב הרב רבי שלמיה ז"ל מלוניל דמצטער נמי אינו פטור אלא בשאר הימים, אבל בלילה הראשון לא, שהכתוב קבעו חובה כמצה, שלעולם חייב, וטעמא דמסתבר הוא, וראיה לדבר דטעמא דמצטער פטור הוא משום תשבו כעין תדורו, ובהדיא חזינן בגמרא דלגבי ליל ראשון לא דרשינן ליה, דמפרש טעמא דרבנן מה מצה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל, אף סוכה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל, ופריך אי הכי לילה הראשון נמי, ותריץ גמר חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות, מכלל דלגבי ליל ראשון לא דרשינן תשבו כעין תדורו. ע"כ.

וכ"כ המאירי (סוכה שם) בשם חכמי לוניל. וע' בתוס' ברכות (מט ב), שכתבו וז"ל: ואומר רבינו יהודה דנפקא מינה אם ירדו גשמים ואכל חוץ לסוכה, שאם בשביל מצות אכילה בסוכה, צריך לחזור ולאכול בסוכה "אחר שפסקו הגשמים", דילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות, משא"כ בשאר ימים. עכת"ד. )

ומשמע שכל עוד לא פסקו הגשמים פטור מן הסוכה אף בלילה הראשון. וכ"כ הצל"ח שם. והרב המגיד (פ"ו מהל' סוכה ה"ז) כתב שהעיקר כד' הרשב"א שגם בלילה הראשון אם ירדו גשמים פטור מן הסוכה. ע"כ.

וכתב המאמר מרדכי (סי' תרלט סק"ו) שכן משמע מדברי הרמב"ם (פרק ו) שלא חילק בין הלילה הראשון לשאר ימים. וכן הוא דעת מרן הש"ע שהשמיט דינו של הרא"ש שכתב לחייב. ע"כ.

...

וכן פסק בשו"ת זקן אהרן (סי' קסה). והובא ג"כ בספר חכמה ומוסר (אות ריט), שאפילו בלילה הראשון אם ירדו גשמים פטור מן הסוכה. ומוכח שם שלדעת מרן אינו נכון להחמיר. וכן כתב בשו"ת בנין שלמה בהוספות (סי' כו) שלדעת מרן אינו רשאי להחמיר, דהו"ל כעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו. ובשו"ת שבות יעקב ח"ג (סי' מה) כתב, בסוכות שנת תפ"ג, ירדו גשמים רבים שני ימים קודם החג, ונתמלא הסכך מים, וגם בליל החג ירדו קצת גשמים, ויש הרוצים לדחוק את עצמם ולתת כובע ישועה על ראשם להציל עצמם מן הגשמים ולאכול בסוכה, ואני אומר דלאו שפיר עבדי, דהא איתא בירושלמי (פ"ק דשבת ה"ב) כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. וכ"כ הרמ"א בהגה (סי' תרלט ס"ה) לענין שאר ימים. ועוד כיון דבש"ס אמרו שהוא דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו, ואם יחזור למזוג, בע"כ שיכעס עליו ביותר, כיון שעושה נגד רצונו, ובודאי שנקרא חסיד שוטה והדיוט. ונאמר דרכיה דרכי נועם וכו'. אלא לדידן יקדש בסוכה בלילה הא' ויאכל כזית בסוכה ויגמור סעודתו בביתו וכו'. ע"ש....ובביאורי הגר"א (סי' תרלט) כתב שבשעה שיורדים גשמים אין שם סוכה עליה. ע"ש. וע"ע בשו"ת באר משה ח"ג (סי' ק אות ג). לפ"ז יוצא שלפי מה שאנו פוסקים כהוראות מרן הש"ע, אין לאכול בסוכה כשיורדים גשמים, אפילו בלילה הראשון, וגם אין להחמיר בזה. וכל שכן שאין לברך משום חשש ברכה לבטלה.

... ושו"ר להמשנה ברורה (סי' תרלט ס"ק לה) שפסק ג"כ שלא יברך "לישב בסוכה", דספק ברכות להקל. וכן עיקר). ומ"ש הגר"ח פלאג'י במועד לכל חי (סי' כ אות כ), שבלילה הראשון אף אם ירדו גשמים חייב לאכול בסוכה, לכאורה אשתמטיתיה דעת הראב"ד והרשב"א והרב המגיד ומרן דס"ל שהוא פטור, מדין מצטער פטור מן הסוכה. וכן עיקר. וא"כ לא היה לו לכתוב כן

....גם בשו"ת השמים החדשים (חלק אורח חיים סי' עא) החמיר בזה, ואין דבריו נכונים, מאחר שאנו קבלנו הוראות מרן בין להקל בין להחמיר.

*אם צריך אפשר לדלג