קְלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי וּבְפָרָשַׁת כִּי תָבֹא, אֵין מַפְסִיקִין בֵּינֵיהֶן. וְצָרִיךְ לְהַתְחִל פָּסוּק אֶחָד מִקֹּדֶם... וּלְבַסוֹף צָרִיךְ גַּם כֵּן לִקְרוֹת לְכָל הַפָּחוֹת פָּסוּק אֶחָד אַחַר הַקְּלָלוֹת... וְגַם הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי וּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא קוֹרִין בְּקוֹל נָמוּךְ. וְאֶת הַפָּסוּק וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב קוֹרִין בּקוֹל רָם. וְאַחַר כָּךְ הַפָּסוּק וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב וְגוֹ' נָמוּךְ, וְאַף גַּם זֹאת בְּקוֹל רָם עַד הַסוֹף... וְכָל מַה שֶׁקּוֹרֵא בְּקוֹל נָמוּךְ, צָרִיךְ שֶׁיְהֵא עַל כָּל פָּנִים הַקּוֹל נִשְׁמַע לַצִבּוּר, וְאִם לֹא כֵּן אֵינָם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת קְרִיאָה.
(קצש"ע עח ד)
The curses contained in Behukutai, and in Ki Tavo should be read without interruption. The reading of these curses must be preceded by one earlier verse... At the conclusion also, we must read at least one verse after the curses… And also the curses in Behukutai and Ki Tavo should be read in a low voice. However, the verse - And I will remember the covenant with Jacob is read in a loud voice. The following verse - And the land will be forsaken is read in a low voice. From the verse: and with all this the reading is resumed in a loud voice until the end… Whatever is read in a low voice should be read at least [loud enough] for the congregation to hear, otherwise they have not fulfilled their duty of reading [the Torah].
Kitzur Shulhan Arukh, 78:4
אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ, רַבִּי חִיָּא בַּר גַּמְדָא פָּתַח (משלי ג, יא): מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס, תָּנֵי הַפּוֹתֵחַ פּוֹתֵחַ בְּדָבָר טוֹב, וְהַחוֹתֵם חוֹתֵם בְּדָבָר טוֹב, דִּתְנֵינַן בִּבְרָכוֹת קוֹרֵא וּמַפְסִיק, בִּקְלָלוֹת אֵינוֹ מַפְסִיק אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּן. מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וגו', מִשּׁוּם עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנַי מִתְקַלְּלִין וַאֲנִי מִתְבָּרֵךְ. וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַל תַּעַשׂ תּוֹכַחְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹצִים קוֹצִים. רַבִּי לֵוִי בֶּן פַּנְטִי קָרָא אֶת אֲרוּרַיָא קֳדָם רַבִּי הוּנָא וְגִמְגֵּם בְּהוֹן, אֲמַר לֵיהּ אֶשְׁמַע קָלָיךָ דְּלֵית אִינוּן קְלָלוֹת, תּוֹכַחַת אִינוּן, מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.
קהלת רבה ח' ג
“Do not be hasty to leave his presence; do not stand before him in an evil matter, as he does whatever pleases him” (Ecclesiastes 8:3).
“Do not be hasty to leave his presence.” Rabbi Ḥiyya bar Gamda began: “My son, do not despise the admonition of the Lord” (Proverbs 3:11). It is taught: The one who begins, begins with a positive matter, and the one who concludes, concludes with a positive matter. It is taught: In the blessings, one reads and stops, in the curses, one does not stop; rather one person reads them all. “Do not despise the admonition of the Lord…” Due to: “I am with him in times of trouble” (Psalms 91:15), the Holy One blessed be He said: ‘My children are cursed; am I to be blessed?’ “And do not loathe His rebuke” (Proverbs 3:11) – do not turn the rebuke of the Holy One blessed be He into multiple fragments. Rabbi Levi ben Panti read the curses before Rabbi Huna and he read them hesitantly and quietly. [Rabbi Huna] said to him: ‘Make your voice heard, as these are not curses, these are rebukes; “do not despise the admonition of the Lord and do not loathe His rebuke.”’
Kohelet Rabbah, 8:3
שמעתי בשמו שבתוכחה יש שם כל הרפואות והצלות והטובות, כי מחמת רוב האור לא
היה יכול להתגלות, ונתלבש וכו'.
I heard in his name (R Pinhas of Koretz) that “The Rebuke” contains all healing, and salvation, and benefit, but the light was so bright that it could not be revealed, so it was garbed, etc.
Midrash Pinhas, Kuntres 1:30
שמעתי מאדמו"ר הרה"ק מקאזניץ זי"ע, שהרה"ק רבי נחום מטשרנוביל זי"ע היה אצל הבעש"ט זי"ע בשבת שקורין הברכות, היינו התוכחה, וקראו את הרב הק' רבי נחום לעלות לברכות, והיה לו קצת חלישות הדעת מזה, והבעש"ט בעצמו היה הבעל קורא, והרב הק' רבי נחום היה איש מכאובים, ותיכף כשהתחיל הבעש"ט לקרוא, הרגיש הרב הק' רבי נחום שהוטב לו כל פעם על אבר אחר, עד שאחרי הקריאה חזר לגמרי לאיתנו.
(ספרן של צדיקים ד')
I heard from my teacher, The holy rabbi of Koznitz, that the holy R Nahum of Chernobyl was with the Baal Shem Tov one Shabbat when the blessings, that is “The Rebuke”, is read.
They gave R Nahum the Aliyah of the blessings, and he was somewhat troubled by this, though the Besht himself was the one reading from the Torah.
Now R Nahum was a person of many ailments, but as soon as the Besht began to read, R Nahum felt that one limb after another felt better, until by the time the Besht had finished the reading, he was in perfect health.
Sifran Shel Tzaddikim, Besht, 4
לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃
לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃
(ויקרא יט 17-18 )
You are not to hate your brother in your heart; rebuke, yes, rebuke your fellow,
that you not bear sin because of him!
You are not to take-vengeance, you are not to retain-anger against the sons of your kinspeople—
but be loving to your neighbor [as one] like yourself; I am YHWH!
Leviticus 19:17-18
