DUI: Dukhening under the Influence?

Bar Kappara (late 2nd century-early 3rd century)

Rabbi Yehoshua ben Levi (1st half of the 3rd century)

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת כֹּהֵן מְבָרֵךְ לְפָרָשַׁת נָזִיר? לוֹמַר: מָה נָזִיר אָסוּר בְּיַיִן, אַף כֹּהֵן מְבָרֵךְ אָסוּר בְּיַיִן.

Rabbi Yehoshua ben Levi said in the name of bar Kappara: "Why is the portion of the priest who recites the benediction (see Numbers 6:22–27) juxtaposed with the portion of the nazirite (see Numbers 6:1–21)? To say that just as it is prohibited for a nazirite to drink wine, so too, it is prohibited for a priest who recites the benediction to drink wine."

Literary Context

תַנְיָא:

שַׁחֲרִית וּמוּסָף מִנְחָה וּנְעִילָה כּוּלָּן יֵשׁ בָּהֶן נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שַׁחֲרִית וּמוּסָף — יֵשׁ בָּהֶן נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, מִנְחָה וּנְעִילָה — אֵין בָּהֶן נְשִׂיאַת כַּפַּיִם.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נְעִילָה — יֵשׁ בָּהּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, מִנְחָה — אֵין בָּהּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם.

It was taught:

"The morning prayer, the additional prayer, the afternoon prayer, and ne’ila all have the raising of the hands," the words of Rabbi Meir.

Rabbi Yehudah says: "The morning prayer and the additional prayer have the raising of the hands, but the afternoon prayer and ne’ila do not have the raising of the hands."

Rabbi Yosei says: "Ne’ila has the raising of the hands; the afternoon prayer does not have the raising of the hands."

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי?

רַבִּי מֵאִיר סָבַר: כׇּל יוֹמָא טַעְמָא מַאי לָא פָּרְשִׂי כָּהֲנֵי יְדַיְיהוּ בְּמִנְחֲתָא — מִשּׁוּם שִׁכְרוּת, הָאִידָּנָא לֵיכָּא שִׁכְרוּת.

רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: שַׁחֲרִית וּמוּסָף דְּכׇל יוֹמָא לָא שְׁכִיחַ שִׁכְרוּת — לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן, מִנְחָה וּנְעִילָה דְּכׇל יוֹמָא שְׁכִיחָא שִׁכְרוּת — גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.

רַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מִנְחָה דְּאִיתַהּ בְּכׇל יוֹמָא — גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן, נְעִילָה דְּלֵיתַהּ בְּכׇל יוֹמָא — לָא גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן.

With regard to what do they disagree?

Rabbi Meir would seem to opine: What is the reason that priests do not spread their hands to bless the people every day in the afternoon prayer? It is due to potential drunkenness. But now, [on a fast day,] there is no drunkenness.

Rabbi Yehudah would seem to opine the morning prayer and the additional prayer, when drunkenness is not common on every ordinary day, the Sages did not issue a decree during them. However, with regard to the afternoon prayer and ne’ila, when drunkenness is common on every day, the Sages issued a decree during them.

Rabbi Yosei maintains the afternoon prayer, which is recited every day, the Sages issued a decree concerning it, whereas with regard to ne’ila, which is not recited every day, the Sages did not issue and apply their decree to it.

דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת שִׁכּוֹר אָסוּר בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם.

מְנָהָנֵי מִילֵּי?

In any event, everyone agrees that it is prohibited for a drunken priest to raise his hands.

From where are these matters?

וּמַאי חָזֵית דְּמַקְּשַׁתְּ לְקוּלָּא?

אַקֵּישׁ לְחוּמְרָא!

אַסְמַכְתָּא נִינְהוּ מִדְּרַבָּנַן, וּלְקוּלָּא.

And what did you see that you juxtaposed in a leniency?

Juxtapose for a stringency!

They are support by rabbinic, and as a leniency.

Rabbi Moses ben Maimon (1138-1204)

שִׁשָּׁה דְּבָרִים מוֹנְעִין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם:
הַלָּשׁוֹן.
וְהַמּוּמִין.
וִהָעֲבֵרָה.

וְהַשָּׁנִים.

וְהַיַּיִן.

וְטֻמְאַת הַיָּדַיִם.

There are six factors that prevent [a priest] from reciting the priestly blessings:

- [an inability] to pronounce [the blessings properly],

- physical deformities,

- transgressions,

- [lack of] maturity,

- wine,

- and the ritual impurity of [the priest's] hands.

וְהַיַּיִן כֵּיצַד. מִי שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן בְּבַת אַחַת אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו עַד שֶׁיָּסִיר אֶת יֵינוֹ מֵעָלָיו לְפִי שֶׁהֻקְּשָׁה בְּרָכָה לַעֲבוֹדָה.

שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן בִּשְׁתֵּי פְּעָמִים אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ מְעַט מַיִם מֻתָּר. וְאִם שָׁתָה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מָזוּג אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁתָאוֹ בְּכַמָּה פְּעָמִים לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו עַד שֶׁיָּסִיר אֶת יֵינוֹ מֵעָלָיו.

וְכַמָּה הִיא רְבִיעִית אֶצְבָּעִים עַל אֶצְבָּעִים בְּרוּם אֶצְבָּעִים וַחֲצִי אֶצְבַּע וְחֹמֶשׁ אֶצְבַּע כְּגוּדָל. וְזֶה הָאֶצְבַּע שֶׁמּוֹשְׁחִין בּוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הַגּוּדָל וְהוּא הַנִּקְרָא בֹּהֶן יָד:

Wine: What is implied? A [priest] who drank a revi'it of wine in one gulp should not recite the priestly blessings until the effects of the wine wear off, since this is an association that was established between [reciting the priestly] blessing and service [in the Temple].
Should [a priest] drink a revi'it of wine on two different occasions or mix a small amount of water in it, he is permitted [to recite the priestly blessings]. If he drank more than a revi'it, even though it was mixed with water or even though he drank it intermittently, he should not recite the priestly blessings until the effects of the wine wear off.
How much is a revi'it? [The volume of an area] two fingerbreadths by two fingerbreadths and two and seven tenths of a fingerbreadth high. Whenever the term "finger" is mentioned as a measure throughout the entire Torah, it refers to a thumbbreadth. The thumb is called bohen yad [in the Torah].

Talmudic Influences

תָּנוּ רַבָּנַן: ״יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ״ – יָכוֹל אֲפִילּוּ כֹּל שֶׁהוּא, אֲפִילּוּ מִגִּתּוֹ?

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשֵׁכָר״

אֵין אָסוּר אֶלָּא כְּדֵי לְשַׁכֵּר, וְכַמָּה כְּדֵי לְשַׁכֵּר?

רְבִיעִית יַיִן בֶּן אַרְבָּעִים יוֹם.

אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יַיִן״?

לוֹמַר לְךָ שֶׁמּוּזְהָרִין עָלָיו כֹּל שֶׁהוּא, וּמוּזְהָרִין עָלָיו מִגִּתּוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״יַיִן״ – אֵין לִי אֶלָּא יַיִן, שְׁאָר מְשַׁכְּרִין מִנַּיִן?

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשֵׁכָר״.

אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יַיִן״?

עַל הַיַּיִן – בְּמִיתָה, וְעַל שְׁאָר מַשְׁקִין – בְּאַזְהָרָה.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ״יַיִן אַל תֵּשְׁתְּ וְשֵׁכָר״ – אַל תִּשְׁתֵּהוּ כְּדֶרֶךְ שִׁכְרוּתוֹ, הָא אִם הִפְסִיק בּוֹ, אוֹ נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם כֹּל שֶׁהוּא – פָּטוּר.

The Sages taught: “Drink neither wine nor beer" (Lev. 10:9) - is it possible that it would be any amount, even from its press?
The verse is learnt to teach "nor beer".
There is no prohibition except that one drinks enough to intoxicate. And how much is to be drunk to intoxicate?
A quarter-log of wine that is forty days old.

If so, what is to be learnt from the word "wine"?
To tell you that one is warned upon any amount and even warned against wine from the winepress.
Rabbi Yehudah says: "'Wine' - I only understand wine [as being forbidden], whence is it that other alcoholic beverages are forbidden?
The verse is learnt to teach 'nor beer'.

If so, what is learnt to teach from 'wine'?
One receives the death penalty for drinking wine, while one receives a rabbinic warning for consuming other alcoholic beverages."

Rabbi Elazar says: "'Neither wine nor beer shall you drink; - you shall not drink it in the manner of its being intoxicating. But if one interrupted his drinking, or placed any amount of water into it and drank it, he is exempt."

תניא מעשה ברבן גמליאל שהיה רוכב על החמור והיה מהלך מעכו לכזיב והיה רבי אילעאי מהלך אחריו מצא גלוסקין בדרך אמר לו אילעאי טול גלוסקין מן הדרך מצא גוי אחד אמר לו מבגאי טול גלוסקין הללו מאילעאי

ניטפל לו רבי אילעאי אמר לו מהיכן אתה אמר לו מעיירות של בורגנין ומה שמך מבגאי שמני כלום היכירך רבן גמליאל מעולם אמר לו לאו

באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח הקודש ושלשה דברים למדנו באותה שעה למדנו שאין מעבירין על האוכלין

ולמדנו שהולכין אחרי רוב עוברי דרכים ולמדנו שחמצו של גוי אחר הפסח מותר בהנאה

כיון שהגיע לכזיב בא אחד לישאל על נדרו אמר לזה שעמו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי אמר לו הן אם כן יטייל אחרינו עד שיפיג יינינו

וטייל אחריהן שלשה מילין עד שהגיע לסולמא של צור כיון שהגיע לסולמא דצור ירד רבן גמליאל מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו

והרבה דברים למדנו באותה שעה למדנו שרביעית יין האיטלקי משכר ולמדנו שיכור אל יורה ולמדנו שדרך מפיגה את היין ולמדנו שאין מפירין נדרים לא רכוב ולא מהלך ולא עומד אלא יושב

It was taught: There was an incident involving Rabban Gamliel, who was riding a donkey and traveling from Akko to Keziv, and Rabbi Elai was walking behind him. Rabban Gamliel found some fine loaves of bread on the road, and he said to his student: "Elai, take the loaves from the road."
He encountered a certain gentile and said to him: "Mavgai, take these loaves from Elai."

Elai joined him and said to him: "From where are you?"

He said to him: "From the nearby towns of guardsmen."
"And what is your name?"
"
My name is Mavgai."
"
Has Rabban Gamliel ever met you before?"

He said to him: "No."

At that time we learned that Rabban Gamliel divined it by way of divine inspiration. And at that time we learned three matters: We learned that one may not pass by food, we learned that we follow the majority of travelers, and we learned that leavened bread belonging to a gentile, it is permitted to benefit from this food after Passover.

When he arrived in Keziv, a person came before him to request that he dissolve his vow.

He said to the one who was with him, "Did we drink a quarter-log of Italian wine?"

He said to him: "Yes."
"
If so, let him journey after us until our wine is dispelled."

And that person journeyed after them for three mil, until Rabban Gamliel arrived at the Ladder of Tyre. When he arrived at the Ladder of Tyre, Rabban Gamliel alighted from his donkey and wrapped himself, and he sat and dissolved his vow.

At that time we learned many matters: We learned that a quarter-log of Italian wine intoxicates, we learned that one who is intoxicated may not issue a halakhic ruling, and we learned that a path dispels wine, and we learned that one may not annul vows either mounted or walking, or even standing, but only when he is sitting.

אָמַר רַב חִסְדָּא: רְבִיעִית שֶׁל תּוֹרָה אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם בְּרוּם אֶצְבָּעַיִם וַחֲצִי אֶצְבַּע וְחוֹמֶשׁ אֶצְבַּע.

Rav Ḥisda said: "The quarter-log of the Torah is two fingerbreadths by two fingerbreadths, by the height of two fingerbreadths and one half fingerbreadth and one-fifth of a fingerbreadth."

Rabbi Ya'akov ben Asher (1270-1340)

...שתה רביעית יין בבת אחת לא ישא כפיו

שתאו בשני פעמים או שנתן לתוכו מעט מים מותר

ואם שתה יותר מרביעית אע"פ שהוא מזוג ואע"פ ששתאו בכמה פעמים לא ישא עד שיסיר את יינו מעליו

...a Kohen should not raise his hands if he has drank a revi'is of wine in one gulp.

If a Kohen drank a revi'is of wine in two gulps or placed water within that wine, then it would be permissible for him to raise his hands.

And if a Kohen drank more than a revi'is of wine - even if it is diluted with water or he took many separate sips from the wine - he should not raise his hands until he sobers up.

Rabbi Yosef Karo (1488-1575)

שכור לא ישא את כפיו ר"פ בתרא דתענית (כו:) אמרינן דלכ"ע שכור אסור לישא את כפיו וכתב רבינו ירוחם נ"ל דוקא כשהגיע לשכרותו של לוט כדאמרינן בעלמא (עירובין סה.) עכ"ל נראה מדבריו שטעם איסור נשיאת כפים לשכור הוי משום דנשיאת כפים דומה לתפלה אבל לא משמע לי אלא משום דאיתקש ברכת כהנים לעבודה דכתיב לשרתו ולברך וכ"כ הרמב"ם ולפ"ז אפילו בשתה רביעית יין לא ישא כדבסמוך והכי נקטינן:

A drunk kohen should not raise his hands.... Rabbi Yeruḥam ben Meshullam (1290-1350) wrote, "It seems to me that a kohen should not raise his hands when he has reached the drunkenness of Lot, as we say generally (in Eruvin 65a)." It seems from his words that the reason of the prohibition of a drunk kohen raising his hands is because it is similar to prayer, but it does not make sense to me, since [bar Kappara] juxtaposed the blessing of the priests to the priests serving, as it is written, "to serve him and to bless" (Deut. 21:5). And similarly did Maimonides write. And, according to this, even if he drank a quarter-log of wine, he should not raise his hands....

ומ"ש שתאו בשני פעמים או שנתן לתוכו מעט מים מותר הוא מדאסיקנא בפ"ג דכריתות (יג.) דהלכה כר' אליעזר דאמר אם הפסיק בו או שנתן לתוכו מים כל שהו פטור אם נכנס למקדש וכיון דבביאת מקדש פטור בנשיאות כפים מותר דהא דאיתקש ברכה לעבודה אסמכתא בעלמא היא ודיינו שנאסור לישא את כפיו היכא שאם נכנס למקדש חייב:

ומ"ש ואם שתה יותר מרביעית אע"פ שהוא מזוג ואע"פ ששתאו בכמה פעמים לא ישא את כפיו הוא מדאסיקנא התם דהא דאם נתן לתוכו מים כל שהוא פטור דוקא ברביעית אבל אם שתה יותר מרביעית אע"פ שנתן לתוכו מים חייב ומשמע להרמב"ם דה"ה למאי דאמרינן דאם הפסיק בו פטור דוקא ברביעית אבל ביותר מרביעית אע"פ שהפסיק בו חייב וכיון שכן אסור לישא את כפיו:

שתה רביעית יין בבת אחת לא ישא את כפיו .

שתאו בשני פעמים או שנתן לתוכו מעט מים מותר ואם שתה יותר מרביעית אע"פ שהוא מזוג ואפי' שתאו בכמה פעמים לא ישא את כפיו עד שיסיר יינו מעליו:

A Kohen who has drunk a fourth [of a log = the standard measure] of wine in one sitting may not perform the priestly blessing.

If he drank [that measure] in two sittings, or if he introduced into it a little water, it is permissible.

If he drank more than a fourth, even if it was diluted, and even if he drank it in multiple stages, he may not perform the blessing until he has rid himself of the [effects of the] wine.

Rabbi David ha-Levi Segal (1586-1667)

שתאו בפ"פ כו'. כב"י דהא דאתקש ברכה לעבודה אסמכתא בעלמא היא ודינו שנאסר לישא כפיו במקום שאם נכנס למקדש חייב עכ"ל משמע דלענין עבודה איכא איסורא בזה וכ"כ בכ"מ פ"א מה' ביאת מקדש דמ"ש שם הרמב"ם שתה רביעית בב"פ פטור ואינו מחלל העבוד' אבל אזהר' איכא. ותמוה מאוד דא"כ מנלי' לרמב"ם דבהא לא איתקש ברכה לשירות ולומר שהיקש זה אינו אלא אסמכתא והלא היקש הוא א' מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם ולא נמצא בגמרא רמז שיהיה היקש זה אסמכתא ואדרבא התו' פ' א"נ כתבו דאם נ"כ בישיבה צריך לחזור ולברך מכח היקש לעבודה ואי לא הוה רק אסמכתא לא הי' להוציא ש"ש לבטלה. ע"כ נלע"ד דגם גבי עבודה מותר בזה וכ"כ בכ"מ גם בשם תשובת הרשב"א וז"ל כיון דאיפסקא הלכ' כר"א אינו במיתה ולא באזהרה אפילו על היין אא"כ שתה ממנו רביעית ולא יפסיק בו וכ"פ הרמב"ם ז"ל עכ"ל מ"ה מותר גם כאן בדוכן וע"כ נראה ברור שאם שתה שאר דבר המשכר אף ע"ג דלגבי עבודה אינו חייב מיתה כמ"ש הרמב"ם בפ"א דמקדש שאין חייב מיתה אלא דוקא ביין אבל בשאר מידי דמשכר כגון דבילה הרי זה לוקה ועבודתו כשרה מ"מ גבי נ"כ ודאי אסור כיון דעכ"פ יש איסור בעבודה מן התור' וכ"ש שכור מן שכר או מי דבש שאסור לדוכן וכיון שאין בזה שיעור מפורש כמו שיש ביין אסור לכהן לשתות כלל מידי דמשכר קודם נ"כ אע"ג דלפי' הב"י לא אתקש אלא במידי דחייב גבי עבודה כמ"ש:

Rabbi Abraham Gombiner (1633-1683)

שתה רביעית. כתב רי"ו שכור נ"ל דוקא שהגיע לשכרותו של לוט לא ישא כפיו ע"כ והרב"י חלק עליו ע"ש

ול"נ דדברי רי"ו ברורי' ונכוני' דהרי בגמ' ילפינן מברך מנזיר דאסור ביין וא"כ שאר משקין מותרין כמו בנזיר וגם הרמב"ם כ' ו' דברים מונעי' נ"כ וכו' היין וכו' שתה רביעית יין וכו' דאף בעבודה ליכא בשאר משקים מיתה כמ"ש הרמב"ם וא"כ בנ"כ ליכא אסור' כלל בשאר משקין (דלא כע"ת והוא בעצמו סתר דבריו בס"ק צ' ע"ש) אא"כ הוא שכור כלוט דאז פטור מכל המצות ומשמע דאפי' אינו יכול לדבר בפני המלך רשאי לישא כפיו דל"ד לתפלה

ולא הבינותי מ"ש הרב"י דרי"ו מדמי לה לתפלה דליתא ע"ש,

ונ"ל דאם שתה יין מגתו פסול דהא בנזיר אסור ובעבודה נמי אסור ולכן לא הזכירו הרמב"ם כאן ועסי' צ"ט ס"ב ה"ה כאן:

Rabbenu Yeruḥam ben Meshullam (1290-1350) wrote, "It seems to me that 'drunk' is specifically when one reaches the drunkenness of Lot that a kohen should not raise his hands." But Rabbi Yosef Karo (1488-1575) disagreed upon this approach. See there.

But it seems to me that Rabbenu Yeruḥam's words are clear and correct, since we learn in the Talmud the juxtapositioning of the blessing of the kohanim from the nazirite, who is forbidden from wine. And, if so, then other beverages would be permissible, such as with a nazirite. And also, Maimonides wrote there are six things that hold a kohen back: "wine" and he wrote "One who drank a revi'it of wine..." that there is no death penalty for a kohen who serves under the influence of non-wine beverages in the Temple. Unless, however, a kohen is as drunk as Lot was, then he would be exempt from all mitzvot, and this is inferrable that even if he was unable to speak in front of the king, he would be permitted to raise his hands, since it is not compared to prayer.

And I am not able to discern Rabbi Karo's words that Rabbenu Yeruḥam compares raising of the hands to prayer, since there isn't - see there.

And it seems to me that if a kohen drank wine from the winepress, he would be unfit to raise his hands, since a nazirite is forbidden from consuming it. Also, it is off-limits for a kohen to drink it for the Temple service. Therefore, Maimonides didn't mention it here. And see §99:2, which is the case here.

Rabbi Avraham Danzig (1748—1820)

היין כיצד. שתה רביעית יין בבת אחת לא ישא את כפיו. שתה בב' פעמים או שנתן לתוכו מעט מים מותר ואם שתה יותר מרביעית אעפ"י שהוא מזוג ואפי' שתאו בכמה פעמים אסור עד שיסור יינו מעליו ואם שתה שאר דברים המשכרים כגון יי"ש ומי דבש פלוגתא בין האחרונים ולכן ראוי שלא ישתה קודם נ"כ שום דבר המשכר ועכ"פ כהן שחלש לבו ולא יוכל לישא כפיו אם לא יטעום דבר מותר לקדש על רביעית יין שיתן לתוכו מים או שישתה בב' פעמים ומכ"ש דלענין קידוש א"צ לשתות רק מלא לוגמיו ומכ"ש דמותר לקדש בכהאי גוונא על מי דבש או שיטעום מעט יי"ש כדי שלא יבטל מ"ע

Wine - how? A kohen who drank a revi'it of wine in one gulp should not raise his hands. If he drank the wine in two gulps or placed a small amount of water within the wine - he is permitted to raise his hands. But if he drank more than a revi'it, even though it was mixed with water or even though he drank it intermittently, it is not permitted for him to raise his hands until the effects of the wine wear off. And if he drank other intoxicating beverages, such as whiskey or mead, there is a disagreement amongst rabbis in recent centuries. And, therefore, it is appropriate for a kohen to not drink any intoxicating beverage prior to raising hands. Nevertheless, a kohen who is weakened and unable to raise his hands if he does not taste anything is permitted to sanctify upon a revi'it of wine in which he places some water or that he drinks with a couple of gulps. And with regards to how much he needs to drink of sanctification wine, he only needs to drink a cheeksful. And with all of this, he is permitted to sanctify in such situations upon mead or that he tastes some whiskey in order that he not lose out on this prescriptive mitzvah.

Rabbi Yeḥiel Mikhel HaLevi Epstein (1829-1908)

כתב הרמב"ם בפרק חמישה עשר דין ד: מי ששתה רביעית יין בבת אחת – אינו נושא את כפיו עד שיסיר יינו מעליו, לפי שהוקשה ברכה לעבודה. שתה רביעית יין בשתי פעמים, או שנתן לתוכה מעט מים – מותר. ואם שתה יותר מרביעית, אף על פי שהיה מזוג, אף על פי ששתהו בכמה פעמים – לא ישא את כפיו עד שיסיר את יינו מעליו. וכמה הוא רביעית? אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים, וחצי אצבע וחומש אצבע בגודל. וזהו האצבע שמושחין בו בכל התורה כולה, והוא אגודל, והוא הנקרא "בוהן יד". עד כאן לשונו. וגם אפילו שתה יין מגיתו, דעדיין אינו יין יפה – פסול כמו בעבודה (מגן אברהם סוף סעיף קטן נ"ה). ויש אומרים דזה שהוקשה ברכה לעבודה הוי אסמכתא בעלמא (בית יוסף). ויש אומרים דהיקש גמור הוא (ט"ז סעיף קטן ל"ה). ונפקא מינה לענין שאר משקים, כמו שיתבאר.

Maimonides wrote....
And also if he drank wine from the winepress, since it is not yet quite enjoyable wine, it is unfit, as it is with the service. And some say that it is a comparative analogy between two laws which are adjacent to each other of blessing to the service, which is a general scriptural text used as a support for a rabbinical enactment. And some say that it is a proper comparative analogy between two laws which are adjacent to each other. And the practical difference between them has to do with other beverages, as will be explained.

ודע דשארי משקים לבד יין – בעבודה אסור בלאו, אבל אין בה מיתה כביין. ולפי זה בנשיאת כפים כשהוא שתוי משאר משקים, כמו מיין שרוף ומי דבש ושכר, יש אומרים דאסור כמו בעבודה (ט"ז שם), כיון דהיקש גמור הוא. אמנם בתענית (כז א) מפורש דאסמכתא בעלמא הוא, עיין שם. ולכן באמת כתב רבינו ירוחם (הובא בבית יוסף) דשיכור דווקא כשהגיע לשכרותו של לוט – לא ישא כפיו. עד כאן לשונו. וכוונתו לשארי משקין (פרישה). וביאור דבריו: דבתענית שם ילפינן איסור יין בנשיאות כפים מנזיר, עיין שם. ונזיר הא מותר לגמרי בשארי משקין, ובעבודה גם כן ליכא מיתה בשארי משקין. ולכן בנשיאת כפים מותר לגמרי; ורק בהגיע לשכרותו של לוט דאז פטור מכל המצות, ולכן אין לו לישא כפיו (וזהו כוונת המגן אברהם סעיף קטן נ"ה). מיהו רבינו הבית יוסף בספרו הגדול כתב: אף על גב דגם איהו סבירא ליה דאסמכתא בעלמא הוא, מכל מקום דעתו דגם בלא הגיע לשכרותו של לוט אסור לעלות לדוכן. ולא גרע מתפילה, שנתבאר בסימן צ"ט דגם בלא הגיע לשכרותו של לוט אסור לו להתפלל. וכן נראה עיקר לדינא. (והמגן אברהם שם חלק על הבית יוסף. ולא נתבררו לי דבריו, עיין שם. ודייק ותמצא קל.)

And you should know that all non-wine [intoxicating] beverages are rabbinically forbidden for the Temple service, but there is no death penalty with them, as there is with wine. And, according to this, if a kohen has consumed some other beverages - such as whiskey, mead, or beer - some say that it is forbidden to raise hands, such as with the Temple service, since it is a proper comparative analogy between two laws which are adjacent to each other. However, in the Talmud, it is explained that it is a general scriptural text used as a support for a rabbinical enactment (Ta'anit 27a) - see there. Therefore, in truth, Rabbi Yeruḥam ben Meshullam wrote, "'drunk' is specifically when they have reached the level of drunkenness of Lot, which is when a kohen should not raise his hands." And he seems to include other intoxicating beverages. And the explanation of his words is that over in Ta'anit, we learn the prohibition of wine for the raising of hands from Nazir - see there. And a nazirite is permitted to drink all other non-wine beverages; and with the service, there is no death penalty for drinking non-wine beverages. And, therefore, it should be totally permitted to raise hands, having consumed non-wine beverages and then raise hands. but when one reaches the level of the drunkenness of Lot, then he is exempt from all mitzvot and, therefore, he should not raise his hands. However, Rabbi Karo in his great book wrote that even though he opines that it is a general scriptural text used as a support for a rabbinical enactment, nevertheless, his opinion was that this applied even prior to reaching the level of Lot's drunkenness that a kohen should be prohibited to ascend to the platform, which is no worse than prayer, as explained in §99 that, even without reaching the level of Lot's drunkenness, it is forbidden to pray. And this seems to be the key aspect of the law. (Rabbi Gombiner argues on Rabbi Karo there, although his words are unclear to me; see there. Look and you will find it easily.)

Rabbi Yisrael Meir HaKohen Kagan (1838-1933)

(קמא) עד שיסיר וכו' - עיין סימן צ"ט ס"ב ושייך גם לכאן. וכ"ז לענין יין אבל בשאר משקין המשכרים כתב המ"א דמותר לישא כפיו אפילו נשתכר עד שאינו יכול לדבר בפני המלך דבתפלה כה"ג תפלתו תועבה כדלעיל בסימן צ"ט בנשיאת כפים מותר אם לא שהגיע לשכרותו של לוט דאז כשוטה יחשב וכ"כ בספר מטה יהודה אבל הרבה אחרונים חולקין ע"ז וסוברין דגם בשאר משקין כל שנשתכר בהן עד שאינו יכול לדבר לפני המלך אינו נושא כפיו. וביין מגתו דעת מ"א לאסור בנ"כ וכמה אחרונים חולקין עליו כיון שאינו משכר:

See §99:2, which is relevant here, as well. And all of this is with regards to wine, but other intoxicating beverages, Rabbi Gombiner wrote that it is permissible for a kohen to raise his hands, even if he is drunk enough that he is unable to speak before the king, that prayer, in such situations would be considered an abominable prayer, as above in §99. With raising hands, it would be permissible if a kohen has not reached the drunkenness of Lot, since he would then be considered as an idiot. And such is written by Rabbi Yehudah Ayash (1700-1760) in his Judah's Staff (Matteh Yehudah), but many rabbis in recent centuries have argued on him upon this and opine that also with non-wine beverages - that any kohen who has gotten drunk to the point that he cannot speak before the king should not raise his hands. Regarding wine from the winepress, Rabbi Gombiner's opinion is to prohibit a kohen from raising his hands, but many rabbis in recent centuries disagree with him upon this, since it does not intoxicate.

שתה רביעית יין - עיין בב"י מה שהביא בשם רי"ו ועיין באשכול בהלכות נשיאת כפים שהביא בשם איכא מרבוותא דנשיאת כפים אינו אינו אסור אלא שכור ולא בשתוי רביעית עי"ש ומ"מ יש שינוי בין שיטה זו לדברי רי"ו דשם מחמיר עכ"פ באינו יכול לדבר לפני המלך ולרי"ו דוקא כשהגיע לשכרותו של לוט וע"כ אנו צריכין לפירושו של המגן אברהם עי"ש ומיהו לדינא מסכימים האחרונים דאפילו בשאר משקין כל שאינו יכול לדבר לפני המלך אסור לישא כפיו כמו שכתבתי במ"ב:

See in Rabbi Karo's Yoseph's House (Beit Yoseph) what he quoted from the name of Rabbi Yeruḥam ben Meshullam. And see in the Laws of Raising Hands in the book Cluster (Eshkol) (attributed to Rabbi Avraham ben Yitzḥak (1080-1158)) who mentions that there are rabbis who allow raising of hands is only prohibited for kohanim who are drunk, and not necessarily just having consumed a revi'is of wine. See there. And, nevertheless, there is a difference between this opinion versus that of Rabbi Yeruḥam, that they are stringent there, in any event, with someone who is unable to speak before the king, while Rabbi Yeruḥam only specifically finds it problematic to be drunk to the level of Lot. And, therefore, we need the explanation of Rabbi Gombiner; see there. And, nevertheless, the ruling upon which many rabbis in recent centuries have agreed is that any kohen who is unable to speak in front of the king having consumed even non-wine beverages is forbidden from raising his hands, as I have written in the Clarified Teaching (Mishnah Berurah​​​​​​​).