88 Sanhedrin 11/1-4

(א) אלו הן הנחנקין. המכה אביו ואמו. וגונב נפש מישראל. וזקן ממרא על פי בית דין. ונביא השקר והמתנבא בשם עבודת כוכבים. והבא על אשת איש. וזוממי בת כהן. ובועלה. המכה אביו ואמו אינו חייב עד שיעשה בהן חבורה. זה חומר במקלל מבמכה. שהמקלל לאחר מיתה חייב. והמכה לאחר מיתה פטור. הגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו. רבי יהודה אומר עד שיכניסנו לרשותו. וישתמש בו. שנאמר (דברים כד, ז) והתעמר בו ומכרו. הגונב את בנו רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה מחייב. וחכמים פוטרין. גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין. רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין:

(ב) זקן ממרא על פי בית דין. שנאמר (דברים יז, ח) כי יפלא ממך דבר למשפט וגו'. שלשה בתי דינין היו שם. אחד יושב על פתח הר הבית ואחד יושב על פתח העזרה. ואחד יושב בלשכת הגזית. באים לזה שעל פתח הר הבית ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי. כך לימדתי וכך לימדו חבירי. אם שמעו אומרים להם. ואם לאו באין להם לאותן שעל פתח העזרה. ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי. כך לימדתי וכך לימדו חבירי. אם שמעו אומרים להם. ואם לאו אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית שממנו יוצאת תורה לכל ישראל. שנאמר (דברים יז, י) מן המקום ההוא אשר יבחר ה'. חזר לעירו ושנה. ולימד כדרך שהיה למד פטור. ואם הורה לעשות. חייב. שנאמר (דברים יז, יב) והאיש אשר יעשה בזדון. אינו חייב עד שיורה לעשות. תלמיד שהורה לעשות. פטור. נמצא חומרו קולו:

(ג) חומר בדברי סופרים מבדברי תורה. האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור. חמשה טוטפות להוסיף על דברי סופרים. חייב.

(ד) אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו. ולא בבית דין שביבנה. אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים. ומשמרין אותו עד הרגל. וממיתין אותו ברגל. שנאמר (דברים יז, יג) וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד. דברי רבי עקיבא. רבי יהודה אומר אין מענין את דינו של זה. אלא ממיתין אותו מיד. וכותבין ושולחין שלוחים בכל המקומות. איש פלוני בן איש פלוני נתחייב מיתה בבית דין:

(1) These are [executed by] strangulation: one who strikes his father or mother; one who kidnaps a Jew; a zaken mamre [an ordained scholar who instructs people to act against Jewish practice as determined and ratified by the full Sandherin sitting in its chambers in the Temple in Jerusalem] [who rebels] against [a ruling of] the court; a false prophet; one who prophesies in the name of an idol; an adulterer; and [witnesses] who scheme against a priest's daughter and the one who sleeps with her. One who strikes his father or mother—[he] is not liable unless he wounds them. This [law] is more severe with respect to one who curses [his parents] than to one who strikes [his parents]: one who curses after [their] death is liable, while one who strikes after [their] death is exempt. One who kidnaps a Jew—[he] is not liable until [the kidnapper] enters [the kidnapped] into his domain. Rabbi Yehudah says, until [the kidnapper] enters him into his domain and puts him to work [as a slave], as it says, (Deuteronomy 24:7) "and he deal with him as a slave, and sell him." One who kidnaps his [own] son, Rabbi Yishmael, the son of Rabbi Yochanan ben Beroka, maintains that he is liable; and the Sages maintain that he is exempt. One who kidnaps one who is half-slave and half-free, Rabbi Yehudah maintains that he is liable, and the Sages maintain that he is exempt.

(2) A zaken mamre [who rebels] against [a ruling of] the court—as it is written, (Deuteronomy 17:8) "If there arise a matter too hard for thee in judgment, etc." There were three courts there, one sitting at the entrance of the Temple Mount, one sitting at the entrance of the Temple Courtyard, and one sitting at the Chamber of Hewn Stone. They come to the one at the entrance of the Temple Mount, and say, "Thus I have expounded and thus have my fellows expounded"; "Thus I have taught and thus have my fellows taught." If they heard [the teaching], they tell them. If not, they come to those at the entrance of the Temple Courtyard, and say, "Thus I have expounded and thus have my fellows expounded"; "Thus I have taught and thus have my fellows taught." If they heard [the teaching], they tell them. If not, they all come to The Great Court in the Chamber of Hewn Stone, from which Torah goes out to all of Israel, as it is says, (Deuteronomy 17:10) "from that place which the Lord shall choose." [If] he returned to his city and taught again the way he taught [previously], he is exempt. [But if] he ruled [for others] to act [in accordance with his deviant teaching], he is liable, as it says, (Deuteronomy 17:12) "and the man that doeth presumptuously": he is not liable until he rules [for others] to act [in accordance with his deviant teaching]. A student [of his] who rules [for others] to act [in accordance with his teacher's deviant teaching] is exempt; it results that his stringency [that his is not qualified to offer practical instruction] is his leniency [that he is exempt from punishment].

(3) This [law] is more severe with respect to the words of the Sages than to the words of the Torah: One who says, there is no such thing as tefillin, in order to transgress the words of the Torah, is exempt. [But one who says] there are five compartments, [in tefillin] in order to add to the words of the Sages, is liable.

(4) They do not execute him in his city's court or in the court at Yavneh; rather, they bring him up to the Great Court in Jerusalem, and they guard him until the festival, and they execute him on the festival, as it says, (Deuteronomy 17:13) "And all the people shall hear, and fear, and do no more presumptuously," according to Rabbi Akiva. Rabbi Yehudah says, they do not delay the judgment of this one; rather, they execute him immediately, and they write and send messengers to every place [with the following message]: "This man so-and-so son of that man so-and-so was liable to execution by the court.