(ח) איזו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לאדם. אמר על העמוד של אבן שהוא של זהב. ועל האיש שהוא אשה. ועל האשה שהיא איש. נשבע על דבר שאי אפשר. אם לא ראיתי גמל שפורח באויר. ואם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד. אמר לעדים בואו והעידוני. שבועה שלא נעידך. נשבע לבטל את המצוה. שלא לעשות סוכה. ושלא ליטול לולב. ושלא להניח תפילין. זו היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מכות. ועל שגגתה פטור:
(ט) שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה. הראשונה שבועת בטוי. והשניה שבועת שוא. אכלה עבר על שבועת שוא. לא אכלה. עבר על שבועת בטוי:
(י) שבועת בטוי. נוהג באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים. בכשרים ובפסולין. בפני בית דין. ושלא בפני בית דין. מפי עצמו. וחייבין על זדונה מכות. ועל שגגתה קרבן עולה ויורד:
(יא) שבועת שוא. נוהגת באנשים. ובנשים. ברחוקים. ובקרובים. בכשרים. ובפסולים. בפני בית דין. ושלא בפני בית דין. ומפי עצמו. וחייבין על זדונה מכות. ועל שגגתה פטור. אחת זו ואחת זו המושבע מפי אחרים חייב. כיצד. אמר לא אכלתי היום ולא הנחתי תפילין היום. משביעך אני ואמר אמן חייב:
(8) What is a vain oath? He swore to contravene something than what is known to all people, he said of a pillar of stone that it is of gold, or of a man that he is a woman, or of a woman that she is a man, he swore of a thing that is impossible, if I did not see a camel that is flying in the air, or if I did not see a snake like a beam of an olive press. [Another example], If he said to witnesses, come and testify for me, [and they replied] an oath that we will not testify for you. He swore to violate a mitsvah, not to make a sukkah, not to take a lulav, or not to put on tefillin, this is a vain oath, and they are liable for its intentional transgression with lashes, if it was an unintentional, he is exempt.
(9) An oath that [I will] eat this loaf, an oath that [I will] not eat it, the first is an oath of declaration, and the second is a vain oath. If he eats it, he transgresses the vain oath, if he does not eat it, he transgresses the oath of declaration.
(10) An oath of declaration applies to both men and women, to relatives and non-relatives, by those fit and those unfit, before the court or not before the court, by oneself, and they are liable for for an intentional [sin punishable by] lashes and an unintentional act an offering of an oleh veyored.
(11) A vain oath can be made by men and women, by non-relatives and relatives, by those fit and those not fit, before the court or not before the court, by oneself, and they are liable for for an intentional [sin punished by] lashes but for unintentional act, he is exempt. For this one and this one [for either kind of oath], if he was [commanded] to swear by others, he is liable. How so? If he said, I did not eat today or I did not put on tefillin today, [and his friend said] I command you to swear, and he said, Amen [I agree], he is liable.