(א) שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים ברחוקין ולא בקרובין. בכשרים. ולא בפסולין. ואינה נוהגת אלא בראויין להעיד. בפני בית דין ושלא בפני בית דין. מפי עצמו. ומפי אחרים. אין חייבין עד שיכפרו בהן בבית דין. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים בין מפי עצמו ובין מפי אחרים. אינן חייבין עד שיכפרו בהן בבית דין:
(ב) וחייבין על זדון השבועה. ועל שגגתה עם זדון העדות. ואינן חייבין על שגגתה. ומה הן חייבין על זדון השבועה. קרבן עולה ויורד:
(ג) שבועת העדות כיצד. אמר לשנים בואו והעידוני. שבועה שאין אנו יודעין לך עדות. או שאמרו לו אין אנו יודעין לך עדות. משביע אני עליכם. ואמרו אמן. הרי אלו חייבין. השביע עליהן חמשה פעמים חוץ לבית דין. ובאו לבית דין והודו פטורים. כפרו. חייבים על כל אחת ואחת. השביע עליהן חמשה פעמים בפני בית דין וכפרו. אינן חייבין אלא אחת. אמר רבי שמעון מה טעם הואיל ואינם יכולים לחזור ולהודות:
(ד) כפרו שניהן כאחת שניהן חייבין. בזה אחר זה. הראשון חייב. והשני פטור. כפר אחד והודה אחד. הכופר חייב. היו שתי כתי עדים. כפרה הראשונה ואחר כך כפרה השנייה. שתיהן חייבות. מפני שהעדות יכולה להתקיים בשתיהן:
(1) The oath of testimony applies to men but not to women, to relatives and non- relatives, and by those fit but not by those unfit. It only applies to those who are fit to testify, whether before a court or not before a court, by oneself, and by others. They [the witnesses] are not liable unless they deny it [their knowledge] before a court, these are the words of Rabbi Meir. The Sages say: whether it was by oneself or by others, they are not liable unless they deny it before a court.
(2) And they are liable for an intentional transgression of the oath and for its unintentional transgression with an intentional denial of the testimony, but they are not liable for an unintentional act. What are they liable for in an intentional oath? An offering of an Oleh veYored [a sliding-scale Chattat offering where the economic status of the individual determines whether he brings an animal, a bird, or flour].
(3) How is an oath of testimony, [is it done]? If one said to two, come and testify for me, [and they answered] "[We take] an oath that we do not know testimony for you. Or they say to him: "We do not know testimony for you", [he responds], I make you swear, and they said, Amen, agreed, they are liable. If he made them swear five times outside the court, and they come to the court and admitted, they are exempt, if they deny, they are liable for each one. If he made them swear five times before the court, and they deny, they are only liable for one. Rabbi Shimon said: What is the reason? Since they cannot retract and admit.
(4) If the two [witnesses] denied knowledge at the same time, the two of them are liable, one after the other, the first is liable, the second is exempt. If one denied and one admitted, the one who denies is liable. If there were two pairs of witnesses, if the first denied, and after the second denied, the two of them are liable, because the testimony could be established by the two of them.