(ב) העיד רבי יהושע ורבי נחוניא בן אלינתן איש כפר הבבלי. על אבר מן המת שהוא טמא. שרבי אליעזר אומר לא אמרו אלא על אבר מן החי. אמרו לו והלא קל וחומר ומה מן החי שהוא טהור. אבר הפורש ממנו טמא. המת שהוא טמא. אינו דין שיהיה אבר הפורש ממנו טמא. אמר להם לא אמרו אלא על אבר מן החי. דבר אחר מרובה טומאת החיים מטומאת המתים. שהחי עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים. ועל גביו מדף לטמא אוכלים ומשקין. מה שאין המת מטמא:
(ג) כזית בשר הפורש מאבר מן החי. רבי אליעזר מטמא. ורבי יהושע ורבי נחוניא מטהרים. עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי. רבי נחוניא מטמא. ורבי אליעזר ורבי יהושע מטהרין. אמרו לו לרבי אליעזר מה ראית לטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי. אמר להם מצינו אבר מן החי כמת שלם. מה המת כזית בשר הפורש ממנו טמא. אף אבר מן החי. כזית בשר הפורש ממנו יהיה טמא. אמרו לו לא אם טמאת כזית בשר הפורש מן המת. שכן טמאת עצם כשעורה הפורש ממנו. תטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי שכן טהרת עצם כשעורה הפורש הימנו. אמרו לו לרבי נחוניא. מה ראית לטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי. אמר להם מצינו אבר מן החי. כמת שלם. מה המת עצם כשעורה הפורש ממנו טמא. אף אבר מן החי. עצם כשעורה הפורש ממנו. יהיה טמא. אמרו לו. לא. אם טמאת עצם כשעורה הפורש מן המת. שכן טמאת כזית בשר הפורש ממנו. תטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי. שכן טהרת כזית בשר הפורש ממנו. אמרו לו לרבי אליעזר מה ראית לחלוק מדתיך. או טמא בשניהם או טהר בשניהם. אמר להם מרובה טומאת הבשר מטומאת העצמות שהבשר נוהג בנבילות ובשרצים. מה שאין כן בעצמות. דבר אחר. אבר שיש עליו בשר כראוי מטמא במגע. ובמשא. ובאהל. חסר הבשר. טמא. חסר העצם. טהור. אמרו לו לרבי נחוניא. מה ראית לחלוק מדותיך. או טמא בשניהם. או טהר בשניהם. אמר להם מרובה טומאת העצמות. מטומאת הבשר. שהבשר הפורש מן החי טהור. ואבר הפורש ממנו והוא כברייתו טמא. דבר אחר כזית בשר מטמא במגע. ובמשא. ובאהל. ורוב עצמות מטמאים במגע. ובמשא. ובאהל. חסר הבשר. טהור. חסר רוב עצמות. אף על פי שטהור מלטמא באהל. מטמא במגע ובמשא. דבר אחר כל בשר המת שהוא פחות מכזית. טהור. רוב בנינו ורוב מנינו של מת. אף על פי שאין בהם רובע. טמאין. אמרו לו לרבי יהושע מה ראית לטהר בשניהם. אמר להם לא אם אמרתם במת שיש בו רוב. ורובע. ורקב. תאמרו בחי שאין בו רוב. ורובע. ורקב:
(2) Rabbi Yehoshua and Rabbi Nechunya the son of Elinatan, the leader of Kfar Babylon, testified about the limb of a dead person that it is impure [i.e. it imparts impurity to anything under the same roof-space]. Rabbi Eliezer says: They [i.e. the Sages] only said this about a limb taken from a live person. They said to him: Can we not make [a logical inference that supports our view based on what you said]? If a live person is ritually pure, yet the limb from him is impure, is it not [logical to conclude] that [when] a dead person, who is impure, loses a limb, [that limb is also] impure? He said to them: [True, but] they only said [their law] in reference to a limb taken from a live person. Another answer: [There are] more [ways to impart] impurity while alive than while dead, for a live person can make that on which he lies and sits impart impurity to man and clothes, and he renders what is over him a medium that imparts impurity to food and drink, which are not impurities that a corpse can cause. [Thus, the previous logical inference of Rabbi Yehoshua and Rabbi Nechunya does not necessarily stand.]
(3) An olive's size of flesh that separated from the limb of a living person: Rabbi Eliezer declares impure, and Rabbi Yehoshua and Rabbi Nechunya declare pure. A barley-grain's size of bone that separates from a limb of a living person: Rabbi Nechunya declares impure, and Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua declare pure. They said to Rabbi Eliezer: Why did you see [fit] to declare an olive's worth of flesh that separated from the limb of a living person impure? He said to them: We find that the limb of a living person is like a complete dead person. Just like an olive's size of flesh that separates from a dead person is impure, so too an olive's size of flesh that separated from the limb of a living person is impure. They said to him: No. If you say that an olive's size of flesh that separated from a dead person is impure, as is a barley-grain's size of bone that separates from [a dead person], [how] will you also declare an olive's size of flesh that separated from the limb of a living person impure when you declare pure a barley-grain's size of bone that separates from [the limb of a living person]? [You yourself do not appear to judge these cases as parallel to each other, so how can you claim that to be your reasoning?] They said to Rabbi Nechunya: Why did you see fit to declare a barley-grain's size of bone that separated from the limb of a living person impure? He said to them: We find that the limb of a living person is like a complete dead person. Just like a barley-grain's worth of flesh that separates from a dead person is impure, so too a barley-grain's worth of bone that separated from the limb of a living person is impure. They said to him: No. If you say that a barley-grain's worth of bone that separated from a dead person is impure, as is an olive's size of flesh that separates from [a dead person], [how] will you also declare a barley-grain's size of bone that separated from the limb of a living person impure when you declare pure an olive's worth of flesh that separates from [a living person]? [You yourself do not appear to judge these cases as parallel to each other, so how can you claim that to be your reasoning?] They said to Rabbi Eliezer: Why did you see fit to divide your method [and be inconsistent in your reasoning]? Either they are both pure, or they are both impure! He said to them: [There are] more [chances for] flesh [to become] impure than [there are chances] for bones [to become] impure, for flesh applies to carcasses and insects, which is not so for bones. Another answer: A limb that has enough flesh on it [that were it still attached to a human being, it would be viable] imparts impurity by touching, carrying, and being under its [same] roof-space. If one diminishes the flesh [of the limb], it remains impure. If one diminishes the bone [of the limb], it [becomes] pure. They said to Rabbi Nechunya: Why did you see fit to divide your method [and be inconsistent in your reasoning]? Either they are both pure, or they are both impure! He said to them: [There are] more [chances for] bones [to become] impure than [there are chances] for flesh to become impure, for flesh separated from a living man is pure, but a limb that is separated from [a living man], and it is full [with flesh, bone, and sinews], it is impure. Another answer: An olive's worth of flesh [severed from a corpse] imparts impurity by touching, carrying, and being under its roof-space, and bones create a majority in making impure by touching, carrying, and being under its [same] roof-space, and a majority of a corpse's bones impart impurity by touching, carrying, and being under their [same] roof-space. If one diminishes [the] flesh [that has been severed from a corpse], it [becomes] pure. If one diminishes the majority of bone, even though they [now become] pure [and can no longer impart impurity on whatever is] under their same roof-space, they [still] impart impurity by touching and carrying. Another answer: Any flesh of a dead person which is less than an olive's worth is pure. But [bones that makes up] the majority of a dead person's build or [constitute] a majority of his [bone] count, even if they are only a quarter [kav (a measure)], they are impure. They said to Rabbi Yehoshua: Why did you see fit to declare both [bone and flesh from a dead person] pure? [Is not Rabbi Nechunya's reasoning correct?] He said to them: No. If you say about a corpse [that it is impure, it is because of] the laws of majority, quarter [kav], and decay [that apply to it], but [how can you] also say about a living person [that he is impure], [if] he does not have the laws of majority, quarter [kav], and decay [apply to him]? [You cannot compare that which was separated from a corpse with that which was separated from the limb of a living person, because the limbs severed from a living person are less likely to impart impurity than the corpse.]