(א) ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, ר' מאיר או' בלשון אחד ור' יהודה או' בלשון אחר. ר' מאיר אומר בלשון אחד כשעמדו שבטים על הים זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים מתוך שהיו עומדין וצוהבין קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחלה שנ' שם בנימן צעיר רודם שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי צוה אלהיך עוזך עזה אלהים זו פעלת לנו (שם סח) אל תקרי רודם אלא רד ים התחילו שרי יהודה מרגמין אותם באבנים שנ' שרי יהודה רגמתם. משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן נכנס לחדרו בלילה אמר לקטן העמידני עם הנץ החמה ואמר לגדול העמידני בשלש שעות ביום בא קטן להעמידו עם הנץ החמה ולא הניחו גדול אמר לו לא אמר לי אלא בשלש שעות ביום והקטן אומר לא אמר לי אלא עם הנץ החמה מתוך שהיו עומדין וצוהבין ננער אביהם אמר להם בני מ"מ שניכם לא כוונתם אלא לכבודי אף אני לא אקפח שכרכם
(1) (Exodus 14:22) "And the children of Israel came in the midst of the sea on the dry land": Rabbi Meir said one interpretation. When the tribes stood at the sea, this one said: ‘I will descend first into the sea’ and the other said: I will descend first into the sea’. In the midst of their argument, the tribe of Benjamin jumped and descended into the sea first, as it is written: ‘There is little Benjamin who went into the sea (rodem), the princes of Judah who stoned them, the princes of Zebulun and Naphtali. Your God has ordained strength for you, the strength, O God, which you displayed for us on high.’ (Psalms 68:28-9) Do not read “rodem – ruling them” but “rad yam – descended into the sea” Then the princes of Judah threw stones at them, as it says: ‘The princes of Judah stoned them’
A parable. To what can this be compared? To a king who had two sons, one older and one younger. The king said to the younger one: ‘Wake me up at sunrise’ and he told his older son: ‘Wake me up at the third hour of the day‘. When the younger son went to wake his father at sunrise, the older brother did not let him, saying: ‘Father told me to wake him at the third hour.’ The younger brother responded: ‘He said top me at sunrise.’ While they were standing and arguing, their father woke up and he said to them: ‘My sons, in any case, both of you only had my honor in mind. So, too, I will not withhold my reward from you.
(א) ור' יהודה אומר בלשון אחר ויבאו בני ישראל בתוך הים כיון שעמדו שבטים על הים זה אומר אין אני יורד תחלה לים וזה אומר אין אני יורד תחלה לים שנ' סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל (הושע יב) מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לים עליו הכתוב אומר הושעני אלהים כי באו מים עד נפש ואומר טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבולת מים שטפתני ואומר אל תשטפני שבולת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה (תהלים סט) מיד אמר המקום למשה ידידי טובע בים והים סוגר ושונא רודף ואתה עומד ומרבה בתפלה אמר לפניו רבונו של עולם ומה בידי לעשות אמר לו ואתה הרם את מטך ומה אמרו משה וישראל על הים ה' ימלוך וגו'. אמר המקום מי שהמליכני על הים אעשהו מלך על ישראל.
Rabbi Judah interpreted differently. When the Israelites stood at the sea, one said: ‘I will not be the first one to descend into the sea’, while the other also said: ‘I will not be the first one to enter into the sea’, as it says: ‘Ephraim surrounds me with lies and the house of Israel with deceit. (Hosea 12:1). While they stood there deliberating, Nahshon ben Amminadav jumped up and descended into the sea and fell into the waves. Regarding him (Nahshon) it is written: ‘Save me, God, for the waters have reached my neck; I am sinking into the slimy deep and find no foothold…’ (Psalms 69:2-3)” At this moment Moshe stood lost in prayer before the Holy One Blessed Be He. The Holy One Blessed Be He said to him: ‘Moshe, my friend is sinking in the water and you are lost in prayer before Me?’ Moshe said to Him: ‘Master of the Universe, what can I do? He said to him: ‘And lift up your staff’ (Ex. 14:16) What did Israel say at the sea? ‘The Lord will reign forever and ever.’ (Ex. 15:18) The Holy One Blessed Be He said: ‘He who was the cause of My being proclaimed king at the sea, shall be made king over Israel.