מקורות
נושאים
קהילה
תרומה
התחברות
להרשמה
שפת האתר
עברית
English
קציר
מקורות
א
מַתְנִי׳
״עַד הַקָּצִיר״ — עַד שֶׁיַּתְחִיל הֶעָם לִקְצוֹר קְצִיר חִטִּין, אֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעוֹרִין, הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ. אִם הָיָה בָּהָר — בָּהָר, וְאִם הָיָה בַּבִּקְעָה — בַּבִּקְעָה.
נדרים ס״ב ב:ה׳
מַתְנִי׳
שִׁשָּׁה דְּבָרִים עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ, עַל שְׁלֹשָׁה מִיחוּ בְּיָדָם וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא מִיחוּ בְּיָדָם. וְאֵלּוּ הֵן שֶׁלֹּא מִיחוּ בְּיָדָם: מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם, וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע, וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר. וְאֵלּוּ שֶׁמִּיחוּ בְּיָדָם: מַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ,
פסחים נ״ה ב:ט״ו
מתני׳
קוצרין בית השלחין שבעמקים אבל לא גודשין אנשי יריחו קוצרין ברצון חכמים וגודשין שלא ברצון חכמים ולא מיחו בידם קוצר לשחת מאכיל לבהמה א"ר יהודה אימתי בזמן שמתחיל עד שלא הביא שליש רבי שמעון אומר יקצור ויאכיל אף משהביא שליש וקוצרין מפני נטיעות מפני בית האבל מפני ביטול בית המדרש לא יעשה אותן כריכות אבל מניחין צבתים מצות העומר לבא מן הקמה לא מצא יביא מן העמרים מצותו לבא מן הלח לא מצא יביא יבש מצותו לקצור בלילה נקצר ביום כשר ודוחה את השבת:
גמ׳
תניא ר' בנימין אומר כתוב אחד אומר (ויקרא כג, י) וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר וכתיב (ויקרא כג…
מנחות ע״א א:ז׳-י״א
הלכה:
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא שָׁמַעְנוּ כול׳. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. וַהֲלֹא כַּל־הַשָּׁנָה כוּלָּהּ קָצִיר. הָּא כְּאֵי זֶה צַד. יָצָא קְצִיר שְׂעוֹרִים וְנִכְנַס קְצִיר חִטִּים. יָצָא קָצִיר וְנִכְנַס בָּצִיר. יָצָא בָּצִיר וְנִכְנַס מָסִיק. נִמְצֵאת כָּל־הַשָּׁנָה כוּלָּהּ קָצִיר. וְקִייְמוּ אֶת דִּבְרֵיהֶן. וְלָמָּה קָצִיר. אָמַר רִבִּי מָנָא. דְּאוֹנְסָא שָּׁכִיחַ. שֶׁאֵין הַחַמָּה קוֹפַחַת עָל רֹאשׁוֹ שֶׁלָּאָדָם אֶלָּא בִשְׁעַת הַקָּצִיר. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא אֶל אָבִיו אֶל הַקּוֹצְרִים…
תלמוד ירושלמי יבמות ט״ו:ב׳:ב׳
לא תכלה פאת שדך לקצור: ובפר' אמור "פאת שדך בקצרך" שמלת "לקצור" וכן "בקצרך" מיותר ודרש אחד לרבות תולש ואחד לרבות קוטף השבלים לבד שבצד ההרחבה הכל יכנס בגדר "קצירה" כמו "את ספיח קצירך לא תקצור". אבל בצד הדיוק הקצירה היא במגל [
כמ"ש "שלחו מגל כי בשל קציר" (יואל ד יג), "תופש מגל בעת קציר" (ירמיהו נ טז)
] והתולש נקרא "משרש" [
"בכל תבואתי תשרש" (איוב לא יב)
] או "עוקר". וכן על כריתת השבלים יאמר "קוטף" "קוסס" "מולל" "קמל" וכדומה. וכשאמר "בקצרכם" יש לנו לומר שבא על צד הדיוק ולכן הוסיף "לקצור" להורות שבא על צד ההרחבה וזה על פי הכלל דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות שבארנו טעמו על…
מלבי"ם על ויקרא, קדושים י״ב:א׳
מַתְנִי׳
״עַד הַקָּצִיר״, ״עַד הַבָּצִיר״, ״עַד הַמָּסִיק״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאָמַר: ״עַד שֶׁיַּגִּיעַ״ — אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. אָמַר: ״עַד שֶׁיְּהֵא״ — אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. וְכֹל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ, בֵּין אָמַר ״עַד שֶׁיְּהֵא״, בֵּין אָמַר ״עַד שֶׁיַּגִּיעַ״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ.
נדרים ס״א ב:ה׳
מתני׳
החיטין והשעורין והכוסמין והשיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין זה עם זה ואסורים בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר אם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא העומר הבא:
גמ׳
תנא כוסמין מין חיטים שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבולי תעלא הני אין אורז ודוחן לא מנא הני מילי אמר ריש לקיש אתיא לחם לחם ממצה כתיב הכא (במדבר טו, יט) והיה באכלכם מלחם הארץ וכתיב התם (דברים טז, ג) לחם עוני…
מנחות ע׳ א:ט״ז-ע׳ ב:י״ב
מתוך שלא היתרתה לו אלא על ידי קיטוף זכור הוא
מנחות ס״ח א:א׳
Related
ראו גם
פאה (מושג הלכתי)
שבועות
נעמי
מגילת רות
רות
בועז
גיור
גר
גמילות חסדים
יבום
עוד
Sheets
דפי מקורות
דפי מקורות קשורים
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria.
Learn More
.
OK
אנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.
קראו עוד בנושא
לחצו כאן לאישור