וידבר ה' וגו' זאת חקת התורה וגו' (יט ב). להבין למה נאמרה פרשת פרה אחר מחלוקת קרח, שמחלוקת קרח היתה זמן רב אחר הקמת המשכן, ומעשה פרה היתה ביום הקמת המשכן כידוע. גם למה נסמכה מיתת מרים למעשה פרה. גם להבין ענין החטא של משה רבינו ע"ה איך שטעה כל כך להכות הסלע ולא לדבר אליו.
הנה ידוע שעיקר בריאת העולם היתה בבחינת חסד בגין דיתקרי רחום וכו' (זח"ג רנז:), וכמאמר הכתוב (תהלים פט ג) עולם חסד יבנה, ועד לא ברא עלמא ברא תשובה (זח"ג סט:), ומחויבים אנחנו להאמין בזה באמונה שלמה, ועל ידי זה כי הוא רחום וחנון ורוצה בתשובה ומקבל שבים נתחזק לשוב בתשובה שלמה לה', היינו לעזוב את בחי' מעשים ודיבורים שהמה לא לה', ולקבל עליו לקדש עצמו מהיום והלאה בכל האברים ובפרט את הפה לשמרו שלא לדבר דיבורים אשר לא לה' המה, ומלאכול כל מאכל שיש בו ספק איסור, ולסתום את פיו מכל בחי' אשר לא לה' הוא כמאמר (שבת קד.) פה סתום פה פתוח, פירוש כשיש לאדם פה סתום מלהשתמש בו לדברים אשר לא לה' המה אז יהיה לו פתח פתוח שיפתחו לו מן השמים השפעה שפע רב טוב וקדושה, וכל צרופי אותיות שיצאו מפיו הטהור ימשיכו כל הטובות וישועות קדושות כמאמר הכתוב (משלי ל ה) אמרת אלוה צרופה וגו', ר"ל שעל ידי צרופי אותיות היוצאים מפה טהור ממשיכים בחי' אלקות בחינת קדושה כנ"ל מבחינת פה פתוח בחינת חכמה שבו נקודת פתח (ע"ח ש"ח פ"א).
אבל אם חס ושלום יש לו תחילה פה פתוח לכל דברים גשמיים אשר לא לה' המה, אז ח"ו נעשה פה סתום מהמשכת בחי' קדושה מלמעלה.
רק עכ"פ לא יתיאש האדם החוטא ח"ו כי אם יאמין באמונה שלמה שהבורא ברוך הוא רוצה בתשובה וכו' כי רחום וחנון הוא, ואדרבה יאמין שאפילו בחינת נפילה שיש לו בעבודתו ית' הוא גם כן בחינת חסד כדי להעלותו וכו' כדי שיוכנע לבבו מאוד ויושפל בבחינת שפלות וענוה להיות בבחינת תול"ע לפני השי"ת, ועי"ז ישוב אל ה' בלב שלם ובוודאי יקבלו.
ועז"ה נוכל להוסיף קצת פירוש במה שפירשנו (פ' תרומה עה"פ ועשו לי מקדש) ברמז הפסוק (שמות טו יז) תביאמו ותטעמו בהר נחלתך וגו' ואיתא בכוונות (סידור האר"י ז"ל ישן) תביא"מו אותיות ת"ב י"א מ"ו והוא תיקון הפגם ע"כ. ואמרתי פירושו, ת"ב הוא לשון תשובה, י"א מ"ו ר"ל י"א פעמים מ"ו גימטריא תולע, מרמז על בחי' תול"עת היינו שפלות וענוה, פירוש שעל ידי בחינת שפלות וענוה בחינת תו"לע שהוא י"א פעמים מ"ו יוכל לעשות תשובה שלמה בחינת ת"ב של תביאמו. וגם עתה נוכל לפרש על דרך זה, י"א פעמים מ"ו גימטריא סת"ום, מרמז כשיהיה לו בחינת פה סתום כנ"ל אזי יוכל להגיע לבחינת ת"ב בחינת תשובה, ולבחינת פה פתוח כנ"ל.
ומרומז בפסוק (שם) מ"כון ל"שבתך פ"עלת י"ה ראשי תיבות גימטריא שני פעמים פ', מרמז לשני בחי' פה פה סתום פה פתוח כנ"ל, רצה לומר שעל ידי בחינת פה סתום בחינת תשובה בוודאי יקבלו ה' ית' ברוב רחמיו ויפתח לו בחינת פה פתוח הנ"ל.
ומכל שכן הצדיקים גמורים ששומרים פיהם ולשונם בקדושה וטהרה ולפעמים נופלים ממדרגתם ואינם יכולים ליזהר כל כך, יאמינו בה' שבחי' חסד הוא להעלותם לתשובה עילאה יותר, ויחזרו בתשובה על הנפילה, ואז בוודאי ימשיכו שפע רב על ידי צרופי אותיות שיצאו מפיהם ויתחזקו מאד בזה האמונה והבטחון בחסדי ה' כנ"ל.
וזשא"ה (במדבר כ ח) ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו, רצה לומר סלע גימטריא שני פעמים פ', היינו שעל ידי דיבור בלבד שיהיה בבחי' פה סתום פה פתוח יתן מימיו בחינת מים בחינת חסד (זח"ג רנה.) ורב טוב.
אמנם מחמת שמה' היתה זאת כי השעה היתה צריכה לכך, ואמר משה שמעו נא המֹרים, ותיכף שם אל לבו איך שפגם בבחי' פה סתום במה שאמר שמעו נא המרים לישראל עם קדוש, ונפל לבו של משה רבינו ע"ה בקרבו בגודל אימה ופחד על הפגם שעשה בבחינת פה סתום, ובגודל ענותנותו אמר שבוודאי לא יוכל להמשיך בחי' מים על ידי פה סתום שלו כיון שכבר פגם בו כנ"ל, לכן הכה הסלע. וע"ז הוכיחו הקב"ה היה לך להקדישני ולהאמין בי שאני מקבל שבים, כי אתה תיכף ומיד אחר הפגם חזרת בתשובה בלב נשבר ונדכה ותיכף קבלתי התשובה, והיה לך להתחזק במדת חסד שבוודאי נתקן הפגם ותוכל להמשיך בחי' מים על ידי הפה שלך.
והנה עיקר התחזקות בתשובה הוא בחינת חסדי אבות כמאמר (דברים ט כז) זכור לעבדיך לאברהם ליצחק ליעקב, בחי' אמ"ר א"ש מ"ים ר"וח בחי' חסד גבורה תפארת (ת"ז ת' סט קה.), ובכח התשובה נתהפך בחינת גבורה לבחינת חסד כמאמר שהזדונות נעשו לו כזכיות (יומא פו:).
וכ"ז מרומז בפרשת פרה אדומה המרמזת לבחינת תשובה, וזהו שאמר הכתוב זאת חקת התורה אשר צוה ה' וגו', חקת מרמזת לג' אבות כי הק' מתחלפת לג' שהם ממוצא אחד, ונעשה חג"ת נוטריקון בחי' ג' אבות הנ"ל. אשר צוה ה' לאמ"ר, ר"ת א"ש מי"ם ר"וח מרמז ג"כ לג' אבות הנ"ל, ר"ל שעל ידי בחי' חסדי אבות המרומז בתיבת חקת ובתיבת לאמר יתחזקו ישראל ויקחו אליך פרה אדומה בחינת תשובה שמרומז בפרה, שהפ' מרמזת לאות ב' שהם ממוצא אחד, ונעשה בר"ה ס"ת של ל"ב נשב"ר ונדכ"ה, גם ברה גימטריא או"ר מרמז לבחי' אור של תשובה שבא על ידי לב נשבר ונדכה בחי' שפלות כמאמר הכתוב (תהלים קטז ו) דלותי ולי יהושיע, ר"ל על ידי דלותי בחינת דלות ושפלות בחינת ענוה נעשה לו בחי' יהו"שיע.
גם תיבת פרה שמרמז לבחי' תשובה - לב נשבר ונדכה גימטריא מנצפ"ך עם ה' אותיות, ויש ב' בחינות מנצפך, סתום ופתוח, היינו שמנצפך שבאמצע האותיות שהוא מקודם למנצפך שבסוף האותיות נקרא פתוח, לרמז שבתחילה צריך להיות הפה פתוח לדבר בתורה הקדושה ובמצותיו ית', ואח"כ יהיה מנצפ"ך שבסוף האותיות, היינו לאחר הדיבור יהיה בבחי' סתום בחי' כיסוי לדיבור מלשון ציפוי למזבח, וזהו מנצפך צופים אמרום (שבת קד.), מרמז לבחי' ציפוי הנ"ל.
גם בתיבת אדומה רמז ג"כ בחי' תשובה שעל ידי בחי' ג' אבות הנ"ל, כי אדומה נכתבה בתורה אדמה חסר ו', והוא אותיות א"מ ד"ה, ר"ל שעל ידי א"ם בחי' תשובה, כי בינה בחינת תשובה (זח"ג קכב.) נקראת אימא עילאה (ת"ז ת' כא מה:), נעשה ד"ה - היינו מן ד' בחינת דלותי נעשה בחינת ולי י"הושיע, בחינת ה' בחינת תשובה עילאה.
וגמר אומר הכתוב על ידי מה יהיה החיזוק לתשובה, על ידי תמימה אשר אין בה מום וגו' כדאיתא בזוהר הקדוש (רע"מ חקת דף קפ:) תמימה זה אברהם, אשר אין בה מום זה יצחק, אשר לא עלה עליה עול זה יעקב, ר"ל החיזוק יהיה על ידי בחי' ג' אבות הנ"ל.
וזהו בחינת פר"ה הוא התשובה מעשיה בחוץ (זבחים כ:), ר"ל שהתשובה נעשית על ידי מעשה חוץ בחי' חיצונים. והוא מטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים, היינו מי שחטא על ידי בחינת שכחה, ששכח בגדולת השי"ת, לזה התשובה מטהרת אותו מטומאתו. אבל מי שחוטא על מנת לשוב בכוונה ולא בבחי' שכחה, אזי אין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פ"ח מ"ט), וזהו שמטמא את הטהורים, כי נשאר טמא ח"ו.
ואמר הכתוב ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת וגומר, ר"ל שיקחו לחוטא מעפר, מבחינת עפר בחינת שפלות וענוה, שהוא שורף את החטא. ונתן עליו מים חיים אל כל"י, ר"ת כהנים לוים ישראלים, מרמז לבחי' ג' אבות הנ"ל (ת"ז ת' סט קד.), שעל ידם נעשה התשובה כנ"ל.
וזהו שאמר הכתוב (במדבר יח לב) ואת קדשי בני ישראל לא תחללו, היינו כי ר"ת של ק"דשי ב"ני י"שראל גימטריא הוי"ה אלהי"ם, היינו שעל ידי בחי' תשובה וקדושה נתהפך ממדת הדין בחינת אלהים למדת הרחמים בחינת הוי"ה, וע"ז הזהיר הקב"ה שלא יחללו בני ישראל את הבחינת קדשי בני ישראל, בחינת תשובה (כמרומז בפרשת פרה כנ"ל. ולכן נאמרה פרשת פרה אחר מעשה קרח, שחלל בבחינת תשובה ובחינת לב נשבר ונדכה בחינת בר"ה בחינת שפלות, והיה לו גסות הרוח, לכן הזהיר הקב"ה אח"כ לישראל במעשה פרה מעשה התשובה כנ"ל).
ונסמכה מיתת מרים לפרשת פרה לומר מה פרה מכפרת וכו' (מו"ק כח.), פירוש מיתת הצדיקים, היינו מה שהצדיקים נופלים לפעמים ממדרגתם, הוא בחינת חסד גם כן כנ"ל כדי להעלותם לתשובה עילאה, שנזכה לזה אמן כן יהי רצון:
עוד נוכל לומר פירוש הכתוב בענין אחר, על פי הכתוב (ישעיה מט ג) ישראל אשר בך אתפאר, כי נודע (ע' פדר"א פ"מ, רבינו בחיי בראשית לב כט) שבחינת ישראל הוא במעלה יתירה מבחינת יעקב, וחטא העגל היה עיקר הפגם בבחי' ישראל כנודע (שמות לב ד), ולזה הוצרכו לתקן פגם הזה במה שיהיו נקראים בשם ישראל, ולבא לבחי' אבות כי בי חש"ק (תהלים צא יד), וכמרומז בתבת חש"ק חולם שבא קמץ המרומז לשלשה אבות כנודע (ת"ז ת' ה כ:), ולזה הוצרכו התיקון לבא לבחינת אבות ועיקר בחינת ישראל הוא זרח בחושך אור לישרים (תהלים קיב ד) היינו שאפילו במקום חושך יש שם בהירות השכינה כמאמר הכתוב (ירמיה כג כד) אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו וגו', ולזה מרמז שם ישראל גימטריא או"ר חו"שך, לרמז שאפילו במקום חושך השם אור להם לפי שמלא כל הארץ כבודו, וזה עיקר התיקון.
וזה כוונת הכתוב וידבר ה' אל משה לאמר זאת חקת התורה, היינו שאמר לו הקב"ה למשה, כשתרצה לתקן את ישראל שיוכלו לבא לבחי' אבות המרומז בתבת חש"ק כאמור למעלה, ותבת חש"ק גימטריא זא"ת, לזה תראו שיתקנו בחי' ישראל, וזהו ויקחו אליך פירוש אליך גימטריא ישראל, כי כף כפופה עולה לפי חשבון מנצפך ת"ק, היינו שיתקנו ויתחזקו בחי' ישראל במה שידעו שה' הוא מלא כל הארץ כבודו, שאפי' במקום חושך ה' אור להם, שעל זה מרמז תיבת ישראל גימטריא אור חושך כנ"ל, ובזה יוכלו לבא לבחינת אבות המרומז בפ' (תהלים צא יד) כי בי חש"ק כאמור למעלה.
או יאמר פירוש הפסוק עד"ז, כי זאת נודע שבחי' ישראל היא בחי' עליונה כמאמר הכתוב (ישעיה מט ג) ישראל אשר בך אתפאר, פירוש אימת הם בבחינת ישראל - כשהם בבחינת אשר בך אתפאר, במעשים הטובים.
ובשעה שעמדו ישראל על הר סיני היו מכונים בשם ישראל (שמות יט ב) כי אז פסקה זוהמתן והשיגו השגות גדולות, ובאו לבחי' אבות הקדושים היינו לחמשים שערי קדושה שזה בחי' אבות כמאמר הכתוב (דברים י טו) רק באבותיך חש"ק ר"ת ח"משים ש"ערי ק"דושה. וכשחטאו בעגל נפלו מבחינה זו ונפגם השם ישראל כמאמר הכתוב (שמות לב לא) אנא חטא העם הזה וגו'. ולתקן זאת צריך מתחילה לתקן השם ישראל, והיינו שצריך לידע כי ה' מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מניה, ועי"ז יבא לבחי' ישראל.
ולזה מכוין הפסוק זאת חקת התורה, כשתחפוץ לבא לבחי' אבות שהם בבחי' חש"ק חמשים שערי קדושה גימט' זאת, יכול להיות עז"ה, היינו ויקחו אליך, תראה לתקן בחי' ישר"אל בגימטריא אלי"ך כנ"ל, ויהי רצון שנזכה להיות במהרה בבחינת ישראל אשר בך אתפאר כן יהי רצון אמן:
זאת חוקת התורה אשר צוה וגו' ויקחו אליך פרה וגו' (יט ב). ונוכל לומר בדרך מוסר על דרך שאמר המגיד זללה"ה (ע' לעיל פ' שמיני) שפרה אדומה מרמזת על בחינת תשובה, כי בחינת תשובה מכונה בשם א"ם (זח"ג יז.), שהיא קודמת לולד, כך התשובה היא קודמת לעולם, וכמו שאיתא (זוהר ח"א דף קלד:) עד לא בראת עלמא בראת תשובה, ועל פרה אדומה אמרו (במדבר רבה יט ח) תבוא אמו וכו', על כן מרמזת פרה אדומה על בחינת תשובה עכ"ד.
וגם יש לומר, כי א"ם הוא מלשון עיקר כמו שאיתא (פסחים פו:) יש אם למקרא, כי עיקר בריאת העולם היה בשביל בחי' תשובה, כי התחלת התורה (בראשית א א) בראשית ברא אלהים וגו', כי עיקר בריאת שמים וארץ היה בשביל בחינת ראשית בחינת תשובה, כי כשאדם עושה תשובה הוא בבחינת ראשית והתחלה, כקטן שנולד דמי, כמו שכתוב (תהלים ב ז) אני היום ילדתיך.
והנה עיקר בחינת תשובה הוא להיות בבחינת לב נשבר, להיות חטאיו נגדו תמיד, ולזכור כל מה שפגם בעונותיו ולהתחרט עליהם. אמנם אעפ"כ צריך להיות בבחינת התחזקות ולבטוח בבורא עולמים ברוך שמו שהוא רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ונושא עון, שבוודאי ימחול לו, כי לא למגנא איתקרי רחום וחנון (זח"ג סט:), וצריך להתחזק את עצמו בעבודתו ית' ולא להיות בזה בבחינת שפלות.
ואפשר לרמז שזה הוא ענין שאמרו חז"ל (סוטה מד:) השח בין תפלה לתפלה עבירה היא בידו, וחוזר עליה מעורכי המלחמה. כי תפלה מלשון התחברות, כמו שאיתא בקב ותפלות (סוטה כ.). ותפלה של יד מרמז על בחינת ענוה ושפלות שהוא כנגד הלב (ע' ברכות יג:), מרמז על בחינת לב נשבר. ושל ראש מרמז על בחינת התחזקות בעבודת השי"ת כמו שכתוב (משלי יט יא) שכל אדם האריך אפו, שמחמת שכלו הוא מחזק את עצמו שהוא ארך אפים, ועי"ז יעורר מדת ארך אפים למעלה, ואז יבטח בה' שהוא ארך אפים. וזה הוא השח בין תפלה לתפלה, היינו המפסיק בין התחברות תפלה של יד הרומזת לבחינת שפלות, לתפלה של ראש הרומזת לבחינת התחזקות, עבירה היא בידו, היינו שאין לו שום התחזקות באמת מחמת העבירות שבידו, וחוזר עליה מעורכי המלחמה, כי גם במערכי המלחמה נאמר (דברים כ ח) איש הירא וגו', ואמרו חז"ל (סוטה מד.) הירא מעבירות שבידו, כי אעפ"י שבאמת הוא בבחינת שפלות מעבירות שבידו צריך לבטוח בה' שהוא ארך אפים ולהיות בבחינת התחזקות.
אבל מי שלא חטא כלל אינו רשאי להיות בבחינת התחזקות לבטוח בה' שהוא ארך אפים, כי אם יהיה בבחינת התחזקות שהוא רחום וחנון ובקל חס ושלום יוכל ליכשל באיזה עון, וזה צריך להיות רק בבחינת שפלות ויראת ה'.
וזה הוא ענין פרה אדומה לטהר טמאים (פסדר"כ ד א), היינו מי שהוא טמא ח"ו אז צריך לטהר את עצמו להיות בבחינת התחזקות לבטוח בה' שהוא רחום וחנון ובוודאי ימחול לו. אמנם בטהורים אם יהיה בבחי' התחזקות הזאת אזי ח"ו יוכל להכשל באיזה עון, וזה הוא לטמא טהורים (שם).
והנה בספר תולדות יעקב יוסף (ריש פ' שמיני) איתא בשם עוללות אפרים (מאמר רא) כי מחטא העגל נשאר רשימה לדורות, עריות גזל לשון הרע ראשי תיבות עגל. ואפשר לומר שהתקון לזה הוא ל"ימוד תורה ע"בודה ג"מילות חסדים ראשי תיבות עג"ל.
והנה עתה בעונותינו הרבים אשר חרב בית המקדש ואין לנו בחינת עבודה, על כן בחינת תענית הוא במקום עבודה, שהוא ענוי נפש שלא לאכול רק הצריך לקיום נפשו בלבד, ולהרחיק את עצמו ממותרות, ולכוף כאגמון ראשו, ואז הוא בחינת צום.
והנה ע' של עבודה הוא נגד ע' של עריות, וענוי נפש שהוא קדש עצמך במותר לך (יבמות כ.), הוא עיין תחת עיין של עבודה, ובבחינה זו יבוא לבחינת כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון (ישעיה נב ח). ונגד ג' של גזל התקון הוא גמילות חסדים בממון. ונגד הלמ"ד של לשון הרע התקון הוא לימוד הלכה המכונה בשם קול. ואז נשלם צום קול ממון, גימטריא זא"ת.
ופרה אדומה מכפרת על חטא העגל, כמאמרם (במ"ר יט ח) תבוא עמו ותקנח את בנה. וזה הוא זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר, כי תיקון חטא בעגל הוא בחינת זאת כנ"ל.
ופרה אדומה ג"כ מרמזת על בחינת תשובה, וזה הוא זאת חקת גימטריא ראשית ה', ראשית היא בחינת תשובה שבשביל זה היה עיקר בריאת שמים וארץ (ע' לעיל), ה' מרמזת ג"כ על בחינת תשובה כמאמר חז"ל (ע' שהש"ר ה ג) ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. וזה רמזה התורה, כי פרה אדומה מורה על בחינת תשובה, יהי רצון שנזכה לזה אמן כן יהי רצון:
או יאמר, זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר וגו' ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו' (יט ב). הנה הקשה המגיד זללה"ה, למה נקראת זאת המצוה חקה הלא יש טעם כמאמר חז"ל (במדבר רבה יט ח) תבא אמו ותקנח מעשה בנה. והשיב הוא זללה"ה, שהתשובה על העון בעצמו הוא בחינת חקה בלא טעם, כי שורת הדין נותן מי שחטא ימות, רק שהוא יתברך מלא רחמים וחפץ חסד הוא והקדים התשובה, וזה היה עיקר בריאת העולם בגין דיתקרי רחום בגין דיתקרי חנון (זח"ג רנז:), וזה הוא בחינת חוקה. ועבור זה נקראת תשובה אימא עילאה בכתבי האר"י ז"ל (פע"ח ש' ק"ש פי"ב), כי כמו שהאם היא סבה להולדת הולד וקודמת במציאות, כך בחינת התשובה היא סבה לקיום העולם, והיא בחי' קודמת להעולם כידוע.
ואפשר להסביר ענין זה דפרה אדומה, על פי מה שראיתי בספר של הצדיק הרב מפולנאה ז"ל (תולדות יעקב יוסף ריש פ' שמיני) שהענין חטא העגל שאמרו חז"ל (סנהדרין קב.) שאין לך פקודה ופקודה שלא יהיה בה מחטא העגל כמאמר הכתוב (שמות לב לד) וביום פקדי ופקדתי, וכתב שם שעג"ל ר"ת ע"ריות ג"זל ל"שון הרע כמאמרם ז"ל (ב"ב קסה.) רובם בגזל ומיעוטן בעריות וכולם בלשון הרע, וזהו מרומז בחטא העגל כאמור למעלה.
והתיקון לחטא עגל היינו לשלשה עבירות הם שלשה בחי' אחרים כנגדן אשר בהם יתוקן חטא העגל הנ"ל שהוא ע"בודה ג"מילות חסדים ל"ימוד תורה ראשי תיבות גם כן עג"ל, היינו שבתורה ועבודה וגמילות חסדים יכולים לתקן בחי' חטא ע"גל שמרמזים על שלשה חטאים הנ"ל כמאמרם ז"ל (אבות פ"א מ"ב) על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. ועוד אמרו מפני מה הלמ"ד גבוה מכל האותיות לרמז כי גדול הלימוד שמביאה לידי מעשה.
נמצינו למדין שבשלשה בחינות הללו היינו בעבודה גמילות חסדים לימוד התורה יכולים לתקן בחינת חטא עגל, היינו עריות גזל לשון הרע.
וכל זה היה יכול להיות בזמן שבית המקדש היה קיים היה יכול להיות בשלמות תיקון העגל, כי בחינת עבודה הוא בקרבנות והיה יכול להיות כסדר עבודה גמילות חסדים לימוד התורה. ועכשיו בעונותינו הרבים שאין לנו מקדש, עיקר העבודה הוא הלימוד כמאמר חז"ל (תנחומא צו יד) כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה וכו', רק שאי אפשר להיות התיקון בשלמות עד שיקדים העבודה קודם הגמילות חסדים והלימוד התורה, אך יכול להיות כסדר הזה גמילות חסדים לימוד התורה ואחר כך יכול להיות הבחינת עבודה, שיהיה חשוב כאלו הקריב קרבנות.
ועיקר גמילות חסדים הוא להשתתף בצערו של חבירו כמו בצערו ממש, וזהו בחינת אחד א"ח דל"ת, היינו להיות אחיו של דל, וכמו ששמעתי מהרב הק' אב"ד דק"ק בארדיטשוב שאמר בשם המגיד ממעזריטש ז"ל שאחת משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן הוא גזירה שוה, היינו בחינת השתוות שירגיש בצערו של חבירו כמו בצערו ממש בשוה (ע' קדושת לוי פ' כי תשא), וזאת הוא בחינת אחדות ממש וגמור, וזהו עיקר גמילות חסדים אשר בזה יוכל לתקן בחינת עגל כאמור למעלה.
וזה כונת הפסוק זאת חקת התורה, היינו שחק"ת בגמטריא אח"ד, כי כמו שאות א' הוא אחד ביחידות כך אות ק' הוא אחד במאות, והתי"ו הוא ד' במאות, לרמז על האמור למעלה שעיקר התיקון הוא בחינת אחדות גמור עם בני ישראל, וזה עיקר גמילות חסדים. ואח"כ התורה, היינו לימוד התורה. ואח"כ אשר צוה ה' לאמר, זהו מעשה קרבנות, בחינת עבודה. ובזה יתוקן חטא העגל כאמור למעלה:
דבר אל בני ישראל ויקחו אליך וגו' (יט ב). ויש לדקדק, הלא הדיבור היה אל משה ואל אהרן, והוה ליה למכתב דברו בלשון רבים. גם לכתוב אליכם לשון רבים לא לשון יחיד. גם להבין תיבת לאמר.
ולפרש זה על דרך המוסר, הנה ידוע מאמר חז"ל (אבות פ"ו מי"ב) כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו, ואמרו רז"ל (ברכות לה.) אסור להנות מהעולם הזה בלא ברכה, כי בכל דבר נברא יש חיות רוחני קדושה בחי' אותיות רוחניים צרופי אותיות אשר בו נברא והוא המקיימם ומהוה אותם תמיד לכבודו לצורך גבוה, לכן כאשר בא להנות מאיזה דבר נברא יברך תחילה כדי שיזכור בהחיות הרוחני אשר בו, ושלא נברא אלא לכבודו שיהיה נעשה בו צורך קדושה, כגון אם הוא דבר מאכל יאכל אותו לצורך גבוה היינו שעל ידי אכילה זו יתחזק גופו ושכלו לעבודת הבורא ברוך הוא לתורה ותפלה, וכן בכל דבר הנאה מאיזה דבר נברא בוודאי יש בו צורך גבוה וצריכים לכוון בהנאתו להעלותו לקדושה, וכל זה ישים אל לבו בשעת הברכה עובר להנאתו, ולא יסיח דעתו מכל זה כל משך זמן אכילתו והנאתו לכוון בלתי לה' ולא למלאות תאוותו ולמלא כריסו כדי שלא יבא ח"ו לבחי' פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת וגו' (דברים ח יב).
ויען שרצה הקב"ה לזכות את ישראל ושיהיה להם כח לקדש עצמם באכילה ושתיה ושאר הנאות כנ"ל, לפיכך הזהיר לנו לקדש כל דבר ולהכניס בו בחי' קדושה, כגון בתבואה לעשות בהם תחילה מצות תרומות ומעשרות, וחלה לכהנים, וללוים ולעניים, וכן בשאר כל דברים לעשות בהם איזה מצוה בכדי שיתפוס בהם בחי' קדושה. וגם בזמן הזה שבעונותינו הרבים בטלו תרומות ומעשרות ינתן מהמאכל בתחילה צדקה לעניים בכדי שיעשה בו מצוה ויכנס בו בחי' קדושה, וגם קודם האכילה לברך עליו, ובזה יוכל אחר כך לאכלו בקדושה שלא יטמטם את לבו ח"ו לבא לבחי' ורם לבבך ושכחת וגו', ויהיה התורה והמצות חקוקים על לוח לבו לבלתי ישכחם אפילו רגע.
וזהו סמיכות פרשת חקת אחר ענין תרומות ומעשרות, כי אחר שהזהיר ה' לקדש התבואה בתרומות ומעשרות לכהנים ולוים כדי להכניס בהתבואה בחי' קדושה כנ"ל, אמר הכתוב וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, פירוש כל ענין התרומות ומעשרות אשר דבר ה' ליתן למשה ולאהרן היינו לכהנים ולוים הוא בשביל לא"מר אותיות ל"א ר"ם, פירוש שלא יבא לבחינת ר"ם לבבך ושכחת וגו' כנ"ל. גם שלא יבא לבחינת מ"ר, בחינת תמורה, מלשון (ויקרא כז י) המר ימיר לשון חילוף, שלא יחליף ולא ימיר בחינת קדושה לבחינת גשמיות ח"ו, וזהו מרומז במלת לא"מר אותיות ל"א מ"ר כנ"ל, כי על ידי שאוכל המאכל בתאוה גשמיות ובא לבחינת רם לבבך, ממיר ומחליף תענוג רוחני ונצחי בתענוג גשמי עובר כנ"ל.
ומסיים הכתוב ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה ע"ל וגו', פירוש פרה אדומה שמעשיה בחוץ (זבחים כ:), מרמז לבחינת אכילה שמעשיה רשות בבחי' חוץ, כי מצות מעשיות נקראים בחי' קרבן פנימי שמעשיה בפנים בבחי' פנימי, ובחי' מאכל ומשתה שהוא רשות נקראים בחינת פרה אדומה שמעשיה בחוץ בבחינת רשות, וע"ז אמר הכתוב כאשר תקח אותה בחי' לאכילה תדקדק שלא יהיה בו מום, היינו שלא יהיה בהמאכל שום חשש איסור ח"ו.
אשר לא עלה עליה ע"ל, פירוש מלת ע"ל הוא ר"ת של עי"ן ל"ב, על פי מאמר חז"ל (ירושלמי ברכות א ה) עינא לבא תרי סרסורי עבירה נינהו, פירוש שעל ידי שיקדש את עצמו באכילה ושתיה כנ"ל לא יתקלקל בחי' עי"ן ל"ב, ויהיה בקדושה ובטהרה כנ"ל, שנזכה לזה כן יהי רצון אמן:
להבין זה, (גם לשון אמר"תי אחכ"מה), הנה נודע שעיקר השראת הקדושה היא על בחי' ענוה ונשברי לב כמאמר הכתוב (ישעיה נז טו) אשכון ואת דכא ושפל רוח, היינו שתמיד יבין האדם בדעתו מיעוט עבודתו לה', ואדרבה שהוא משוקע בתאות חומריות עולם הזה ואעפי"כ ה' נותן לו חיי ומזוני בבחי' חסד חנם דווקא, כאשר שמעתי בשם המגיד הגדול ז"ל שפירש מג"ן אבר"הם (תפילת העמידה) לשון מג"ן בחי' חנם, היינו שהקב"ה הוא נותן לעולם בחינת חסד חנם, וזהו בחי' מגן היינו חנם, ובחי' אברהם היינו בחי' חסד (מיכה ז כ), וזהו היתה בחינת אברהם שהיה מבין בדעתו תמיד איך שהקב"ה עושה עמו חסד חנם בחינת מגן אברהם.
וזה שאמר הכתוב (בראשית טו א) אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד, פירוש שהקב"ה אמר לו אל תירא אברם, בעבור שאנכי בחינת מגן לך בחינת חנם כנ"ל, לכן שכרך הרבה על ידי בחינה זו של מא"ד, בחינת מ"ה, בחינת מאד מאד הוי שפל רוח (אבות פ"ד מ"ד), כי בעבור זה תשרה עליך תמיד בחי' הקדושה ולא תירא.
וגם בחינה זו נולד מבחינת ענוה, שמחמת גודל שפלותו בעיניו נמאס, לכן כשהוא מסתכל ומעיין בחברו תמיד הוא רואה בחברו מעלות יתירות שאין רואה בעצמו, וכמו שאמר המגיד הגדול זללה"ה על פסוק (במדבר יב ג) והאיש משה ענו מאד מכל האדם וגו', פירוש שמשה היה רואה בכל האדם מעלות יתירות טובות יותר מבעצמו.
וזהו בחינת פרה אדומה שמטהרת הטמאים וכו', היינו שתיבת פר"ה מרמז לבחי' בה"מה, ותיבת אד"מה מרמז לבחי' אד"ם, על דרך המוסר אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים לו ז), היינו שהאדם יהיה חשוב אצלו כבהמה. עוד מרמז מלת פר"ה לבחי' ב"רה, שהפ"א נחלפת לבי"ת לפעמים כידוע, ונעשה בר"ה ס"ת של ל"ב נשב"ר ונדכ"ה, לרמז לבחי' ענוה ונשברי לב הנ"ל (ותיבת אדמ"ה מרמז לבחינת אד"ם, בחינת מא"ד מאד הוי שפל רוח), גם פר"ה אדומ"ה גימטריא מג"ן אבר"הם, לרמז לבחי' חסד חנם כנ"ל. ואמר הכתוב ויקחו אליך בחינה זו המרומז בפרה אדומה כנ"ל.
ובחינה זו היא מטהרת הטמאים, היינו שדן אחרים תמיד לכף זכות, שתמיד רואה בהם מעלות טובות יותר מבעצמו כנ"ל, אעפ"י שבאמת המה טמאים ורשעים רק הוא מגודל ענותנותו הוא מטהר אותם הטמאים. ואת עצמו שהוא טהור תמיד הוא מטמא ומפשפש במעשיו ורואה שעדיין לא הגיע לבחי' קדושה בשלמות.
וזהו שאמר הכתוב זאת חקת התורה, פירוש על ידי בחינה זו תהיה התורה אצלך בבחינת חק"ה חקו"קה בלב ומתקיימת, רק על ידי בחי' א"שר צ"וה ה' ל"אמר ר"ת גימטריא ענ"וה, שהוא בחי' פר"ה אדומ"ה כנ"ל שמטהרת הטמאים כו' כנ"ל, כי אין התורה ובחי' קדושה מתקיימת על בחי' גס"ות הרוח, בחינת ג"ס, כמרומז בפסוק (שמות לג כ) כי לא יראני האד"ם וח"י, פירוש כי מי שהוא בבחי' אד"ם ח"י גימטריא ג"ס זה אינו יכול לראות בחי' קדושה שלי, ואין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו (ברכות סג:) היינו שמסלק מעצמו בחי' אד"ם ח"י בחי' ג"ס.
וזהו שאמר שלמה המלך ע"ה (קהלת ז כג) אמרתי אחכמה, לקנות בחינת חכמה. והבנתי שעיקר החכמה הוא להבין בחינת והיא רחוקה ממני, שעדיין לא השגתי בחי' הקדושה בשלמות כנ"ל. ובבחי' זו יכול האדם להשיג בחי' קדושה וחקת התורה כנ"ל. וכן שמעתי מאדמו"ר המגיד ז"ל אמרתי אחכמה וגו' רק באופן אחר, יהי רצון שנזכה לקצת מן המקצת כן יהי רצון אמן:
על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון (כא כז). איתא בגמרא (ב"ב עח:) אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מ"ד על כן יאמרו המושלים וגומר, המושלים אלו המושלים ביצרם, בואו חשבון בואו ונחשוב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, אם אתה עושה כן תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא, ע"כ. ולכאורה יש לדקדק לפי הדרש של רבי שמואל בר נחמני, האיך תלוי זה בכבישת סיחון.
ונראה בתחילה לפרש הכתוב (במדבר יט ב) זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול. דהנה איתא בפרקי אבות (פ"ד מט"ו) רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים. ופירוש הרע"ב, אין בידינו, כלומר שאין הדבר ידוע לנו מפני מה דרך רשעים צלחה והצדיקים מדוכאים ביסורים וכבקשת משה רבנו ע"ה (שמות לג יג) הודיעני נא את דרכיך, מפני מה רשע וטוב לו צדיק ורע לו (ברכות ז.).
וצל"ד מפני מה הדבר נוהג כן. אך נראה דבאמת אם היה העולם בשלמות, היה העולם נוהג כן כסדר הנכון רשע ורע לו צדיק וטוב לו, אך מחמת שהעולם אינו בשלמות לכך העולם נוהג שלא כסדר. ומפני מה אין העולם בשלמות, מחמת חטא נחש ועגל אין להעולם הזדככות בשלמות שיוכל כל אחד לבא לדבקות הבורא ברוך הוא כמאמר הכתוב (דברים ד ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכם וגו', כי חטא נחש ועגל שמורה לכל הדורות וכמובא בספר תולדות יעקב יוסף (ריש פ' שמיני) כי אותיות עג"ל מרמז על ע"ריות ג"זל ל"שון הרע, ומחמת זה לא היו בשלמות.
ועפ"ז נוכל לרמז בפ' זאת חקת התורה, זאת הוא לשון מיעוט, וחקת הוא לישנא דמזוני כד"א (משלי לא טו) ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, כלומר אם תרצה לידע טעם הדבר מפני מה נחסר ונתמעט מזונות של לומדי תורה, היינו צדיק ורע לו, ע"ז גמר אומר ויקחו אליך פרה אדומה, פירוש תוכל להבין זאת מבחינת פרה אדומה שהיא באה על חטא העגל ומטהרת את הטמאים וכו' מחמת חטא נחש ועגל אין העולם כסדר הנכון, אבל באמת אם היו העולם זוכים להזדככות בשלמות בוודאי היה העולם כסדר הנכון.
אך התיקון לזה שיוכל כל אחד לבא להזדככות בשלמות, הוא שיעסוק בתורה ועבודה וגמילות חסדים ולהפך אותיות עגל לטוב, היינו ע"בודה ג"ח ל"ימוד התורה.
ועד"ז נוכל לפרש הכתוב (מלכים א יח לו) ויהי כעלות המנחה ויקרב אליהו ויאמר ענני וגו', כי מנחה גימטריא עגל, כלומר אחר שנעשה ונתקן בחינת עגל הרע ונתהפך לטוב בעבודה ג"ח לימוד תורה, אז ויקרב אליהו ויאמר ענני.
ועתה נבוא לביאור הכתוב על כן יאמרו המושלים, היינו העושים משל לטוב, שתכף כשנכנס בו היצר הרע לפתות אותו בדברים הנרמזים באותיות עג"ל היינו עריות גזל לה"ר עושים מזה משל לטוב עבודה ג"ח לימוד תורה, ומהפכים האותיות לקדושה - היינו שעושים מן ע' עבודה ומן ג' גמילות חסדים ומן ל' לימוד התורה, מזה יכול לבא לחשבון טוב הפסד מצוה כנגד שכרה וכו'.
וכ"ז דוקא אחר כבישת סיחון, שקודם שנכנסו לקצת ארץ ישראל לא היו ישראל במדרגה זו, אך אחר שנכנסו לקצת ארץ ישראל זכו למדרגה זו, כי אז באו לבחינת יראה בשלמות כמאמר הכתוב (דברים ב כה) היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני וגו' והבן, יהי רצון שנזכה לזה אמן כן יהי רצון.