מאדם עד נח – פירוש על סדר בראשית
לשמחה שלי
ראש שמחתי ועזר כנגדי
מאת ההוצאה
ארבעת הספרים (״תורת התעודות״, ״מאדם עד נח״, ״מנח עד אברהם״ ו״פירוש על ספר שמות״), שאנו מוצאים עתה לאוֹר, אינם יוצאים במהדורה מתוקנת, אלא במהדורה חדשה בלבד. לא זכה המחבר ולא זכינו אנחנו לראות בהשלמת מפעל חייו – פירוש מקיף, יסודי ומקורי על כל התורה; ובראשית עבודתו, בעוד כוחו עמו ובלבו תכניות גדולות של עבודה ויצירה, כרע נפל האיש.
בלב דווי אנו מוצאים לאור את הספרים ה״יתומים״ הללו, שמחברם לא זכה להתקינם מחדש לדפוס, ומגישים אותם לציבור הקוראים כנתינתם במהדורתם הראשונה – ללא שינויים, הוספות או השמטות.
הגליונות הבודדים ״אברהם והארץ היעודה״, שאנו מביאים בסוף הספר ״מנח עד אברהם״, הם פרקים מתוך ספר רב־היקף, שהמחבר עמד בכתיבתו ובאמצע העבודה נשמט עטו מידו לנצח.
ירושלים, תשי״ג
אל הקורא
פירוש זה מתכוון לבאר את פשט הכתוב לפי שיטה פילולוגית־היסטורית, ולהתקרב עד כמה שאפשר להבנת דברי התורה כפי מה שרצתה התורה שיהיו מובנים לקהל קוראיה בזמן כתיבתה. גדולה אמנם חשיבותה של שיטת הדרש, המבארת בכל דור ודור את הכתוב לפי רוחם ולפי צרכיהם של בני אותו הדור, ואולם אין מקרא יוצא מידי פשוטו, וכדאי הם דברי התורה שנשתדל לחדור פנימה לתוך משמעם כפי כוונתם הראשונה.
מה היתה דרכי בעבודתי, יראה הקורא מאליו במשך קריאתו, ואין מן הצורך שאאריך כאן את הדיבור על פרטיה. אעיר רק על עקרונות אחדים, ששימשו לי יסוד בהתמדה.
הפרקים הראשונים של ספר בראשית, שלפירושם מוקדש ספר זה, עוסקים בעניינים שעליהם ועל כיוצא בהם מרבים היו לספר במזרח הקדמון, גם בישראל וגם בעמים. לפיכך, אי אפשר להבין את כוונת התורה בפרקים אלה אלא מתוך השוואה מתמדת למה שהיו דעותיהם וידיעותיהם, השקפותיהם ומסורותיהם, של העמים השכנים ושל עם ישראל עצמו על עניינים אלה ועל מה שקשור בהם. – לשם זה שמתי לב, במידה יותר רחבה ממה שעשו המפרשים שקדמוני, אל ספריהם של עמי המזרח הקדמון ואל כל הנתונים הארכיאולוגיים העלולים להפיץ אור על הענין: חומר רב ומגוון, שהלך והתרחב בהרבה בשנים האחרונות, הודות לתגליות מוצלחות. ולא רק להקבלות שבין ישראל לעמים שמתי לב, אלא גם להבדלים שביניהם; גם ההבדלים מאלפים, ואולי עוד יותר מן ההקבלות. – בכדי לקבוע את תוכן המסורות שהיו נפוצות בעם ישראל, ואת תולדותן ואת התפתחותן, השתדלתי לאסוף ולבחון את הרמזים המפוזרים ביתר ספרי המקרא על העניינים הנידונים. ומכיון שגם בספרים החיצונים ובספרי חז״ל, אף על פי שנכתבו בזמן מאוחר, נכללים יסודות עתיקי ימים, העלולים להפיץ אור על המסורות שהיו רווחות בישראל בתקופה הקדומה ביותר, גם באלה השתמשתי למחקרי.
לא פחות מאשר אל תולדות המסורת העניינית, הקדשתי את תשומת לבי אל תולדות המסורת הספרותית ואל כלליה. לשם הבנה מדוייקת בכוונת הכתוב חשובה מאד ההתבוננות בדרכי הבעת המחשבה בצורה ספרותית. וגם מבחינה זו הועילה לי מאד השוואת יצירותיהם הספרותיות של העמים השכנים, ובפרט של הכנענים (עיין מאמרי ספרות מקראית וספרות כנענית, שנדפס בתרביץ, י״ג, עמ׳ 197־212, וי״ד, עמ׳ 1־10). את הכללים שעל פיהם משתמש הכתוב בצורות סינטקטיות מיוחדות, בדרכי המליצה, בחזרות ובשינויים בתוך החזרות, בהקבלות ובניגודים, במבנה הפסוקים והפיסקות והפרשיות, ניסיתי לקבוע לפרטיהם. ותמיד שיויתי לנגד עיני את העובדה, שמהלך מחשבתם של בני המזרח הקדמון ואופני הבעת מחשבתם אינם שווים לאלה של בני העמים האירופיים. – וכן השתדלתי תמיד לעיין בדייקנות בכל פרטיה של לשון הכתוב, בדקדוקיה וברמזיה, וגם במשחקי המלים שבה; ועיון זה המדוייק הועיל בהרבה לקביעתה ולהבנתה של כוונת הכתוב.
חקר תולדותיה של המסורת העניינית קשור בחקר המקורות. מהי דעתי בנוגע למקורותיו של ספר בראשית, כבר הסברתי בדרך כלל בספרי האיטלקי La Questione della Genesi (פירינצי 1934), עמ׳ 393־398, ובסיכום העברי של ספר זה, תורת התעודות וסידורם של ספרי התורה (ירושלים תש״ב, עמ׳ 98־100; תשי״ג, עמ׳ 83־85). כמו שידוע למי שכבר קרא מה שכתבתי שם, המקורות לפי דעתי שונים בהרבה מהתעודות J, E, P, של ההשערה הרווחת; ועכשיו אני נותן כאן דוגמה מפורטת של פירוש מקיף מבוסס על הדעה שלי.
מכיון שזוהי הפעם הראשונה שנכתב פירוש על פרשיות אלו לפי השיטה שתיארתי למעלה, ועל יסוד הדעה האמורה בנוגע לבעית המקורות, פירושי הריהו כולו חדש ומקורי, מתחילתו ועד סופו. ואולם, נזהרתי תמיד מכל מיני השערות בלתי מבוססות כל צרכן. השתדלתי שלא לעזוב מעולם את הקרקע המוצקה של העובדות, ולא נטיתי את הכתוב כדי שיתאים לרעיונותי אלא נטיתי את רעיונותי כדי שיתאימו לכתוב.
כמובן, עיינתי עד כמה שידי משגת בפירושים שנכתבו לפני, ובכל הספרות המדעית השייכת לעניין; ועל כל פרשה ופרשה הבאתי רשימה ביבליוגרפית מפורטת. אבל, מכיון שלא רציתי להאריך יותר מדי את פירושי, שבלאו הכי הגיע כבר להקף לא מועט, ומכיון שלא באתי כאן להתווכח, אלא רק להגיד כיצד נדמה לי נכון להבין את הכתוב, נמנעתי על פי הרוב מלהביא את פירושיהם של אחרים, ורק כשהיתה סיבה מיוחדת לכך הזכרתי אותם בקיצור נמרץ. תמיד הייתי זהיר במצות אמירת דבר בשם אומרו; ואם אולי יקרה מקרה ויימצא בספרי איזה פרט הנמצא גם אצל מפרש אחר מבלי שייזכר שמו עליו, זאת אומרת (אם לא שנעלם הדבר ממני) שכבר כתבתי אותו הפרט באחד הספרים או המאמרים שפרסמתי קודם לכן, ולי זכות הקדימה, אם גם אותו המפרש לא הזכיר את שמי. – ברשימות הביבליוגרפיות שנתתי לפני כל פרשה ופרשה לא חזרתי על מה שכבר הבאתי בספרי האיטלקי הנ״ל, והתחלתי משנת הדפסתו של אותו הספר (1934). מי שיעיין בספרי האיטלקי ימצא שם את הביבליוגרפיה המוקדמת, וגם מי שלא יהיה אותו הספר בידו ימצא בספרים ובמאמרים שנדפסו בעשר השנים האחרונות, ושהזכרתי כאן, הדרכה ביבליוגרפית למה שקדם להם.
כשהתחלתי לעסוק במחקר המדעי על ספר בראשית, לפני שמונה עשרה שנה, ניגשתי לעבודתי בלי שום משפט קדום, ומוכן הייתי מראש לקבל את כל תוצאות מחקרי, תהיינה תוצאות אלו מה שתהיינה. וכך היתה עמדתי כשניגשתי לעריכת פירוש זה: אפילו היה יוצא לי שמה שכתבתי אני בעצמי לשעבר היה מוטעה, נכון הייתי לקבל מסקנה זו. לא היתה כוונתי להגן על שום השקפה מסויימת ולא על שום שיטה מסויימת; אלא אך ורק להבין את כוונת התורה על בוריה, תהיה כוונה זו מה שתהיה.
אולי לא תישר עמדה זו בעיניהם של אלה החושבים מראש שיש דעות שאין להטיל עליהן ספק: מצד אחד אלה הרגילים לקרוא את הכתובים רק מתוך האיספקלריה של הדרש, והסוברים שאין לנטות מהפירושים ששמעו מפי מוריהם ומהגישה שהתרגלו בה מילדותם; ומהצד השני אלה הרואים בתורת התעודות הישג בטוח וקיים של המדע, ובניין שלא ימוט לעולם. מאלה ומאלה אני מבקש שלא ימהרו לחרוץ משפט על ספרי עד שיקראו את כולו ויבחנו בפרטות מה שכתוב בו. ואני מקווה שסוף סוף גם אלה וגם אלה, אם גם לא יסכימו לי בכל הפרטים – זה כמובן דבר בלתי אפשרי – לכל הפחות יסכימו בנכונות שיטתי וברוב מסקנותי. הראשונים, הזוכרים היטב את מאמר חז״ל שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, יודו בזה שההתאמצות הכֵנה להבין את דברי התורה לפי פשוטם, ולחדור לתוך תוכה של כוונת התורה, אינה יכולה להיחשב דבר מתנגד לרוחה של התורה עצמה. והשניים, היודעים היטב שאין במדע דוֹגמות, יודו בזה, שאין לנו שום השערה מדעית, אפילו בין אלה ששיחקה להן השעה ביותר, שתהיה לה זכות קיום עולמית, ושיהיה אסור למתוח עליה בקורת או להציע השערה אחרת במקומה. אדרבה, החוקר לא רק רשאי, אלא מחויב לבחון תמיד את ההשערות שנאמרו לפניו, הבחנה אחר הבחנה, ואם ייראה לו שהשערה שהיתה נחשבת לנכונה אינה מתאימה לעובדות הקיימות או לנתונים החדשים שנתחדשו במדע, מצוה עליו להזניח אותה, ולהשתדל כדי להציע במקומה השערה חדשה, שתתאים יותר לעובדות הקיימות ולנתונים החדשים.
פירושי זה על הפרשיות הראשונות של ספר בראשית, שהן מהפרשיות הקשות והסתומות שבתורה, יהיה מעין מבחן לשיטתי; ואני מקווה ששיטתי תעמוד במבחן.
חובה נעימה עלי להביע את תודתי לד״ר י. ל. מאגנס, יו״ר החברה להוצאת ספרים שעל יד האוניברסיטה העברית, ולחבריו בועד ההוצאה, על שהואילו להכניס ספר זה לתוך שורת פרסומיה של החברה. וכמו כן הריני מחזיק טובה לכל הספריות שעבדתי בהן לעריכת פירושי: הספריה הלאומית והאוניברסיטאית, ספרית בית הנכות הממשלתי, ספרית בית הספר האמריקאי לחקר המזרח, ספרית בית הספר המקראי של האחים הדומיניקנים, ספרית שוקן, וספרית בית הנכות לעתיקות היהודים; למנהליהן ולפקידיהן תודתי אמורה בעד עזרתם האדיבה. ועוד רוצה אני להביע את תודתי למדפיסים מר רפאל חיים הכהן ובניו, שהשתדלו תמיד למלאות כל דרישותי ולהשביעני רצון בעבודתם.
ירושלים, אלול תש״ד
מ. ד. ק.
לוח הקיצורים
את הפירושים על ספר בראשית הזכרתי רק בשם מחברם בלבד (למשל: דילמן, גונקל, יעקב). כאן נותן אני רשימה של הספרים (רובם ככולם עתונים) שהבאתי אותם בראשי תיבות. קיצורים יותר ברורים, כגון Ephemeris או Jew. Enc., וכיוצא באלה, איני רושם כאן.
AJSL – American Journal of Semitic Languages and Literatures.
AFO – Archiv für Orientforschung.
ARW – Archiv für Religionswissenschaft.
BASOR – Bulletin of the American Schools of Oriental Research.
BZ – Biblische Zeitschrift.
BZAW – Beihefte zur Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft.
GGN – Nachrichten von der k. Gesellschaft der Wissenschaften... zu Göttingen.
HThR – Harvard Theological Review.
GSAI – Giornale della Società Asiatica Italiana.
HUCA – Hebrew Union College Annual.
JAOS – Journal of the American Oriental Society.
JBL – Journal of Biblical Literature.
JPOS – Journal of the Palestine Oriental Society.
JRAS – Journal of the Royal Asiatic Society.
MdW – Masoreten des Westens, Stuttgart 1927־1930.
MGWJ – Monatsscrift für Geschicte und Wissenschaft des Judentums.
NRTh – Nouvelle revue théologique.
RB – Revue Biblique.
Rech. Sc. Rel. – Recherches de science religieuse.
RHPhR - Revue d'histoire et de philosophie religieuses.
SMSR - Studi e materiali di storia delle religioni.
ZA – Zeitschrift für Assyriologie.
ZAW - Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft.
ZDMG - Zeitschrift der deutschen morgenländischen Gesellschaft.